הפיצוץ בנמל ביירות
 | |
| נזקי הפיצוץ בנמל ביירות | |
| סוג | שרפה, פיצוץ |
|---|---|
| תאריך התרחשות |
4 באוגוסט 2020  |
| במדינות או באזורים |
 נמל ביירות, ביירות, לבנון |
| גורם |
חזבאללה (גורם ישיר: מצבור אמוניום חנקתי) |
| הרוגים | 218 |
| פצועים |
6,900 |
| נעדרים |
32 |
| חסרי קורת גג | 300,000+ |
| נזק | 10–15 מיליארד דולר |
| קואורדינטות | 33°54′05″N 35°31′08″E / 33.901388888889°N 35.518888888889°E |
|
(למפת ביירות רגילה)   הפיצוץ בנמל ביירות  | |
  | |
הפיצוץ בנמל ביירות הוא אירוע רב-נפגעים שהתרחש ב־4 באוגוסט 2020[1], בו נהרגו 218 איש ולמעלה מ־7,000 נפצעו[2][3].
הפיצוץ התחלק לשני שלבים דו־שלבי והתרחש במחסן שהכיל 2,750 טון אמוניום חנקתי, שהוחרם בשנת 2014 מספינה שנאלצה לעגון בנמל. הוא הביא לנזק גדול בנמל וניפוץ חזיתות הזכוכית של מבנים ובתים ברוב שכונות ביירות. הנזק השפיע על אלפי בתים קילומטרים ספורים מאתר הפיצוץ. כתוצאה מהפיצוץ נגרמה רעידת אדמה קטנה, בעוצמה 3.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט[4], הופסקה אספקת החשמל בכל רחבי ביירות, והיא הוכרזה אזור מוכה אסון. חלק מהפצועים מתו במהלך פינויים עקב קריסת בתי החולים מרוב עומס. פצועים קל טופלו בבתי מלון וניתוחים רבים נערכו במסדרונות בתי החולים.
מספר ימים לאחר הפיצוץ התפטר ראש ממשלת לבנון, חסאן דיאב יחד עם כל חברי הממשלה[5]. כעבור מספר ימים נפתחה חקירה והתובע שניהל את החקירה, פאדי סוואן, הגיש בדצמבר 2020 כתב אישום נגד דיאב, ושלושה שרים בממשלתו, אשר הואשמו ברשלנות[6]. בפברואר 2021 הודח סוואן ובמקומו מונה טארק ביטאר[7]. החקירה הוקפאה בדצמבר 2021[8].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב הפיצוץ, הייתה לבנון שרויה במשבר כלכלי חמור שכלל מחסור בדלק, בחשמל ובמוצרי יסוד. שיעור האבטלה במדינה היה בין 30% ל־50%, וערך המטבע הלבנוני קרס ב־80% בשמונת החודשים שקדמו לפיצוץ. יחס החוב־תוצר של לבנון הגיע למעל 150 אחוזים[9]. ד"ר סאלם אבי-סאלח, רופא נשים וראש ארגון הרופאים בטריפולי, הזהיר כחודש לפני האירוע מפני קריסה מוחלטת של שירותי הבריאות במדינה אם לא יוזרם סיוע כספי מיידי[10].
המערכה הפוליטית הלבנונית הייתה מתוחה אף היא: שר החוץ נאסיף חתי התפטר, ומפגינים קראו לביעור שחיתות שלטונית[11]. בנוסף לכך סבלה לבנון מהשלכות משבר מגפת הקורונה העולמי. ימים אחדים קודם לאירוע נטען בכתבה במקור ראשון: "לבנון נתונה במשבר מהגרועים בתולדותיה, ולא נגזים אם נאמר שהוא משבר קיומי. לא פחות"[12].
על כן, עוד קודם לפיצוץ שגרם לנזקים כלכליים כבדים נוספים, לבנון הייתה נתונה במצב כלכלי ופוליטי מהחמורים בתולדותיה[13].
