בריאות

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בריאות (ההפך מחולי) היא שילוב של יעילות תפקודית ומטבולית באורגניזם, הן ברמת המיקרו (רמת התא) והן ברמת המאקרו (הרמה החברתית). בשטח הרפואה, בריאות מוגדרת לרוב כיכולת האורגניזם להגיב ביעילות לאתגרים (למצבי מתח) ולהשיב בצורה יעילה "מצב של איזון" – הומאוסטזיס.

הגדרה מקובלת נוספת למונח בריאות היא זו אשר נוסחה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), עוד בשנת 1946 ולפיה: "בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה"^[1]. בשנים האחרונות הגדרה זו שונתה מעט ועתה היא מכילה אף את היכולת לנהל "חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית." הגדרת ה-WHO ספגה ביקורת לא מעטה והיו שטענו כי לא ניתן להגדיר בריאות על ידי רווחה גופנית חברתית ונפשית מושלמת, וגם טענו שלא להגדיר בריאות כמצב, אלא שיש לראות בבריאות תהליך של התאמה לדרישות המשתנות של החיים ולמשמעות המשתנה שאנו מעניקים להם. על כן, הגדרת ה-WHO, נראית בעיני רבים כמציבה מטרה אידיאליסטית ולא כאמירה מציאותית.

בשנת 1975 פורסם בקנדה דו"ח שכותרתו "פרספקטיבה חדשה על בריאותם של הקנדים", הידוע גם כדו"ח לה לונד. הדו"ח הציע ארבעה משתנים להגדרת בריאות, אותם כינה: "ביולוגיה אנושית", "סביבה", "סגנון חיים" ו"ארגון בריאות". מכאן שבריאות נשמרת באמצעות המדע ומקצוע הרפואה, אולם אף הפרט יכול לתרום לשיפור בריאותו. פעילות גופנית, מניעת השמנה ושמירה על משקל גוף נכון, תזונה מאוזנת, הפחתת מתחים, הימנעות מעישון או שימוש בסמים, הן דוגמאות ליכולתו של הפרט לשפר את בריאותו.

אחד המדדים הנמצא בשימוש תכוף למדידת בריאות הציבור, בין מדדים אחרים, הוא הגובה הממוצע באוכלוסייה, משתנה המושפע מאוד מתזונה נכונה ומטיפול רפואי.

ערך מורחב – פעילות גופנית

פעילות גופנית מטרתה לפתח או לשמר כושר גופני ובריאות. לעיתים קרובות מטרת הפעילות הגופנית היא פיתוח יכולת אתלטית, או מיומנות אתלטית. פעילות גופנית תכופה וסדירה היא מרכיב חשוב במניעת מחלות רבות, בהן, סרטן, מחלות לב, מחלות במחזור הדם, סוכרת מסוג 2, השמנה וכאבי גב.

נהוג לחלק פעילות גופנית לשלושה סוגים, זאת בהתאם להשפעתם הכללית על גוף האדם:

• תרגילי גמישות, כגון מתיחות, משפרים את תנועת השרירים וטווח תנועות המפרקים.
• תרגילים ארוביים, כגון הליכה וריצה, מתמקדים בסבולת לב ריאה.
• תרגילים אנארוביים, כגון הרמת משקולות, מגבירים את כוח השרירים לטווח קצר.

לפעילות גופנית תרומה משמעותית לכושר גופני, כולל שמירה על משקל הגוף. פעילות גופנית תורמת אף לבריאות עצמות הגוף, השרירים והמפרקים ומחזקת את מערכת החיסון.

עם זאת, יש לערוך הפרדה בין פעילות גופנית למטרות בריאות הנערכת, בדרך כלל, כפעילות גופנית בשעות הפנאי, לבין פעילות גופנית תחרותית שמטרתה היא זכייה בתחרות ו/או שבירת שיא ספורטיבי ואשר במקרים רבים אינה בריאה כלל וכלל.

כמו כן מחקרים רבים גילו כי ישנו קשר ישיר בין כושר גופני לבריאות הנפש, בן אדם אשר אינו מבצע פעולות גופניות על בסיס קבוע והוא אינו בכושר אזי יוכל לקשר קשר ישיר לתופעות התנהגות אצלו כגון: חוסר סבלנות, עצבנות, הפרעות ריכוז וכו'.

