אנני ליבוביץ'
 | |
| אנני ליבוביץ', פברואר 2008 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1949 (בת 75) ווטרברי, קונטיקט, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| השכלה | המוסד לאומנויות בסן פרנסיסקו (SFAI) |
| מקצוע | צלמת |
| בן או בת זוג |
סוזן סונטג  |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
.jpg) |
  | |
אנה-לו "אנני" ליבוביץ' (באנגלית: Anna-Lou "Annie" Leibovitz; נולדה ב- 2 באוקטובר 1949) היא צלמת פורטרטים יהודייה-אמריקאית המתגוררת בניו יורק, אשר סגנונה האומנותי מאופיין בשיתוף פעולה קרוב בין הצלם ובין המצולם.
ליבוביץ' ידועה בתור הצלמת המיתולוגית של המגזין האמריקאי רולינג סטון בו הייתה הצלמת הראשית עוד בעת לימודיה, ובשל צילומיה הרבים של ידוענים, בהם ג'ון לנון ויוקו אונו, הילרי קלינטון, ארנולד שוורצנגר, ברק אובמה, מייקל ג'קסון, אליזבת' השנייה ורבים אחרים.
ליבוביץ' צילמה גם עבור המגזינים "ווג" ו"ואניטי פייר". היא הוציאה עשרות ספרי צילום וזכתה בפרסים רבים על עבודתה וצילומיה, והציגה תערוכות ברחבי העולם. היא ידועה בנוסף בשל צילומיה של נשים מוכות והיא צילמה פורטרטים גם באזורי מלחמה כגון סרייבו, בוסניה והרצגובינה ורואנדה.
באוקטובר 2004 הציגה ליבוביץ' בישראל את תערוכת היחיד "מוזיקה אמריקאית".[1]
ילדות ונעורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליבוביץ' נולדה בווטרברי שבמדינת קונטיקט. היא השלישית מבין שישה ילדים. אמהּ, מרלין ליבוביץ', הייתה מורה למחול מודרני ואביה, סאם ליבוביץ', היה לוטננט קולונל בחיל האוויר האמריקני. המשפחה שינתה את מקום המגורים לעיתים קרובות בשל עבודתו של האב, וליבוביץ' צילמה את התמונה הראשונה שלה כאשר הוצב לשירות בפיליפינים במהלך מלחמת וייטנאם.[2]
השכלה וסגנון צילום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר למדה בבית ספר תיכון החלה להתעניין באומנות והחלה לכתוב ולנגן. היא נרשמה למוסד לאומנויות בסן פרנסיסקו שם למדה ציור. והמשיכה לצלם גם תוך כדי שהיא עובדת בעבודות מזדמנות, בהן אף עבדה בין היתר כמתנדבת בקיבוץ עמיר שבגליל העליון למשך כמה חודשים בשנת 1969.[3]
ליבוביץ' העידה שבמהלך לימודיה בסן פרנסיסקו היא הושפעה רבות מהצלמים רוברט פרנק ואנרי קרטייה ברסון: "סגנונם של רפורטז'ה אישית - שנלקחה בצורה גרפית, הייתה דבר שהתאמצנו להשתוות אליו...".[4] אף על פי שעיקר צילומיה הם דיוקנאות של ידוענים, היא אמרה שאיננה אוהבת את המילה: "תמיד התעניינתי יותר במה שהם עושים ומי הם, ואני מקווה שעבודתי משקפת זאת". ליבוביץ' אמרה שהיא מנסה לתפוס חלק מהאיות של האובייקט בכל תמונה.[4]
החל משנת 1977 ליבוביץ' מיוצגת על ידי "Contact Press Images", סוכנות צילום המבוססת בניו יורק.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתה במגזין רולינג סטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1970 שבה ליבוביץ' לארצות הברית והחלה לעבוד כצלמת מערכת במגזין רולינג סטון שהיה אז בחיתוליו. שלוש שנים לאחר מכן היא מונתה לצלמת הראשית של המגזין, והחזיקה בתפקיד זה במשך 10 שנים, עד לעזיבתה את המגזין ב- 1983, כאשר צילומי הידוענים האינטימיים שלה עיצבו במהלך השנים את המראה האופייני של הרולינג סטון.[3] במהלך עבודתה היא התוודעה לצילומיו של צלם האופנה ריצ'רד אבדון, והוא היווה השפעה משמעותית על יצירתה ועל חייה.
