או תאנט

ערך זה עוסק במזכ"ל האו"ם לשעבר. אם התכוונתם לאי מלאכותי בניו יורק, ראו או תאנט (אי).

אוּ תַ'אנְט
ဦးသန့်

לידה	22 בינואר 1909 Pantanaw, בורמה הבריטית, הראג' הבריטי
פטירה	25 בנובמבר 1974 (בגיל 65) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	בורמה בורמה
השכלה	אוניברסיטת יאנגון
מפלגה	הליגה האנטיפשסיטית למען חירות העם
בן או בת זוג	Daw Thein Tin
מזכ"ל האו"ם ה־3 3 בנובמבר 1961 – 31 בדצמבר 1971 (10 שנים) אירועים בתקופתו מלחמת ששת הימים → דאג המרשלד קורט ולדהיים ←
פרסים והוקרה
פרס ג'ווהרלל נהרו להבנה בינלאומית (1965) מדליית השלום של האו"ם (1971) פרס גנדי לשלום (1972) פרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם (1973)
חתימה

מאהא תראי סיתו אוּ תַ'אנְט (בבורמזית: ဦးသန့်;‏ 22 בינואר 1909 – 25 בנובמבר 1974) היה דיפלומט בורמזי, אשר שימש כמזכיר הכללי הנבחר השלישי של ארגון האומות המאוחדות בין השנים 1961–1971. תפקודו של תאנט בימים שקדמו למלחמת ששת הימים מקנה לו תפקיד חשוב בהיסטוריה של המזרח התיכון ושל מדינת ישראל.

"אוּ" הוא תואר כבוד בורמזי המקביל באופן גס למילה "אדוני". תאנט היה שמו היחיד, כנהוג בבורמה. בבורמה היה ידוע כפאנטאנאו או תאנט, על שם עיר הולדתו פאנטנאו. מאהא תראי סיתו הוא תואר אבירות שהוענק לו על ידי ממשלת בורמה.

תאנט נולד בפאנטנאו, בורמה, והתחנך בבית הספר התיכון בעירו ובאוניברסיטת יאנגון, ברנגון, בה למד היסטוריה. הוא היה הבכור מארבעת בניו של סוחר עשיר בעל קרקעות. אביו, או פו הניט, סייע להקים את העיתון "סאן" ברנגון, וכן היה בין מייסדי אגודת המחקר הבורמזית. האב מת בהיותו של תאנט בן 14 שנים, וסכסוכים בגין ירושתו הביאו את תאנט למשבר כלכלי.

לאחר סיום האוניברסיטה שב לעיר מולדתו, ולימד בבית הספר התיכון. תאנט היה למנהל בית הספר בגיל 25. בתקופה זו התיידד עם ראש ממשלתה של בורמה לעתיד, או נו, שהיה בן העיר השכנה מאובין, ושימש בתפקיד המפקח על בתי הספר באזור. תאנט כתב בקביעות בעיתונים תחת שם העט תילאווא, ותרגם מספר ספרים.

כאשר התמנה או נו לראש ממשלתה של בורמה העצמאית, ביקש מתאנט להצטרף אליו ברנגון, ומינה אותו לאחראי על רשות השידור הבורמזית, בשנת 1948. בשנה שלאחר מכן התמנה למנהל משרד המידע הבורמזי. בין 1951 ל-1957 שימש תאנט כמזכירו האישי של או נו, כתב את נאומיו, ארגן את מסעותיו מחוץ לבורמה (ביניהם מסע מפורסם למדינת ישראל בשנת 1955) ואת פגישותיו עם מנהיגים זרים. הוא אף לקח חלק במספר ועידות, והיה מזכירה של ועידת באנדונג בשנת 1955, הוועידה האפריקנית-אסיאתית הראשונה, שהתכנסה בעיר באנדונג שבאינדונזיה, ובה החלה תנועת המדינות הבלתי-מזדהות. ועידה זו החליטה כי מדינות אפריקה ואסיה יתייצבו לצד הערבים בסכסוך הערבי-ישראלי, וקראה להחזרת מדינת ישראל לגבולות החלוקה. החלטה זו מותנה בקולותיהן של הודו ובורמה שדרשו הוספת פסקה הקובעת כי החלטות אלו יבוצעו בדרכי שלום בלבד.