נמל ביירות היה בטרם הפיצוץ נמל הכניסה העיקרי לסחורות בלבנון, ודרכו עברו כ־70% מהסחורות שנכנסו למדינה. ב־2018 נכנסו דרך הנמל 7.05 מיליון טון סחורות ויצאו כמיליון טון. הכנסותיו באותה שנה היו כ-313 מיליון דולר, אך ב־2019 הן ירדו ל־200 מיליון דולר[14].
האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־4 באוגוסט 2020, בשעה 18:00 לערך, עלה באש מחסן זיקוקים בנמל ביירות והחלו בו פיצוצים. כבאים הוזעקו למקום ובמהלך עבודתם התפשטה האש להאנגר מספר 12 בנמל, שבו אוחסן אמוניום חנקתי שנפרק בנמל בשנת 2013[15], ואירע פיצוץ אדיר שיצר גל הדף עצום שהורגש עד למעלה מ־24 ק"מ, על פי ההערכות, הפיצוץ בנמל היה בעוצמה של כקילוטון TNT.[א][16] הדיו נשמעו לאורך עשרות קילומטרים וכן נשמע במקומות רבים בישראל וסוריה. ופטריית עשן אדומה לבנה התמרה לגובה מאות מטרים.
כ-190 בני אדם נהרגו, בהם ככל הנראה כבאים שניסו לכבות את השרפה באיבה, ו־4,000 נפצעו. בין ההרוגים ניזאר נג'ריאן, מזכ"ל מפלגת הפלנגות הנוצריות. בתי החולים בביירות הגיעו לתפוסה מלאה, והצלב האדום העביר את הפצועים הרבים אל בתי חולים מחוץ לביירות.
נזק כבד מאוד נגרם למבני הנמל, כלי רכב ורכוש. בתים רבים סביב הנמל נפגעו, בהם משרדים ממשלתיים, משרדי חברת החשמל הלבנונית שנהרסו כליל ואף בית החולים סנט ג'ורג' שמצוי כ־2 ק"מ מהנמל. כמו כן נפגעו מבנה הפרלמנט הלבנוני, ארמון הנשיאות בבעבדא, ובית ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, הסמוכים לנמל (הוא עצמו לא נפגע). הפיצוץ החריב את הממגורה המרכזית של המדינה[17]. כל החיטה שאוחסנה – 85% ממאגר הדגנים של לבנון – הפכה ללא ראויה לשימוש[14].
מושל ביירות, מרוואן עבוד, העריך שעד 250 אלף בני אדם נותרו חסרי בית בשל הפיצוץ[18]. הוא הכריז על הבירה כ"עיר אסון", ותיאר את הפיצוץ כ"יותר כמו הפצצה אטומית של הירושימה ונגסאקי". ראש ממשלת לבנון, חסאן דיאב, הכריז על יום המחרת, 5 באוגוסט 2020, כ"יום אבל לאומי".
בעקבות מספר הנפגעים הרב נתבקשו האזרחים לתרום דם.
רעידת האדמה שגרם הפיצוץ הורגשה גם בקפריסין השוכנת כ־200 ק"מ ממערב לביירות. חלק מתושבי האי אף שמעו את הפיצוץ.
סיוע בין-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש ממשלת לבנון חסאן דיאב פנה בקריאה דחופה לעזרה בינלאומית[19].
ישראל פנתה ללבנון באמצעות גורמים בין-לאומיים והציעה להעניק סיוע הומניטרי ורפואי[20]. פרופ' מסעד ברהום מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה פנה לעם הלבנוני בשפה הערבית והציע לסייע בטיפול בנפגעים בארץ, ואליו הצטרפו בתי חולים נוספים בישראל, אולם ככל הידוע לבנון לא הסכימה לקבל סיוע מישראל. נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין צייץ בחשבון הטוויטר שלו בעברית ובערבית: "אנו משתתפים בכאבו של העם הלבנוני בשעת אסונו ושולחים יד מושטת לסיוע כן בשעה קשה זו"[21]. בית עיריית תל אביב-יפו הואר בצבעי דגל לבנון לאות הזדהות.