פעילות גופנית רבה מדי, שינוי חד בפעילות הגופנית, או פעילות גופנית לא מאוזנת, מפעילה עומס רב מדי על הגוף או על חלקים מסוימים בו, דבר שעלול לגרום לנזק אקוטי לבריאות (פציעות) ולנזק כרוני (שחיקה של רקמות).

ערך מורחב – תזונה

תזונה היא תחום מדעי בו נחקר הקשר שבין המזון שאותו האדם צורך לבין מצב בריאותו ומחלותיו. תזונה נכונה חשובה לבריאות האדם באותה מידה כמו פעילות גופנית. תזונה נכונה חשובה עוד יותר לאלה המקיימים פעילות גופנית מתאימה, זאת כדי לסייע לגוף להתכונן לפעילות ולהתאושש ממנה. כאשר הגוף לא מקבל הזנה מספקת, הגוף נכנס למצב של הרעבה ומכלה את רזרבות האנרגיה שלו לשם הישרדות: תחילה פחמימות, לאחר מכן שומנים, ולבסוף חלבונים שהם אבני הבניין של הגוף עצמו, כך שהגוף מאכל את עצמו. בטווח שבין שני הקצוות: בריאות מושלמת מחד ומוות כתוצאה מרעב או תזונה לקויה מאידך, קיים מגוון של מחלות היכולות להיגרם או להחמיר כתוצאה מתזונה לא נכונה. מחסור במזון מתאים, עודף במזון ומזון לא מאוזן (בעיקר חוסר או עודף של מרכיב מסוים במזון) עלולים להשפיע באופן שלילי על הבריאות, באופן אקוטי ובאופן כרוני, ולגרום מחלות שונות, בהן הרעלה, צפדינה, השמנת-יתר, סוכרת, דלדול עצם וכן בעיות התנהגותיות ופסיכולוגיות. במחקרים שנעשו בתחום התזונה נמצא כי דיאטות חוזרות עלולות להשפיע באופן שלישוני על ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס^[2].

ערך מורחב – בריאות הנפש

בריאות הנפש הוא מונח המתייחס לרווחתו הפסיכולוגית של הפרט. מילון מרים-ובסטר מגדיר בריאות נפש כ"מצב של רווחה רגשית ופסיכולוגית בה הפרט מסוגל לעשות שימוש ביכולותיו השכליות והרגשיות, לתפקד בחברה ולעמוד בדרישות הרגילות של חיי היום-יום."

על פי ארגון הבריאות העולמי לא קיימת הגדרה אחידה של בריאות הנפש. גורמים שונים, כגון הבדלים תרבותיים, הערכות סובייקטיביות ותאוריות מקצועיות שונות, עשויים להשפיע על הגדרת בריאות הנפש. רוב המומחים מסכימים כי המונחים "בריאות נפש" ו"מחלת נפש" אינם הפכים. במילים אחרות, היעדר מחלת נפש מוכרת אינו מצביע בהכרח על בריאות הנפש.

• אורח חיים בריא
• רפואה
• רווחה
• איכות חיים
• חינוך לבריאות

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בריאותי
ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:בריאות
דיווחים בוויקיחדשות: תגית:בריאות
מדריך למטייל בוויקימסע: בריאות המטייל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריאות

• ארגון הבריאות העולמי
• אוסף מחשבוני בריאות
• בן גולדייקר: להילחם במדע גרוע – הרצאה על מחקרים רפואיים ומידע בריאותי באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• נילופר מרצ'נט: יש לך פגישה? צא להליכה! – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• Paula Johnson: His and hers … healthcare – הרצאה מאתר TED לא להשאיר את הבריאות של הנשים למקרה - אודות ההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים והשלכותיהם בתחום הרפואה
• "בריאות טובה" - פורטל בריאות ומידע רפואי
• "שאל את הרופא" - פורטל בריאות
• שלומית פז, מיה נגב ונדב דוידוביץ', השפעות שינוי האקלים על בריאות הציבור בישראל – מדע ומדיניות, כתב העת "אקולוגיה וסביבה", דצמבר 2019
• בריאות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בריאות, דף שער בספרייה הלאומית