ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אפריל 2017
אפריל | ||
---|---|---|
1 באפריל 2017 |
אל הסער האנטולי לבש צורה במגוון צורות: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית. חלקם שימשו במשך חלק מהתקופות גם כבכירי פנתאון האלים החתי והחורי, ובהקשר זה כונו גם "אל הסער של השמיים". פולחן אלי הסער ב��זור זה התפתח בעקבות השינויים הדמוגרפיים והגאופוליטיים, תחילה בתרבות המקומית החׇאתית, ואחר כך, מהמחצית השנייה של האלף השלישי לפנה"ס, מוזג האל החׇאתי ואלי הסער או המים המקומיים, עם אלי הסער ההודו-אירופיים שנכנסו למרחב. מתחילת האלף השני לפנה"ס, מוזג פולחנם של אלים אלה עם פולחן אל הסער החורי, תשוב (שבעצמו מוזג עם פולחן אל הסער מצפון הלבנט, הדד). ממחצית האלף השני לפנה"ס התקיים סינקרטיזם ברמות שונות בפולחן אלי הסער בתרבויות ששכנו במרחב האנטולי ובצפון הלבנט (שטחי האימפריה החתית) ואף קשה היה להבחין ביניהם. מגמה זו נמשכה באלף הראשון לפנה"ס גם בממלכות הנאו-חתיות שבצפון הלבנט ובדרום אנטוליה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 באפריל 2017 |
אל הסער האנטולי לבש צורה במגוון צורות: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית. חלקם שימשו במשך חלק מהתקופות גם כבכירי פנתאון האלים החתי והחורי, ובהקשר זה כונו גם "אל הסער של השמיים". פולחן אלי הסער באזור זה התפתח בעקבות השינויים הדמוגרפיים והגאופוליטיים, תחילה בתרבות המקומית החׇאתית, ואחר כך, מהמחצית השנייה של האלף השלישי לפנה"ס, מוזג האל החׇאתי ואלי הסער או המים המקומיים, עם אלי הסער ההודו-אירופיים שנכנסו למרחב. מתחילת האלף השני לפנה"ס, מוזג פולחנם של אלים אלה עם פולחן אל הסער החורי, תשוב (שבעצמו מוזג עם פולחן אל הסער מצפון הלבנט, הדד). ממחצית האלף השני לפנה"ס התקיים סינקרטיזם ברמות שונות בפולחן אלי הסער בתרבויות ששכנו במרחב האנטולי ובצפון הלבנט (שטחי האימפריה החתית) ואף קשה היה להבחין ביניהם. מגמה זו נמשכה באלף הראשון לפנה"ס גם בממלכות הנאו-חתיות שבצפון הלבנט ובדרום אנטוליה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 באפריל 2017 |
מבחן בית-עץ-אדם הוא מבחן אישיות השלכתי המיועד להערכת עולמו הרגשי של האדם ומאפייני אישיותו. המבחן משמש ככלי אבחון לפסיכולוגים קליניים, לפסיכולוגים חינוכיים ולפסיכולוגים תעסוקתיים. במבחן מקבל הנבדק הוראה קצרה ועמומה (המוגדרת בעגה המקצועית, גירוי) לצייר בית, עץ ודמות אדם. לאחר מכן, מתבקש הנבדק לתאר את הציורים שצייר ולהסבירם, וזאת מתוך ההנחה כי בעת הציור הוא משליך מעולמו הפנימי על הדף. הבודק במבחן משתמש בכלים ובמיומנויות שרכש, לשם הבנת עולמו של הנבדק דרך הציורים. בדרך כלל מבחן זה מועבר לנבדק כחלק מסדרת מבחני אישיות ואינטליגנציה, ובהם מבחן רורשאך, מבחן TAT (או מבחן CAT, אם הנבדק הוא ילד צעיר), מבחן בנדר ומבחן וכסלר. הבודק משקלל את הממצאים העולים מסדרת המבחנים, ושקלול זה מהווה בסיס להערכת אישיותו של הנבדק מבחינה קוגניטיבית, מבחינה רגשית, מבחינה תוך-אישית ומבחינה בין-אישית. המבחן ושיטות ניתוחו ספגו ביקורת בשל בעיות משמעותיות בתוקפו, אך במספר מחקרים שנערכו בעשורים אחרונים בקרב מספר אוכלוסיות מחקר מסוימות, קיבל התוקף תוצאות חיוביות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 באפריל 2017 |