מדינות נוספות בעולם הציעו סיוע ללבנון, בהן צרפת, בריטניה ואיראן[16][22]. אמיר קטר הורה לשלוח תרופות וצוותי רפואה שיקימו בתי חולים ארעיים. רוסיה שלחה 5 מטוסי מטען של המשרד למצבי חירום והגנה אזרחית ובהם רופאים, סיוע הומניטרי וציוד. ארצות הברית הודיעה כי 3 מטוסים המובילים ציוד, מזון וצוותים רפואיים עושים את דרכם למדינה[23]. נשיא צרפת עמנואל מקרון הקים ועידה וירטואלית לגיוס כספים ללבנון, אך אמר שהצעת הסיוע כוללת תמיכה בחקירה עצמאית ושקופה של הפיצוץ[24].
בעקבות האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצעי התקשורת מיהרו לפרסם בשם "גורם מדיני" שלישראל אין כל קשר לפיצוץ[25]. פעילים לבנונים כדוגמת לוקמאן סלים האשימו את חזבאללה במעורבות באירוע[26]. כעבור שלושה ימים טען מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, שארגונו לא החזיק נשק בנמל[27]. עם זאת, היומון הגרמני "די ולט" דיווח כי לפי שירותי ביטחון מערביים, החומר שאוחסן בנמל והתפוצץ, נרכש בשנת 2013 בידי חזבאללה ממשמרות המהפכה באיראן[28].
הפיצוץ השבית את הנמל בביירות[29] ובעקבות כך הודיע נסראללה כי איראן תספק דלק ללבנון.
ב-8 באוגוסט, מספר ימים לאחר האסון, התעמתו מפגינים עם שוטרים במרכז הבירה, ניסו לפרוץ לפרלמנט ודרשו ממנהיגיה של לבנון לקחת אחריות: "תתפטרו או שתיתלו". הם הציבו עמודי תלייה וקראו למדינות זרות להשתלט על ארצם: "אין שום אמון בממשלה". כמה ממתנגדי הממשלה התפטרו מהפרלמנט[30]. למחרת התפטרה שרת ההסברה, ולאחריה הודיעו שרים נוספים על התפטרותם[31]. לבסוף, ב-10 באוגוסט, הוכרז על התפטרות הממשלה[32].
חודש אחרי האירוע, צוינה דקת דומייה לזכר הנספים באסון[33].
בעקבות הפיצוץ חזר לפופולריות רבה השיר של פיירוז "לביירות" (لبيروت) שנכתב כשיר אהבה לעיר וקינה בעקבות מלחמת האזרחים[34].
חקירת האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלבנון החלה חקירת הפיצוץ, במהלכה נעצרו מנהל הנמל ו-15 מעובדיו[35]. בתחילה, עמד בראש ועדת החקירה לנסיבות האירוע השופט פאדי סוואן, שמונה לשופט חוקר. בפברואר 2021 הוא הודח על ידי בית משפט המקורב לארגון חזבאללה, ובמקומו מונה השופט טארק ביטאר. ב-14 באוקטובר 2021 פתחו פעילי חזבאללה במחאה אלימה וקראו לפיטוריו של ביטאר[36]. החקירה נמשכה עד דצמבר, ומספר חשודים הושמו במעצר בית, אך לבסוף הוקפאה על ידי פוליטיקאים. בינואר 2023 הוחלט על חידוש החקירה ופורסם שבכוונת השופט ביטאר לזמן מספר בכירים לחקירה, בהם התובע הכללי ע'סאן עוידאת, שהורה על המשך החקירה, וחסאן דיאב, ראש הממשלה לשעבר. יממה לאחר מכן הודיע עוידאת על הקפאת החקירה[37].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירון שניידר, אסף יחזקאלי, גאנם אבראהים ועמית ולדמן, עשרות הרוגים ואלפי פצועים בפיצוץ האדיר בביירות, באתר מאקו, 4 באוגוסט 2020
- דניאל סלאמה, 3,000 פצועים בביירות: "כמו פצצת אטום", באתר ynet, 5 באוגוסט 2020
- חורבן ברחובות וכומר שהפסיק תפילה: תיעוד האסון בלבנון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2020
- רויטרס, טראמפ: הפיצוץ בלבנון נראה כמו מתקפה איומה שבוצעה באמצעות פצצה, באתר וואלה, 5 באוגוסט 2020
