יוגוסלביה במשחקים האולימפיים

יוגוסלביה במשחקים האולימפיים

יוגוסלביה
נבחרת ההתעמלות היוגוסלבית באולימפיאדת אמסטרדם (1928)
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג	YUG
שם	הוועד האולימפי היוגוסלבי
מדליות קיץ
דירוג: 37 זהב 26 כסף 32 ארד 29 סה"כ 87
מדליות חורף
דירוג: 41 זהב 0 כסף 3 ארד 1 סה"כ 4
השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024
השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022

יוגוסלביה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת אנטוורפן (1920), והשתתפה ברציפות בכל המשחקים שנערכו עד אולימפיאדת סיאול (1988).

בראשית שנות ה-90 של המאה העשרים הכריזו סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה ומקדוניה על עצמאותן מיוגוסלביה, וזו הכריזה עליהן מלחמה. האו"ם נקט סנקציות שונות נגד יוגוסלביה, וב-30 במאי 1992 קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 757, בה קראה למדינות החברות באו"ם למנוע את השתתפותם של ספורטאים יוגוסלבים באירועי ספורט המתקיימים בהן. הוועד האולימפי הבינלאומי החליט כי יוגוסלביה לא תוכל להשתתף באולימפיאדת ברצלונה, אך התיר את השתתפותם של ספורטאים מהמדינה, כמשתתפים עצמאיים המתחרים תחת הדגל האולימפי וללא כל ציון של סממן המזהה את לאומם.

יוגוסלביה שבה והשתתפה באולימפיאדת אטלנטה (1996). ב-2003 היא אימצה חוקה חדשה, שקבעה כי האיחוד בין שתי הרפובליקות המרכיבות את הפדרציה, סרביה ומונטנגרו יהיה רופף יותר. שמה של המדינה שונה לסרביה ומונטנגרו ובשם זה היא השתתפה באולימפיאדת אתונה (2004). ב-2006 הכריזה מונטנגרו על עצמאותה, ושתי המדינות שנוצרו התחרו בנפרד באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

בין השנים 1920–2000 צברו הספורטאים היוגוסלבים 87 מדליות, מהן 28 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר היו התעמלות (11 מדליות, מהן 5 מדליות זהב), היאבקות (16 מדליות, מהן 4 מדליות זהב), איגרוף (11 מדליות, מהן 3 מדליות זהב) וכדורמים (8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, נתון הממקם את יוגוסלביה במקום הרביעי בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי הונגריה, איטליה ובריטניה).

יוגוסלביה אירחה את אולימפיאדת החורף של 1984, בסרייבו (כיום בירת בוסניה והרצגובינה), לאחר שנבחרה על חודם של שלושה קולות מסאפורו. גם גטבורג הייתה מועמדת לאירוח אותם משחקים.

בלגרד הגישה את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת הקיץ של 1992, אך דורגה במקום הרביעי, אחרי ברצלונה, פריז ובריסביין. ההחלטה בדבר אירוח המשחקים התקבלה ב-1986, לפני שפרצה המלחמה שמנעה את השתתפותה של יוגוסלביה במשחקים שאותם הייתה מעוניינת לארח. ארבע שנים מאוחר יותר שוב הציגה בלגרד את מועמדותה, אך דורגה במקום השישי.

ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים הוקמה ב-1918, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, וכבר ב-1920 השתתפה לראשונה במשחקים, באולימפיאדת אנטוורפן. היא שלחה רק את נבחרת הכדורגל שלה, שהודחה כבר בסיבוב הראשון, לאחר שנוצחה בידי נבחרת צ'כוסלובקיה בתבוסה הגדולה בתולדותיה, 7-0.

באולימפיאדת פריז (1924) נרשמו הי��גים גבוהים יותר, כאשר המתעמל לאון שטוקלי זכה בשתי מדליות זהב, בקרב-רב ובמתח. המתעמלים היוגוסלבים התבלטו גם באולימפיאדת אמסטרדם (1928), וזכו ב-5 מדליות. שטוקלי הוסיף למאזנו מדליית זהב בתרגיל הטבעות ומדליית ארד בקרב-רב, והיה שותף גם לזכייה הקבוצתית במדליית ארד. יוסיפ פרימוז'יץ' זכה במדליית כסף במקבילים וסטאנה דרגאנץ זכה במדליית ארד בקפיצות.