מבחן בית-עץ-אדם הוא מבחן אישיות השלכתי המיועד להערכת עולמו הרגשי של האדם ומאפייני אישיותו. המבחן משמש ככלי אבחון לפסיכולוגים קליניים, לפסיכולוגים חינוכיים ולפסיכולוגים תעסוקתיים. במבחן מקבל הנבדק הוראה קצרה ועמומה (המוגדרת בעגה המקצועית, גירוי) לצייר בית, עץ ודמות אדם. לאחר מכן, מתבקש הנבדק לתאר את הציורים שצייר ולהסבירם, וזאת מתוך ההנחה כי בעת הציור הוא משליך מעולמו הפנימי על הדף. הבודק במבחן משתמש בכלים ובמיומנויות שרכש, לשם הבנת עולמו של הנבדק דרך הציורים. בדרך כלל מבחן זה מועבר לנבדק כחלק מסדרת מבחני אישיות ואינטליגנציה, ובהם מבחן רורשאך, מבחן TAT (או מבחן CAT, אם הנבדק הוא ילד צעיר), מבחן בנדר ומבחן וכסלר. הבודק משקלל את הממצאים העולים מסדרת המבחנים, ושקלול זה מהווה בסיס להערכת אישיותו של הנבדק מבחינה קוגניטיבית, מבחינה רגשית, מבחינה תוך-אישית ומבחינה בין-אישית. המבחן ושיטות ניתוחו ספגו ביקורת בשל בעיות משמעותיות בתוקפו, אך במספר מחקרים שנערכו בעשורים אחרונים בקרב מספר אוכלוסיות מחקר מסוימות, קיבל התוקף תוצאות חיוביות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 באפריל 2017 |
הפרעת קשב במבוגרים היא הפרעה נוירו-התפתחותית והיא דומה להפרעת קשב. בדרך כלל, הפרעת הקשב באה לידי ביטוי ראשוני בגיל צעיר. עם זאת, האטיולוגיה של הפרעת קשב במבוגרים אינה שונה מזו שבילדים. בעבר נחשבה הפרעת קשב להפרעה הייחודית לתקופת הילדות, אך כיום יש הכרה בהימשכות שלה אל תוך החיים הבוגרים. עקב אופייה הכרוני, היא לא נעלמת גם בחיים הבוגרים של האדם, ולכן ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל. התסמינים של הפרעת הקשב אצל מבוגרים דומים לאלו של הילדים, אך עוצמתם יכולה לדעוך עם הזמן כך שהביטוי שלהם יהיה מעודן יותר. אצל מבוגרים עם הפרעת קשב רוב הקשיים שעולים קשורים בהתארגנות והתנהלות עצמית. בחיים הבוגרים קשיי הארגון יכולים להפריע לרכישת השכלה גבוהה, להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד ההורי של האדם במסגרת המשפחה. איתור מוקדם של אנשים עם הפרעת קשב מאפשר את מתן התמיכה וההנחיה הנחוצים. עם זאת, ישנם אנשים המגיעים לקבל טיפול ראשוני רק בבגרותם. העול הרגשי הנלווה להפרעת קשב בולט במיוחד בקרב אנשים שאובחנו לראשונה רק בגילאי הבגרות. בהתאם לכך, אנשים שאובחנו בילדות מראים יכולת הסתגלות גבוהה יותר להפרעת הקשב, ומדווחים על פחות בעיות רגשיות-חברתיות בהשוואה לאנשים שאובחנו בגיל מבוגר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 באפריל 2017 |
הפרעת קשב במבוגרים היא הפרעה נוירו-התפתחותית והיא דומה להפרעת קשב. בדרך כלל, הפרעת הקשב באה לידי ביטוי ראשוני בגיל צעיר. עם זאת, האטיולוגיה של הפרעת קשב במבוגרים אינה שונה מזו שבילדים. בעבר נחשבה הפרעת קשב להפרעה הייחודית לתקופת הילדות, אך כיום יש הכרה בהימשכות שלה אל תוך החיים הבוגרים. עקב אופייה הכרוני, היא לא נעלמת גם בחיים הבוגרים של האדם, ולכן ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל. התסמינים של הפרעת הקשב אצל מבוגרים דומים לאלו של הילדים, אך עוצמתם יכולה לדעוך עם הזמן כך שהביטוי שלהם יהיה מעודן יותר. אצל מבוגרים עם הפרעת קשב רוב הקשיים שעולים קשורים בהתארגנות והתנהלות עצמית. בחיים הבוגרים קשיי הארגון יכולים להפריע לרכישת השכלה גבוהה, להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד ההורי של האדם במסגרת המשפחה. איתור מוקדם של אנשים עם הפרעת קשב מאפשר את מתן התמיכה וההנחיה הנחוצים. עם זאת, ישנם אנשים המגיעים לקבל טיפול ראשוני רק בבגרותם. העול הרגשי הנלווה להפרעת קשב בולט במיוחד בקרב אנשים שאובחנו לראשונה רק בגילאי הבגרות. בהתאם לכך, אנשים שאובחנו בילדות מראים יכולת הסתגלות גבוהה יותר להפרעת הקשב, ומדווחים על פחות בעיות רג��יות-חברתיות בהשוואה לאנשים שאובחנו בגיל מבוגר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 באפריל 2017 |
