לוחיות ברכת כהנים
 | |
| לוחיות ברכת כהנים (לוחית II) | |
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| סוג | כתובת |
| חומרים |
כסף  |
| תוכן הממצא | |
| שפה |
עברית מקראית |
| כתב |
הכתב העברי הקדום |
| תיאור כיתוב | נוסח ברכת כהנים, בכתב עברי עתיק |
| יצירת הממצא | |
| תרבות |
עברים |
| תקופה | תקופת בית ראשון |
| פרטי האתר והחפירה | |
| תאריך גילוי |
1979 |
| התגלה בידי |
גבריאל ברקאי |
| מיקום אתר |
טבע עירוני בירושלים |
| קואורדינטות |
31°46′20″N 35°13′39″E / 31.772222222222°N 35.2275°E |
| פרטי הממצא כיום | |
| אוסף |
מוזיאון ישראל |
| מיקום נוכחי |
האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן |
| מיפוי ועוד | |
| אתר רשמי | |
 | |
  | |
לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים. הלוחיות נחשבות לממצא הארכאולוגי הקדום ביותר של טקסט מקראי, ומשערים שהן שימשו כקמע[1].
הלוחיות, שנמצאו בשנת 1979 בכתף הינום שמדרום-מערב לעיר העתיקה, הן הממצא המרשים ביותר שנתגלה במאספה בחפירות כתף הינום.
מציאת הלוחיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריאיון לעיתון ישראל היום תיאר הארכאולוג גבי ברקאי את סיפור חשיפת הלוחיות:[2]
עבדנו אז עם חבורת ילדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה של החברה להגנת הטבע. אחד הילדים הללו היה נודניק באופן מיוחד. חשבתי לעצמי: נשים אותו במאספה, שינקה את פני הסלע שם. הנחתי שהמאספה הזאת שדודה כמו אלה שבשאר מערות הקבורה, אבל אחרי זמן מה, אני מרגיש שמישהו מושך בשולי חולצתי, אני מסתובב, ורואה את הנודניק עם שני כלים שלמים מימי בית ראשון בידיו. כמעט חנקתי אותו. זו הייתה התנהלות לא תקינה - לשלוף כלים החוצה. הוא לא היה אמור לגעת בהם אלא לקרוא לי פנימה ... הילד הזה הוביל אותי אל תגלית חיי, והתרגשות גדולה אחזה בי. ... אירגנתי צוות של סטודנטים ונכנסנו לעבודה סביב השעון, 24 שעות ביממה. ... באחד הימים קראה לי פנימה אחת העובדות, ג'ודית הדלי, כיום פרופסור למקרא בארצות הברית, והצביעה בפני בתוך העפר על משהו שנראה כמו בדל סיגריה, בצבע אפרפר־סגול. מאוחר יותר מצאנו עוד חפץ דומה, הפעם בגודל של חצי בדל סיגריה. אחרי סינון וניקוי, היה ברור שמדובר בלוחיות כסף שגוללו אותן סביב עצמן, אבל לא ניתן היה לפתוח אותן
— ראיון בישראל היום
פתיחת הלוחיות התעכבה במשך שלוש שנים עד שנמצאה טכנולוגיה מתאימה לפתיחת הלוחיות מבלי שייגרם להן נזק. עם פתיחתן נמצא כי הן מכילות שורות חרוטות בכתב האלפבית העברי העתיק. גבריאל ברקאי הצליח לקרוא רק מילים בודדות, בהן את שם הויה, ואלו פורסמו בקדמוניות. לקראת הצגת הלוחיות במוזיאון ישראל בתערוכה שנפתחה בסוף יוני 1986,[3] ביקשה מיכל דייגי-מנדלס מפרופסור יוסף נוה לנסות לפענח את הכיתוב על הלוחיות. נוה הפנה אותה לעדה ירדני שהתמחתה בציור כיתובי כתב על קמיעות. ירדני ציירה במדויק את הכיתוב על הקמיעות וזיהתה שבסוף הקמיעות מופיע נוסח המהווה וריאציה מקוצרת של ברכת הכהנים.[4] לאחר למעלה מעשור, הצליח צוות של מדענים להביא לפענוח חלקים נוספים מהכתובת, בעזרת שיטות מתקדמות של צילום. שתי לוחיות הכסף, בנוסף לכלים נוספים אשר נמצאו במאספות, מוצגות כיום במוזיאון ישראל.