בשל המשבר הכלכלי העולמי, צמצמה ממלכת יוגוסלביה בהוצאות, כפי שעשו גם מדינות נוספות, והספורטאי היוגוסלבי היחיד שנטל חלק באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) היה זורק הדיסקוס וליקו נרנצ'יץ', שנסע על חשבונו, ולא הצליח להעפיל לשלב הגמר. לאולימפיאדת ברלין (1936) שלחה יוגוסלביה את המשלחת הגדולה בתולדותיה עד אז – 86 ספורטאים. לאון שטוקלי, שהיה אז בן 38, זכה במדליית הכסף בתרגיל הטבעות, היחידה לזכות יוגוסלביה.

לאולימפיאדת לונדון (1948) שלחה יוגוסלביה 96 ספורטאים, ולראשונה נרשמו זכיות גם מחוץ לענף ההתעמלות. איוון גוביאן זכה במדליית כסף ביידוי פטיש, וכמוהו גם נבחרת הכדורגל, שנוצחה במשחק הגמר בידי נבחרת שוודיה בתוצאה 3-1. באולימפיאדת הלסינקי (1952) השתתף מספר זהה של ספורטאים יוגוסלבים, אך הישגיהם השתפרו. רביעיית החותרים ללא הגאי זכתה במדליית זהב, הראשונה בענף זה. נבחרת הכדורגל שחזרה את הישגה מלונדון וזכתה במדליית כסף, הפעם לאחר שהפסידה במשחק הגמר לנבחרת הונגריה 2-0. שחקן הנבחרת ברנקו זבץ הבקיע שבעה שערים במהלך הטורניר, והיה למלך השערים. נבחרת הכדורמים זכתה אף היא במדליית כסף, לאחר שדורגה במקום השני אחרי נבחרת הונגריה בבית הגמר.

לאולימפיאדת מלבורן (1956) שלחה יוגוסלביה משלחת מצומצמת בהרבה, שכללה 41 ספורטאים. נבחרת הכדורגל זכתה במקום השני בפעם השלישית ברציפות, הפעם לאחר הפסד 1-0 לנבחרת ברית המועצות. נבחרת הכדורמים זכתה אף היא במדליית כסף נוספת, לאחר שגם הפעם דורגה אחרי הונגריה בבית הגמר. במדליית כסף שלישית זכה רץ המרתון פרניו מיחליץ'.

לאחר שלוש אכזבות, הצליחה סוף סוף נבחרת הכדורגל לזכות במדליית זהב באולימפיאדת רומא (1960), לאחר שגברה על נבחרת דנמרק 1-3. מילאן גאליץ' היה מלך השערים של הטורניר, עם שבעה, וסגנו היה אף הוא יוגוסלבי, בורה קוסטיץ' (שישה שערים). בנוסף, זכה המתאבק ברניסלאב מרטינוביץ' במדליית כסף. נבחרת הכדורמים הסתפקה הפעם במקום הרביעי, לאחר שדורגה אחרונה בבית הגמר, אחרי איטליה, ברית המועצות והונגריה.

באולימפיאדת טוקיו שבה יוגוסלביה לרשום הישגים בענף ההתעמלות, לאחר שמירוסלב צראר זכה במדליית זהב בתרגיל על סוס הסמוכות ובמדליית ארד בתרגיל המתח. המתאבק ברניסלב סימיץ' זכה במדליית זהב, וברניסלב מרטינוביץ' זכה במדליית ארד. נבחרת הכדורמים שבה וזכתה במדליית כסף, בפעם השלישית בארבע אולימפיאדות, לאחר ששוב סיימה כסגניתה של הונגריה.. נבחרת הכדורגל נערצה הפעם בשלב רבע הגמר, לאחר שהפסידה לנבחרת גרמניה.

באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) הגיעה יוגוסלביה להישגים הספורטיביים הגבוהים ביותר שלה עד אז. 69 הספורטאים ששלחה זכו ב-8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. מירוסלב צראר שמר על תואר בתרגיל על סוס הסמוכות. ג'ורג'יצה ביידוב הייתה לשחיינית היוגוסלבית הראשונה ולאישה היוגוסלבית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. היא זכתה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חזה, עם שיא אולימפי חדש (1:15.8 דקות) ובמדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה. טורניר הכדורמים נערך הפעם ללא בית הגמר. הנבחרת היוגוסלבית שוב פגשה בנבחרת הונגריה, הפעם בשלב חצי הגמר, ולראשונה הצליחה לגבור עליה, 11-13 לאחר הארכה. במשחק הגמר גברה על נבחרת ברית המועצות וזכתה במדליית הזהב. נבחרת הכדורסל זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי הגמר 62-63 על ברית המועצות, והפסידה לנבחרת ארצות הברית 65-50 במשחק הגמר. המתאבק סטוואן הורוואט זכה במדליית כסף, וברניסלב סימיץ' איבד את תוארו וזכה במדליית ארד. זבונומיר וויין היה למתאגרף היוגוסלבי הראשון שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד.

