יחסי ישראל–סודאן

יחסי ישראל–סודאן
ישראל	סודאן
ישראל	סודאן
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072	1,861,484
אוכלוסייה
10,019,883	50,953,996
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901	109,327
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,889	2,146
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	רפובליקה פדרלית

במשך עשרות שנים לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל וסודאן, ומערכת היחסים בין המדינות אף התאפיינה באיבה הדדית ובתקריות ביטחוניות. בתחילת שנת 2020 החלה התחממות ביחסי שתי המדינות, וב-23 באוקטובר הוכרז על התחלת תהליך נורמליזציה וכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, בתיווכה של ארצות הברית^[1].

במהלך שנות הארבעים נוצרו קשרי מסחר בין המנדט הבריטי לסודאן האנגלו-מצרית, שתיהן מושבות של האימפריה הבריטית. הסחר היה חד כיוני, מסודאן למנדט, וכלל בעיקר בקר אך גם כותנה. הסחר נמשך עד 1953, עם הפסקה קצרה ב־1952 עקב מהפכת הקצינים החופשיים.^[2]

במלחמת העצמאות, כאשר הייתה סודאן קו-דומיניון של הממלכה המאוחדת ומצרים, היא תגברה את כוחות הצבא של סוריה, ירדן ומצרים. גם במהלך מלחמת ששת הימים שלחה סודאן כוחות לחימה נגד ישראל.

ב־1954 שקלה ישראל להקים קונסוליה או נציגות מסחרית בח'רטום, אך הרעיון הוכשל בידי הבריטים. במקביל נוצרו קשרים בין מנהיגי מפלגת האומה הסודאנית לישראל, במהלך פעילותם לקדם עצמאות לסודאן ובשל חששם ממצרים, שטענה לבעלות על סודאן. קשרים חשאים התקיימו בין המדינות עד לאחר ההפיכה הצבאית בסודאן בנובמבר 1958 שהעלתה לשלטון משטר בעל נטיות נאצריסטיות ואוהד למצרים.^[2]

יחסים חשאיים בין המדינות פותחו בסוף שנות החמישים על ידי איש משרד החוץ יוסף נחמיאס, ואנשי המוסד חנן הראל שהיה נציג הארגון במדינה ויעקב כרוז שהיה ראש אגף תבל. בספר "בשליחות המוסד לדרום סודן, 1969–1971, יומן מבצע", נחשף לראשונה כי אנשי מוסד וקציני צה"ל סייעו למורדים הבדלנים בדרום סודאן בהדרכה צבאית ובסיוע רפואי. בפועל, ישראל שלחה כוחות שהשתתפו בפעולות צבאיות^[3].

בסוף אוגוסט 1967 נערכה בח'רטום, בירת סודאן ועידת ח'רטום. הוועידה התכנסה בעקבות מלחמת ששת הימים והשתתפו בה מנהיגי שמונה מדינות ערביות. ההצהרה שנוסחה בסופה (1 בספטמבר) הנחתה את המדיניות הערבית כלפי מדינת ישראל עד מלחמת יום כיפור והגדירה את שלושת הלאווים שיש לקיים עד ל"חיסול התוקפנות הישראלית" (שמשמעותה נסיגה מהשטחים שנתפסו במלחמת ששת הימים):

• לא להכרה בישראל
• לא למשא ומתן עם ישראל
• לא לשלום עם ישראל

ב-1982 ערכו שר הביטחון אריאל שרון ומנכ"ל משרד החוץ דייב קמחי פגישה חשאית עם נשיא סודאן, ג'עפר נומיירי. הפגישה אורגנה על ידי יעקב נמרודי ועדנאן ח'אשוקג'י.

סודאן מילאה תפקיד מרכזי במהלך מבצע משה. בהיעדר יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאתיופיה, נוצר באמצעות "המוסד" קשר עם בכירים בסודאן הסמוכה. אלפים מיהודי אתיופיה הגיעו בהליכה רגלית עד לגבול סודאן ומשם הובלו לישראל.

ראו גם – עומר אל-בשיר

גם במבצע שלמה הועלו יהודי אתיופיה דרך סודאן. לאחר שיהודי אתיופיה שהו במחנות תקופה ארוכה והמתינו לעלייה ארצה בסודאן, התנאים במחנות היו קשים ורבים מתו^[4].

