מנהלת הליגות לכדורגל

מִנהלת הליגות לכדורגל
	לוגו המנהלת (מאז 2022)
נתונים כלליים
סוג	מלכ"ר
תקופת הפעילות	2014–הווה (כ־10 שנים)
משרד ראשי	בני ברק, ישראל
יו"ר	ארז כלפון
מנכ"ל	ניקולס לב
	football.co.il

מִנהלת הליגות לכדורגל היא הגוף המרכז את פעילותן של שתי ליגות הכדורגל המקצועניות בישראל, ליגת העל והליגה הלאומית, החל מחודש אוגוסט 2014. המנהלת הוקמה על ידי קבוצות שתי הליגות הבכירות בשיתוף עם ההתאחדות לכדורגל בישראל.

מטרות

המנהלת אחראית על ניהול הפעילות המקצועית של הליגות המקצועניות בישראל, הפעילות הכלכלית, זכויות השידור, זכויות הפרסום, החסויות ומיתוגן של הליגות. המנהלת פועלת לפניה לקהלים חדשים, מעורבות בקהילה ונקיטת פעולות למיגור האלימות והגזענות בכדורגל הישראלי.

המנהלת פועלת בשיתוף פעולה עם ההתאחדות לכדורגל בישראל, והיא חברה מן המניין בארגון הליגות האירופיות.^[1]

מבנה

מנהלת הליגה היא חברה פרטית ללא מטרות רווח. בעלי המניות במנהלת הליגות הן הקבוצות המשתתפות בתחרויות ליגת העל והליגה הלאומית. מידי עונת משחקים מקבלות הקבוצות המשתתפות בליגות אלו מניה המשקפת את מיקומה. בדירקטוריון המנהלת 18 חברים בעלי זכות הצבעה. במנהלת וועדת הנהלה המורכבת משבעה דירקטורים, המתווים את פעילותה השוטפת.

היסטוריה

במהלך שנת 2012 נועד עו"ד ניר ענבר עם נציגי קבוצות ליגת העל בכדורגל וכן עם אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות דאז, והציג בפניהם מודלים נהוגים באירופה של מנהלות לליגות כדורגל מקצועניות.^[2] לאחר שהציג עו"ד ענבר את המודל המתאים לישראל והמליץ על הקמת מנהלת ליגה גם בפני הוועדה בראשות ירון זליכה, אשר קמה על ידי משרד התרבות והספורט בעקבות מספר התפרצויות אלימות בליגות המקצועניות בישראל, המליצה הוועדה באוקטובר 2012 וקבעה כי על ההתאחדות לאפשר לקבוצות הליגות המקצועניות להקים מנהלת ליגה, שתעסוק בארגון וברישוי התחרויות המקצועניות, וכן בשיווק ובקידום האינטרסים המסחריים המשותפים.^[3]^[4]

זמן קצר לאחר מכן המליצה הוועדה בראשות המפכ"ל בדימוס דודי כהן, אשר מונתה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, על הקמת מנהלת ליגה לליגות המקצועניות, אשר תפעל לצדה של ההתאחדות לכדורגל.^[5]^[6]

בדצמבר 2012 נציגי קבוצות ליגת העל אישרו את הקמת מנהלת הליגות לכדורגל, וביולי 2014 אישרה ההתאחדות לכדורגל את הסכם העברת הזכויות למנהלת.^[7] באפריל 2014 נבחר יורם באומן לתפקיד יו"ר המנהלת על ידי נציגי הקבוצות, ובהמשך מונה אורן חסון למנכ"ל המנהלת. המנהלת החלה את עבודתה באוגוסט 2014.

במסגרת מנהלת הליגות נערך מכרז על זכויות שידורי הספורט בישראל, אשר תוצאותיו היו הכנסה של כ־600 מיליון שקלים במשך 5 שנים לליגות הכדורגל בישראל.^[8]

ביולי 2016, עקב מחלוקות על גובה סכום החסות בין המנהלת למועצה להסדר ההימורים בספורט, הודיעה המועצה כי תמשיך לשמש כנותנת חסות העיקרית של הליגה הבכירה ליגת העל, אך הליגה לא תקרא יותר "ליגת Winner", ועל כן למשך שנתיים לא הייתה חסות לשם הליגה.^[9] בדצמבר 2016 עזב יורם באומן את התפקיד, ובמקומו מונה אורן חסון. ביולי 2017 מונה ניקולס לב למנכ"ל הארגון. בפברואר 2018 מונה ארז כלפון ליו"ר המנהלת במקומו של אורן חסון.

באוגוסט 2018 רכשה רשת המסעדות ג'פניקה את החסות על שם הליגה תמורת כ-4 מיליון ש"ח לעונה, ובעקבות כך בעונת 2018/2019 שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת JAPANIKA".^[10]

במאי 2019 רכשה הבורסה לניירות ערך בתל אביב את החסות על שם הליגה תמורת כ-12 מיליון ש"ח לשלוש עונות, ובעקבות כך שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת הבורסה לניירות ערך" החל מעונת 2019/2020.^[11]

במרץ 2022 חתמה מנהלת הליגות בכדורגל עם הבנק הדיגיטלי הראשון - ONE ZERO על הסכם חסות תמורת כ-10 מיליון ש"ח ל-2 העונות הבאות (5 מ' שקל לכל עונה), ובעקבות כך החל מעונת 2022/2023 תקרא ליגת העל "ליגת ONE ZERO".^[12]

פעילות

במהלך מבצע צוק איתן הוחלט על הפסקה סולידרית של משחקי ליגת העל.
בגלל טבח שבעה באוקטובר משחקי ליגת העל נעצרו מ-7.10 עד סוף נובמבר 2023
מחאת הכרטיסים הביאה לכך שהמנהלת קבעה מחירי תקרה לכרטיסי כניסה לכדורגל^[13]
הסכמי חסות על ליגת העל בכדורגל.
משא ומתן עם המועצה להסדר ההימורים בספורט על הגדלת תמיכת המדינה בכדורגל מקצועני
הובלת תיקון בחוק איסור אלימות בספורט
עסקה עם צ'רלטון לרכישת זכויות השידור של הכדורגל הישראלי תמורת כ-506 מיליון שקלים ל-4 שנים