רומיאו וג'ולייט

רומיאו וג'ולייט
William Shakespeare's Romeo + Juliet

כרזת הסרט
מבוסס על	"רומיאו ויוליה" מאת ויליאם שייקספיר
בימוי	באז לורמן
הופק בידי	גבריאלה מרטינלי, באז לורמן
תסריט	קרייג פירס, באז לורמן
עריכה	ג'יל בילקוק
שחקנים ראשיים	לאונרדו דיקפריו קלייר דיינס בריאן דנהי ג'ון לגוויזאמו פיט פוסלתווייט פול סורבינו דיאן ונורה
מוזיקה	נלי הופר מריוס דה וריס קרייג ארמסטרונג
צילום	דונלד מקאלפיין
מדינה	ארצות הברית, אוסטרליה, מקסיקו, קנדה
חברת הפקה	פוקס המאה ה-20, Bazmark
חברה מפיצה	פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	ארצות הברית 1 בנובמבר 1996
משך הקרנה	120 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט רומנטי, סרט נעורים, סרט דרמה, סרט פעולה
תקציב	$14,500,000
הכנסות	$147,554,999
הכנסות באתר מוג'ו	romeoandjuliet
פרסים	זוכה פרס באפט"א מועמד לפרס אוסקר מועמד לפרס סטורן
www.romeoandjuliet.com
דף הסרט ב־IMDb

רומיאו וג'ולייט (באנגלית: William Shakespeare's Romeo + Juliet או בקיצור: Romeo + Juliet) הוא עיבוד קולנועי של הטרגדיה הרומנטית של ויליאם שייקספיר - "רומיאו ויוליה". את סרט זה משנת 1996 ביים באז לורמן ומככבים בו לאונרדו דיקפריו וקלייר דיינס כרומיאו וג'ולייט. עוד משתתפים: בריאן דנהי, ג'ון לגוויזאמו, פיט פוסלתווייט, ג'סי ברדפורד, פול סורבינו ודיאן ונורה. בישראל הופץ הסרט בשם "רומיאו וג'ולייט", אך גם בשם "רומיאו ויוליה"^[1].

הסרט הוא גרסה מודרנית מקוצרת של המחזה "רומיאו ויוליה" מאת ויליאם שייקספיר. בעוד שהסרט שומר על הדיאלוג השייקספירי המקורי, בתי משפחות מונטגיו וקפולט מיוצגים על ידי אימפריות עסקיות. את החרבות מחליפים אקדחים.

חלק מהשמות שונו אף הם. לורד וליידי מונטגיו ולורד וליידי קפולט קיבלו שמות פרטיים (בניגוד למחזה המקורי, שבו שמותיהם הפרטיים מעולם לא מוזכרים), והנסיך אסקלאוס הוחלף לקפטן פרינס. בנוסף, פרטי עלילה מסוימים שונו מעט, הבולט מכולם: יוליה מתעוררת בו בזמן שרומיאו שותה רעל, והשניים רואים זה את זה בחיים לזמן קצר, רגע לפני שרומיאו מת ויוליה מתאבדת.

בעיר הבדיונית של ימינו "ורונה ביץ'", בני משפחת קפולט ובני משפחת מונטגיו הם ארכי יריבים^[2]. האיבה הקיימת בקרב הדור הישן - פולג'נסיו וגלוריה קפולט (פול סורבינו ודיאן ונורה), מצד אחד, וטד וקרוליין מונטגיו (בריאן דנהי וכריסטינה פיקלס), מצד שני - מורגשת היטב בקרב יתר בני משפחותיהם, הצעירים. כאוס נוצר בעיר, כתוצאה מחילופי אש בין הבנים של משפחת מונטגיו, בראשותו של בנווליו (דאש מיהוק), בן דודו של רומיאו (לאונרדו דיקפריו), לבין בני קפולט בראשות טיבלט (ג'ון לגוויזאמו), בן-דודה של ג'ולייט (קלייר דיינס). מפכ"ל המשטרה, קפטן פרינס (ונדי קורטיס-הול), מזהיר את המשפחות כי אם התנהגות שכזו תימשך - הם ישלמו על הפרת השלום בחייהם.