לאולימפיאדת מינכן (1972) שלחה יוגוסלביה משלחת גדולה כמעט פי שניים (128 ספורטאים), אך הישגיה דווקא פחתו, והיא סיימה עם 5 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. נבחרת הכדוריד זכתה במדליית זהב ראשונה, לאחר שגברה על נבחרת צ'כוסלובקיה 16-21 במשחק הגמר. מאטה פרלוב זכה במדליית זהב ראשונה באיגרוף, ואילו זבונומיר וויין זכה במדליית ארד שנייה ברציפות. המתאבק יוסיפ צ'וראק זכה במדליית כסף, ומילובאן ננאדיץ' זכה במדליית ארד. נבחרות הכדורסל והכדורמים הסתפקו הפעם במקום החמישי.

באולימפיאדת מונטריאול (1976) הצטמצם מספר הספורטאים ל-90, אך מספר המדליות שוב עלה, ל-8. חותר הקאנו מתיה ליובק זכה בשתי מדליות ראשונות בענף הקאנו/קיאק, מדליית זהב במקצה ל-1,000 מטר ומדליית ארד במקצה לחצי המרחק. המתאבק מומיר פטקוביץ' זכה במדליית הזהב השנייה, ומתאבק נוסף, איוואן פרגיץ', זכה במדליית כסף. באיגרוף, זכה טאדייה קצ'אר במדליית כסף, ואצה רוסבסקי זכה במדליית ארד. נבחרת הכדורסל זכתה במדליית כסף שנייה, גם הפעם לאחר ניצחון על ברית המועצות בחצי הגמר (84-89) והפסד לנבחרת ארצות הברית בגמר (95-74). במדליה השמינית, מדליית ארד, זכה הג'ודוקא סלבקו אובאדוב.

לאולימפיאדת מוסקבה (1980) שלחה יוגוסלביה את המשלחת הגדולה בתולדותיה. המשלחת כללה 167 ספורטאים, שזכו ב-9 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. בהיעדרה של ארצות הברית, זכתה נבחרת הכדורסל במדליית הזהב, לאחר שגברה על נבחרת איטליה 77-86. גם נבחרת הנשים הגיעה להישג ראשון, מדליית ארד. נבחרת הכדורמים זכתה במדליית כסף, לאחר שדורגה בבית הגמר במקום השני אחרי ברית המועצות. גם נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית כסף, אף היא לאחר שדורגה בבית הגמר במקום השני אחרי ברית המועצות. נבחרת הגברים סיימה במקום השישי. בכדורגל, סיימה הנבחרת במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי בגמר 2-0 לצ'כוסלובקיה, ובמשחק על מדליית הארד הפסידה בתוצאה זהה לברית המועצות.

בנוסף להישגים בענפי הכדור, בלטו במשחקים המתאגרף סלובודן קצ'ר (אחיו התאום של טאדייה, שזכה במדליית כסף במונטריאול), שזכה במדליית זהב, צמד החותרים זוראן פנצ'יץ' ומילוראד סטנולוב שזכו במדליית כסף, צמד החותרים עם הגאי שזכה במדליית ארד, הג'ודוקא רדומיר קובצ'ביץ' שזכה במדליית ארד, והמתאבק שבאן סיידיו, שזכה אף הוא במדליית ארד.

אף שיוגוסלביה הייתה מדינה קומוניסטית, מבחינה פוליטית היא לא השתייכה לגוש המזרחי, ולכן השתתפה באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) ולא הצטרפה לחרם שהנהיגה ברית המועצות על המשחקים. משחקים אלה היו הטובים בתולדותיה. היא סיימה עם 18 מדליות, מהן 7 מדליות זהב, ודורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות.