לישראל מיוחסת מספר תקיפות על אדמת סודאן, חלקן אומתו על ידי ממשלת ישראל. ב-2009 השמידה ישראל שיירת משאיות שהסיעה אמצעי לחימה ששלחה איראן אל ארגון חמאס דרך סודאן^[5]. בנוסף לתקיפה על שיירת המשאיות, תקפה ישראל ספינת נשק איראנית. ב-23 באוקטובר 2012 הותקף מפעל התחמושת "ירמוך" בסודאן אשר ייצר נשק עבור חמאס. מקורות סודאנים טענו לאחר התקיפה כי היא בוצעה על ידי ישראל אם כי היא לא אישרה זאת באופן רשמי^[6].

ב-2016 פנתה ישראל לממשלת ארצות הברית ולמדינות נוספות ועודדה אותן לשפר את יחסיהן עם סודאן ולנקוט כלפיה מחוות לאחר שניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, מכיוון שהניתוק תאם את האינטרסים הישראליים וכלל גם התרחקות מהחמאס ומהרשות הפלסטינית^[7]. למרות הפניות, ישראל הדגישה שהיא מתנגדת לרצח העם בדארפור ולהפרה החמורה של זכויות האדם בסודאן^[8]. עקב ניתוק היחסים בין איראן לסודאן, עלתה האפשרות שסודאן תסכים לשיפור היחסים עם ישראל, נרמול היחסים יכול להוות מפתח בהסרת הסנקציות האמריקאיות על סודאן ובהתקרבות של סודאן לערב הסעודית. אף על פי כן, נראה כי הסודאנים מעדיפים לשמור על מערכת יחסים עם הרשות הפלסטינית^[9].

ב-20 באוגוסט 2017 התבטא השר לענייני השקעות זרות בממשלת סודאן, מובארק פאדל אל-מהדי, בריאיון לרשת הטלוויזיה "סודאניה 24" בזכות נורמליזציה של היחסים עם ישראל^[10].

בנובמבר 2018 דיווח מקור זר כי בשנת 2017 נפגש דיפלומט ישראלי באיסטנבול עם קבוצת בכירים סודאנים בראשות אחד מעוזריו הקרובים של ראש המודיעין הסודאני, מוחמד אטא. מטרת המפגש הייתה חימום היחסים בין ישראל לסודאן ובסיוע ישראלי בתחומי הכלכלה, הבריאות והחקלאות^[11][12].

עבד אל-פתאח אל-בורהאן שעלה לשלטון בעקבות התפטרתו נשיא סודאן עומר אל-בשיר לאחר המחאות בסודאן, נפגש באוגנדה עם בנימין נתניהו בפברואר 2020 והשניים סיכמו על קידום יחסים בין המדינות^[13]. המפגש הוסתר משריו של בורהאן ועם פרסומו זכה לגינויים קשים בסודאן^[14]. במרץ 2020 דווח כי סודאן אישרה לחברת התעופה LATAM צ'ילה לעבור מעל שטח המדינה בדרך לישראל וממנה^[15]. ביוני 2020 הותר גם למטוס אל על שהיה בדרכו מארגנטינה לישראל לטוס מעל שטחה האווירי^[16].

לאחר הצגת הסכם איחוד האמירויות–ישראל הוזכרה סודאן כמדינה שתנרמל את יחסיה עם ישראל. ב-18 באוגוסט 2020 דובר משרד החוץ הסודאני אמר כי ארצו מקיימת מגעים עם ישראל^[17] אך מיד לאחר מכן משרד החוץ הסודאני הכחיש זאת והדובר הודח מתפקידו^[18]. כמה ימים לאחר מכן, מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו נפגש עם ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ, אשר הדגיש כי אין לממשלתו הזמנית מנדט לנרמל את יחסי המדינה עם ישראל^[19]. היה ויכוח בין אנשי הצבא לאנשי הממשלה הזמנית על קידום הנורמליזציה עם ישראל^[20].

ערך מורחב – הסכם ישראל–סודאן

ב-21 באוקטובר 2020 נחתה משלחת ישראלית בסודאן, שמטרתה היה דיון עם נציגי הממשלה הסודאנית על הכרה של סודאן בישראל ולהפך^[21]. יומיים לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, הוכרז באופן רשמי על נרמול היחסים בין ישראל לסודאן, בהכרזה משותפת לשתי המדינות ולארצות הברית, שתיווכה בין הצדדים^[22].

ב-25 באוקטובר הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כי ישראל תעביר לסודאן משלוח קמח בשווי 5 מיליון דולר^[23].

