סיימון פרייזר, לורד לובאט ה-15
לורד לובאט לאחר הפשיטה על דייפ, אוגוסט 1942 | |||||||||||||||||||||||||
לידה |
9 ביולי 1911 טירת ביופורט, אינוורנס, סקוטלנד | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
16 במרץ 1995 (בגיל 83) בייולי, אינוורנס, סקוטלנד | ||||||||||||||||||||||||
עיסוק | חייל ופוליטיקאי | ||||||||||||||||||||||||
בת זוג | רוזמונד ברוטון | ||||||||||||||||||||||||
שושלת לובאט | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
בריגדיר סר סיימון כריסטופר ג'וזף פרייזר, לורד לובאט ה-15 וברון לובאט ה-4 (באנגלית: Simon Christopher Joseph Fraser, 15th Lord Lovat and 4th Baron Lovat; 9 ביולי 1911, טירת ביופורט, אינוורנס, סקוטלנד - 16 במרץ 1995, סקוטלנד) היה לורד סקוטי, ראש שבט פרייזר מלובאט ומפקד קומנדו בריטי במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרייזר נולד לסיימון ג'וזף פרייזר, לורד לובאט ה-14 וללאורה, בתו של תומאס ליסטר, ברון ריבלסדייל ה-4. פרייזר למד בקולג' אמפלפורת' שם היה חבר בתוכנית ההכשרה לקצונה של ��בא בריטניה ובקולג' מגדלנה באוניברסיטת אוקספורד, שם הצטרף ליחידת פרשים של האוניברסיטה, וב-1930 קיבל דרגת לוטננט שני ביחידת סיירי לובאט. בשנת 1931 הועבר פרייזר לצבא הרגיל, עדיין בדרגת לוטננט שני, למשמר הסקוטי. שנה לאחר מכן ירש את תוארו של אביו כלורד לובאט ה-15 וכראש ה-25 של שבט פרייזר מלובאט. באוגוסט 1934 הועלה לדרגת לוטננט וב-1937 הועבר לכוחות המילואים.
ב-10 באוקטובר 1938 נישא פרייזר לרוסמונד ברוטון ולזוג נולדו שישה ילדים.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 1939 מונה פרייזר לקפטן ביחידה בה שירת. לקראת 1940 התנדב פרייזר לצבא הבריטי ולבסוף צורף ליחידת הקומנדו מספר 4. ב-3 במרץ 1941 נשלח יחד עם יחידתו לאיי לופוטן שבשליטת נורווגיה במהלך מבצע קליימור, בו השמידו מספר מפעלי שמן דגים, מספר מצבורי דלק ו-11 ספינות. במהלך המבצע נתפסו מספר ספרי קוד גרמניים, ונתפסו 216 עמדות גרמניות. כ-315 נורווגים ברחו יחד עם הקומנדו בחזרה לאנגליה.
באפריל נשלח יחד עם יחידתו לפלישה בעיר הרדלוט. בפלישה פיקד פרייזר פיקד על כ-100 חיילי יחידת קומנדו 4 ועל כ-50 חיילים קנדים מהבריגדה המלכותית של ניו ברונסוויק. על פעולתו בפלישה הזאת קיבל פרייזר את הצלב הצבאי.
ב-1942 הועלה פרייזר לדרגת ליטננט קולונל וקיבל את הפיקוד על יחידת קומנדו 4. ופיקד עליה במהלך מבצע ג'ובילי ב-19 באוגוסט 1942. יחידתו תקפה והשמידה סוללת תותחים של 6 תותחי מ"מ, על פעולתיו במצע זה קיבל פרייזר את אות השירות המצוין[3].
בשנת 1944 הועלה פרייזר לדרגת בריגדייר ופיקד על בריגדת השירותים המיוחדים הראשונה. ביום הפלישה לנורמנדי נחת פרייזר יחד עם יחידתו בחוף סורד[4].
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרייזר הושבת מהלחימה עקב פציעתו בצרפת, ולמרות ניסיונותיו לא הוחזר לשירות סדיר, אלא הוגדר כאיש מילואים ב-1949. הוא מונה על ידי וינסטון צ'רצ'יל למפקד חיל הג'נטלמנים של בית הלורדים.
דמותו בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של פרייזר מוזכרת בספר רומן רוסי מאת מאיר שלו.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנטוני ביוור, הפלישה לנורמנדי, בונוס-יבנה הוצאה לאור (2009), עמ' 155–156.
- סטיבן אמברוז, יום הפלישה, זמורה-ביתן הוצאה לאור (2002), עמ' 482, 487, 490-492, 499-500.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הביוגרפיה של פרייזר בארכיון פגסוס.
- סיימון פרייזר, לורד לובאט ה-15, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במערכת האצולה הסקוטית פרייזר היה לורד באחוזת לובאט, אך למשפחה ניתנה גם ברונות במערכת האצולה הבריטית. במקרה כזה לורד לובאט משתמש בתואר הסקוטי אף על פי שתואר ברון בכיר מלורד.
- ^ בנו הבכור של פרייזר נפטר מדום לב לפני מותו שלו ב-1995, כך שנכדו ירש אותו בתור לורד לובאט ה-16.
- ^ סטיבן אמברוז, "יום הפלישה", מאנגלית: מרדכי ברקאי, הוצאת זמורה ביתן, 2002, עמוד 487.
- ^ קורנליוס ראיין, "היום הארוך ביותר", הוצאת מערכות, 1962, עמודים 216-218.
- ^ מאיר שלו, רומן רוסי, תל אביב: עם עובד, 1988, עמ' 126, 256.