צילומי להקת הרולינג סטונס וצילומי ג'ון לנון ויוקו אונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליבוביץ צילמה את להקת הרולינג סטונז ב-1971 ו-1972, והייתה הצלמת הרשמית של הלהקה במהלך סיבוב ההופעות שלה בארצות הברית בשנת 1975.[5] התמונה האהובה עליה ביותר היא תמונתו של מיק ג'אגר, שצולמה במעלית.[6]
ב-8 בדצמבר 1980 צילמה ליבוביץ' את ג'ון לנון, והבטיחה לו שהוא יופיע על שער המגזין.[7] בתחילה ניסתה ליבוביץ' לצלם תמונה של לנון לבדו, כפי שהתבקשה על ידי הרולינג סטון, אך לנון התעקש שאשתו יוקו אונו תופיע לצידו על שער המגזין. ליבוביץ' ניסתה לצלם תמונת נשיקה הזהה לזו שמופיעה על עטיפת אלבומם "Double Fantasy" משנת 1980, תמונה שמאוד אהבה. היא ביקשה מג'ון להתפשט ולהתכרבל לצידה של יוקו. על התמונה אמרה ליבוביץ':
מה שמעניין זה שהיא אמרה שהיא מתכוונת להוריד את החלק העליון שלבשה, ואני אמרתי לה: "תשאירי את הכל עלייך" - ולא תכננתי מראש כלל כיצד תיראה התמונה, ואז לפתע הוא התכרבל לצידה. זה היה מאוד מאוד חזק. לא יכולת שלא להבחין שהיא קרה אליו, וזה היה נראה כאילו הוא דבוק אליה. אני חושבת שזה היה מדהים להביט בפולארויד הראשון וששניהם היו מאוד נרגשים. ג'ון אמר: "תפסת את מערכת היחסים שלנו במדויק. תבטיחי לי שזה יהיה על השער". הבטתי לו בעיניים ולחצנו על זה יד.
— The Rolling Stone magazine, "Issue #335, 22/1/1981
אנני ליבוביץ' הייתה האחרונה שצילמה בצורה מקצועית את לנון, אשר נורה ונרצח על ידי מרק דייוויד צ'פמן חמש שעות לאחר מכן.[8][9][10]
פרויקטים בולטים נוספים, פרסים ותערכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-80 סגנונה הייחודי והחדשני של שימוש בתאורה וצבעים ותנוחות נועזות הקנה לה את תפקיד הצלמת של מגזין "Vanity Fair".[11] ליבוביץ' צילמה סדרה של ידוענים עבור קמפיין פרסומי עולמי של חברת אמריקן אקספרס, צילומים שזיכו אותה בפרס "Clio award"[12] בשנת 1987.
ב-1991 חיקתה לייבוביץ' את מעשה הצלמת מרגרט ברק-וייט, כאשר עלתה על אחד מהגרגוילים המעוצבים כנשר בקומה ה-61 של בניין קרייזלר במנהטן, שם צילמה את הרקדן דייוויד פרסונס מרקד להנאתו על גרגויל סמוך. צלם המגזין לייף ג'ון לנגארד צילם את ליבוביץ' בעודה מצלמת מעמדה זו, בשיא הסכנה, עבור כתבה לעיתון הניו יורק טיימס.[13]
באותה השנה השיקה ליבוביץ' תערוכה בגלריית הדיוקנאות הלאומית שבלונדון. היא הייתה אמנית הפורטרטים החיה השנייה שעשתה כן, והאישה הראשונה. בנוסף, קיבלה ליבוביץ' את אות מסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת.[14]
רטרוספקטיבה משמעותית לעבודתה של ליבוביץ' הייתה בתערוכה שהוצגה במוזיאון ברוקלין, והתבססה על ספרהּ "Annie Leibovitz: A Photographer's Life, 1990 – 2005". בתערוכה הוצגו רבים מתצלומי הפורטרטים המפורסמים שלה, לצד צילומי ילדיה, משפחתה המורחבת, ובת זוגה סוזן סונטג. התערוכה הורחבה על מנת לכלול את צילומיה של המלכה אליזבת' ואז הוצגה בשבעה מקומות נוספים, בהם גלריית קורקורן לאמנות בוושינגטון די. סי. ובארמון לגיון הכבוד בקליפורניה שבסן פרנסיסקו. בתערוכה הוצגו 200 תמונות, והיא הועברה לאחר מכן לברלין, גרמניה.[15][16]
בשנת 2007 שכרה חברת וולט דיסני את ליבוביץ' לצילומי סדרת תמונות של מפורסמים עבור קמפיין לפארקים ואתרי נופש של החברה.[17][18][19]
