בוטרוס בוטרוס ראלי

בוטרוס בוטרוס-ראלי
بطرس بطرس غالي

בוטרוס בוטרוס ראלי
לידה	14 בנובמבר 1922 קהיר, ממלכת מצרים
פטירה	16 בפברואר 2016 (בגיל 93) גיזה, מצרים
מדינה	מצרים
השכלה	אוניברסיטת קהיר College of the Holy Family המכון למדע המדינה פריז אוניברסיטת פנתאון-סורבון
מפלגה	האיחוד הסוציאליסטי הערבי
בת זוג	לאה מריה בוטרוס ראלי
מזכ"ל האו"ם ה־6 1 בינואר 1992 – 31 בדצמבר 1996 (5 שנים) אירועים בתקופתו רצח העם ברואנדה מלחמת בוסניה → חביאר פרז דה קוויאר קופי אנאן ←
פרסים והוקרה
מדליית השלום של האו"ם (1992) הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה (19 באוגוסט 1983) מסדר רפובליקת מצרים מסדר ההצטיינות שותף במסדר קנדה אביר הצלב הגדול של המסדר הלאומי של מלי מסדר כוכב נפאל מסדר הנילוס אביר הצלב הגדול של השמש של פרו הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של דוכסות לוקסמבורג הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית צלב גדול של לגיון הכבוד הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חתימה

בּוּטְרוֹס בּוּטְרוֹס-רַאלִי (בערבית: بطرس بطرس غالي, בתעתיק מדויק: בטרס בטרס ע'אלי; בקופטית: Ⲡⲉⲧⲣⲟⲥ Ⲡⲉⲧⲣⲟⲥ-Ⲅⲁⲗⲓ;‏ 14 בנובמבר 1922 – 16 בפברואר 2016) היה דיפלומט ופוליטיקאי מצרי שכיהן כשר החוץ של מצרים בין השנים 1977–1991, וכמזכ"ל האו"ם בין השנים 1992–1996.

בוטרוס-ראלי נולד בקהיר למשפחה קופטית. סבו היה שר החוץ ולאחר מכן ראש ממשלת מצרים, בוטרוס ראלי (1910-1846). הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קהיר ב־1946 וקיבל דוקטורט במשפט בינלאומי מאוניברסיטת פריז ותעודה ביחסים בינלאומיים מהמוסד למדעי המדינה של פריז ב-1949. באותה שנה מונה לפרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת קהיר, משרה אותה החזיק עד 1977. הוא היה לנשיא המרכז למדעי המדינה ולימודים אסטרטגיים ב־1975, ולנשיא החברה האפריקאית למדעי המדינה ב־1980.

בשנים 1954–1955 למד באוניברסיטת קולומביה במסגרת תוכנית פולברייט, בין 1963 ל־1964 עמד בראש המרכז למחקר של האקדמיה למשפט בינלאומי בהאג, ובשנים 1967–1968 היה מרצה אורח בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פריז.

הוא נישא ללאה-מריה, בת למשפחת נדלר היהודייה שהגיעה מרומניה לאלכסנדריה והמירה דתה לנצרות קתולית בצעירותה.^[1]

בוטרוס-ראלי מונה לשר החוץ של מצרים ב-1977, במקומו של איסמעיל פהמי, שהתנגד לביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, וכיהן בתפקיד עד 1991 (חוץ מתקופה קצרה כאשר מוחמד איברהים כאמל כהין כשר החוץ). לאחר מכן היה לתקופה קצרה לסגן ראש הממשלה לענייני חוץ, לפני שעבר לאו"ם. כשר החוץ השתתף בוועידה שהובילה לחתימת הסכמי קמפ דייוויד, והיה לו חלק בהשגת הסכם השלום בין ישראל למצרים.

ב־1992 נבחר למזכ"ל האו"ם. הוא ספג ביקורת על אזלת ידו של האו"ם לנוכח רצח העם ברואנדה ומלחמת האזרחים באנגולה. האו"ם בראשותו התקשה גם להתמודד עם מלחמת אזרחים ביוגוסלביה המתפוררת, במישור הדיפלומטי וההומניטרי.

ב־1996 העלו עשר חברות מועצת הביטחון, בראשות שלוש החברות האפריקאיות מצרים, גינאה ביסאו ובוטסואנה, את מועמדותו לכהונה שנייה (חמש שנים נוספות) כמזכ"ל האו"ם. ארצות הברית מנעה יזמה זו כשהטילה וטו על מועמדותו. חברות המועצה בריטניה, פולין, קוריאה הדרומית ואיטליה הצביעו בעד בוטרוס-ראלי, אך רק לאחר שהווטו האמריקני הוכרז, ולא הוסיפו את תמיכתן להצעת המועמדות קודם לכן. כך היה בוטרוס-ראלי למזכיר הראשון בתולדות הארגון שלא נבחר לכהונה שנייה.

בוטרוס-ראלי שימש מ־1997 עד 2002 כמזכיר הכללי של הארגון הבינלאומי לפרנקופוניה, ארגון המאגד מדינות דוברות צרפתית. הוא כיהן כראש המועצה המנהלת של האקדמיה למשפט בינלאומי בהאג.

בספטמבר 2004, בריאיון לטלוויזיה המצרית, כינה את ארצות הברית "משטר טוטליטרי" בכל הנוגע ליחסי החוץ שלה.

• ליאור ביבי, משנתו הפוליטית-אידאולוגית של הדר’ בוטרוס בוטרוס ע’אלי בין השנים 1955–1997 - הלכה למעשה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ח 2008.

מדיה וקבצים בנושא בוטרוס בוטרוס ראלי בוויקישיתוף

• פעילותו של בוטרוס ראלי בתהליך השלום בין ישראל למצרים, בבלוג ארכיון המדינה, 16 בפברואר 2016
• בוטרוס בוטרוס ראלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בוטרוס בוטרוס ראלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• בוטרוס בוטרוס-ג'אלי (1922-2016), דף שער בספרייה הלאומית
• בוטרוס בוטרוס ראלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בוטרוס בוטרוס ראלי, באתר Discogs (באנגלית)

האומות המאוחדות מזכ"לי האומות המאוחדות
בריטניה גלאדווין ג'ב (זמני)	נורווגיה טריגווה לי	שוודיה דאג המרשלד	בורמה או תאנט	אוסטריה קורט ולדהיים	פרו חוויאר פרז דה קוויאר	מצרים בוטרוס בוטרוס ראלי	גאנה קופי אנאן	קוריאה הדרומית באן קי-מון	פורטוגל אנטוניו גוטרש