- מחאה בביירות בעקבות הפיצוץ בנמל: "הגיע הזמן שהכעס שלנו יתפוצץ", באתר וואלה, 8 באוגוסט 2020
- אבי ישכרוף, ללא מים, דלק ותרופות, לבנון חוזרת לתקופת האבן. בינתיים, באיראן מחככים ידיים בהנאה, באתר וואלה, 31 ביולי 2021
- קסניה סבטלובה, אין צדק, אין כסף, אין תקווה, באתר זמן ישראל, 4 באוגוסט 2021
מצגת: שנה לאסון בבירות, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2021
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ להשוואה: פצצת הביקוע הגרעיני "ילד קטן" שהוטלה על העיר הירושימה במלחמת העולם השנייה ב־6 באוגוסט 1945 הייתה בעוצמה של 13 עד 16 קילוטון TNT.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באסם מרווה, Associated Press, פיצוץ ענק בביירות הורג יותר מ-70 ופוצע אלפים, באתר עיתון סן פרנסיסקו כרוניקל, 4 באוגוסט 2020 (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
ג'ק חורי ונעה לנדאו, פיצוץ ענק בנמל ביירות הורג מעל 100 ומשאיר אלפי פצועים, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
בן הברד ומאריה אבי-חביב, פיצוצים קטלניים הורסים את ביירות, לבנון, New York Times, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית) - ^ מהמוט כיאזה, מניין ההרוגים נפגעי הפיצוץ בביירות עולה ל־177, באתר סוכנות אנאד'ולו, 14 באוגוסט 2020 (באנגלית)
מנדי קוגוסובסקי, בית־חולים שדה שהקימה איראן בביירות טיפל במאות פצועים, באתר IsraelDefense, 14 באוגוסט 2020
רויטרס, זריף בביירות: לבנון תקבע לבד את עתידה; ה-FBI הצטרף לחקירת הפיצוץ, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2020 - ^ חודש אחרי הפיצוץ: אמוניום חנקתי נמצא בנמל ביירות, באתר ynet
- ^ פול פ' מרפי וג'דסון ג'ונס, הפיצוץ בביירות הוליד גלים סייסמיים המקבילים לרעידת אדמה בעוצמה 3.3, באתר CNN, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
עמיר רפפורט, לפיצוץ הענק בביירות קדמו שישה פיצוצים בהפרשי זמן זהים באתר IsraelDefense, 13 באוגוסט 2020 - ^ ירון שניידר ועמית ולדמן, ראש ממשלת לבנון הודיע רשמית על התפטרותו: "עשינו מה שיכולנו להציל את המדינה", באתר מאקו, 10 באוגוסט 2020
- ^ הפיצוץ בביירות: כתב אישום נגד ר"מ לבנון, באתר ynet, 10 בדצמבר 2020
- ^ קסניה סבטלובה, אין צדק, אין כסף, אין תקווה, באתר זמן ישראל, 4 באוגוסט 2021
- ^ Part of Beirut's blast-damaged port silos collapses, France 24, 2022-07-31 (באנגלית)
- ^ דני זקן, אינפלציה דוהרת וחוב ענק: כך הידרדר דירוג האשראי של לבנון לזה של ונצואלה, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
- ^ סארה אל-דיב, הפסקות החשמל המתרבות בלבנון מוסיפות לקדרות המשבר הכלכלי, באתר Associated Press, 7 ביולי 2020 (באנגלית)
אוריאל לוי, בארץ הארזים נפלה שלהבת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביולי 2020 - ^ הלבנונים קורסים: "רעבים, שבורים, אומללים", באתר ynet, 5 ביולי 2020
- ^ פזית רבינא, הקורונה בנסיקה, הכלכלה בנסיגה: מי יציל את לבנון?, בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2020
- ^ סארה אל-דיב, Associated Press, המשבר פוגע בבתי החולים בלבנון, שנחשבו בין הטובים במזרח התיכון, באתר ABC, 5 ביולי 2020