במהלך שנים אלו היה יועצו הקרוב ביותר ואיש סודו של או נו. בין 1957 ל-1961 היה נציגה הקבוע של בורמה לארגון האומות המאוחדות, והיה מעורב בדיונים שנגעו לעצמאותה של אלג'יריה. בשנת 1960 העניקה לו הממשלה את התואר מאהא תראי סיתו, "מפקד מסדר האבירים".

תאנט החל את תפקידו כמזכיר הכללי של האומות המאוחדות בנסיבות טראגיות, לאחר מותו של המזכיר דאג המרשלד בהתרסקות מטוס. ב-3 בנובמבר 1961 מונה תאנט לתפקיד המזכיר הכללי בפועל פה אחד על ידי האספה הכללית של האו"ם, ובהמלצת מועצת הביטחון. ב- 30 בנובמבר 1962 מונה תאנט על ידי האספה הכללית לתקופת כהונה, שאמורה הייתה להסתיים ב-3 בנובמבר 1966. בתקופת כהונתו הראשונה זכה לשבחים בשל תפקודו שסייע לסיים את משבר הטילים בקובה, ואת מלחמת האזרחים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

או תאנט קיבל מינוי לכהונה נוספת ב-2 בדצמבר 1966, לאחר שקיבל המלצה פה אחד מכל חברות מועצת הביטחון. הוא המשיך בתפקידו עד ל-31 בדצמבר 1971, ואז פרש. במהלך תקופה זו הוא פיקח על כניסת האו"ם לעשרות מדינות חדשות באסיה ובאפריקה, והיה מתנגד חריף למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הוא אף ייסד רבות מסוכנויות הפיתוח והסוכנויות הסביבתיות של האו"ם.

במהלך כהונתו השנייה היה תאנט מעורב באירועים כגון מלחמת ששת הימים, האביב של פראג והפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, וכל המלחמה בין הודו ובין פקיסטן אשר הביאה לייסודה של מדינת בנגלדש בשנת 1971.

תאנט נהנה מיחסים קרובים עם ממשל ארצות הברית, אך אלו החמיצו בשל מתיחת ביקורת מצידו של תאנט על משטרו של לינדון ג'ונסון בשל מלחמת וייטנאם. מאמצי התיווך של תאנט בין וושינגטון והאנוי נכשלו.

תאנט ספג ביקורת בשל תפקודו במהלך המשבר שקדם למלחמת ששת הימים. ב-15 במאי 1967 החל גמאל עבד אל נאצר להזרים כוחות צבא לתוך חצי האי סיני. מאז שנת 1957, עת נסוגו כוחות צה"ל אשר כבשו את סיני במהלך מבצע קדש היה כוח או"ם מוצב בחצי האי, במסגרת הסדרים שנועדו להבטיח את שלומה של ישראל. כ-3,400 חיילי או"ם היו פרוסים לאורך הגבול ובמצרי טיראן. כוח זה שימש כחיץ בין כוחות מצרים וכוחות ישראל, וסייע בהבטחת חופש השיט במצרי טיראן.

ב-16 במאי 1967 נמסר למפקד כוח החירום של האומות המאוחדות בסיני, גנרל הודי בשם ריקיה, מכתב מטעם רמטכ"ל הצבא המצרי, בו הוא נדרש לפנות את כוחותיו מרצועת הקרקע בה החזיקו בסיני (אם כי לא נדרש סילוקו של הכוח אשר חלש על מצרי טיראן). מפקד הכוחות לא יכול היה לפעול על דעת עצמו, והעלה את העניין להחלטתו של או תאנט. תאנט, אשר נודע כפורמליסט, החליט כי הדרישה היא בלתי חוקית, וכי על מצרים להחליט בין שמירת המצב הקיים, ובין פינוי כלל כוחות האו"ם מסיני.

