מסמך
מסמך הוא מצג המתעד עובדות או רעיונות. תוכן המסמך עשוי להיות כתוב, מאויר, מודפס, משונן, מצולם, מוקלט וכדומה. המילה "מסמך" בעברית נגזרת מהשורש ס-מ-ך[1] המציין הישענות וביטחון, ומכאן משמעותו של המונח מסמך כתוכן המהווה הוכחה או ראייה לאמת או לעובדות. כיום משמעות המונח מסמך אינה מוגבלת לתוכן עובדתי.
בעידן המידע, המונח מסמך אינו מתייחס רק לתוכן על גבי נייר כתוב או מודפס, אלא גם למסמך דיגיטלי, קובץ מחשב שמכיל מידע כגון, טקסט, תמונות, טבלאות, אודיו, וידאו ועוד[2]. מיזמי דיגיטציה של מסמכים היסטוריים נערכים לשם שימור הידע והנגשתו לציבור הרחב.
סיווג מסמכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנים מסמכים המקוטלגים כמסווגים, פרטיים או ציבוריים. למסמך המצוי בתהליך עבודה או הכנה לדפוס קיימות לעיתים גרסאות טיוטה או הגהה. מסמך שיש חשיבות למקוריותו עשוי להיות מוגדר כ"מקור", הגדרה שיש לה השלכות בהתאם לעולם התוכן הרלוונטי, כך למשל מקור היסטורי, מקור ראשוני, כתב יד (מקור), תעודה מקורית ועוד. עותק של מסמך עשוי להיות מוגדר "נאמן למקור" בעולם המשפט וכ"העתק" בעולם העסקי. לפני המצאת הדפוס, העתקת מסמכים בוצעה ידנית לשם יצירת עותקי כתב יד והפצתם. במסמכים דיגיטליים סוגיית המקוריות נקשרת לסוגיות של קביעות/נזילות התוכן[3].
ניתן לסווג מסמכים לפי הדיסציפלינה בה הם נוצרים:
- מסמך אקדמי: מאמר אקדמי, תזה.
- מסמך עסקי: חשבונית, ציטוט פיננסי, הצעה עסקית, חוזה, קבלה, מסמך דין וחשבון, גיליון אלקטרוני, גיליון בטיחות חומרים, שטר מטען, דוח כספי ועוד.
- מסמך ממשלתי, חוקי או פוליטי: מנשר, מסמכי התאגדות, טופס, תעודת זהות, רישיון (למשל רישיון עסק או רישיון נשק), מסמך זימון או ספר לבן.
- מסמך היסטורי או חדשותי: מקור היסטורי, צילום עיתונות, סרט תיעודי.
- מסמך תכנוני או אומנותי: שרטוט, תרשים או תסריט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת העתיקה ובימי הביניים מסמכים יוצרו בחריטה של כתובות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים (למשל באמצעות כתב יתדות בשומר ובמסופוטמיה, ובאירופה – באמצעות האלפבית הרוני), או נכתבו בדיו על נייר, קלף או פפירוס. לעיתים מסמכים נכרכו לספרים או שחוברו לקודקס.
מהפכת הדפוס במאה ה-15 שינתה מהותית את תפוצתם של מסמכים. מרטין לותר, אבי הרפורמציה הפרוטסטנטית, פרסם בעותקים רבים את מסמך 95 התזות המציג את תורתו המהפכנית, בזכות ההמצאה החדשה לזמנו – מכונת הדפוס.
מסוף המאה ה-19 נוצרו מרבית המסמכים המשרדיים באמצעות הדפסה במכונת הכתיבה ושכפול על ידי נייר העתקה, מכונות סטנסיל ומכונות צילום. מסמכים נאגדו באמצעות מהדק או אטבי נייר. לקראת סוף המאה ה-20, השימוש הגדל במחשבים הוביל לחיבור מסמכים באמצעות תוכנות עיבוד תמלילים והדפסתם באמצעות מדפסות.
עד המאה ה-20 מסמכים אורכבו באמצעות עותק פיזי שלהם. במהלך המאה ה-20 פותחו שיטות אחסון אנלוגיות כגון מיקרופילם ומיקרופיש לאחסון טקסט, תמונות, שרטוטים וכדומה. מסמכים לא טקסטואליים כגון צילום/אודיו/וידאו/נתונים אוחסנו על גבי מגוון אמצעים, ביניהם: סרט צילום, שקופיות, שקפים, סרט מגנטי, קלטות שמע, תקליטים, קלטות וידאו, תקליטונים, תקליטורים. מסוף המאה ה-20 מסמכים נוצרים ונשמרים דיגיטלית, כקובץ מחשב. פורמט קובץ (המיושם על ידי סיומת קובץ) מאפשר שמירה והצגה תקינה של קבצים.
מסמכים שאינם טקסטואליים קיימים משחר ההיסטוריה, החל מציורי מערות וכלה בשרטוטים טכניים. מגוון אמצעי התיעוד בעת המודרנית אפשר דרכים חדשות ליצירת מסמכים. כאלו הם למשל מסמכים היסטוריים שנוצרו באמצעים אמנותיים, כגון צילום העיתונות מותו של חייל לויאליסט מאת רוברט קאפה, הקלטת טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל על ידי לוסיאן זלצמן, סרט הקולנוע שואה מאת קלוד לנצמן.
אמצעים להצגת מסמכים דיגיטליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צג מחשב של מחשב אישי, לפטופ, או טאבלט
- טלפון חכם
- קורא ספרים אלקטרוני, תצוגה אלקטרופורטית
- נגן מדיה נייד
- רדיו וטלוויזיה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- What is Wrong with Digital Documents? A Conceptual Model for Structural Cross-Media Content Composition and Reuse, Beat Signer, Vrije Universiteit Brussel, 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מִסְמָךְ באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ What is a “document”?, Michael K. Buckland, Journal of the American Society for Information Science, 1998
- ^ Fixed or Fluid? Document Stability and New Media , David M. Levy, Xerox Palo Alto ResearchCenter, 1994