- ^ 1 2 דפנה מאור, הפיצוץ שהפך משבר כלכלי לאסון בקנה מידה היסטורי, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2020
- ^ רויטרס, העצירה הפתאומית שהובילה לאסון בביירות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2020
- ^ 1 2 100 הרוגים ו-4,000 פצועים בלבנון: כך נראו החומרים הדליקים שאוחסנו בנמל לפני הפיצוץ, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2020
- ^ מחסור במזון בלבנון, התושבים נגד הממשלה: "הפיצוץ - מכת מוות לביירות", באתר וואלה, 5 באוגוסט 2020
- ^ דניאל סלאמה, ביירות: רבע מיליון נותרו בלי בית, גם בית החולים נהרס, באתר ynet, 5 באוגוסט 2020
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 באוגוסט 2020
- ^ ראש ממשלת לבנון: מי שאחראי לפיצוץ ישלם; ישראל הציעה סיוע ללבנון, באתר מעריב אונליין, 4 באוגוסט 2020
- ^ ציוץ של ראובן ריבלין ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 באוגוסט 2020 ציוץ של ראובן ריבלין ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 באוגוסט 2020 (בערבית)
- ^ טל שלו ואמיר בוחבוט, ישראל הציעה סיוע ללבנון בעקבות הפיצוץ בביירות: "משתתפים בכאבם", באתר וואלה, 5 באוגוסט 2020
- ^ טראמפ: "מטוסים עם ציוד רפואי בדרך ללבנון", באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
- ^ דניאל סלאמה, ועידת סיוע עולמית: "עתיד לבנון על הפרק", באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
- ^ יום אבל הוכרז בלבנון, גורם מדיני: אין קשר לישראל, באתר "סרוגים", 4 באוגוסט 2020
גורם ישראלי: לישראל אין קשר לפיצוץ בביירות, רויטרס, 4 באוגוסט 2020 (בערבית) - ^ Lokman Slim, prominent Hezbollah critic, shot dead in south Lebanon, France 24, 2021-02-04 (באנגלית)
- ^ דניאל סלאמה, נסראללה: אין לנו נשק בנמל, מכירים טוב יותר את חיפה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
- ^ דני מולכו, דיווח: החומר שהתפוצץ בנמל ביירות – נרכש ע"י חזבאללה מאיראן, באתר חדשות 13, 20 באוגוסט 2020
- ^ דפנה מאור, הפיצוץ שהפך משבר כלכלי לאסון בקנה מידה היסטורי, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2020
- ^ דניאל סלאמה, חבלי תלייה וגז מדמיע בביירות: חי מהפגנת הלבנונים נגד השלטון, באתר ynet, 8 באוגוסט 2020 ציוץ של רועי קייס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוגוסט 2020
- ^ ההפגנות בביירות נמשכות - מאות מיידים אבנים וחוסמים כבישים, באתר מאקו, 9 באוגוסט 2020
- ^ רועי קייס, ראש ממשלת לבנון הודיע על התפטרותו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוגוסט 2020
- ^ רועי קייס, דיווח, באתר טוויטר, 4 בספטמבר 2020
- ^ لبيروت / לבירות, באתר שיר יומי בערבית اغنية اليوم بالعربي, 7 באוגוסט 2020
- ^ רועי קייס, לבנון: עימותים בין מפגינים לשוטרים מחוץ לפרלמנט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוגוסט 2020
- ^ גאנם איברהים, מהומות בביירות: חילופי אש ברחובות, הרוגים מירי צלפים, באתר מאקו, 14 באוקטובר 2021
- ^ AP ורויטרס, התובע שזומן לחקירה בנוגע למעורבותו בפיצוץ בביירות הודיע על הקפאתה, באתר הארץ, 24 בינואר 2023