סבויה מרקטי SM.79 היה מפציץ בינוני תלת-מנועי איטלקי בעל מבנה עץ ומתכת. מטוס חד-כנפי זה, אשר תוכנן במקור כמטוס נוסעים מהיר, שבר בשנים 1935–1939 עשרים ושישה שיאי תעופה שהעניקו לו לזמן מה את התואר "המפציץ הבינוני המהיר בעולם". המטוס פעל לראשונה כמפציץ במהלך מלחמת האזרחים בספרד והמשיך לשרת בכל זירות הלחימה בהן השתתפה איטליה במלחמת העולם השנייה. בנוסף, התפרסם ה-SM.79 כמפציץ טורפדו מוצלח בזירת הים התיכון. ה-SM.79 היה קל לזיהוי בשל צורתה הייחודית של עמדת המקלעים שעל גב המטוס המזכירה מרחוק גבנון, וכונה בידי אנשי צוותו "הגיבן הארור". 1,200 המטוסים ששירתו בחיל האוויר המלכותי האיטלקי הפכו את ה-SM.79 למפציץ תוצרת איטליה הנפוץ ביותר במלחמה, והוא נותר בשירות עד 1952. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 באפריל 2017 |
סבויה מרקטי SM.79 היה מפציץ בינוני תלת-מנועי איטלקי בעל מבנה עץ ומתכת. מטוס חד-כנפי זה, אשר תוכנן במקור כמטוס נוסעים מהיר, שבר בשנים 1935–1939 עשרים ושישה שיאי תעופה שהעניקו לו לזמן מה את התואר "המפציץ הבינוני המהיר בעולם". המטוס פעל לראשונה כמפציץ במהלך מלחמת האזרחים בספרד והמשיך לשרת בכל זירות הלחימה בהן השתתפה איטליה במלחמת העולם השנייה. בנוסף, התפרסם ה-SM.79 כמפציץ טורפדו מוצלח בזירת הים התיכון. ה-SM.79 היה קל לזיהוי בשל צורתה הייחודית של עמדת המקלעים שעל גב המטוס המזכירה מרחוק גבנון, וכונה בידי אנשי צוותו "הגיבן הארור". 1,200 המטוסים ששירתו בחיל האוויר המלכותי האיטלקי הפכו את ה-SM.79 למפציץ תוצרת איטליה הנפוץ ביותר במלחמה, והוא נותר בשירות עד 1952. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 באפריל 2017 |
יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם. ציירים ומשוררים יהודים, כמו מרסל ינקו וגראסים לוקה, הביאו לכך שבוקרשט בתקופה זו הייתה ל"בירת הסוריאליזם". איסאק פלץ, שביתו ברחוב טראיאן היה בית ועד לסופרי בוקרשט, תיאר בספריו, שנכתבו בתקופה זו, את העיר, את יושביה ואת השכונות היהודיות שבה. אולם, לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו לאחר מכן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 באפריל 2017 |
יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם. ציירים ומשוררים יהודים, כמו מרסל ינקו וגראסים לוקה, הביאו לכך שבוקרשט בתקופה זו הייתה ל"בירת הסוריאליזם". איסאק פלץ, שביתו ברחוב טראיאן היה בית ועד לסופרי בוקרשט, תיאר בספריו, שנכתבו בתקופה זו, את העיר, את יושביה ואת השכונות היהודיות שבה. אולם, לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו לאחר מכן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 באפריל 2017 |