ב-23 בנובמבר 2020 נחתה בסודאן משלחת ישראלית שדנה בשיתופי פעולה בין המדינות^[24].

ב-6 בינואר, חתמה סודאן על החלק ההצהרתי של הסכמי אברהם^[25]. החתימה נעשתה בשגרירות ארצות הברית בח'רטום במעמד מזכיר האוצר האמריקאי, סטיבן מנוצ'ין^[26].

ב-27 בינואר, הגיע שר המודיעין אלי כהן לביקור מדיני בסודאן, שם נפגש עם נשיא סודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן ועם שר ההגנה של סודאן יאסין אבראהים. זו הייתה הפעם הראשונה בה שר ישראלי מגיע לביקור רשמי במדינה^[27]. ב-6 באפריל 2021 ביטלה ממשלת סודאן את חוק החרם על ישראל, אשר חוקק בשנת 1958, אך המהלך צריך לעבור את אישור יו"ר מועצת הריבונות הזמנית של המדינה והפרלמנט^[28]. בספטמבר פורסם כי ממשלת סודאן הלאימה את נכסי חמאס שבשטחה כחלק מההחלטה לסלק את ארגון הטרור האסלאמיסטי שהיה מקורב לרודן, עומר אל-בשיר, שהודח שנתיים קודם^[29]. באוקטובר מועצת הריבונות הצבאית בוטלה ומצב חירום הוכרז בעקבות הפיכה צבאית בסודאן^[30][31]. לבסוף, נוצר הסכם בין הצבא לראש הממשלה עבדאללה חמדוכ, שהיה במעצר בית, על כינון ממשלה טכנוקרטית עד לסיום תקופת מעבר.

באפריל 2022, בתקופת ממשלת ישראל השלושים ושש התבטא השליט הצבאי אל-בורהאן, כי היחסים בין המדינות התמקדו במישור הביטחוני, המודיעיני והצבאי ולא במישור המדיני^[32].

לאחר הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע בחודש ינואר של 2023 יצאו מישראל לסודאן משלחות של רפואה וחקלאות. ב־2 בפברואר ב-2023 נפגש שר החוץ אלי כהן עם משלחת צבאית וביטחונית של ישראל עם נשיא המועצה הזמנית הסודאנית, אל-בורהאן. הצדדים סיכמו על צעדים לקידום חתימה על הסכם שלום, בשאיפה לחתימה לפני סוף שנת 2023^[33].

פורסם באפריל 2022 שבעקבות התפרצות קרבות בסודאן, הזמין שר החוץ אלי כהן את מפקד צבא סודאן הגנרל בורהאן ואת מפקד מיליציית ה-RSF היריבה הגנרל חמידתי להגיע לפגישה משותפת בישראל במהלכה ינסו להגיע להסכם הפסקת אש בתיווך ישראלי^[34].

נכון לשנת 2020, מסתננים מסודאן מהווים כ-20% מכלל המסתננים לישראל^[35] באזור דארפור שבמערב סודאן התחולל בין השנים 2003 ל-2009 רצח עם. רבים הפכו לפליטים וחלק מהם נמלטו למצרים. לאלו נוספו פליטים מדרום סודאן, תחילה עקב מלחמת האזרחים שהתחוללה בסודאן, קודם למתן עצמאות לדרום סודאן, בין אנשי הצפון המוסלמים-ערבים לאנשי הדרום הנוצרים והאנימיסטים, ולאחר מכן עקב מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות בדרום סודאן. כ-12% ממבקשי המקלט בישראל בשנת 2006 היו מסודאן^[36].

• הסכם ישראל–סודאן
• יחסי דרום סודאן–ישראל

• דוד בן עוזיאל, בשליחות המוסד לדרום סודן 1969 1971 יומן מבצע, טבע הדברים, 2015

מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–סודאן בוויקישיתוף

• אוריאל לוי, ‏ישראל-סודאן / יחסי ישראל סודאן: דרישה לדיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בספטמבר 2016
• איתמר אייכנר, דניאל סלאמה, משלושת הלאווים לנורמליזציה: תולדות היחסים עם סודן, באתר ynet, 24 באוקטובר 2020
• אלי פודה‏, אחרי שנים של קשרים חשאיים עם ישראל, האינטרס הכלכלי של סודאן הכריע, באתר וואלה, 24 באוקטובר 2020