רולינג סטון
 | |
 | |
| שער המגזין "רולינג סטון" ועליו האחים בלוז, בצילום של אנני ליבוביץ' | |
| פורמט |
טבלואיד  |
|---|---|
| מו"ל |
יאן ונר |
| מייסד |
יאן ונר |
| תאריכי הופעה |
1967–הווה (כ־57 שנים) |
| שפה |
אנגלית |
| מערכת |
ניו יורק |
| מדינה |
ארצות הברית |
| ISSN | 0035-791X |
|
rollingstone | |
  | |
רולינג סטון (באנגלית: Rolling Stone) הוא מגזין אמריקאי העוסק בתרבות פופולרית. המגזין נוסד בסן פרנסיסקו בשנת 1967 על ידי יאן ונר - שהוא עודנו העורך והמוציא לאור של המגזין - ועל ידי מבקר המוזיקה ראלף ג'יי גליסון. המגזין היה ידוע לראשונה על כתיבה נרחבת על מוזיקת רוק ועל דיווחים פוליטיים שנכתבו על ידי האנטר ס. תומפסון. בשנות ה-90, המגזין התרחב והעביר את מיקודו לקהל קוראים צעיר יותר שהתעניין בתוכניות טלוויזיה וסרטים לנוער, וגם כך במוזיקה פופולרית. מאז הוא חזר לשילוב של תוכן הרגיל לו, הכולל מוזיקה, בידור, ופוליטיקה. מלבד כתבות, העיתון גם עורך רשימות המכונות "Best Ever Lists" המדרגות נושאים שונים בעולם המוזיקה[1].
הגיליון הראשון של "הרולינג סטון" היה ב-1967 וכלל את ג'ון לנון על תמונת השער. המגזין ידוע בשימוש שלו בתמונות פרובקטיביות וגם בתמונות השער שלו, הכוללות מוזיקאים, פוליטיקאים, אתלטים, ושחקנים. בנוסף למגזינים המודפסים שלו בארצות הברית, מפורסם גם תוכן באתר Rollingstone.com ומספר מהדורות בינלאומיות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היווסדות והשנים המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגזין הרולינג סטון נוסד בסן פרנסיסקו ב-1967 על ידי יאן וונר וראלף ג'יי גליסון. כדי להתחיל את העסק, וונר לווה 7,500 דולר ממשפחתו ומההורים של ארוסתו. הגיליון הראשון, שכלל את ג'ון לנון על תמונת השער, עלה רק 25 סנט (המקביל של 1.88 דולר ב-2016).
בשנות ה-70, הרוליג סטון התחיל להטביע חותם עם הסיקור הפוליטי שלו, שבמסגרתו הכתב האנטר תומפסון, ממציא עיתונות הגונזו, החל לכתוב עבור המדור הפוליטי של המגזין. תומפסון פרסם בחלקים את ספרו הידוע ביותר פחד ותיעוב בלאס וגאס במגזין הרולינג סטון, שבו הוא נשאר עורך תורם עד מותו ב-2005. המגזין גם תרם לקריירות של הרבה סופרים נודעים בשנות ה-70, ביניהם קמרון קרואו ופטי סמית'. בשנים אלו המגזין פרסם כמה מהסיפורים הכי נודעים בו, ביניהם הסיפור על חטיפתה של פטי הרסט. מראיין אחד, שדיבר בשם הרבה מעמיתיו, אמר כי הוא קנה את העותק הראשון שלו של המגזין כשהגיע לראשונה לקמפוס הקולג' שלו, ותיאר את העותק כ"טקס מעבר".
שער המגזין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמה אמנים הופיעו בעמוד השער פעמים רבות, וחלק מתמונות אלו נהפכו לאייקוניות. הביטלס, לדוגמה, הופיעו על עמוד השער יותר מ-30 פעמים, אינדיבידואלית או כלהקה. המגזין ידוע בצילומים פרובוקטיביים הכוללים מוזיקאים וסלבריטאים מהתקופה. המגזין Vanity Fair כינה את עמוד השער מ-22 בינואר 1981 המציג את ג'ון לנון ויוקו אונו כ"התמונה הכי טובה של הרולינג סטון בכל הזמנים".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רולינג סטון (באנגלית)
רולינג סטון, ברשת החברתית פייסבוק
רולינג סטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רולינג סטון, ברשת החברתית אינסטגרם
רולינג סטון, סרטונים בערוץ היוטיוב
רולינג סטון, ערוץ באתר Twitch.tv- רולינג סטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דף הבית, אתר הרולינג סטון
- אור ברנע, 45 לרולינג סטון: תתפשטו וספרו לי על המוזיקה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רולינג סטון | ||
|---|---|---|
| רולינג סטון טופ 100 | 2019 • 2020 • 2021 | |
| רולינג סטון טופ 200 | 2019 • 2020 • 2021 | |
| מצעדים נוספים | רולינג סטון טרנדינג 25 • רולינג סטון ארטיסט 500 • רולינג סטון בריקת'רו 25 | |
| אלבומי השנה של רולינג סטון | ||
|---|---|---|
| 1978–1979 | 1978: הרולינג סטונז – Some Girls • 1979: ניל יאנג – Rust Never Sleeps | |
| 1980–1989 | 1980: הקלאש – London Calling • 1981: הרולינג סטונז – Tattoo You • 1982: ברוס ספרינגסטין – Nebraska • 1983: אר.אי.אם. – Murmur • 1984: ברוס ספרינגסטין – Born in the U.S.A. • 1985: ראשים מדברים – Little Creatures • 1986: פול סיימון – Graceland • 1987: ברוס ספרינגסטין – Tunnel of Love • 1988: מידנייט אויל – Diesel and Dust • 1989: ניל יאנג – Freedom | |
| 1990–1999 | 1990: שינייד או'קונור – I Do Not Want What I Haven't Got • 1991: אר.אי.אם. – Out of Time • 1992: אר.אי.אם. – Automatic for the People • 1993: נירוונה – In Utero • 1994: הול – Live Through This • 1995: פי ג'יי הארווי – To Bring You My Love • 1996: בק – Odelay • 1997: בוב דילן – Time Out of Mind • 1998: לורן היל – The Miseducation of Lauryn Hill • 1999: Rage Against the Machine – The Battle of Los Angeles | |
| 2000–2009 | 2000: אמינם – The Marshall Mathers LP • 2001: בוב דילן – Love and Theft • 2002: בק – Sea Change • 2003: אאוטקאסט – Speakerboxxx/The Love Below • 2004: קניה וסט – The College Dropout • 2005: קניה וסט – Late Registration • 2006: בוב דילן – Modern Times • 2007: מ.י.ה. – Kala • 2008: טיוי און דה רדיו – Dear Science • 2009: יו 2 – No Line on the Horizon | |
| 2010–2019 | 2010: קניה וסט – My Beautiful Dark Twisted Fantasy • 2011: אדל – 21 • 2012: ברוס ספרינגסטין – Wrecking Ball • 2013: ומפייר ויקנד – Modern Vampires of the City • 2014: יו 2 – Songs of Innocence • 2015: קנדריק לאמאר – To Pimp a Butterfly • 2016: ביונסה – Lemonade • 2017: קנדריק לאמאר – Damn • 2018: קארדי בי – Invasion of Privacy • 2019: אריאנה גרנדה – Thank U, Next | |
| 2020–הווה | 2020: טיילור סוויפט – Folklore • 2021: אוליביה רודריגו – Sour • 2022: ביונסה – Renaissance • 2023: סיזה – SOS | |