תאנט זימן את שגריר מצרים לאו"ם, מוחמד אל קוני, ומסר לו את עמדתו, כי על מצרים לבחור האם תישאר הפריסה הנוכחית של כוחות האו"ם בסיני, או שתאנט יורה נסיגה לכלל הכוחות. ב-18 במאי העביר נאצר לתאנט איגרת בה נדרש תאנט להורות על יציאת כל כוחות האו"ם מסיני ומרצועת עזה. לאחר התייעצות עם שגרירי המדינות שחייליהן השתתפו בכוח הרב לאומי בסיני, החליט או תאנט להסיג את כוחות האו"ם מסיני. החלטה זו נבעה מעמדת הודו ויוגוסלביה, שיחד עם מצרים הנהיגו את המדינות הבלתי-מזדהות, הגוש הפוליטי אליו היה שייך תאנט, כי יש לכבד את דרישתה של מצרים. עמדה זו כמעט והעמידה את תאנט בפני עובדה מוגמרת, והגבילה מאוד את יכולת התמרון שלו.

יציאת כוחות האו"ם מסיני לוותה בהשתלטות מצרית על העמדות שהחזיקו כוחות אלו, ובסגירתם של מצרי טיראן, דבר שהיווה סכנה קיומית למדינת ישראל, והיווה את העילה המיידית ליציאה למלחמת ששת הימים.

במאמץ אחרון למנוע את המלחמה, טס או תאנט לקהיר לאחר סגירת המצרים, ואף נפגש עם נאצר, אך לשווא. הנשיא המצרי הציע שורה של פתרונות, אך אף אחד מהם לא כלל את החזרת חופש השיט במצרים ואת השבת כוח האו"ם לעמדותיו. ניסיונות תיווך של נשיא צרפת, שארל דה גול וכן של ארצות הברית ובריטניה נכשלו אף הם. ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים.

תאנט מת מסרטן הריאה בניו יורק בשנת 1974. בתקופה זו נשלטה בורמה על ידי כת צבאית אשר סירבה לכבד את זכרו, וזאת בשל קשריו עם ממשלתו הדמוקרטית של או נו. עמדה זו הובילה בבורמה להפגנות רחוב, אשר דוכאו באלימות.

תאנט קבור לרגלי פגודת שוודגון ביאנגון.

האי בלמונט בניו יורק, המצוי ליד מטה האומות המאוחדות, נקרא באופן בלתי רשמי "אי או תאנט" והוקדש לזכרו ולמורשתו של המזכיר המנוח. על שמו מחולק פרס או תאנט לשלום.

תאנט היה נשוי לדאו תיין (1900–1989). לתאנט בת אחת. נכדו, תאנט מינט או, הוא היסטוריון וחבר בכיר במחלקה לעניינים פוליטיים של האומות המאוחדות.

מדיה וקבצים בנושא או תאנט בוויקישיתוף

• ביוגרפיה רשמית באתר האו"ם
• או תאנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• או תאנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תאנט (1909-1974), או, דף שער בספרייה הלאומית
• או תאנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• או תאנט, באתר Discogs (באנגלית)

האומות המאוחדות מזכ"לי האומות המאוחדות
בריטניה גלאדווין ג'ב (זמני)	נורווגיה טריגווה לי	שוודיה דאג המרשלד	בורמה או תאנט	אוסטריה קורט ולדהיים	פרו חוויאר פרז דה קוויאר	מצרים בוטרוס בוטרוס ראלי	גאנה קופי אנאן	קוריאה הדרומית באן קי-מון	פורטוגל אנטוניו גוטרש