בהיאבקות זכו היוגוסלבים בחמש מדליות: ולאדו ליסיאק ושבאן טרסטנה זכו במדליות זהב, רפיק ממישביץ' זכה במדליית כסף, שבאן סיידיו זכה במדליית ארד שנייה ברציפות, וגם יוז'ף טרטיי זכה במדליית ארד. המתאגרף אנטון יוסיפוביץ' זכה במדליית זהב, רדז'פ רדז'פובסקי זכה במדליית כסף, ומירקו פוזוביץ' ועזיז סאליחו זכו במדליות ארד. צמד חותרי הקאנו מתיה ליובק ומירקו נישוביץ' זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-500 מטר ובמדליית כסף במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. הקיאקיסט מילאן יאניץ' זכה במדליית כסף במקצה היחידים ל-1,000 מטר. בחתירה, זכו זוראן פנצ'יץ' ומילוראד סטנולוב במדליה אולימפית שנייה ברציפות, מדליית ארד.

הנבחרות היוגוסלביות המשיכו לרשום הישגים נאים בענפים הכדור. שתי נבחרות הכדוריד זכו במדליות זהב. נבחרת הגברים גברה במשחק הגמר 17-18 על גרמניה המערבית, ונבחרת הנשים סיימה את משחקיה בבית בן שש נבחרות במאזן של חמישה ניצחונות וללא הפסדים. נבחרת הכדורמים זכתה אף היא במדליית זהב, לאחר שדורגה במקום הראשון בבית הגמר. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה לנבחרת צרפת 4-2 בחצי הגמר, וגברה על נבחרת איטליה 1-2 במשחק על המקום השלישי. שניים משחקני הנבחרת, בוריסלב צווטקוביץ' וסטייפאן דווריץ' הבקיעו חמישה שערים כל אחד, וחלקו עם הצרפתי דניאל קסוארב את תואר מלך השערים של הטורניר. גם נבחרת הכדורסל זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 74-61 לספרד, וגברה על נבחרת קנדה 82-88 במשחק על המקום השלישי. בשורות הנבחרת שיחק גם דראז'ן פטרוביץ' בן ה-20. נבחרת הנשים סיימה במקום השישי והאחרון.

אולימפיאדת סיאול (1988) הייתה האחרונה בה השתתפה יוגוסלביה כפדרציה סוציאליסטית המורכבת מ-6 רפובליקות. גם במשחקים אלה הגיעה להישגים גבוהים: 12 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.

הענף הבולט במשחקים אלה היה הקליעה. יאסנה שקאריץ' זכתה במדליית זהב בירי באקדח אוויר ובמדליית כסף בירי באקדח, וגוראן מקסימוביץ' זכה במדליית זהב בירי ברובה אוויר. ענף נוסף בו זכו היוגוסלבים לראשונה במדליות היה טניס שולחן. איליה לופולסקו וזוראן פרימוראץ זכו במדליית כסף בטורניר הזוגות לגברים, ויאסנה פאזליץ' וגורדנה פרקוצ'ין זכו במדליית ארד בטורניר הזוגות לנשים. המתאבק שבאן טרסטנה איבד את תוארו, אך זכה במדליית כסף. המתאגרף דאמיר שקארו זכה במדליית ארד, ובמדליית ארד נוספת זכה צמד החותרים סאדיק מויקיץ' ובויאן פרשרן.

בענפי הכדור, רק נבחרת הכדורמים שמרה על תוארה, לאחר שגברה 7-9 על ארצות הברית. נבחרות הכדורסל זכו שתיהן במדליות כסף. נבחרת הגברים בשורותיה שיחקו, בין היתר, דראז'ן פטרוביץ', טוני קוקוץ', דינו ראדג'ה, ולאדה דיבאץ' וז'ליקו אובראדוביץ', הביסה בחצי הגמר 70-91 את נבחרת אוסטרליה, אך נכנעה במשחק הגמר 76-63 לברית המועצות. נבחרת הנשים גברה אף היא על מקבילתה האוסטרלית בחצי הגמר, 56-57, והפסידה לארצות הברית במשחק הגמר 77-70. נבחרת הגברים בכדוריד, שאיבדה את תוארה, זכתה במדליית ארד, לאחר שגברה על נבחרת הונגריה 23-27, ואילו נבחרת הנשים סיימה במקום הרביעי, לאחר שדורגה בבית הגמר אחרי נבחרותיהן של המארחת קוריאה הדרומית, נורווגיה וברית המועצות.