פרשת ה-BBC
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה השנה תיעדו ברשת BBC את צילומי המלכה אליזבת השנייה על ידי ליבוביץ' עבור ביקורה הממלכתי בווירג'יניה. הצילומים נערכו עבור סרט דוקומנטרי של הרשת בשם "A Year with the Queen". בקדימון הסרט ששודר ברשת נראתה המלכה מגיבה בזעם לדרישתה של ליבוביץ' לצלם את המלכה "פחות מגונדרת" ולהסיר את הכתר, ולאחר מכן את המלכה פוסעת בפרוזדור ואומרת לאחד מעוזריה: "אני לא משנה שום דבר. הספיק לי עם התלבושת הזו, תודה רבה".[20] בפועל, השתלשלות האירועים הייתה שונה מבחינה כרונולוגית, והוצגה שלא כהלכה. רשת BBC הודתה בטעות והתנצלה בפני ליבוביץ' באופן רשמי,[21] והסקנדל שנוצר סביב הפרשה הביא את הרשת לרענן את נוהלי האתיקה בקרב עובדיה.
פרשת מיילי סיירוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב- 25 באפריל 2008 פורסמה בתוכנית "Entertainment Tonight" אשר ברשת CBS ידיעה על כך שהשחקנית בת ה-15 מיילי סיירוס הצטלמה בפלג עליון חשוף עבור מגזין האופנה "Vanity Fair".[22] על אף שבפועל כוכבת הילדים הייתה מכוסה בסדין, צילומיה של ליבוביץ' והצילומים שתיעדו אותם עבור כתבה בהניו יורק טיימס גרמו לסערה בקרב הורים בארצות הברית שטענו שמדובר בניצול של ילדה לטובת מכירת מגזינים. בעקבות הסערה פרסמה סיירוס התנצלות למעריציה.[23] ליבוביץ' עצמה התייחסה לצילומים באומרה שהם פורשו שלא כהלכה, ומדובר בדיוקן פשוט, קלאסי, ויפה לדעתה.[24]
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנני ליבוביץ' ניהלה מערכת יחסים רומנטית עם הבמאית, הסופרת והפילוסופית סוזן סונטג. השתיים הכירו בשנת 1989, כאשר לכל אחת מהן כבר הייתה קריירה מבוססת. ליבוביץ' ביקשה שסונטג תייעץ ותדריך אותה, ותבקר את עבודה באופן קונסטרוקטיבי.
לאחר מותה של סונטג בשנת 2004 פורסם בעיתון ניוזוויק מאמר על ליבוביץ' אשר התייחס למערכת היחסים בת העשור של השתיים ובו נכתב: "השתיים הכירו בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר אנני צילמה את סונטג לעטיפת ספר... לכל אחת מהן הייתה דירה הצופה על זו של רעותה".[25] לא ליבוביץ' וגם לא סונטג חשפו קודם לכן בגלוי האם היחסים ביניהן היו יחסים בעלי אופי משפחתי, חברי או רומנטי, עד שבשנת 2006 התראיינה ליבוביץ' לספרהּ "A Photographer's Life: 1990-2005" ובו אמרה: "עם סוזן, זה היה סיפור אהבה".[26] בהקדמה של הספר כתבה ליבוביץ' ביתר פירוט על יחסיה האינטימיים עם סונטג, וציינה שהן עבדו יחד על ספר שאמור היה לצאת לאור, ותיארה כיצד השפיע עליה האבל על סוזן בזמן עבודה על הספר החדש. הספר והתערוכה שנלוותה לו הציגו תמונות רבות של סוזן במהלך שנותיהן יחד, ואף כמה שתיארו אותה כאשר הייתה על ערש דווי. כאשר נשאלה ליבוביץ' מדוע השתמשה במושג בת-לויה (companion) כדי לתאר את סונטג, במקום מונח ספציפי יותר כגון מאהבת, שותפה-לחיים או בת-זוג, ענתה ליבוביץ' ש"מאהבת" יהיה המונח הנכון ביותר.[27] היא הדגישה זאת שוב בריאיון לעיתון "San Francisco Chronicle": "קראו לנו מאהבות. אני אוהבת את המילה הזו... זה נשמע רומנטי. אני רוצה להיות ברורה ככל האפשר - אני אוהבת את סוזן".[28] לאחר מותה מכרה ליבוביץ' את הדירה בניו יורק ואת דירתן המשותפת בפריז.
