כוכבי שמש
 | |
| לידה |
10 בינואר 1944 בגדאד, ממלכת עיראק  |
|---|---|
| פטירה |
13 במאי 2019 (בגיל 75) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
  | |
כוכבי שמש (10 בינואר 1944 - 13 במאי 2019) היה עורך דין, פעיל חברתי, ממנהיגיה הבולטים של תנועת הפנתרים השחורים, האידאולוג ודובר התנועה מיום היווסדה, ערך את ביטאון התנועה "הפנתר השחור"; כתב את כל כרוזי התנועה (פרט לכרוז הראשון), איש שמאל בדעותיו הפוליטיות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוכבי שמש נולד בבגדאד שבעיראק בבית החולים היהודי ע"ש רבי מאיר בעל הנס. עלה עם משפחתו לישראל ביולי 1950 וגדל בשכונת מוסררה שבירושלים. היה בוגר אוניברסיטת מנצ'סטר (לימים, הקריה האקדמית אונו) במשפטים וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל. היה חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח. כוכבי היה מרצה למנהיגות חברתית, קידום רעיונות ומאבקים והפעלת תקשורת - עיתונאי ופובליציסט. עמד בראש מפעל כינוס הארכיב הישראלי למהפכנות.
נמנה עם מייסדי תנועת המחאה הישראלית הפנתרים השחורים ב-1971[1], היה האידאולוג ומזכיר התנועה[2] מיום היווסדה ועד לכניסתם של צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו לכנסת (1971–1977). לצד צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו היוו את הנהגת הפנתרים השחורים[3].
כוכבי שמש השתתף בכל ההפגנות והמבצעים של תנועת הפנתרים השחורים. באוגוסט 1971 לאחר שהמשטרה פיזרה הפגנה של הפנתרים בכיכר ציון[4], הוא נעצר יחד עם חבריו בחשד שהפרו את רישיון ההפגנה שניתן להם[5]. בינואר 1972 נעצר כשהפגין מחוץ לבנייני האומה בהם התכנס הקונגרס הציוני[6]. בינואר 1972 נדון לקנס על הפצת עיתון ללא רישיון[7]. במרץ 1972 ארגון פעילות להשבת פנקסי מילואים כמחאה על המצב הכלכלי הקשה[8].
ב-15 במרץ 1972 השתתף ב"מבצע החלב". בפעולה זו נלקחו בקבוקי חלב, שהיו מיועדים לשכונת רחביה המבוססת בירושלים, וחולקו בשכונת האסבסטונים הענייה. בכרוז שהוצמד לבקבוקי החלב נאמר: "מבצע חלב לילדי שכונות העוני. ילדים אלה אינם מוצאים מדי בוקר מאחורי הדלת את החלב לו הם זקוקים. לעומתם יש כלבים וחתולים בשכונות העשירות שלהם יש חלב כל יום ובשפע"[9]. בתחילת מאי 1972 השתתף בהפגנה באוניברסיטה העברית בירושלים[10]. ביוני 1972 הביע עמדות בעד שינוי פני החברה וקביעת משכורת של העובד לפי צרכיו[11]. לאחר ששני פנתרים נעצרו בחשד לכוונה להצית את משרדי הליגה להגנה יהודית קיים פגישת פיוס עם מאיר כהנא ביולי 1972[12].
לקראת הבחירות לכנסת השמינית התנגד לריצה משותפת של הפנתרים עם שלום כהן והתמודד בראשות רשימה משלו יחד עם אדי מלכה. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית היה שותף עם צ'רלי ביטון להסכם עם רק"ח על הקמת חד"ש[13]. לאחר הבחירות הוא שימש עוזר פרלמנטרי של ביטון ואחר כך כעוזר ודובר של סעדיה מרציאנו[14].
בשנת 1972, יצא שמש עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית לפסטיבל הנוער הדמוקרטי שנערך במזרח ברלין ושם פגש לראשונה מנהיגים בכירים מהארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). אנג'לה דייוויס, חברת הפנתרים השחורים בארצות הברית ביקשה להיפגש עמו והשניים נפגשו. בין היתר נפגש עם נשיא רומניה ניקולאה צ'אושסקו, עם נשיא גרמניה המזרחית לשעבר אריך הונקר, עם ראש ממשלת צרפת לשעבר פייר מנדס פראנס, עם שגריר ברית המועצות בוושינגטון לשעבר אנטולי דוברינין ועם הפילוסוף הצרפתי ז'אן-פול סארטר. בסוף 1977 השתתף במפגש נוסף באירופה[15].
שמש נמנה עם הראשונים שנפגשו עם חברי המחתרת המרוקנית שבראשה עמד היהודי אברהם צרפתי. בשנת 1980 יזם והקים את "החזית המזרחית" שבין מייסדיה היו גם בן-דרור ימיני, מאיר עמור, ויקי שירן ויוסף שילוח[16]. ראשיתה של התנועה היה בפרסום מודעה נגד הרב מאיר כהנא שבה נאמר, כי כיהודים שחיו בארצות ערב אנו מתנגדים לגזענות של כהנא, וכי יש לשרש את הגזענות מהחברה הישראלית. המשכה היה ביוזמה למפגש עם אש"ף בחסות נשיא רומניה. החזית המזרחית היא זאת שטבעה את המונח "מזרחים" שהחליף את המונח השגור "בני עדות המזרח".