משינה היא להקת רוק ישראלית, הנחשבת בעיני רבים לאחת הלהקות הבולטות שפעלו בישראל ויש שהגדירוה המצליחה ביותר בתולדות הרוק הישראלי. את הלהקה הקימו ב-1983 הסולן יובל בנאי והגיטריסט שלומי ברכה. בסוף 1985 יצא אלבומה הראשון, שבו השתתפו לצד בנאי וברכה הבסיסט מייקל בנסון והמתופף איגי דיין. לאחר מכן הצטרף ללהקה הקלידן אבנר חודורוב, ומאז לא השתנה הרכבהּ. עד לפירוקה ב-1995 הוציאה הלהקה שבעה אלבומי אולפן ואלבום אוסף אחד. בשנת 2003 שבה לפעילות, ומאז הוציאה שני אלבומי הופעה ושני אלבומי אולפן נוספים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 באפריל 2017 |
משינה היא להקת רוק ישראלית, הנחשבת בעיני רבים לאחת הלהקות הבולטות שפעלו בישראל ויש שהגדירוה המצליחה ביותר בתולדות הרוק הישראלי. את הלהקה הקימו ב-1983 הסולן יובל בנאי והגיטריסט שלומי ברכה. בסוף 1985 יצא אלבומה הראשון, שבו השתתפו לצד בנאי וברכה הבסיסט מייקל בנסון והמתופף איגי דיין. לאחר מכן הצטרף ללהקה הקלידן אבנר חודורוב, ומאז לא השתנה הרכבהּ. עד לפירוקה ב-1995 הוציאה הלהקה שבעה אלבומי אולפן ואלבום אוסף אחד. בשנת 2003 שבה לפעילות, ומאז הוציאה שני אלבומי הופעה ושני אלבומי אולפן נוספים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 באפריל 2017 |
מדיניות הפנים של ממשל ג'ורג' ווקר בוש ידעה התרחשויות ערות, הגם שבדרך כלל האפילו עליהן ענייני מדיניות החוץ. המהלכים המרכזיים שהנהיג ג'ורג' בוש במדיניות הפנים תחת ממשלו היו הורדות מיסים דרסטיות, וכן רפורמות שונות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה. כנשיא ניהל בוש מספר משברים שונים אשר הקרינו על הזירה הפנימית של ארצות הברית, משברים להם נאלץ להגיב. בכלל זה מדובר בפיגועי 11 בספטמבר, הוריקן קתרינה והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. כמו כן זכה בוש למנות שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. תחת בוש כיהנו שלושה מזכירי אוצר: פול אוניל (2001–2002), ג'ון ויליאם סנו (2002–2006) והנרי פולסון (2006–2009), כאשר לצדם כיהנו שני מזכירי פנים: גייל נורטון (2001–2006) ודירק קמפת'ורן (2006–2009). |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 באפריל 2017 |
מדיניות הפנים של ממשל ג'ורג' ווקר בוש ידעה התרחשויות ערות, הגם שבדרך כלל האפילו עליהן ענייני מדיניות החוץ. המהלכים המרכזיים שהנהיג ג'ורג' בוש במדיניות הפנים תחת ממשלו היו הורדות מיסים דרסטיות, וכן רפורמות שונות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה. כנשיא ניהל בוש מספר משברים שונים אשר הקרינו על הזירה הפנימית של ארצות הברית, משברים להם נאלץ להגיב. בכלל זה מדובר בפיגועי 11 בספטמבר, הוריקן קתרינה והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. כמו כן זכה בוש למנות שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. תחת בוש כיהנו שלושה מזכירי אוצר: פול אוניל (2001–2002), ג'ון ויליאם סנו (2002–2006) והנרי פולסון (2006–2009), כאשר לצדם כיהנו שני מזכירי פנים: גייל נורטון (2001–2006) ודירק קמפת'ורן (2006–2009). |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 באפריל 2017 |
