מלחמה בלי שם
 | |
| כרזת הסדרה מלחמה בלי שם | |
| מבוסס על | התקופה שבין מלחמת לבנון הראשונה לנסיגה מלבנון |
|---|---|
| סוגה |
דוקומנטרי ביוגרפיה |
| יוצרים |
ישראל רוזנר מתי פרידמן |
| בימוי |
ישראל רוזנר  |
| ארץ מקור |
 ישראל |
| שפות |
עברית ערבית אנגלית |
| מספר פרקים |
3 |
| הפקה | |
| אורך פרק | 60 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | כאן 11 |
| תקופת שידור מקורית | 18 באפריל 2020 – 2 במאי 2020 |
| קישורים חיצוניים | |
| האתר הרשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
מלחמה בלי שם היא מיני סדרת דוקו בת שלושה פרקים, ששודרה בתאגיד השידור הישראלי כאן 11 מ-18 באפריל ועד 2 במאי 2020. הסדרה, שנוצרה על ידי ישראל רוזנר ומתי פרידמן, מתארת את התקופה בה צה"ל שהה ברצועת הביטחון שבדרום לבנון, החל ממלחמת לבנון ב-1982 ועד לנסיגה מלבנון בשנת 2000. היא משלבת ראיונות עם אישים בכירים בצה"ל ובכוחות הביטחון בתקופת הלחימה, ביניהם שאול מופז, אהוד ברק, אורי אור, משה קפלינסקי, משה צ'יקו תמיר ועוד, יחד עם קטעי ארכיון וקטעים נדירים שטרם נחשפו.
הסדרה קרויה בשם "מלחמה בלי שם" מכיוון שעל אף כמות הנפגעים (ב-15 השנים שבהן שהה ברצועת הביטחון, בין 1985 ל-2000 צה"ל איבד 559 חיילים; כמעט פי חמישה מאשר במלחמת לבנון השנייה[1]), ישראל לא הכירה ב־18 שנות השהייה הצה"לית בלבנון כמלחמה בפני עצמה. בשנת 2020 החליט שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ, לקבל את המלצת הרמטכ"ל אביב כוכבי ולהכיר בתקופה זו כאחת ממערכות ישראל[2].
פרקי הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרק הראשון: בגיבוי צה"ל (1982–1990)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרק הראשון נפתח באסון צור הראשון בנובמבר 1982, בו התפוצץ בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור, מיד בתום מלחמת לבנון הראשונה. הסדרה סוקרת את האסון ואת המחדלים שהתגלו בחקירתו, ומה שנראה כניסיון טיוח של מה שרבים טוענים היה פיגוע התאבדות ולא דליפת גז כפי שטענה ועדת הבדיקה שמונתה בראשות אלוף במיל' מאיר זורע. לאחר מכן מתוארת כניסת צה"ל ללבנון והכרעת המחבלים הפלסטינים בתוך כמה שבועות. בריאיון עם אקדמאית אמריקאית ממוצא לבנוני-שיעי שהייתה ילדה בזמן הפלישה, היא טוענת כי ישראל החמיצה הזדמנות ליצור ברית עם השיעים, ששמחו בגירוש אנשי אש"ף על ידי ישראל מדרום לבנון, ובכך תרמה להקמת חזבאללה, כשלוחה איראנית. מפקדים לשעבר בצה"ל המרואיינים בסדרה מספרים כי בלי להתכוון הם מצאו את עצמם במלחמה חדשה, וקשה הרבה יותר.
בפרק מתייחסים גם ל"אסון הספארי" בו נהרגו 12 חיילי צה"ל ו-14 נוספים נפצעו ב-10 במרץ 1985 לאחר שמכונית תופת התפוצצה בסמוך לשיירת כלי רכב של צה"ל ליד העיירה הלבנונית מרג' עיון. לאחר אירוע זה נסוגה ישראל ביוני 1985 מרוב שטח לבנון, למעט רצועת ביטחון צרה לאורך הגבול ובה מספר מוצבים. צה"ל ביקש להסתמך על צבא דרום לבנון (צד"ל) ורק לגבות אותו, אך בפרק מרואיינים מספר אנשי מפתח מצד"ל וקצינים בכירים שמודים שצד"ל מעולם לא הפך לצבא מקצועי ולא עמד בציפיות, וצה"ל נאלץ להרחיב אט אט את פעילותו כדי למנוע הישגים וכיבוש מוצבים על ידי החזבאללה. מרואיינים בו החיילים שהגנו בהצלחה על מוצב שומריה מתקיפה קרקעית נרחבת באפריל 1987, מתקפה שהסתיימה בכישלון חזבאללה ומות 40 מלוחמיה. בעקבות כישלון זה עבר החזבאללה מעימות ישיר מול צה"ל לטקטיקות גרילה.
הפרק השני: חיים על קו אדום (1990–1997)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרק השלישי (1997–2000)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מלחמה בלי שם
"מלחמה בלי שם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "מלחמה בלי שם", באתר אידיבי
- מלחמה בלי שם 🎖️ | בגיבוי צה"ל (1982–1990) - פרק 1, כאן 11 באתר Youtube
- מלחמה בלי שם 🎖️ | חיים על קו אדום (1990–1997) - פרק 2, כאן 11 באתר Youtube
- ניב שטנדל, מלחמה שאף פעם לא די לה, באתר מאקו, 26 באפריל 2020
איתי שטרן, יוצרי "מלחמה בלי שם": "זו לא סדרה על שכול ולא של יום הזיכרון", באתר הארץ, 28 באפריל 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניב שטנדל, מלחמה שאף פעם לא די לה, באתר מאקו, 26 באפריל 2020
- ^ אור הלר, גנץ אישר: אות מערכה יוענק ללוחמים ברצועת הביטחון בלבנון, באתר חדשות 13, 11 בנובמבר 2020