האלקסר של סגוביה

האלקסר של סגוביה
Alcázar de Segovia

אתר מורשת עולמית
העיר העתיקה ואמת המים של סגוביה האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 1, 3, 4 שטח האתר 1.34 קמ"ר שטח אזור החיץ 4.01 קמ"ר חלק מתוך Old Town of Segovia and its Aqueduct
מידע כללי
סוג	אלקסר
כתובת	סגוביה
מיקום	סגוביה
מדינה	ספרד
בעלים	כתר קסטיליה
מבקרים בשנה	754,946 (נכון ל־1 בינואר 2020)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – המאה ה־12
תאריך פתיחה רשמי	המאה ה־12
חומרי בנייה	אבן, גרניט, עץ
אדריכל	Francisco de Mora, Gaspar de Vega, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
סגנון אדריכלי	סגנון אררה, אדריכלות גותית, אדריכלות מודחאר, אדריכלות רומנסקית
קואורדינטות	40°57′09″N 4°07′57″W / 40.9525°N 4.1325°W / 40.9525; -4.1325
www.alcazardesegovia.com
(למפת ספרד מוגדלת)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה האלקסר של סגוביה (למפת ספרד רגילה)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה האלקסר של סגוביה

האלקסר של סגוביה (בספרדית: Alcázar de Segovia, מילולית: טירת סגוביה) הוא מבצר אבן הממוקם בעיר העתיקה של סגוביה, ספרד. המבצר, המתנשא בראש צוק סלעי מעל מקום התמזגות הנהרות ארסמה וקלמורס, סמוך לרכס גוודראמה, הוא אחד המבנים הייחודיים והמוכרים בספרד. האלקסר נבנה במקור כמבצר, אך שימש גם כארמון, בית סוהר, בית ספר מלכותי לארטילריה ואקדמיה צבאית. כיום משמש האלקסר כמוזיאון היסטורי הפתוח לקהל הרחב, והוא אחת משלוש האטרקציות התיירותיות העיקריות של סגוביה, לצד אמת המים והקתדרלה.

מקורו של האלקסר של סגוביה, כמו מבצרים רבים בספרד, במצודה ערבית. ההתייחסות הראשונה לאלקסר הנוכחי היא משנת 1120, כ-32 שנים לאחר חזרתה של העיר סגוביה לידיים נוצריות. עם זאת, ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שבמיקומו של האלקסר עמד מבצר כבר בימי הרומאים, אפשרות שמקבלת משנה תוקף מקיומה של אמת המים הרומית בעיר.

מבנהו וצורתו של המבצר עד לימי אלפונסו השמיני אינם ידועים, אולם בתיעוד מוקדם מוזכרת גדר היקפית מעץ. ניתן להסיק כי לפני שלטונו של אלפונסו השמיני מדובר היה במבצר עץ מעל היסודות הרומיים. אלפונסו השמיני ואשתו אלינור הפכו את האלקסר למקום מגוריהם העיקרי, ובימיהם החלו העבודות לבנייתו של מבצר האבן הקיים כיום.

במהלך ימי הביניים המשיך האלקסר להיות מקום מגורים מועדף על רבים מבני משפחות המלוכה הקסטיליות וכן מבצר עיקרי במערך ההגנה של הממלכה. במהלך תקופה זו נבנו מרבית המבנים במתחם, והמבצר הורחב באופן משמעותי על ידי השליטים לבית טרסטמארה.

בשנת 1258 נערכו במבצר עבודות שיקום על ידי אלפונסו העשירי, לאחר קריסה חלקית של המבנה, ולאחר מכן נבנה היכל המלכים במטרה לאכלס את הפרלמנט. עם זאת, המלך שבתקופתו נעשו עבודות הבנייה המשמעותיות ביותר הוא חואן השני, שאחראי לבנייתו של 'המגדל החדש', הידוע כיום כ'מגדל חואן השני'.

בשנת 1474 מילא האלקסר תפקיד חשוב בעלייתה לשלטון של איזבלה הראשונה. ב-12 בדצמבר הגיעו לסגוביה החדשות על מותו של המלך אנריקה הרביעי במדריד, ואיזבלה מצאה מפלט בין חומות המבצר, שם היא זכתה לתמיכתם של אנדרס קבררה ומועצת העיר סגוביה. איזבלה הוכתרה למחרת למלכת קסטיליה ולאון.

