לובורגראד

לוֹבּוֹרְגְרָאד
Koncentracioni logor Loborgrad

טירת משפחת קגלביץ' באתר בו שכן מחנה לובורגראד, כפי שצולמה ב-2011
מידע כללי
סוג	מחנה מעבר, מחנה ריכוז
מדינה	קרואטיה
מחוז	לובור
תאריכים
תאריך הקמה	ספטמבר 1941
תאריך סגירה	אוקטובר 1942
תאריך שחרור	נובמבר 1942
אוכלוסייה
מפקדי המחנה	קרל הגר(גר') וסגנו היה אחיו ולאדו הגר(גר')
צבא משחרר	צבא השחרור העממי של יוגוסלביה במסגרת כוחות בעלות הברית
השתייכות האסירים	יהודים
נתונים
קואורדינטות	46°7′16″N 16°4′3″E / 46.12111°N 16.06750°E / 46.12111; 16.06750
(למפת קרואטיה מוגדלת)   זאגרב ספליט רייקה אוסייק זאדאר דוברובניק הונגריה ס ר ב י ה מונטנגרו אל. בוסניה והרצגובינה אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים האדריאטי לוֹבּוֹרְגְרָאד (למפת קרואטיה רגילה)   זאגרב ספליט רייקה אוסייק זאדאר דוברובניק הונגריה ס ר ב י ה מונטנגרו אל. בוסניה והרצגובינה אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים האדריאטי לוֹבּוֹרְגְרָאד

מחנה הריכוז לוֹבּוֹרְגְרָאד (בסרבו-קרואטית: Koncentracioni logor Loborgrad, בסרבית קירילית: Концентрациони логор Лоборград), היה מחנה ריכוז ועבודה אשר הוקם על ידי שלטון האוסטאשה במדינת קרואטיה העצמאית ופעל בין ספטמבר 1941 לאוקטובר 1942. המחנה אשר נוהל על ידי בני הפולקסדויטשה מאזור קרואטיה, נועד לקלוט נשים ובכלל זה נשים בהריון, ילדים ותינוקות, רובם בני יהדות יוגוסלביה וכן מקרב האוכלוסייה הסרבית. באוגוסט 1942 גורשו מרבית העצירים היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ.^[1]

לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הוקמה מדינת קרואטיה החופשית בשלטון האוסטאשה שהייתה למעשה מדינת בובות של הגרמנים. עם הקמתה הוחל במבצע ל"טיהור קרואטיה מיסודות זרים", בתחילה הסרבים ובהמשך יהודי המדינה.

המחנה הוקם במימון כפוי של יהודי זאגרב ועלות ההקמה הייתה 1.3 מיליון קונות.^[2] ביוני 1941 הוחל במעצרם של יהודי זאגרב. באוגוסט הוחל באקציות בכל רחבי בוסניה ובראשית ספטמבר בסרייבו עצמה. ב-4 בספטמבר 1941 לפנות בוקר נעצרו 500 מיהודי העיר וגורשו למחנה הריכוז קרושצ'יצה. משם הועברו הגברים ליאסנובאץ, והילדים והנשים למחנה לובורגראד. יורה פראנצטיץ' פיקד על האקציה אשר בוצעה על ידי מיליציית "הלגיון השחור".^[3] ב-6 באוקטובר 1941 הגיעו הנשים והילדים שגורשו מסרייבו ללובוגראד והיה זה הטרנספורט הראשון למחנה.

מפקד המחנה היה קרל הגר(גר') וסגנו היה אחיו ולאדו הגר(גר') בני הפולקסדויטשה בקרואטיה(אנ'). לפי העדויות התעללו מפקדי המחנה בעצירים ותועדו מעשי הרג ואונס. בדצמבר 1941 נמנו במחנה 1,700 עצורים, אשר חלקם גורשו בהמשך למחנה ההשמדה יאסנובאץ. באוגוסט 1942 גורשו מרבית האסירים היהודים לאושוויץ ועד אוקטובר גורשו השאר לסטארה גרדישקה והמחנה נס��ר.

במחנה שכנו גם נשים סרביות שהועברו ממחנה הריכוז גורניה רייקה.

• איציק וולף, סיפורה של דינה ביכלר-חן, בתוך: "נתניהו: העולם לא למד לקח מהשואה", באתר חדשות מחלקה ראשונה, 1 במאי 2011.