דייב פאריס (פול ראד), בנו של המושל ו"רווק השנה", נפגש עם פולג'נסיו, שכן ברצונו להינשא לבתו - ג'ולייט, אף על פי שפולג'נסיו מאמין כי היא צעירה מדי מכדי להינשא לו. עם זאת, הוא מזמין את פאריס למסיבה שהוא עורך. גלוריה, ללא הצלחה, מנסה לשכנע את ג'ולייט לקבל את הצעת הנישואין של פאריס.

בני מונטגיו נפגשים עם חברם מרקוציו (הארולד פרינו ג'וניור), אשר ברשותו הזמנות למסיבה שנערכת בבית משפחת קפולט. רומיאו לוקח גלולת אקסטזי שמרקוציו נותן לו והם ממשיכים יחד לאחוזת קפולט. ההשפעה של הגלולה, בשילוב המסיבה, מכריעות את רומיאו, אשר הולך לשירותים. בעודו מתפעל מאקווריום דגים המקשט את המקום, הוא רואה את ג'ולייט. טיבלט מבחין ברומיאו, ונשבע להרוג אותו, על שפלש למסיבה שבבית קפולט, אך פולג'נסיו עוצר אותו.

רומיאו וג'ולייט מתגנבים אל תוך מעלית, ומתנשקים. האומנת של ג'ולייט (מרים מרגוליס) מבחינה בהם, כאשר דלתות המעלית נפתחות. ג'ולייט מבריחה את רומיאו מן המקום. רומיאו וג'ולייט מבינים כי הוא בן למשפחת מונטגיו וכי היא בת למשפחת קפולט - שתי משפחות יריבות. מרקוציו מסייע לרומיאו לעזוב את המסיבה מבלי שייתפסו, אולי לאחר סיומה של המסיבה - רומיאו מתגנב בחזרה אל האחוזה של בית משפחת קפולט, ומתחבא מתחת למרפסת של ג'ולייט.

בעוד ג'ולייט מצהירה על אהבתה לרומיאו, על אף היותו בן למשפחת מונטגיו, רומיאו מתנגב מאחוריה ומפתיע אותה. ג'ולייט מזועזעת כי הוא סיכן את חייו, אך רומיאו אומר לה שלא אכפת לו אם ייתפס. ג'ולייט, אשר נאלצת לעזוב שכן האומנת מחפשת אחריה, אומרת לרומיאו כי אם ביום המחרת ישלח לה הודעה - היא תהיה שלו. רומיאו מבקר את האב לורנס (פיט פוסלתווייט), ואומר לו כי הוא רוצה להתחתן עם ג'ולייט. לורנס מסכים, וביום המחרת רומיאו מודיע על כך לג'ולייט באמצעות האומנת שלה, ושני האוהבים נישאים זה לזה - בסתר.

טיבלט מתעמת עם מרקוציו, בו-בזמן שרומיאו מגיע למקום עם תום חתונתו הסודית. רומיאו מנסה להרגיע את הרוחות ולעשות שלום, אולם טיבלט תוקף אותו. לאחר שרומיאו מסרב להילחם בו, מרקוציו מתערב, תוקף את טיבלט בעצמו, שולף את אקדחו ומתכוון לירות - אך רומיאו עוצר אותו. טיבלט תופס בידו שבר זכוכית, ומשסף באמצעותו את ביטנו של מרקוציו, אשר נופל ומת, לא לפני שהוא מספיק להטיל קללה על שני הבתים. טיבלט בורח מן המקום, אולם רומיאו יוצא בעקבותיו, רודף אחריו והורג אותו.

הנסיך מגרש את רומיאו מהעיר. רומיאו, מתחבא בביתו של האב לורנס, טוען שהוא מעדיף למות מאשר להיות מגורש. האחות מספרת לרומיאו כי ג'ולייט מחכה לו. באחוזת משפחת קפולט - ג'ולייט מתפללת, מזועזעת מאירועי היום. כאשר רומיאו מטפס על מרפסת חלונה, היא מנשקת אותו, והשניים מקיימים יחסי מין. פולג'נסיו מחליט כי ג'ולייט תתחתן עם פאריס.

