יוג'יני סקוט
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1945 (בת 79) ויסקונסין, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| חינוך מדעי | |
  | |
יוג'יני סקוט (באנגלית: Eugenie Carol Scott; נולדה ב-24 באוקטובר 1945) היא אנתרופולוגית אמריקאית העוסקת באנתרופולוגיה פיזית, מנהלת המרכז הלאומי לחינוך מדעי (National Center for Science Education – NCSE) בארצות הברית בין השנים 1987–2013. היא מבקרת בכירה של תאוריות הבריאתנות והתכנון התבוני.
ראשית חייה וחינוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקוט גדלה בוויסקונסין ועניינה באנתרופולוגיה החל מגיל צעיר. סקוט השלימה לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי ולימודים לתואר דוקטור באוניברסיטת מיזורי. היא הצטרפה לאוניברסיטת קנטקי כחוקרת בתחום האנתרופולוגיה הפיזית בשנת 1974 וזמן קצר לאחר מכן נכחה בוויכוח בין אחד ממוריה, ג'יימס גוואן והבריאתן דואיין גיש, ויכוח שהצית את עניינה בהפרכת טענות הבריאתנים נגד תאוריית האבולוציה. בעקבות הוויכוח טבעה את המושג "דהרת גיש". סקוט לימדה גם באוניברסיטת קולורדו ובאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. מחקרה מתמקד באנתרופולוגיה רפואית ובביולוגיה של השלד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1980 עמדה סקוט בראש המאבק למנוע את הכנסת לימודי הבריאתנו לבתי הספר הציבוריים של לקסינגטון, קנטקי. כתוצאה ממאמציה בתחום זה בלקסינגטון ובמדינות אחרות, נוסד המרכז הלאומי לחינוך מדעי (National Center for Science Education, NCSE) בשנת 1981. בשנת 1987 מונתה סקוט בתור מנהלת המרכז.
הכרה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 העניקה אוניברסיטת מיסורי אות כבוד לסקוט. בשנת 1994 נבחרה סקוט כחברה באקדמיה למדעים של קליפורניה. היא הייתה נשיאת "האגודה האמריקאית לאנתרופולוגיה פיזית" בין 2000–2002 והיא עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS). סקוט קיבלה פרסים רבים מארגונים אקדמיים. ב-1999 הוענק לה אות כבוד מהחברה האמריקאית לביולוגיה של התא. ב-2001 יבלה סקוט את "אות השירות הציבורי" מהחברה הגאולוגית האמריקאית בזכות "האופן שבו קידמה את ההבנה הציבורית לגבי חשיבותם של המדע, השיטה המדעית, החינוך המדעי ותפקידה של האבולוציה בחינוך זה." בשנת 2002 העניק לה המכון האמריקאי למדעי הביולוגיה את העיטור הראשון של "אות השירות המצטיין" (Outstanding Service Award). היא קיבלה את הפרס על שם סטיבן ג'יי גולד מהאגודה ללימודי האבולוציה וכן אותות הוקרה נוספים מאגודת מורי המדע בקליפורניה, מהאגודה האנתרופולוגית האמריקאית, מאוניברסיטת ראטגרס, מאוניברסיטאות במונטריאול, מסצ'וסטס, אוהיו ועוד. בשנת 2010 קיבלה סקוט אות הוקרה מהאקדמיה הלאומית למדעים.
השקפת עולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקוט גודלה על ברכי השקפת העולם של כנסיית "המדע הנוצרי" (Christian Science) על ידי אמה וסבתה, אך לאחר מכן הגדירה עצמה פרוטסטנטית ליברלית. כיום היא חילונית הומניסטית ומגדירה את עצמה נונתאיסטית. בשנת 1998 קיבלה סקוט אות כבוד מהאגודה ההומניסטית האמריקאית. בנאום התודה שלה תיארה כיצד הצהרה שאימץ האיגוד הלאומי של מורי הביולוגיה, לפיה האבולוציה "בלתי מפוקחת" ו"ללא חותם אישי", הותקפה על ידי בריאתנים. התגובה הראשונית של האיגוד הייתה לשמור על הנוסח למרות לחצי הבריאתנים, אך סקוט הסכימה עם התאולוג יוסטון סמית ועם הפילוסוף אלווין פלנטינגה שסברו שיש להשמיט מילים אלה מההצהרה, כיוון שהן מהוות טענות פילוסופיות ותאולוגיות שהוכחתן היא מעבר ליכולתו של המדע המבוסס על נטורליזם מתודולוגי. בעקבות כך שונתה ההצהרה.
המרכז הלאומי לחינוך מדעי הוא נייטרלי מבחינה דתית ובין חבריו יש שמחזיקים במגוון אמונות דתיות ורוחניות ויש שאינם מחזיקים באמונות מסוגים אלה.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקוט נחשבת מומחית בבריאתנות ובתכנון תבוני וממתנגדותיהם הבכירות. ספרה "אבולוציה נגד בריאתנות: מבוא" פרסם בהוצאת גרינווד ב-2004 ובהוצאת אוניברסיטת קליפורניה ב-2005. כמו כן ערכה בשיתוף עם גלן בראנץ' את האנתולוגיה "לא בכיתות הלימוד שלנו: למה שגוי ללמד תכנון תבוני בבתי הספר שלנו", שיצאה לאור ב-2006.
היא קיימה מחקרים על אופן ההתקבלות של מדע האבולוציה בארצות הברית בשנים האחרונות, וכן מחקר השוואתי לגבי אופן ההתקבלות של האבולוציה במדינות שונות בעולם, מחקר בו התגלה שארצות הברית וטורקיה הן האחרונות מבחינת שיעור התושבים המקבלים את האבולוציה.[1] עוד ערכה תיאור של פרויקט סטיב.
פעילות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקוט פעילה במספר ארגונים הפועלים להפרדת הדת מהמדינה בארצות הברית.
הופעתה בפסק דין קיצמילר נגד ועדת החינוך של דובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2005 הייתה סקוט, ביחד עם חברים נוספים במרכז הלאומי לחינוך מדעי, בצוות שייעץ לתובעים במשפט קיצמילר נגד בית הספר המחוזי של דובר, פנסילבניה. השופט הפדרלי (מינוי של הנשיא הרפובליקני ג'ורג' ו. בוש משנת 2002) ג'ון ג'ונס פסק נגד הוראת תכנון תבוני או בריאתנות בבתי הספר הציבוריים.
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסקוט ולבעלה, תומאס סאגר, עורך דין במקצועו, בת אחת. הם חיים בברקלי שבקליפורניה.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Eugenie C. Scott (2004). Evolution vs. Creationism: An Introduction. Berkeley & Los Angeles, California: University of California Press. ISBN 0-520-24650-0. Also: Westport, Connecticut: Greenwood Press. ISBN 0-313-32122-1
- Eugenie C. Scott & Glenn Branch (2006). Not in Our Classrooms: Why Intelligent Design Is Wrong for Our Schools. Boston: Beacon Press. ISBN 0-8070-3278-6
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Eugenie Scott פרטיה של סקוט באתר המרכז הלאומי לחינוך מדעי (באנגלית)
- סקוט על הוראת האבולוציה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.pandasthumb.org/archives/2006/08/well_at_least_w.html "לפחות אנחנו מנצחים את טורקיה" – מאמר בבלוג "בוהן הפנדה", אוגוסט 2006.