שירת הלווייתן היא אוסף של קולות דמויי שריקה שמייצרים לווייתנים לשם תקשורת ביניהם. המונח "שירה" נמצא בשימוש במיוחד כשהוא נועד לתאר תבנית צפויה וחוזרת על עצמה של צלילים ארוכים בתדר נמוך, שמשמיעים מינים מסוימים של לווייתנים (במיוחד לווייתן גדול-סנפיר Megaptera novaeangliae), בצורה המזכירה לחוקרי הלווייתנים שירה אנושית. התהליכים הביולוגיים המשתתפים ביצירת הקולות משתנים ממשפחה אחת של יונקים ימיים לאחרת. עם זאת, כל הלווייתנים והדולפינים תלויים בצלילים לצורך תקשורת והתמצאות במידה רבה יותר מקרוביהם היבשתיים, משום שמתחת לפני המים הראייה קשה בשל בליעת האור על ידי המים, והתנועה האיטית יחסית של המים מצמצמת את יעילות חוש הריח. הרעשים המלאכותיים האופפים את האוקיינוסים בעיקר בשל השימוש בסונאר בצוללות, כלי שיט ומתקנים ימיים, מגבירים את חששות הגופים העוסקים באיכות הסביבה, שבני האדם הורסים מאפיין חשוב זה של בית הגידול הימי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 באפריל 2017 |
שירת הלווייתן היא אוסף של קולות דמויי שריקה שמייצרים לווייתנים לשם תקשורת ביניהם. המונח "שירה" נמצא בשימוש במיוחד כשהוא נועד לתאר תבנית צפויה וחוזרת על עצמה של צלילים ארוכים בתדר נמוך, שמשמיעים מינים מסוימים של לווייתנים (במיוחד לווייתן גדול-סנפיר Megaptera novaeangliae), בצורה המזכירה לחוקרי הלווייתנים שירה אנושית. התהליכים הביולוגיים המשתתפים ביצירת הקולות משתנים ממשפחה אחת של יונקים ימיים לאחרת. עם זאת, כל הלווייתנים והדולפינים תלויים בצלילים לצורך תקשורת והתמצאות במידה רבה יותר מקרוביהם היבשתיים, משום שמתחת לפני המים הראייה קשה בשל בליעת האור על ידי המים, והתנועה האיטית יחסית של המים מצמצמת את יעילות חוש הריח. הרעשים המלאכותיים האופפים את האוקיינוסים בעיקר בשל השימוש בסונאר בצוללות, כלי שיט ומתקנים ימיים, מגבירים את חששות הגופים העוסקים באיכות הסביבה, שבני האדם הורסים מאפיין חשוב זה של בית הגידול הימי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 באפריל 2017 |
אדנו וירוסים היא משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת ("ערומים"), בגודל של 90-120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי, בעלי תפוצה עולמית. משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת 1953, כאשר החוקרים שמו לב לניוון של תרבית אדנואידית ולא יכלו לייחס זאת לשום פתוגן ידוע, ומכאן מקור שמה. מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני ממברנת התא, בחדירה, בשעתוק ובתרגום של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן. המשפחה מורכבת מ-5 סוגים של הנגיף, להם פונדקאים רבים בעולם החי. הסוג Mastadenovirus, אשר כמעט באופן בלעדי גורם למחלות בבני האדם, מכיל 57 זנים של אדנו וירוסים. וירוסים אלה גורמים למחלות בדרכי הנשימה, בעיניים במערכת העיכול ועוד, בילדים ובמבוגרים כאחד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 באפריל 2017 |
אדנו וירוסים היא משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת ("ערומים"), בגודל של 90-120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי, בעלי תפוצה עולמית. משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת 1953, כאשר החוקרים שמו לב לניוון של תרבית אדנואידית ולא יכלו לייחס זאת לשום פתוגן ידוע, ומכאן מקור שמה. מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני ממברנת התא, בחדירה, בשעתוק ובתרגום של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן. המשפחה מורכבת מ-5 סוגים של הנגיף, להם פונדקאים רבים בעולם החי. הסוג Mastadenovirus, אשר כמעט באופן בלעדי גורם למחלות בבני האדם, מכיל 57 זנים של אדנו וירוסים. וירוסים אלה גורמים למחלות בדרכי הנשימה, בעיניים במערכת העיכול ועוד, בילדים ובמבוגרים כאחד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 באפריל 2017 |