בבוקר המחרת, רומיאו חומק מחדרה של ג'ולייט, בדיוק בזמן שבו אימה נכנסת לחדר, ומבשרת לה כי היא הובטחה לפאריס. ג'ולייט מסרבת להינשא לו, וכתגובה - אביה מאיים לזרוק אותה החוצה מן הבית. אימה והאומנת מנסות לשכנע את ג'ולייט, כי זה יהיה לטובתה אילו תינשא לפאריס. ג'ולייט נפגשת בסתר עם האב לורנס, מפצירה בו שיעזור לה ומאיימת כי תתאבד אם לא. הכומר מציע לה כי תזייף את מותה, תונח באחוזת הקבורה של בית משפחת קפולט ל-24 שעות, ותתעורר שם לאחר מכן. הודעה על כך תימסר לרומיאו, אשר יסתנן אל תוך בית הקבורה, ובכך שני האוהבים יתאחדו, ויוכלו לנסוע יחדיו למנטובה. הכומר מעניק לג'ולייט את הרעל הדרוש לה, על מנת להיראות כמתה במשך 24 שעות. לאחר שאימה מאחלת לה לילה טוב, ג'ולייט שותה את הרעל. למחרת בבוקר, היא נמצאת, מוכרזת כמתה ומונחת בבית הקבורה. בלתזר (ג'סי ברדפורד) מגלה כי ג'ולייט מתה וממהר עם הבשורה המרה אל רומיאו, אשר טרם קיבל את ההודעה מהאב לורנס, ובה תיאור התוכנית שנרקמה.

רומיאו שב לוורונה, ומפציר ברוקח (מ. אמט וולש) כי ימכור לו רעל. האב לורנס מגלה כי רומיאו איננו יודע כי ג'ולייט עדיין בחיים. רומיאו נכנס לכנסייה שבה מונחת גופתה של ג'ולייט. רומיאו לוגם מן הרעל, בו בזמן שג'ולייט מתעוררת. השניים מתנשקים, ומיד לאחר מכן - רומיאו נופל מת מהרעל. ג'ולייט לוקחת לידיה את אקדחו של רומיאו, יורה לעצמה בראש ומתה במקום. לאחר זמן מה, מתגלות גופות שני האוהבים, זה בזרועות זו. הפתולוגים מוציאים את שתי הגופות מהמקום. קפטן פרינס מגנה את שתי המשפחות, אשר המלחמה ביניהן הובילה לטרגדיה כזו. שתי המשפחות מתאחדות ומכריזות על שלום.

חלקים מסוימים של הסרט צולמו במיאמי, אך רובו צולם במקסיקו סיטי ובווראקרוס^[3].

נטלי פורטמן (אז בת 15) נבחרה לתפקיד של ג'ולייט, אבל לאחר שהחלה ההפקה, סברו אנשי הצוות מעיון בחומר המצולם כי נראה מהם כאילו דיקפריו (אז בן 22) מנצל אותה מינית^[4]. בסופו של דבר, הסכים לורמן כי פער הגילים בין שני השחקנים גדול מדי. הצילומים הופסקו עד אשר נמצאה שחקנית אחרת לתפקיד.

הסרט גרף בקופות ברחבי העולם $147,554,998, לעומת תקציב של $14,500,000^[5]. הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-1 בנובמבר 1996 ב-1,276 בתי קולנוע שונים ברחבי ארצות הברית וקנדה. בסוף השבוע הראשון לצאתו לאקרנים, גרף הסרט $11,100,000 ובכך זכה להיות הסרט המכניס ביותר בקופות באותו סוף שבוע. בסך הכול, הסרט הכניס סכום ברוטו של $46,300,000 בארצות הברית ובקנדה^[6].

