אוגדת אזור יהודה ושומרון
 | |
| תג האוגדה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | אוגדה מרחבית |
| בסיס האם | בית אל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־36 שנים) |
| נוצרה מתוך | חטיבת יהודה ושומרון |
| מקים היחידה | תא"ל גבי אופיר |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 פיקוד המרכז |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקדים | ראו בהמשך. |
| עיטורים | |
 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל | |
אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון) (אוגדה 877) היא אוגדה מרחבית ומילואים בפיקוד המרכז של צה"ל.
מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף יקי דולף.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חטיבת יהודה ושומרון הוקמה ב-4 בנובמבר 1981, כאשר הממשל הצבאי הישראלי בשטחים, שהיה אמון הן על ההיבט הביטחוני והן על הטיפול באוכלוסייה האזרחית, פוצל בהוראת שר הביטחון. הוקם המנהל האזרחי שאחריותו לדאוג לצרכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבשליטת ישראל. המושלים הצבאיים בכל נפה הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו והם איבדו את השליטה על הנושא הביטחוני. במקביל, הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קצין בדרגת סגן אלוף, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים למפקד יהודה ושומרון בדרגת אלוף-משנה[1].
במרץ 1988, בעקבות פרוץ האינתיפאדה הראשונה, צה"ל הגדיל את סדרי הכוחות שאחראים על גזרת יהודה ושומרון, והוקמה אוגדת אזור יהודה ושומרון בפיקוד תת-אלוף במקום חטיבת יהודה ושומרון בפיקוד אלוף-משנה[2]. עם הקמת אוגדת אזור יהודה ושומרון שלושת המרחבים הפכו לשלוש חטיבות, חטיבת שומרון, חטיבת בנימין וחטיבת יהודה. אחר כך כל חטיבה פוצלה והוקמו גם חטיבת עציון, חטיבת מנשה, וחטיבת אפרים[3].
בין השנים 1993 ל-1997 הועלה תקן המפקד, והאוגדה הייתה בפיקוד אלוף שאול מופז ואחר כך אלוף גבי אופיר[4]. בעקבות אירועי מנהרת הכותל ב-1996 הוחל�� בצה"ל להכין את האוגדה לאפשרות של עימות צבאי עם הרשות הפלסטינית וכוחות הביטחון שלה. למשימה זו התמנה באופן חריג לכהונה שנייה כמפקדה של האוגדה תא"ל גבי אופיר שקודם במהלך התפקיד לדרגת אלוף. תחת פיקודה הוקמו חטיבות מרחביות וגדודי חי"ר ייעודי תחת פיקודם[5] (לאחר מכן אוגדו הגדודים במסגרת חטיבת כפיר).
ב-2003 מוזגה אליה אוגדת המילואים אוגדת יהודה, שהייתה אחראית על הביטחון השוטף באזור יהודה שמעבר לקו הירוק.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הפכה האוגדה גם לאוגדת מילואים, ובמסגרתה פועלים מספר גדודי מילואים המיועדים בחירום להחלפת גדודים סדירים המוצבים באיו"ש ונדרשים ללחימה בגזרות אחרות. הגדודים פועלים תחת פיקוד החטיבות המרחביות, ומוזנים בעיקר על בסיס משוחררי חטיבת כפיר[6].
ב-2022 הובילה האוגדה את מבצע שובר גלים למלחמה בטרור ביהודה ושומרון. בנובמבר 2022 הוענק לה אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל[7].
ביולי 2023 הובילה האוגדה את מבצע "בית וגן" למיגור תשתיות הטרור במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין, כתוצאה מעליית אירועי הטרור בצפון השומרון.
מפקדת האוגדה ממוקמת במכלול סמוך לבית אל.
ייעוד האוגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוגדה משמשת כמפקדת כוחות צה"ל בגזרת יהודה ושומרון, וכתוצאה מכך נמצאת בלחימה שוטפת אל מול פעילויות והתארגנויות טרור מאזור יהודה ושומרון, או מחבלים היוצאים מאזור זה לתחומי הקו הירוק.
בשטח האחריות של האוגדה נמצאות הערים הפלסטיניות הגדולות: ג'נין, טולכרם, קלקיליה, שכם, רמאללה, בית לחם וחברון.
תפקידי האוגדה כוללים: שמירה על יציבות ביטחונית, אבטחת צירי תנועה, הגנה על ישראלים ושמירת חוק וסדר. במסגרת תפקידה, חייליה לעיתים נקלעים לעימותים עם פעילים פוליטיים, מתנחלים ואוכלוסייה אזרחית פלסטינית.
האוגדה מבצעת מבצעים שונים ומעצרים של חשודים על בסיס יומי.