לליבוביץ' שלושה ילדים: שרה-קמרון אשר נולדה באוקטובר 2001 כאשר ליבוביץ' הייתה בת 51, והתאומים סוזן וסמיואל אשר נולדו לאם פונדקאית במאי 2005.[28]
הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2009 לקחה ליבוביץ' הלוואה על סך 15 מיליון דולר בשל חובות אליהם נקלעה.[29] היא נאלצה לתת כערבון לא רק כמה מבתיה, אלא גם את זכויות היוצרים על כל התמונות שלה.[30] ביולי 2009 הוגשה נגדה תביעה מאת החברה הכלכלית "Art Capital Group" על סך 24 מיליון דולר כנגד פרעון החובות.[31] שתי כתבות שפורסמו בניו יורק טיימס ניסו להתחקות אחר הסיבות שהביאו את הצלמת המצליחה, אשר שווי הארכיון שלה נאמד בכ-50 מיליון דולר, לשקוע בחובות כלכליים כבדים. בכתבה צוין כי הסיבות העיקריות הן "היסטוריה ארוכה של התנהלות עסקית מאוד לא זהירה, אך בעיקר שורה של סוגיות אישיות מהתקופה האחרונה - מותם של אביה ואמה, של בת זוגה, ומנגד הבאתם של שני ילדים לעולם והשיפוץ הנרחב והשנוי במחלוקת של שניים מהנכסים שלה בגריניץ' וילג'". בספטמבר 2009 פרסמה סוכנות הידיעות AP כתבה ובה צוטטו אנשי משפט שאמרו כי הגשת בקשה לפשיטת רגל תהייה האופצייה הטובה ביותר בשביל ליבוביץ' על מנת להסדיר את החובות שלה מול הנושים.[32] ב-11 בספטמבר הודיעה קבוצת "Art Capital Group" כי היא מושכת את התביעה ומאריכה את האפשרות שלה להחזיר את ההלוואה, כאשר במסגרת ההסכם זכויות היוצרים על תצלומיה והנכסים שלה יישארו בחזקתה.[33]
מצילומיה המפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מייקל ג'קסון בשחור-לבן עבור שער המגזין "Vanity Fair".[34]
- לינדה רונסטאדט לבושה תחתונית אדומה, שכובה במיטתה ומושיטה יד לעבר כוס מים. צולם ב- 1976 עבור כתבת שער במגזין הרולינג סטון.
- דמי מור צולמה על ידי ליבוביץ' פעמיים עבור שער המגזין "Vanity Fair", לתמונות שזכו לפרסום נרחב: "More Demi Moore" שהציגה את מור בעירום מלא בזמן ההריון[35] אשר צולמה באוגוסט 1991, והשנייה "Demi's Birthday Suit"[36] שצולמה שנה לאחר מכן המציגה את מור בעירום כאשר חליפה מצוירת על גופה.
- ביל גייטס עבור עטיפת ספרו "The Road Ahead" אשר יצא ב-1995.[37]
- פליטווד מק צולמו ב- 1977 עבור כתבת שער על הלהקה ברולינג סטון כאשר הם שכובים במיטה, ואחר מהם מעיין במגזין.
- מיילי סיירוס צולמה על ידי ליבוביץ' כאשר היא עטופה בסדין סאטן בלבד ועוררה סערה ציבורית בשל גילה הצעיר, 15.
- ברוק שילדס בהריון עבור שער מגזין ווג באפריל 2003. היה זה השער הראשון של ווג, שהציג אישה בהריון נראה לעין.