על פי האתר Rotten Tomatoes המרכז ביקורות קולנוע, מתוך 56 ביקורות על הסרט - 70% היו חיוביות^[7]. עם זאת, המבקר הידוע רוג'ר איברט מהשיקגו סאן-טיימס לא אהב את הסרט, העניק לו שני כוכבים בלבד וכתב: "הפקה זו הייתה רעיון גרוע ביותר... מעולם לא ראיתי דבר שאפילו מתקרב לברדק שגרסת הפאנק החדשה של רומיאו ויוליה עושה מהטרגדיה השייקספירית". איברט כתב כי פיט פוסלתווייט ומרים מרגוליס היו "השחקנים היחידים בסרט שנראה שמרגישים לגמרי בבית", והוסיף: "במחווה גרנדיוזית אחת, שנידונה מראש לכישלון, הבמאי-תסריטאי באז לורמן עשה סרט אשר (א) ירתיע את חובבי כתביו של שייקספיר, ואשר (ב) ישעמם כל אדם שהגיע אל אולם הקולנוע, בשל ההבטחה למלחמות בין כנופיות בסגנון MTV‏"^[8]. ג'יימס ברארדינלי, מבקר קולנוע המתמחה בעיבודים קולנועיים של מחזות שייקספיר, כתב כי "בסופו של דבר, לא משנה כמה חדשני ובלתי שגרתי הסרט, ההצלחה של עיבוד כלשהו של מחזרה שייקספירי נקבעת על ידי שני גורמים: יכולותיו של הבמאי ויכולותיהם של השחקנים. גרסה זו של רומיאו ויוליה מופקדת בידיים טובות, של לורמן, דיינס ודיקפריו הכישרוניים^[9]".

ב-1997 זכו לאונרדו דיקפריו וקלייר דיינס בפרס השחקן והשחקנית האהובים ביותר (בהתאמה) בסרט רומנטי, שהוענק בטקס פרסי הבידור של בלוקבסטר^[10]. באותה שנה זכתה דיינס בפרס בטקס פרסי הקולנוע של MTV בעבור השחקנית הטובה ביותר. דיקפריו זכה במועמדות בעבור השחקן הטוב ביותר, והשניים היו מועמדים יחדיו לפרס הנשיקה הטובה ביותר והזוג הקולנועי הטוב ביותר, בטקס של MTV‏^[10]. בטקס פרסי באפט"א ה-51 זכה באז לורמן בפרס הבמאי הטוב ביותר. לורמן ומרי היילה זכו בפרס התסריט המעובד הטוב ביותר. נלי הופר זכתה בפרס המוזיקה הטובה ביותר. קתרין מרטין זכתה בפרס העיצוב הטוב ביותר. כמו כן, הסרט היה מועמד לפרסים על הצילום הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר והפסקול הטוב ביותר^[10].

הסרט זכה במספר פרסים נוספים^[10]. בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ה-47, שהתקיים בשנת 1997, זכה דיקפריו בפרס דוב הכסף עבור השחקן הטוב ביותר, ולורמן זכה בפרס אלפרד באואר^[11]. כמו כן, לורמן היה מועמד לפרס דב הזהב עבור הסרט הטוב ביותר^[10]. בטקס האוסקר ה-69, קתרין מרטין ובריז'יט ברוך היו מועמדות לפרס אוסקר על העיצוב האמנותי הטוב ביותר^[10].

Romeo + Juliet

פסקול מאת אמנים שונים
יצא לאור	29 באוקטובר 1996
סוגה	פסקול
חברת תקליטים	קפיטול רקורדס
הפקה	גבריאלה מרטינלי, באז לורמן

רשימת השירים

מדיה וקבצים בנושא רומיאו וג'ולייט בוויקישיתוף

• "רומיאו וג'ולייט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "רומיאו וג'ולייט", באתר נטפליקס
• "רומיאו וג'ולייט", באתר AllMovie (באנגלית)
• "רומיאו וג'ולייט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "רומיאו וג'ולייט", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "רומיאו וג'ולייט", באתר Metacritic (באנגלית)
• "רומיאו וג'ולייט", באתר אידיבי
• "רומיאו וג'ולייט", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "רומיאו וג'ולייט", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
• "רומיאו וג'ולייט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• Romeo + Juliet, קדימון הסרט באתר יוטיוב