נוסח הלוחיות[5]
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
| ||||||||||||
נוסח המסורה של ברכת כהנים (בספר במדבר) הוא ”יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם” (במדבר, ו', כ"ד–כ"ו), על לוחית הכסף הראשונה מופיע הפסוק הראשון ותחילתו של הפסוק השני, סיומו של פסוק זה אינו ברור.[6] על לוחית הכסף מכתף הינום נכתב: ”יְבָרֶךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם” שהוא שילוב של הפסוק השני והשלישי שבנוסח המסורה.
תיארוך הלוחיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיארוך הלוחיות נתון במחלוקת. יש מן החוקרים שתיארכו את הלוחיות למאה השביעית לפני הספירה על סמך שיקולים פלאוגרפיים ועל סמך ממצאים נוספים מהאתר,[1] או לראשית המאה השישית לפנה"ס.[7] חוקרים אחרים איחרו את זמן של הלוחיות, לתקופת שיבת ציון על סמך היעדר מגילות כסף מוכרות מתקופת הבית הראשון ובגלל הכתיב המלא יחסית של מספר מילים בכתובת.[6]
השפעת הלוחיות על חקר המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרי המקרא חלוקים ביניהם ביחס לשאלת המועד בו נכתבו ספרי המקרא. על פי השערת התעודות, המקרא הוא אסופה ערוכה של כתבים שנוצרו בתקופות שונות על ידי כותבים שונים, כשתיארוכם נע בדרך כלל מזמנו של חזקיהו ואילך עד לחורבן בית שני. מציאת טקסטים מקראים המתוארכים לסוף המאה השביעית לפני הספירה על פי השיטות המקדימות, מספקים את המועד המוקדם ביותר, הידוע לחוקרים, לחיבורם. ממציאתן של שתי נוסחאות שונות בשתי הלוחיות, מסיק גבי ברקאי ששתיהן מבוססות על נוסח המסורה שבטקסט המקראי בספר במדבר ומקצרות אותו. לפי זה ניתן לקבוע שחיבור הטקסט המקראי של ברכת כהנים קדם למאה השישית שלפני הספירה.
בלוחיות מופיע גם בבירור שמו של אלוהי ישראל "יהוה" חמש פעמים. זהו הממצא הראשון של שם 'יהוה' בירושלים בתקופת בית ראשון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לוחיות ברכת כהנים- גבריאל ברקאי, ברכת הכוהנים על לוחיות כסף מכתף הינום בירושלים, קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 76-37
- מנחם הרן, ברכת כהנים מכתף הינום - המשמעות המקראית של התגליות, קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 89-77 (פורסם גם בתוך: מקרא ועולמו, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, עמ' 421–432)
- שמואל אחיטוב, עוד על לוחיות הכסף מכתף הינום, קתדרה 144, תמוז תשע"ב, 155–166
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 גבריאל ברקאי, ברכת הכוהנים על לוחיות כסף מכתף הינום בירושלים, קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 76-37
- ^ נדב שרגאי, חופר את חיינו, באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
- ^ שאול הון, פסוקי ברכת כהנים בכתב עברי עתיק מלפני 2600 שנה נחשפו בירושלים, מעריב, 20 ביוני 1986
- ^ יוסף נוה, מי פענח, מעריב, 30 ביוני 1986
- ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 29-31
- ^ 1 2 נדב נאמן, עיון מחודש בלוחיות הכסף מכתף הינום, קתדרה 140, תמוז תשע"א, עמ' 7–18
- ^ Ada Yardeni, Remarks on the Priestly Blessing on Two Ancient Amulets from Jerusalem, Vetus Testamentum, Vol. 41, Fasc. 2, April, 1991, in JSTOR