- וופי גולדברג טובלת משועשעת באמבטיה מלאה בחלב, מצולמת מלמעלה.[38]
- כריסטו מצמד האומנים כריסטו וז'אן-קלוד צולם על ידי ליבוביץ' כאשר הוא עומד של מדשאה, מאחורי קו הרקיע של מנהטן, והוא עטוף בתכריכים בכל גופו, כך שהצופה לא רואה האם באמת מדובר בו.[39]
- עטיפות ��לבומיה של סינדי לאופר "She's So Unusual" משנת 1983 ו-"True Colors" מ-1986.[40]
- דולי פרטון צולמה מחייכת למצלמה, כאשר מאחוריה עומד ארנולד שוורצנגר ומבליט את שרירי הזרוע שלו. פניו אינם נראים בתמונה.[41]
- דן אקרויד וג'ון בלושי לבושים כ"האחים בלוז" כאשר פניהם צבועים בכחול (משחק מילים: blue=כחול, blues=בלוז).[42]
- קירה נייטלי וסקרלט ג'והנסון, שתיהן בעירום כאשר מעצב האופנה טום פורד יושב לצידן לבוש ומניח את ראשה בעורפה של נייטלי. צולם עבור שער המגזין "Vanity Fair" במרץ 2002 עבור מהדורת "הוליווד".[43]
- עטיפת אלבומו של ברוס ספרינגסטין "Born in the U.S.A." מ- 1984.
- אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, צולמה על ידי ליבוביץ' פעמיים: פעם אחת בארצות הברית כאשר הגיעה לאירוע ממלכתי, ישובה בחדר ומביטה בנועם אל הנוף, ופעם בלונדון לבושה שכמייה שחורה על רקע טבע קודר.[44]
- סטינג צולם במדבר כאשר הוא עומד עירום על רגל אחת, מכוסה בבוץ ומסתיר את מבושיו.[39]
- פטי סמית' ניצבת על רקע להבות, עבור שער המגזין רולינג סטון.[45]
- ג'יזל בונדשן ולברון ג'יימס באפריל 2008 עבור שער המגזין "ווג".[46]
- קייטלין ג'נר לשער ואניטי פייר ב-2015.
כן צילמה את תרזה מיי לשער "ווג". את מישל אובמה ואת הילרי קלינטון.[דרושה הבהרה] ב-2018, הצטרפה באופן חריג לנשיא צרפת עמנואל מקרון והורשתה לצלמו בחופשיות.
ספרי צילום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו את רשימת קטלוגי-תערוכות והספרים המלאה באתר Contact Press Images[47]
- Photographs
- Photographs 1970–1990
- Olympic Portraits
- Women
- American Music
- A Photographer’s Life 1990–2005
- Annie Leibovitz: At Work
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנני ליבוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
אנני ליבוביץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנני ליבוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם- אנני לבוביץ' באתר National Portrait Gallery.
- אנני לבוביץ' באתר Contact Press Images.
- אמה ברוקס, האישי הוא האמנותי, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2006
- שורת כתבות בעברית אודות אנני ליבוביץ' - ב-MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
- כנרת רוזנבלום, הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית, באתר ynet, 18 באוגוסט 2008
- אנני לייבוביץ': ריאיון עם האישה ששינתה את פני הצילום, באתר onlife, 25 ביולי 2016
- שלמה פפירבלט, אנני ליבוביץ' קיבלה יד חופשית מעמנואל מקרון: צלמי אותי כאוות נפשך, באתר הארץ, 17 במרץ 2018
פטרישה מוריסרו, ניו יורק טיימס, אנני ליבוביץ: "לא היו לי מעצורים בדרך להשגת הצילום. לא תמיד התנהגתי יפה", באתר הארץ, 17 בנובמבר 2021- ריאיון עם ליבוביץ', NPR, 3 באוקטובר 2006 (באנגלית)
- ריאיון עם ליבוביץ' (אורכב 04.06.2009 בארכיון Wayback Machine), KQED, 26 באוקטובר 2006 (באנגלית)
- ביקורת על התערוכה American Music במגזין Fotophile. (באנגלית)
- גרג קפלן, אנני ליבוביץ', באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- אנני ליבוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצלמת אנני לייבוביץ, בפעם הראשונה בישראל בתערוכת יחיד בשם "מוזיקה אמריקאית", iwomen
