לדלג לתוכן

נחל חרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל חרוד
מידע כללי
אורך 32 קילומטרים
ספיקה ממוצעת

7 מיליון מ"ק לשנה

ספיקת שיא: 170 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 196 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מוצא הנהר 500 מטרים
יובלים נחל הקיבוצים, נחל מרחביה, נחל קיפודן, נחל נחום, נחל נורית, נחל נבות, נחל שיזפים, נחל יוסף, נחל יהונתן, נחל עמל, נחל יזרעאל, נחל חמדיה, נחל יחזקאל, נחל שונם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נהר הירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הזרימה במפלים בקניון הבזלת
מפת אגן הניקוז של הנחל
גשר הולכי הרגל מעל קניון הבזלת
הגשר הקטוע (שער דמשק)
זרימה חורפית ב"קניון הבזלת" בנחל חרוד

נַחַל חֲרוֹדערבית: وادي جالود, ואדי גָ'אלוּד) הוא נחל איתן באזור הגליל התחתון הנשפך אל הירדן.

מקורו של הנחל הוא באזור גבעת המורה, בגובה של כ-500 מ' מעל גובה פני הים, ומשם הוא זורם מזרחה דרך עמק חרוד, במסלול שאורכו כ-35 קילומטרים עד שהוא נשפך אל הירדן, כ-2 קילומטרים צפונית למעוז חיים בגובה 230 מ' מתחת לפני הים.

הנחל מנקז את עמק חרוד, את מורדות ההרים שסביב עמק בית שאן וחלק קטן מהעמק, את מזרח עמק יזרעאל, חצי מגבעת המורה, את רוב שלוחת צבאים, ואת המדרונות של צפון הגלבוע[1].

תוואי הנחל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־7 הקילומטרים הראשונים, הנחל אכזב וזורם בתעלת ניקוז נמוכה. משם, החל משפך נחל נבות אל נחל חרוד, (המביא איתו את מי עין יזרעאל) הנחל זורם בין בריכות דגים לאורך 13 ק"מ[1].

את חלקו המזרחי של הנחל חוצים מספר גשרים, שניים מהם מכונים "הגשר הרומי". "הגשר הרומי" המערבי כולל אלמנטים שנותרו במקום מהתקופה הרומית. החל מהגשר נחשפת בזלת הכיסוי, ולאורך 11 הקילומטרים האחרונים, הנחל מתחתר בה ויוצר מצוקים גבוהים וקניונים וזורם בחוזקה ובפיתולים[1]. שם יש מספר מפלים, שהידוע מביניהם מכונה "קניון הבזלת" וגובהו כ־13 מטרים. הקרן הקיימת לישראל הכשירה במקום שביל טיולים. בבקעת בית שאן עובר מעל הנחל גם גשר קנטר.

הידרולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגן הניקוז של הנחל יורדים כ־200 מילימטרים גשם בשנה. בחורף מתרחשים שיטפונות חזקים בנחל וביובליו בשל הפרשי הגובה הגדולים בין מוצאי היובלים לשפך נחל חרוד, משום שהקרקע בעלת אופי חרסיתי ובעקבות שברי ענן פתאומיים. ספיקת המים הרגעית המקסימלית נמדדה בינואר 1990, והייתה 170 מ"ק לשנייה[1].

באגן הניקוז מספר רב של מעיינות, מהם מעיינות גדולים. חלק מהמעיינות ניזונים ממי אקוויפרים שמתמלאים הרחק מאגן הניקוז, וחלק ממי אקוויפרים מקומיים[1].

עד לתחילת המאה ה־20 היובלים והמעיינות באגן הניקוז של נחל חרוד זרמו במצבם הטבעי. כשהתחילה התיישבות חקלאית בעמק חרוד התבצעו שינויים בזרימת המים באזור, והמים נותבו לחקלאות ולבריכות דגים. עם השנים מי המעיינות לא הספיקו לצורכי החלאות, והחל קידוח מי תהום, שהקטין את ספיקת המעיינות. גם חלק ממי השיטפונות בנחל נתפסים במאגרים. כיום רוב מי המעיינות באגן הניקוז של הנחל נתפסים לשם השקיה ולא זורמים אל הנחל. לכן ספיקת המים השנתית בנחל היא רק כ־7 מיליון מ"ק, בעוד שספיקת המים השנתית במעיינות גבוהה הרבה יותר – 55 מיליון מ"ק, ובעבר הגיעה ליותר מ־95 מיליון מ"ק[1].

הנחל מנוצל באופן אינטנסיבי להזרמת שפכים ושפכים תעשייתיים[1]. ב-1992 הוקמה מנהלה לשיקום הנחל, שהכשירה במקום שבילי מטיילים, ושיפרה במידת מה את המצב האקולוגי באזור, אם כי עדיין מוזרמים לנחל שפכים רבים[2].

אתרים לאורך הנחל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלט בכניסה לקניון הבזלת

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל חרוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 עמק חרוד ודרום בקעת בית-שאן, באתר מכון דש"א, אוגוסט 2020
  2. ^ תנובה מזהמת את נחל חרוד לאורך שנים - והציבור ישלם על השיקום, סרטו�� בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 09:26)