טיוטה:רבי מכלוף מרום

הרב מכלוף מרום

לידה	1880 י' אדר א' - ה'תרמ"א גאבס, תוניסיה
פטירה	11 בדצמבר 1946 (בגיל 66 בערך) י' באדר א' ה'תשכ"ז ג'רבה
מקום קבורה	ג'רבה, ובהמשך בטבריה
מקום פעילות	רובע דיג'ת - "החארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה
תחומי עיסוק	פוסק הלכה ורבו של רובע דיג'ת
רבותיו	אחיו הרב דוד מרוםן, הרב משה זקן ברבי עליהו, הרב יוסף ברבי
תלמידיו	הרב משה דריהם, הרב ינון חורי, הרב פרץ מימון, הרב שמעון חיררי, ועוד רבים
בני דורו	הרב מרדכי אמייס הכהן, הרב יוסף בוכריץ, הרב חיים חורי
חיבוריו	מרום תהילות, עמר נקא, מנחת ערב, מלוא העומר, חסד ואמת, עומר טהרה

הרב מכלוף מרום (ה'תרמ"א, 1880 - י באדר א' ה'תש"ז, 11 בדצמבר 1946^[1]), היה רבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה"^[2] (הרובע הקטן) בג'רבה שבתוניסיה.

נולד לגזאלה ולמקובל הרב משה מרום בשנת ה'תרמ"א 1880), בגאבס שבתוניסיה. אחיו הם הרב נסים מרום, הרב דוד מרום, והרב ציון שנפטר בצעירותו. תחילה למד מאביו. לאחר מות האב באלול ה'תרנ"ד (1894), גידלו אחיו הרב דוד שהפך לראש המשפחה, ולימדו תורה וגמרא בעיון. אחיו כתב עליו ”מעולם לא פסיק פומיה מגירסא וכל הזמן ספר משניות בידו”, בהמשך למד עוד מפי הרב יוסף ברבי, עד שהפך למעיין בכוחות עצמו.

התחתן עם פלילה, בת הגביר הרב אברהם בוכריץ, מרובע דיג'ת (החארה צגירה) שבג'רבה, ומאז קבע שם את דירתו. לבני הזוג נולדו מספר ילדים. הוא למד אצל ראב"ד ג'רבה הרב משה זקן מאזוז, ובאותה תקופה למד בחברותא גם עם הרב מרדכי אמייס הכהן. רבו הרב מאזוז מינהו למלמד תינוקות, ובמשך השנים הוא העמיד תלמידים רבים, ששימשו כשוחטים, סופרים, מלמדים ודיינים בערי תוניסיה, אלג'יר ומרוקו. למרות דוחקו הכלכלי, התאמץ ופעל רבות למען רווחת תלמידיו, לאחד מהם, שלמה חג'אג', שבא מגפצה, נתן ללון בביתו והאכילו באופן קבוע.

בהמשך מינהו רבו הרב מאזוז, לרב ומורה צדק של רובע דיג'ת (החארה צגירה). בשנת ה'תרע"ה (1915), לאחר פטירת רבו הרב משה מאזוז, נתמנה לדיין בבית הדין יחד עם הרב יוסף בוכריץ, שלימים שימש כרב העיר זרזיס, ורבי חיים חורי, שהיה חברו ללימודים ולימים שימש כרב העיר גאבס^[1]. בהמשך עמד בראש בית הדין, וצירף אליו את תלמידו הרב משה כהן דריהם. תלמידו זה החליפו בתפקידו לאחר מותו, והדפיס חלק מספריו^[2].

הרב מכלוף התפרסם ביהדות מרוקו כחסיד וקדוש, צנוע ועניו. בדומה לאביו הרבה בתעניות וסיגופים, וטבל מדי יום אף בשלג, במקוה בית הכנסת אלגריבה. הקפיד על תיקון חצות, ובכל יום למד 18 פרקי משנה. בימים נוראים היה שליח הציבור ב"אלגריבה", והיה בוכה בתפילותיו. ואף באדר א' היה מתענה.

בנו הגדול יהודה סבל ממחלה, והדבר החליש אותו, עד שהוא חלה בעצמו במחלה קשה, ונפטר, ונקבר בג'רבה, בסמוך לבית הכנסת הגדול. את נוסח מצבתו כתב תלמידו הרב ינון חורי. לימים העלו צאצאיו את עצמותיו ארצה (בסיוע רבה הראשי של צרפת) והוא נטמן בחברת בני משפחתו בטבריה. תוכן מצבתו הועתק.

על שמו נקרא רחוב בירושלים. תלמידו הרב אליהו דוד מאזוז^[3], בנו של הרב משה זקן, שלאחר מות אביו, גדל בחסות הרב מכלוף, עלה ארצה וכיהן כרב השכונה נווה שאנן -רמת רמז בחיפה, ושם ייסד לזכר רבו את בית הכנסת "מכלוף".

בשנה מעוברת כשחלים שתי אדרים, היה מתענה ב-י' אדר א' לזכר לידתו בתאריך זה ואף פטירתו באותו התאריך. עוד ציווה רבי מכלוף כי כל המתענה בתאריך זה זוכה לקבל פני השכינה ואף לראות בחייו בחופת נכדיו. היה מדליק נירות כמדי ראש חודש אדר א' בשנה מעוברת והיה חוזר על מגילת אסתר שלושה פעמים ואף הוסיף כי כל העושה כדרכו בהנהגה זו, זוכה לקבל כבקשת ליבו.