בראשית שנות ה-90 הכריזו סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה ומקדוניה על עצמאותן מיוגוסלביה, וזו הכריזה עליהן מלחמה. בין הסנקציות שנקט האו"ם נגד יוגוסלביה, הייתה החלטה 757 שקיבלה מועצת הביטחון במאי 1992, ובה קראה למדינות החברות באו"ם למנוע את השתתפותם של ספורטאים יוגוסלבים באירועי ספורט המתקיימים בהן.

הוועד האולימפי הבינלאומי החליט כי יוגוסלביה לא תוכל להשתתף באולימפיאדת ברצלונה, אך התיר את השתתפותם של ספורטאים מהמדינה, כמשתתפים עצמאיים. כתוצאה מכך, יכלו להשתתף במשחקים רק ספורטאים בודדים, ונבחרות בענפים קבוצתיים, כגון כדורסל, כדוריד וכדורמים, שהיו אמורות להשתתף במשחקים לא יכלו לעשות זאת. 52 הספורטאים היוגוסלבים שהגיעו לברצלונה לא הורשו ליטול חלק בטקס הפתיחה ובטקס הסיום, ולא הותר להם לשאת כל סימן המזהה אותם עם ארצם. הם נדרשו להתחרות כשהם לבושים בבגדים לבנים, וכן נקבע כי אם יזכו במדליות, יונף הדגל האולימפי וינוגן ההמנון האולימפי.

שלושה קלעים יוגוסלבים זכו במדליות בברצלונה. יאסנה שקריץ' זכתה במדליית כסף בירי באקדח אוויר, אראנקה בינדר זכתה במדליית ארד בירי ברובה אוויר, וסטוואן פלטיקוביץ' זכה במדליית ארד בירי בשכיבה.

יוגוסלביה שבה להשתתף במשחקים באולימפיאדת אטלנטה (1996), אך הישגיה היו נמוכים מאלה שהגיעה אליהם בשנות ה-80. הקלעית אלכסנדרה איבושב זכתה במדליית זהב בירי בשלושה מצבים ובמדליית ארד בירי ברובה אוויר. נבחרת הכדורסל, בשורותיה שיחקו דיאן בודירוגה, ז'ליקו רבראצ'ה, ולאדה דיבאץ' ואלכסנדר ג'ורג'ביץ' זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי בגמר 58-66 על נבחרת ליטא והובסה בידי נבחרת ארצות הברית 95-69 במשחק הגמר. נבחרת הכדורעף זכתה במדליית ארד לראשונה בתולדותיה, לאחר שהפסידה לנבחרת איטליה בחצי הגמר וגברה על נבחרת רוסיה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השביעי.

אולימפיאדת סידני (2000) הייתה האחרונה בה השתתפה יוגוסלביה במתכונתה זו. 111 הספורטאים שבו עם 3 מדליות, אחת מכל סוג. נבחרת הכדורעף זכתה במדליית הזהב, לאחר שניצחה את נבחרות איטליה ורוסיה בחצי הגמר ובגמר. הקלעית יאסנה שקריץ' זכתה במדליית כסף בירי ברובה אוויר, ונבחרת הכדורמים זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה להונגריה 8-7 בחצי הגמר, וגברה על ספרד 3-8 במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורסל הסתפקה הפעם במקום השישי.

סרביה ומונטנגרו במשחקים האולימפיים

סרביה ומונטנגרו
דיאן בודירוגה
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג	SCG
שם	הוועד האולימפי של סרביה ומונטנגרו
קודי ייצוג בעבר	YUG
מדליות קיץ
דירוג: 112 זהב 0 כסף 2 ארד 0 סה"כ 2
השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024
השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022

ב-2003 תוקנה חוקתה של יוגוסלביה. הפדרציה בין סרביה ומונטנגרו נהייתה רופפת יותר, והמדינה גם שינתה את שמה לסרביה ומונטנגרו. גם קוד הוועד האולימפי שלה שונה מ-YUG ל-SCG, ובנתוני הוועד האולימפי הבינלאומי נרשמים הישגיה של סרביה ומונטנגרו בנפרד מהישגיה של יוגוסלביה.