תעלת הימים היא שם כולל למיזמים של הובלת מים בין ימים בישראל. המיזמים שהוצעו או מומשו קשורים בבקעת הירדן, בים המלח ובערבה, והימים הסובבים אותם: ים סוף מדרום והים התיכון ממערב. רובם קשורים בהזרמת מים שפירים או מי ים לבקעת הירדן ולים המלח. הזרמת המים המתוכננת נועדה להיעשות באמצעות מובלים שונים: תעלות, מנהרות וצינורות. גורמי איכות הסביבה מצביעים על סיכונים סביבתיים גדולים הטמונים בפרויקטים. הסיכונים הם: ערבוב מי הימים עלול לגרום לשינוי דרמטי בים המלח, חדירת מי ים למי התהום לאורך תוואי המובלים, שינויים גדולים בים סוף כתוצאה משאיבת מימיו, והשפעות על הים התיכון כתוצאה מפעילות מפעלי ההתפלה. הקמת תעלת הימים נמנעה בגלל מספר גורמים: ריבוי הרעיונות של התעלות; המספר הרב של גורמים חזקים התומכים בהם והמתנגדים להם; הסיבוך הפוליטי עם מספר מדינות, הנמצאות בסכסוך, השותפות באזורים הגאוגרפיים, בהם אמורות לעבור התעלות; היקף ההוצאות הכרוך בהקמתן; היעדר מקורות מימון ברורים; והסיכונים הכרוכים בהקמתן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 באפריל 2017 |
תעלת הימים היא שם כולל למיזמים של הובלת מים בין ימים בישראל. המיזמים שהוצעו או מומשו קשורים בבקעת הירדן, בים המלח ובערבה, והימים הסובבים אותם: ים סוף מדרום והים התיכון ממערב. רובם קשורים בהזרמת מים שפירים או מי ים לבקעת הירדן ולים המלח. הזרמת המים המתוכננת נועדה להיעשות באמצעות מובלים שונים: תעלות, מנהרות וצינורות. גורמי איכות הסביבה מצביעים על סיכונים סביבתיים גדולים הטמונים בפרויקטים. הסיכונים הם: ערבוב מי הימים עלול לגרום לשינוי דרמטי בים המלח, חדירת מי ים למי התהום לאורך תוואי המובלים, שינויים גדולים בים סוף כתוצאה משאיבת מימיו, והשפעות על הים התיכון כתוצאה מפעילות מפעלי ההתפלה. הקמת תעלת הימים נמנעה בגלל מספר גורמים: ריבוי הרעיונות של התעלות; המספר הרב של גורמים חזקים התומכים בהם והמתנגדים להם; הסיבוך הפוליטי עם מספר מדינות, הנמצאות בסכסוך, השותפות באזורים הגאוגרפיים, בהם אמורות לעבור התעלות; היקף ההוצאות הכרוך בהקמתן; היעדר מקורות מימון ברורים; והסיכונים הכרוכים בהקמתן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 באפריל 2017 |
בִּלְבַב יַמִּים הוא סיפור מאת ש"י עגנון המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל. הקבוצה, המכונה בסיפור "הנלבבים" או "אנשי שלומנו", מתארגנת בבוצץ (היא בוצ'אץ'), עיירה יהודית בגליציה, לשם עלייה לארץ ישראל. אל הקבוצה מצטרף חנניה, שהגיע לבית מדרשם אחרי שעבר לשם כך דרך ארוכה ורבת תלאות. בקבוצה עשרה גברים ושבע נשים, מהן הנשואות לגברים שבקבוצה, ומהן שהצטרפו בגפן. לאחר שהגיע האביב ועבר הפסח יצאו הנלבבים לדרך, בשני קרונות רתומים לסוסים, קרון אחד לגברים והאחר לנשים. מסעם בקרונות הסתיים בגאלאץ, שממנה הפליגו בספינה בנהר הדנובה אל וילקוף שלחוף הים השחור. הם עלו לספינה גדולה יותר, שהפליגה בים השחור והביאה אותם לקושטא רבתי, ממנה עלו לספינה גדולה, שהפליגה לארץ ישראל. בדרכם נעלם חנניה, אולם בדרך נס הגיע גם הוא לארץ ישראל ופגש את הנלבבים בירושלים. לֶיְבּוּש הקצב חזר לבוצץ, ונימוקו: "ראיתם ארץ שאין מוצאים בה אלא בשר כבשים". שתיים מנשות החבורה מתו בטרם עת, ואילו חנניה ויתר הנלבבים חיו בירושלים. הסיפור ראה אור לראשונה בשנת תרצ"ד–1934 ב"ספר ביאליק". בשנת תרצ"ה–1935 הופיע ככותר עצמאי בהוצאת שוקן ובמהדורה החדשה של כל סיפוריו של עגנון (1953) הוא חותם את הכרך "אלו ואלו". הסיפור זיכה את מחברו בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תרצ"ד. במכתב ששלח עגנון לשלמה זלמן שוקן בשנת 1931 (טרם פרסום הסיפור), כתב: "סיפור זה הוא ממיטב סיפורי". |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 באפריל 2017 |