השיפוץ הנרחב הבא באלקסר נערך על ידי המלך פליפה השני לאחר נישואיו לאנה, ארכידוכסית אוסטריה. במהלך השיפוץ נוספו לאלקסר הצריחים המחודדים, במטרה לשוות לו מראה המזכיר את המבצרים המרכז-אירופאים. לאחר שמשפחת המלוכה העתיקה את מגוריה למדריד, הפך האלקסר לבית סוהר למשך כמאתיים שנה.

בשנת 1762 ייסד במקום המלך קרלוס השלישי את בית הספר המלכותי לארטילריה. האלקסר שימש את בית הספר קרוב למאה שנים, עד 6 במרץ 1862, אז שרפה שפרצה במקום גרמה לנז�� משמעותי לגגות ולשלד המבנה. נזקי השרפה שוקמו רק בשנת 1882. בשנת 1896 החליט המלך אלפונסו השלושה-עשר להעביר את האלקסר לרשות משרד המלחמה הספרדי ולהפכו לאקדמיה צבאית. בשנת 1953 הוקמה 'פטרונות האלקסר', הגוף שאחראי כיום על המוזיאון שנפתח באתר.

• 
  היכל המלכים.
• 
  חדר הקפלה.
• 
  חדר הגלריה.
• 
  חדר הנשקייה.
• 
• 

מדיה וקבצים בנושא האלקסר של סגוביה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של האלקסר של סגוביה (בספרדית)

• האלקסר של סגוביה, ברשת החברתית פייסבוק
• האלקסר של סגוביה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• האלקסר של סגוביה, ברשת החברתית אינסטגרם

אתרי מורשת עולמית בספרד

המונומנטים של אוביידו וממלכת אסטוריאס: סנטה מריה דל נרנקו, סן מיגל דה ליו, סנטה כריסטינה דה לנה • הנוף התרבותי בארנחואס • איביזה • אל אסקוריאל • אלהמברה, חנרליפה ואלבאיסין בגרנדה • חורש הדקלים באלש • האוניברסיטה והרובע ההיסטורי באלקלה דה אנארס • מצודת סביליה, קתדרלת סביליה וארכיון איי הודו • מערת אלטאמירה ואמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד • האתר הארכאולוגי בהרי אטאפוורקה • העיר העתיקה של אווילה והכנסיות מחוץ לחומות • מכלול הרנסאנס בבאיסה ובאובדה • המכלול הארכאולוגי במרידה • העיר העתיקה ואמת המים בסגוביה (כולל האלקסר וקתדרלת סגוביה) • העיר העתיקה סלמנקה • דרך סנטיאגו • פלאו דה לה מוזיקה קטלנה ואוספיטל דה סנט פאו • העיר ההיסטורית של קואנקה • המרכז ההיסטורי של קורדובה • העיר העתיקה קסרס • קתדרלת בורגוס • המכלול הארכאולוגי בטאראקו • הכנסיות הרומנסקיות בעמק בואי • העיר ההיסטורית של טולדו • בורסת המשי בוולנסיה • לאס מדולס • אדריכלות מודחאר באראגון • מנזר פובלט • אמנות הסלע באגן הים התיכון באיבריה • החומות הרומיות בלוגו • המנזר המלכותי של סנטה מריה דה גואדלופה • סן קריסטובל דה לה לגונה • המנזרים סן מייאן דה יוסו וסן מייאן דה סוסו • סנטיאגו דה קומפוסטלה • גשר ביסקאיה • יצירותיו של אנטוני גאודי: פארק גואל, פלאו גואל, קאזה מילה, קאזה ויסנס, סגרדה פמיליה, קאזה באליו וכנסיית קולוניה גואל • הפארק הלאומי דוניאנה • הפארק הלאומי גרחונאי • הפארק הלאומי טיידה • הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו (בשיתוף עם הפארק הלאומי פירנאים בצרפת) • מגדל הרקולס • אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בסייגה ורדה ובעמק קואה (בשיתוף עם פורטוגל) • הנוף התרבותי של סרה דה טרמונטנה • מורשת הכספית באלמדן ובאידריה (עם סלובניה) • אתר הדולמנים של אנטקרה • יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה (עם שבע עשרה מדינות נוספות) • עיר הח'ליפות של מדינה אזאהרה • הנוף התרבותי של ריסקו קאידו וההרים הקדושים של גראן קנריה • שדרות פראדו ופארק בואן רטירו • האתרים הפרהיסטוריים של מנורקה הטליוטית