87 ספורטאים נטלו חלק באולימפיאדת אתונה (2004), מהם רק שבע נשים. דיאן בודירוגה נשא את הדגל בטקס הפתיחה, אך הנבחרת, שבודירוגה שימש כקפטן שלה צברה רק ניצחון אחד בשלב המוקדמות ודורגה רק במקום ה-11. בשתי מדליות הכסף היחידות שצברה סרביה ומונטנגרו זכו הקלעית יאסנה שקריץ' בירי ברובה אוויר, ונבחרת הכדורמים, שניצחה בחצי הגמר 3-7 את יוון, והפסידה במשחק הגמר 8-7 להונגריה. נבחרת הכדורעף דורגה ראשונה בבית בשלב המוקדמות, אך הודחה ברבע הגמר בידי נבחרת רוסיה.

יוגוסלביה השתתפה באולימפיאדת החורף הראשונה, אולימפיאדת שאמוני (1924). היא נעדרה מהמשחקים רק פעמיים, מאולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) ומאולימפיאדת סקוו ואלי (1960). להישג משמעותי ראשון הגיעה רק באולימפיאדה אותה אירחה, אולימפיאדת סרייבו (1984), כאשר יורה פרנקו זכה במדליית כסף בסקי אלפיני. באולימפיאדת קלגרי (1988) זכו הספורטאים היוגוסלבים ב-3 מדליות: בקפיצות סקי זכתה הנבחרת במדליית כסף, ומאיאז' דבלאק זכה גם במדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה. גולשת הסקי האלפיני מטיה סווט זכתה במדליית כסף בסלאלום.

החרם על יוגוסלביה הוטל רק במאי 1992, והיא הספיקה להשתתף באולימפיאדת אלברוויל (1992). היא נעדרה מאולימפיאדת לילהאמר (1994), ושבה והשתתפה באולימפיאדת נאגנו (1998). סרביה ומונטנגרו השתתפה באולימפיאדת חורף אחת, אולימפיאדת טורינו (2006).

מאז אולימפיאדת קלגרי, לא הגיעה יוגוסלביה (או סרביה ומונטנגרו) להישגים משמעותיים באולימפיאדות החורף.

אולימפיאדה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
אולימפיאדת אנטוורפן (1920)	0	0	0	0
אולימפיאדת פריז (1924)	2	0	0	2
אולימפיאדת אמסטרדם (1928)	1	1	3	5
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)	0	0	0	0
אולימפיאדת ברלין (1936)	0	1	0	1
אולימפיאדת לונדון (1948)	0	2	0	2
אולימפיאדת הלסינקי (1952)	1	2	0	3
אולימפיאדת מלבורן (1956)	0	3	0	3
אולימפיאדת רומא (1960)	1	1	0	2
אולימפיאדת טוקיו (1964)	2	1	2	5
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)	3	3	2	8
אולימפיאדת מינכן (1972)	2	1	2	5
אולימפיאדת מונטריאול (1976)	2	3	3	8
אולימפיאדת מוסקבה (1980)	2	3	4	9
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)	7	4	7	18
אולימפיאדת סיאול (1988)	3	4	5	12
אולימפיאדת אטלנטה (1996)	1	1	2	4
אולימפיאדת סידני (2000)	1	1	1	3
סה"כ	28	31	31	90
משתתפים עצמאיים באולימפיאדת ברצלונה (1992)	0	1	2	3
סרביה ומונטנגרו באולימפיאדת אתונה (2004)	0	2	0	2

	ענף	זהב	כסף	ארד	סה"כ
	התעמלות מכשירים	5	2	4	11
	היאבקות	4	6	6	16
	קליעה	4	0	2	6
	כדורמים	3	4	1	8
	איגרוף	3	2	6	11
	כדוריד	3	1	1	5
	קאנו/קיאק	2	2	1	5
	כדורסל	1	5	2	8
	כדורגל	1	3	1	5
	חתירה	1	1	3	5
	שחייה	1	1	0	2
	כדורעף	1	0	1	2
	אתלטיקה קלה	0	2	0	2
	טניס שולחן	0	1	1	2
	ג'ודו	0	0	2	2

מדינות אירופה במשחקים האולימפיים

אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ מדינות וטריטוריות לשעבר: בוהמיה • ברית המועצות • גרמניה המזרחית • גרמניה המערבית • האימפריה הרוסית • חבל הסאר • יוגוסלביה • סרביה ומונטנגרו • צ'כוסלובקיה משלחות מיוחדות: המשלחת הכלל-גרמנית • המשלחת המאוחדת • הוועד האולימפי ברוסיה • ספורטאים אינדיבידואלים ניטרליים