בִּלְבַב יַמִּים הוא סיפור מאת ש"י עגנון המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל. הקבוצה, המכונה בסיפור "הנלבבים" או "אנשי שלומנו", מתארגנת בבוצץ (היא בוצ'אץ'), עיירה יהודית בגליציה, לשם עלייה לארץ ישראל. אל הקבוצה מצטרף חנניה, שהגיע לבית מדרשם אחרי שעבר לשם כך דרך ארוכה ורבת תלאות. בקבוצה עשרה גברים ושבע נשים, מהן הנשואות לגברים שבקבוצה, ומהן שהצטרפו בגפן. לאחר שהגיע האביב ועבר הפסח יצאו הנלבבים לדרך, בשני קרונות רתומים לסוסים, קרון אחד לגברים והאחר לנשים. מסעם בקרונות הסתיים בגאלאץ, שממנה הפליגו בספינה בנהר הדנובה אל וילקוף שלחוף הים השחור. הם עלו לספינה גדולה יותר, שהפליגה בים השחור והביאה אותם לקושטא רבתי, ממנה עלו לספינה גדולה, שהפליגה לארץ ישראל. בדרכם נעלם חנניה, אולם בדרך נס הגיע גם הוא לארץ ישראל ופגש את הנלבבים בירושלים. לֶיְבּוּש הקצב חזר לבוצץ, ונימוקו: "ראיתם ארץ שאין מוצאים בה אלא בשר כבשים". שתיים מנשות החבורה מתו בטרם עת, ואילו חנניה ויתר הנלבבים חיו בירושלים. הסיפור ראה אור לראשונה בשנת תרצ"ד–1934 ב"ספר ביאליק". בשנת תרצ"ה–1935 הופיע ככותר עצמאי בהוצאת שוקן ובמהדורה החדשה של כל סיפוריו של עגנון (1953) הוא חותם את הכרך "אלו ואלו". הסיפור זיכה את מחברו בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תרצ"ד. במכתב ששלח עגנון לשלמה זלמן שוקן בשנת 1931 (טרם פרסום הסיפור), כתב: "סיפור זה הוא ממיטב סיפורי". |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 באפריל 2017 |
מַאוּטהַאוּזֶן היה מחנה ריכוז גדול באוסטריה עילית שהוקם ב-1938 בסמוך לעיירה בעלת אותו שם, ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי בתשלובת המחנות מאוטהאוזן-גוּזֶן. המחנה שימש עד 1941 כמחנה ריכוז של מתנגדי השלטון הנאצי. מספר היהודים ששהו בו באותה תקופה היה קטן באופן יחסי. החל מ-1941 השתנתה המגמה והנאצים החלו להביא יהודים רבים למחנה זה, בעיקר מצ'כיה ומהולנד. משנת 1944 עד שחרור המחנות הובאו גם יהודים מאושוויץ ומברגן-בלזן. מספר הנספים במחנות מאוטהאוזן-גוזן מוערך במאות אלפים (בין 120 ל-320 אלף, על פי הערכות שונות), מתוכם כ-38,000 יהודים. מחנות מאוטהאוזן-גוזן שוחררו על ידי צבא ארצות הברית בחודש מאי 1945. |
עריכה - תבנית - שיחה |
24 באפריל 2017 |
מַאוּטהַאוּזֶן היה מחנה ריכוז גדול באוסטריה עילית שהוקם ב-1938 בסמוך לעיירה בעלת אותו שם, ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי בתשלובת המחנות מאוטהאוזן-גוּזֶן. המחנה שימש עד 1941 כמחנה ריכוז של מתנגדי השלטון הנאצי. מספר היהודים ששהו בו באותה תקופה היה קטן באופן יחסי. החל מ-1941 השתנתה המגמה והנאצים החלו להביא יהודים רבים למחנה זה, בעיקר מצ'כיה ומהולנד. משנת 1944 עד שחרור המחנות הובאו גם יהודים מאושוויץ ומברגן-בלזן. מספר הנספים במחנות מאוטהאוזן-גוזן מוערך במאות אלפים (בין 120 ל-320 אלף, על פי הערכות שונות), מתוכם כ-38,000 יהודים. מחנות מאוטהאוזן-גוזן שוחררו על ידי צבא ארצות הברית בחודש מאי 1945. |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 באפריל 2017 |
