לדלג לתוכן

נחל חצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל חצור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
יובלים נחל דלתון, נחל חסף, נחל קובעת, נחל מכברם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל דישון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחל חצור הוא נחל אכזב הנמצא בגליל העליון בשמורת טבע ששטחה 4500 דונם. הוא מתחיל בקרבת הר בן זמרה ברמת דלתון וזורם בתחילתו לכיוון צפון־מזרח ובהמשכו בכיוון דרום־מזרח. בעבר נשפך נחל חצור אל הקצה הדרומי של החולה, לפני ייבושה.[1]

בחלקו המרכזי של הנחל ישנו קניון עם מערות רבות, ביניהן "מערת עלמה" שהיא מערה בעלת פתח גדול שממנו מסתעפות מחילות גדולות ובהן זקיפים ונטיפים. ממזרח לקניון אפיק הנחל עובר בקו שבר גאולוגי. הוא חוצה גבעות נמוכות העשויות סלעי גיר ומשם, דרך תל חצור וקיבוץ איילת השחר, נשפך הנחל אל הירדן.[2] במצוק ישנם מערות וכוכים דמויי חלונות ומכאן שמו הערבי של הנחל "ואדי אשבאביך"- נחל החלונות. רוב המערות נוצרו בתהליכי המסה קרסטיים, אך חלקן נחצבו בידי האדם לצורכי מגורים ומחייה. בחלקו המרכזי של הנחל מצויים שרידים המעידים על פעילות רבה של האדם בעבר: מחצבות עתיקות ומערות מגורים. מצפון לנחל מצויים שרידי היישוב העתיק מרות.[3]

החי והצומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו העליון של הנחל צומח חורש ים-תיכוני מפותח מאוד שבו  רוב העצים הם אלון מצוי ואלה ארצישראלית. בין השיחים הרבים המצויים בנחל ובסביבתו, צומחים מינים רבים של פרחים ביניהם סחלבים, חצבים ושפע רקפות וכלניות. בחלק התחתון שבו חוצה הנחל את כביש 90 (כביש ראש פינהקריית שמונה) יש גבעות רבות שעליהן עצי שיזף מצוי ולבנה רפואי.[1] סמוך למקום בו חוצה הנחל את הכביש פורח באביב אירוס הדור. באותו מקום נובעים גם מעיינות חצור שמסביבם צמחייה עשירה מאוד וסבוכה. במצוקי הנחל מקננים: נשרים, עקב עיטי, עורב שחור ובז אדום.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 החברה להגנת הטבע - מסלולים מומלצים - הר אביתר ונחל חצור, באתר www.teva.org.il
  2. ^ mapa.co.il, אתר מפה – צימרים, מסעדות וטיולים מומלצים בישראל, באתר www.mapa.co.il (ארכיון)
  3. ^ שמורת נחל חצור – iNature, באתר inature.info
  4. ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון, כרטא והחברה הישראלית למפות, 1995