אלי כהן (נולד ב-3 בינואר 1951, מכונה "השריף מרמת עמידר" או "השריף") הוא כדורגלן עבר ישראלי ומאמן כדורגל בנוסף המנג'ר של קבוצת הכדורגל עירוני מודיעין.
כהן, כדורגלן בעברו, שיחק בקבוצות מכבי רמת עמידר ושמשון תל אביב, בה הצטיין בתפקיד הבלם האחורי והיה קפטן הקבוצה. הוא החל לאמן בשנת 1987 את קבוצת מכבי רמת עמידר. לאחר ארבע עונות עבר לאמן בהפועל חדרה. בשנת 1993 חתם בקבוצת מכבי הרצליה אותה העלה לליגה הבכירה. משם עבר לעירוני ראשון לציון.
בשנת 1995 חתם בקבוצת בית"ר ירושלים. בעונתו הראשונה בקבוצה סיימה בית"ר במקום השלישי בליגה הבכירה, ובעונה לאחר מכן זכתה בית"ר באליפות השלישית שלה, בעקבות הזכייה גילח אלי כהן את שפמו[1].
לקראת עונת 1997/1998 עבר כהן להפועל תל אביב. בעונתו הראשונה סיימה הקבוצה במקום השני, לאחר מאבק עיקש על תואר האליפות עם בית"ר ירושלים, אשר נודע בשל משחק השרוכים. בעונה העוקבת זכה כהן בגביע המדינה עם הפועל תל אביב, לאחר ניצחון בפנדלים על בית"ר ירושלים בגמר הגביע.
לקראת עונת 1999/2000 עבר למכבי חיפה. במהלך העונה נקלע לוויכוח עם כוכב הקבוצה, יוסי בניון, אשר סירב להתחלף במשחק גביע המדינה נגד הפועל חיפה, בניגוד להוראות המאמן. שבעה מחזורים לסיום העונה פוטר כהן מתפקידו.
בעונת 2000/2001 מונה למאמן הפועל פתח תקווה. לאחר תחילת העונה הבאה חזר לבית"ר ירושלים ונאבק בהצלחה נגד הירידה לליגה הלאומית. בשנת 2003 התפטר כהן מתפקידו.
בינואר 2004 מונה למאמן מכבי נתניה במקומו של גילי לנדאו, אך התפטר זמן לא רב לאחר מכן. באוקטובר 2004 חתם בהפועל באר שבע, אך לאחר הפסד למכבי פתח תקווה בפברואר 2005 הוא פוטר והוחלף על ידי לופא קדוש.
לקראת עונת 2006/2007 מונה למאמן מכבי תל אביב במקומו של טון קאנן. כהן עזר להרכיב את הקבוצה מחדש משברי עונת "הגלאקטיקוס", שבה הקבוצה סיימה במקום השישי על אף החתמתם המתוקשרת של אבי נמני, אייל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו. במהלך העונה רשמה הקבוצה משחקים רצופים ללא הפסד, סיימה את העונה במקום השלישי והעפילה לגביע אופ"א. בעונה העוקבת, לאחר שני הפסדים באירופה בשלושה משחקים, ונקודת ליגה בודדת בשני משחקים, נפרדו דרכיהם של כהן ומכבי תל אביב.
בדצמבר 2007 מונה כהן למאמן בני יהודה תל אביב, לאחר שמאמנה ניצן שירזי התפטר. כהן עצמו התפטר בהתחלת הסיבוב השלישי בגלל ההפסדים הרבים של הקבוצה.
ב-11 בדצמבר 2008, לאחר המחזור ה-13 בליגת העל, מונה כהן למאמן עירוני קריית שמונה במקומו של מישל דיין שפוטר. כהן לא הצליח להוביל את הקבוצה לניצחונות וב-11 באפריל, לאחר הפסד להכח רמת גן שבעטיו ירדה הקבוצה למקום האחרון בליגה, הוא התפטר מתפקידו.
ב-13 בפברואר 2012 חזר כהן לקדנציה שלישית בבית"ר ירושלים, במקומו של יובל נעים שהתפטר מתפקידו לאחר שהקבוצה התדרדרה לתחתית הטבלה. כהן הוביל את הקבוצה לרצף ניצחונות והשאיר את הקבוצה בליגה. ביוני 2013 סיים את תפקידו בקבוצה.
ב-24 בינוא�� 2015 חזר כהן לקדנציה שנייה בהפועל תל אביב, לאחר פיטוריו של אסי דומב במהלך עונת 2014/2015[2]. בסיום העונה סיים את תפקידו.
ב-3 בספטמבר 2017 חזר כהן לקדנציה הרביעית בבית"ר ירושלים, אך הפעם בתור יועץ מקצועי[3]. לאחר עשרה ימים התפטר בעקבות ראיון שבו אמר שלא יביא שחקן ערבי לקבוצה[4][5].
ב-2 ביולי 2020 מונה למנג'ר של קבוצת עירוני מודיעין מליגה ב'[6].
- בית"ר ירושלים
- הפועל תל אביב
- ^ רון עמיקם, הקיסר האחרון, באתר nrg, 24 בנובמבר 2000
- ^ שירי אלג'ם, "השריף" חוזר: אלי כהן מונה למאמן הפועל תל אביב, באתר ערוץ הספורט, 24 בינואר 2015
- ^ שי ארצי, בית"ר ירושלים: גיל לבנדה מאמן, אלי כהן יועץ מקצועי, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2017
- ^ נדב צנציפר, אלי כהן: "לא אביא ערבי לבית"ר ירושלים", באתר ynet, 13 בספטמבר 2017
- ^ אופיר סער, עקב דבריו נגד צירוף שחקן מוסלמי: אלי כהן התפטר מבית"ר ירושלים, באתר וואלה, 13 בספטמבר 2017
- ^ עירוני מודיעין סיכמה עם אלי כהן השריף כמנג'ר, באתר ONE, 2 ביולי 2020
מאמני הפועל באר שבע
|
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–2024) • קוז'וך (2024–)
|
|