- ^ Rachel Cooke, "How I shot my sister Annie ...", The Observer, 3/2/2008
- ^ 1 2 "Annie Leibovitz Biography", bookrags
- ^ 1 2 "Annie Liebovitz: Always in Style"
- ^ ראו סיבוב ההופעות של הרולינג סטונז ב-1975 בוויקיפדיה באנגלית
- ^ Annie Leibovitz, At Work. New York City, NY: Random House, 2008
- ^ "Hours After This Picture Was Taken John Lennon Was Dead", Guardian Unlimited, 12/8/2005
- ^ Yoko Ono. (2008-08-09). Annie Leibovitz - Life Through a Lens. [DVD]. ICA. "a heavy weight fate was waiting for us only...four or five hours later"
- ^ ראו מותו של ג'ון לנון בוויקיפדיה באנגלית
- ^ לצפייה בתמונה באתר ERICA STEPHENS
- ^ מגזין אמריקאי הוליוודי העוסק בתרבות הפופ, אופנה ופוליטיקה, אשר נוסד בשנת 1913. מאז 1981 מופץ "Vanity Fair" גם באירופה
- ^ ראו "Clio Awards" ביויקיפדיה באנגלית
- ^ לצפייה בתמונה באתר wnyc.org
- ^ Annie Leibovitz: Life Through a Lens
- ^ Associated Press, 21 October 2007, article by Lubna Taknuri
- ^ Acquelyn Lewis, Artist Walk: Annie Leibovitz, ARTINFO, 19/10/2006)
- ^ USATODAY Photo Gallery
- ^ Disney's dazzling 'Dreams' - USATODAY.com
- ^ NOTCOT: Leibovitz takes on Disney
- ^ )Reuters, "BBC sorry for misrepresenting Queen", ABC News, 12/7/2007
- ^ Associated Press, "Broadcaster sorry for queen claim", CNN, 19/7/2007
- ^ Miley Knows Best, Vanity Fair, 6/2008
- ^ Brook Barnes, "A Topless Photo Threatens a Major Disney Franchise", nytimes.com
- ^ Annie Leibovitz: 'Miley Cyrus Photos Were Misinterpreted', Hollywood.com, 28/4/2008
- ^ Cathleen McGuigan, "Through Her Lens", Newsweek, 10/2/2006
- ^ Janny Scott, "From Annie Leibovitz: Life, and Death, Examined", New York Times, 10/6/2006
- ^ Annie Leibovitz, Interview with Tom Ashbrook, On Point. WBUR, NPR Boston. 17/10/2006
- ^ 1 2 Edward Guthmann, "Love, family, celebrity, grief -- Leibovitz puts her life on display in photo memoir", San Francisco Chronicle, 11/1/2006
- ^ Allen Salkin, "That Old Master? It’s at the Pawnshop", New York Times
- ^ "Advocates: Leibovitz's Loss", The Advocate, May 2009
- ^ Allen Salkin, "Lender Sues Annie Leibovitz", The New York Times, 30/7/2009
- ^ "Debts closing in on photographer Annie Leibovitz", Associated Press / AT&T on-line news, 5/9/2009
- ^ "Lawsuit against Annie Leibovitz dropped", CNN, 11/9/2009
- ^ לצפייה בתמונה באתר space invaders
- ^ ראו "More Demi Moore" בוויקיפדיה באנגלית
- ^ ראו "Demi's Birthday Suit" בוויקיפדיה באנגלית
- ^ ראו The Road Ahead בוויקיפדיה באנגלית
- ^ לצפייה בתמונה באתר הגלריה הניו יורקית ROGALLERY
- ^ 1 2 לצפייה בתמונה באתר NIKHOK
- ^ Stephen Daw, ‘True Colors’ at 35: How Cyndi Lauper Reimagined Her Career With Her Sophomore Album, באתר בילבורד, 15 באוקטובר 2021, בדיקה אחרונה ב־23 במרץ 2022
- ^ לצפייה בתמונה באתר photobucket
- ^ לצפייה בתמונה ראו הערך רולינג סטון
- ^ לצפייה בתמונה ובתמונת הפארדויה שנעשתה עליה על ידי סת' רוגן, באתר hellomagazine.ca
- ^ לצפייה בתמונות ובליבוביץ' על רקע הצגתן בתערוכה, באתר Iconic Photos
- ^ לצפייה בתמונה באתר postmodern.com
- ^ לצפייה בתמונה באתר the Insider
- ^ Contact Press Images, Annie Leibovitz - Books and Exhibition Catalogs
