לדלג לתוכן

ויסמבור

ויסמבור
Wissembourg
סמל ויסמבור
סמל ויסמבור
סמל ויסמבור
דגל ויסמבור
דגל ויסמבור
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל גראנד אסט
מחוז בא-רן
תאריך ייסוד 1 בינואר 1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 48.18 קמ"ר
גובה 140-500 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 7,516 (1 בינואר 2021)
 ‑ צפיפות 161 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 49°02′18″N 7°56′49″E / 49.038333°N 7.946944°E / 49.038333; 7.946944
אזור זמן UTC+1
http://www.cc-pays-wissembourg.fr
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויסַמְבּוּרצרפתית: Wissembourg; נהגה בצרפתית וִיסֵמבוּר ובאלזסית: וֵיְסֶבּוּרך; בגרמנית: Weißenburg, וייסנבורג) היא קומונה במחוז בא-רן בחבל גראנד אסט הצרפתי.

ויסמבור נמצאת בצפון אלזס בגבול עם מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה. את העיר חוצה נהר הלותר שנשפך לריין. העיר נמצאת בפאתי הרי הווז' הצפוניים, כך שחלקה המערבי נמצא בהרי הווז'; מחלקה המזרחי יוצא מסלול הליכה שעולה להרי הווז' ועובר בדרכו במספר טירות בהרים. החלק המזרחי של העיר נמצא במישור ובו עוברת דרך סנטיאגו שמגיעה מכיוון גרמניה.

מנזר סן-פייר וסן-פול מוקם על אי על נהר לותר במאה השביעי על ידי אצילים אוסטרים. מספר שנים לאחר ייסוד המנזר, סן פירמין מכניס למנזר את תקנון בנדיקטוס. העיר שמוקמת בסמוך למנזר מתרחבת ובמאה העשירית משתרעת על פני מעל 200 קמ"ר כך שבשנת 923 היא מגיעה לגודל של נסיכות. גם המנזר מתרחב והוא הופך להיות המנזר הגדול באלזס.

במאה ה-14 העיר מתנתקת מהמנזר ומצטרפת לדקאפול בשנת 1354. בשנת 1469 לאחר מותו של אב המנזר התגלה כי המנזר נמצא בגרעון גדול. אב המנזר החדש ניסה לשקם את המנזר אולם פרידריך ה-1, רוזן פפאלץ שעל הריין, אויבם של הדקאפול, ניסה להשתלט על המנזר ובכך להשתלט על העיר כולה. הוא שלח למנזר נזירים ומפקחים אך אב המנזר הצליח לברוח ולהסתתר בארמון דראקנפל. האיכרים של העיר החליטו להתמרד נגד הנזירים והרגו חלק מאנשיו של רוזן פפאלץ וביקשו מאב המנזר לחזור למנזר. פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שם קץ לסכסוך זה ובעקבות הסדר שנעשה ב-1471 חזר אב המנזר לתפקידו אך חלק מהנזירים החדשים נשארו במנזר.

למרות שלום זה מחליט רוזן פפאלץ לתקוף את העיר, אך לא את המנזר, והוא מפציץ את העיר וגורם להרס רב. גם המאה ה-16 טמנה בחובה מלחמות רבות מרד האיכרים של אלזס, מלחמת שלושים השנים והצבאות הרבים שבאו בעקבותיו גרמו להרס רב בעיר וב-1648 נותרו בעיר רק 140 תושבים. שלום וסטפאליה שהיה אמור לסיים את הסכסוכים, תוך סיפוח אלזס לצרפת, היה התחלה של לחימה של אלזס, בהובלת הדקאפול, בצרפת והם לא הכירו בלואי הארבעה עשר כמלכם. רק ב-1677 נכנעה ויסמבור וסופחה סופית יחד עם הדקאפול לצרפת ב-1679.

ערים אלו נפגעו מאוד במהלך מלחמת שלושים השנים, שבסיומה ניתנה הרשות ללואי הארבעה עשר, מלך צרפת, לכבוש את האזור בהתאם לשלום וסטפאליה ב-1648. הברית שרדה ולחמה בכיבוש של צרפת עד הסכמי ניימכן ב-1679 שסיפחה את אלזס כולה לצרפת, מה ששם קץ לדקאפול. רק מילוז עוד נשארה בקונפדרציה ההלווטית עד שהיא סופחה ב-1789 לרפובליקה הצרפתית הראשונה. לנדאו כחלק מרוזנות פפאלץ שעל הריין ניתנה לבוואריה בשנת 1815 בעקבות קונגרס וינה.

בחלק מהשנים בהן היה סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין, בגלות באלזס הוא התיישב בעיר. בשנת 1725, בעודו שוהה בעיר, הגיעה ההודעה כי בתו מריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין, תתחתן עם לואי החמישה עשר, חתונה שנערכה בקתדרלת שטרסבורג.

במהלך המהפכה הצרפתית נערכו מספר קרבות בעיר. בעיר נערך ב-1870 הקרב הראשון בין צרפת לגרמניה במסגרת מלחמת צרפת–פרוסיה. ההפסד בקרב הזה, כמו גם במלחמה כולה, העביר את העיר ואת חבל אלזס כולו לשליטת הגרמנים. ההיסטוריה של העיר זהה להיסטוריה של אלזס: בתום מלחמת העולם השנייה שוחררה העיר פעם ראשונה בדצמבר 1944, אך נכבשה שנית על ידי הגרמנים, ורק במרץ 1945 היא שוחררה סופית בעקבות מבצע אנדרטון (Operation Undertone).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויסמבור בוויקישיתוף