עיטוש

המונח "אפצ'י" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אפאצ'י (פירושונים).

עיטוש (נקרא בלשון העם גם אפצ'י) הוא רפלקס עצמאי אצל האדם ובעלי חיים רבים, הנגרם על ידי חדירת חלקיקים זעירים לאף, אלרגיה, נפילה של הטמפרטורה, או זיהום ויראלי, ישנו גם עיטוש שנגרם בעקבות רפלקס בתגובה לחשיפה לאור בהיר^[1].

העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה.

העיטוש עשוי להיות גם תוצאה של בטן מלאה לאחר ארוחה^[2].

במהלך ההתעטשות ניתזות טיפונות אשר יכולות להכיל חיידקים מדבקים אצל אנשים חולים, לפיכך נהוג לכסות את הפה במהלך ההתעטשות, עד סוף המאה שעברה היה נהוג לכסות את הפה באמצעות מטפחת או כף היד, אולם בעקבות התובנה שהחיידקים נשארים על כף היד זמן מה, ולאחר מכן בעזרת היד אנו נוגעים בדברים רבים וכך מעבירים מחלות, בתחילת המאה העשרים ואחת החלו לכסות את הפה בעזרת גומץ המרפק. שיטה משלימה בה משתמשים בנוסף לכיסוי הפה, היות שכיסוי הפה לא עוצר את כל הטיפונות והחיידקים, הוא שינוי כיוון ההתעטשות, נהוג כיום גם להתעטש כלפי מטה, כדי שהחידקים יגיעו לכיוון הרצפה אזור בו סיכויי ההדבקה נמוכים יותר.

תגובה מילולית

התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה הארמית "אסותא", שמשמעותה דומה. תגובות דומות נהוגות בשפות אירופה, למשל na zdrowie (לבריאות) בפולנית, או Gesundheit (בריאות), בגרמנית.

בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעיתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בגרמנית.

על פי המסורת היהודית נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו. המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו: ריבון כל העולמים, אל תיקח נפשי ממני עד שאצווה את בני ובני ביתי...לפיכך, חייב אדם לומר לחבירו בשעת עטישותיו חיים"