בשנת 1983, פתח שמש עם שותפו יחזקאל הללי את "הבר האדום"[17]. בין באיו היו משוררים, סופרים, זמרים ושחקנים מהבוהמה התל אביבית, ובהם: אהרון בכר, שייקה בן פורת, דן בן אמוץ, עמוס קינן, יחזקאל אדירם, עמנואל בר-קדמא, אמנון דנקנר, יונתן שם אור וחיים אסא.
בשנת 1992, הקים עם חברו סעדיה מרציאנו את מרכז הגמילה מסמים כפר זוהרים שבו נגמלו עשרות נרקומנים[18]. לקראת שנת היובל למדינת ישראל היה שותף ליוזמה לחנינה כללית למכורים לסמים שנכלאו בבתי סוהר והעברתם למוסדות גמילה[19].
בשנת 1999, החל ללמוד משפטים, הוסמך כעורך דין ב-2003 והצטרף כחבר ללשכת עורכי הדין בישראל.
בשנת 2007, הקים עם צ'רלי ביטון תנועה חברתית חדשה, בה היו שותפים, פרט לפעילים ממוצא מזרחי, פעילים יוצאי ברית המועצות לשעבר ויוצאי אתיופיה[20].
בשנת 2012, ייצג בהתנדבות את דליה וירצברג-רופא ואת צביאל רופא בעתירת בג"ץ למען זכות הבחירה במסגרת האשפוז הפסיכיאטרי[21].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמש נישא לד"ר רחל אשור בפברואר 1987[22], ונולדו להם שלושה ילדים. נפטר ב-13 במאי 2019[23].
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנתר שחור ב"מעשיהו", 10 במרץ 1972
- מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו, 10 בינואר 1973
- הזמן דוחק והמלאכה מרובה, 10 בדצמבר 1974
- כל חיי הייתי אוהד בית"ר, אך לא עוד, באתר "שיחה מקומית", 29 ביולי 2015
- ההיסטוריה הלא מדוברת של הקשרים בין מזרחים ופלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 16 באוגוסט 2015
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארבעים שנה להקמת תנועת הפנתרים השחורים, ארכיון המדינה
- הפגנת הפנתרים השחורים הראשונה, ארכיון המדינה
- מודי בר און דן עם כוכבי שמש במאבק "הפנתרים השחורים", אתר YouTube
- קטע מסרט "שמעת על הפנתרים?" של ניסים מוסק, אתר YouTube
- דרור פויר, ביקורת על הסרט "הפנתרים השחורים מדברים"
- עו"ד כוכבי שמש מדבר במאהל רוטשילד, אתר YouTube
- ראיון שנערך עם כוכבי שמש במסגרת אוסף מוסררה, אתר SoundCloud
- יוסף אלגזי, ללא-נחמדים מלאו שלושים, באתר הארץ, 21 במרץ 2001
- מתי שמואלוף, "אין שלום ללא שוויון, ואין שוויון ללא שלום". המורשת של כוכבי שמש, באתר "שיחה מקומית", 14 במאי 2019
- צבי בן דור, בין מקומי לעולמי, פנתר! במלאת שלושים למותו של כוכבי שמש, באתר הארץ, 18 ביוני 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הפנתרים השחורים הבטיחו הפגנה שקטה, דבר, 5 ביולי 1971
- ^ מנחם תלמי, שאגת פנתרים בכיכר מנורה, מעריב, 7 בינואר 1972
- ^ גידי וייץ, נמר כפול, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
- ^ המשטרה פיזרה, דבר, 24 באוגוסט 1971
- ^ הוארך מעצר שלושה פנתרים, דבר, 27 באוגוסט 1971
- ^ המשטרה פעלה למנוע אלימות, דבר, 21 בינואר 1972
- ^ על תשלום קנס, מעריב, 9 בפברואר 1972
- ^ עוד יוצאי צבא מתכוונים להחזיר פנקסי המילואים, מעריב, 10 במרץ 1972
- ^ עופר אדרת, מבגדד למוסררה: האידיאולוג של "הפנתרים השחורים", באתר הארץ, 16 במאי 2019
- ^ אנשי שי"ח ומצפן, דבר, 3 במאי 1972
- ^ פנתרים שחורים פנצתרים ורודים, דבר, 9 ביוני 1972; המשך
- ^ התפייסות בין הפנתרים והליגה, דבר, 7 ביולי 1972
- ^ אהוד יערי, רק"ח פורצת את הבדידות, דבר, 6 במרץ 1977
- ^ כוכבי שמש החליף את מיכה מיימון כדוברו של מרציאנו, כל העיר, 9 בינואר 1981
- ^ ישראלים במגעים עם אש"ף באירופה, דבר, 1 בנובמבר 1977
- ^ נתן זהבי, אילן כפיר, פאר־לי שחר, המשלחת לרומניה: החזית המזרחית נשארת בבית, חדשות, 5 בנובמבר 1986
- ^ ירון פריד, מכת שמש, כותרת ראשית, 13 באפריל 1988
- ^ יאיר אטינגר, מאות ליוו את הפעיל החברתי סעדיה מרציאנו למנוחות, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2007
- ^ הדס מגן, אנשי התנועה לחנינה בשנת היובל מאיימים בארגון שביתת אסירים, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1997
- ^ עקיבא אלדר, צ'רלי ביטון מקים תנועה חברתית עם עולים מרוסיה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2007
- ^ גלי וינרב, נפגעי הנפש עותרים לבג"ץ: תנו לנו לבחור בית-חולים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2012
- ^ דודו ראש העיר, חתונה טראנס־עירונית, כל העיר, 27 בפברואר 1987
- ^ עופר אדרת, האידיאולוג של הפנתרים השחורים, באתר הארץ, 16 במאי 2019