אורן מפותל הוא מין אורן נפוץ בשטח נרחב במערב אמריקה הצפונית. בית הגידול הטבעי של העץ הוא בחוף האוקיינוס השקט או ביערות ההררים היבשים, עד גובה האזור התת-אלפיני. כמו כל מיני האורן הוא עץ מחטני ירוק-עד. לאורן מפותל יש שלושה תת-מינים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 באפריל 2017 |
אורן מפותל הוא מין אורן נפוץ בשטח נרחב במערב אמריקה הצפונית. בית הגידול הטבעי של העץ הוא בחוף האוקיינוס השקט או ביערות ההררים היבשים, עד גובה האזור התת-אלפיני. כמו כל מיני האורן הוא עץ מחטני ירוק-עד. לאורן מפותל יש שלושה תת-מינים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 באפריל 2017 |
נפתלי הרץ וייזל (ויזל, וסלי, בקיצור נה"ו או רנה"ו, חי ה' בטבת תפ"ו – ל' בשבט תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805), בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. חיבורו "דברי שלום ואמת", שעניינו שינוי מקיף בחינוך היהודי, עורר פולמוס סוער בין המשכילים הראשונים לבין רבני קהילות באירופה. מחזור השירים שחיבר על דמותו של משה, "שירי תפארת", השפיע על כמה דורות של משוררים אחריו, וחלק מן החוקרים רואים ביצירתו את ראשיתה של הספרות העברית החדשה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 באפריל 2017 |
נפתלי הרץ וייזל (ויזל, וסלי, בקיצור נה"ו או רנה"ו, חי ה' בטבת תפ"ו – ל' בשבט תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805), בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. חיבורו "דברי שלום ואמת", שעניינו שינוי מקיף בחינוך היהודי, עורר פולמוס סוער בין המשכילים הראשונים לבין רבני קהילות באירופה. מחזור השירים שחיבר על דמותו של משה, "שירי תפארת", השפיע על כמה דורות של משוררים אחריו, וחלק מן החוקרים רואים ביצירתו את ראשיתה של הספרות העברית החדשה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 באפריל 2017 |
חיים ארלוזורוב הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב'. האונייה, שנקראה על שמו של המדינאי חיים ארלוזורוב, הובילה 1,346 מעפילים מנמלי שוודיה ואיטליה אל חוף ארץ ישראל בחורף 1947, במסע הימי הארוך ביותר של ספינת מעפילים עד אז. הספינה עלתה על שרטון מול חוף בת גלים שבחיפה ב-28 בפברואר 1947, תוך מאבק בספינות וחיילי הצי הבריטי. מעפיליה נעצרו על ידי הבריטים וגורשו למחנות המעצר בקפריסין. סיפור מאבקה של הספינה נגד הצי הבריטי הפך לדוגמה ולמופת עבור ספינות המעפילים שבאו אחריה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 באפריל 2017 |
חיים ארלוזורוב הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב'. האונייה, שנקראה על שמו של המדינאי חיים ארלוזורוב, הובילה 1,346 מעפיל��ם מנמלי שוודיה ואיטליה אל חוף ארץ ישראל בחורף 1947, במסע הימי הארוך ביותר של ספינת מעפילים עד אז. הספינה עלתה על שרטון מול חוף בת גלים שבחיפה ב-28 בפברואר 1947, תוך מאבק בספינות וחיילי הצי הבריטי. מעפיליה נעצרו על ידי הבריטים וגורשו למחנות המעצר בקפריסין. סיפור מאבקה של הספינה נגד הצי הבריטי הפך לדוגמה ולמופת עבור ספינות המעפילים שבאו אחריה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|