יחידות האוגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| חטיבות אוגדת אזור יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| תג | שם | הערות |
 |
חטיבת מנשה | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת ג'נין וטולכרם |
 |
חטיבת אפרים | חטיבה מרחבית האחראית על גזרות קלקיליה |
 |
חטיבת שומרון | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת שכם |
 |
חטיבת בנימין | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת רמאללה וכביש 443 |
 |
חטיבת יהודה | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת חברון |
 |
חטיבת עציון | חטיבה מרחבית האחראית על גזרת בית לחם |
|
מג"ב איו"ש | מפקדת חטיבה האחראית על פעילות מג"ב בשטחי יהודה ושומרון הכפופה לצה"ל |
 |
גדוד ארז | גדוד משטרה צבאית האחראי על מעברי קו התפר באזור עוטף ירושלים |
 |
גדוד אופק | גדוד תקשוב אוגדתי |
 |
יחידת ניצן (636) | יחידת איסוף של חיל הגנת הגבולות האחראית על האיסוף והיירוט בגזרת האוגדה |
|
חתולי הבר | פלוגת צמ"ה אוגדתית |
| יחידת מרעול | יחידת מילואים מיוחדת לאיתור בני אדם על בסיס ניתוח שטח | |
ב־2004, במהלך האינתיפאדה השנייה הוקמה חטיבה מרחבית שביעית באוגדה, חטיבת מכבים, לצורך אחזקת קו התפר באזור מודיעין[8]. כעבור מספר שנים מוזגה החטיבה עם חטיבת בנימין.
כלי רכב ייעודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"דוד" (לנד רובר דיפנדר) המשמש חפ"ק מ"פ
מפקדי האוגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל אוריה, "חזקים ומנוסים הרבה יותר מבעבר". סקירה מיוחדת, באתר צה"ל, 4 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
- ^ הודח סא"ל, מעריב, 4 במרץ 1988
- ^ עמנואל רוזן, אל"מ יפקד על אזור טול-כרם קלקיליה, מעריב, 8 ביוני 1988
- ^ אמיר אורן, כך השתלטו השטחים על צה"ל, באתר הארץ, 18 באפריל 2002
- ^ ד"ר אורי מילשטיין, תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2016
- ^ מסודרים, אתר זרוע היבשה
- ^ אלו היחידות שיקבלו את אות ההערכה המבצעי - האם שלכם ברשימה?, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2022
- ^ דני זאק, ריקי הראל, אירית חודורוב, חטיבה צבאית חדשה תפעל באזור, באתר ynet, 18 בפברואר 2004
- ^ עמנואל רוזן, תת־אלוף זטורסקי יתמנה למפקד הנח"ל, מעריב, 5 בדצמבר 1989
- ^ אבישי גרינצייג, מפקד יו"ש המתפטר למופז: לוקח האחריות על כשלון פעולת דובדבן, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2000
- ^ אמיר אורן, במערכת הביטחון מקווים: אבו מאזן יחזור, התהליך המדיני יתחדש, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2003
- ^ אמיר אורן, "משחק מלחמה" במטכ"ל: איך להתמודד עם הסלמה בשטחים, באתר הארץ, 8 בינואר 2004
- ^ סיכום הטיפול בעניינו של תת-אלוף יאיר גולן, באתר דובר צה"ל, 18 באוקטובר 2007
- ^ תא"ל ניצן אלון מונה למפקדת אוגדת יהודה ושומרון, באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
- ^ עמוס הראל, מפקד אוגדת איו"ש היוצא: לא עשינו די למנוע פעולות תג מחיר, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
- ^ דנה פטרוב, תא"ל תמיר ידעי נכנס לתפקידו כמפקד אוגדת יהודה ושומרון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באפריל 2013
- ^ צה"ל: תא"ל ליאור כרמלי מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2015
- ^
עמוס הראל ויניב קובוביץ, מפקד האוגדה היוצא מרוצה מהתיאום בגדה, אבל יודע שהכל עלול להתהפך, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2019
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | אוגדת אזור יהודה ושומרון • מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מחנה ישי • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת יהודה • פלס נח"ל • מחנה קדום • שדמה • מחנה תבץ |
|
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • בה"ד 4 • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה יוסף • נח"ל צרי • בסיס סנור • מחנה קציף • מחנה שלח | |
| אוגדות צה"ל
| ||
|---|---|---|
| פיקוד הצפון | אוגדת הבשן (210)  • עוצבת הגליל (91)  • עוצבת געש (36)  • עוצבת המפץ (146) 
| |
| פיקוד המרכז | אוגדת אזור יהודה ושומרון (877) • עוצבת האש (98)  • עוצבת הבזק (99) .png){kind=small} • האוגדה המזרחית
| |
| פיקוד הדרום | אוגדת עזה (143)  • עוצבת אדום (80)  • עוצבת הפלדה (162)  • עוצבת סיני (252) 
| |
| פיקוד העורף | אוגדת יערה | |
| זרוע היבשה | אוגדת דוד (96) 
| |
| אוגדות צה"ל שפורקו | במאה ה-20: אוגדה 440  • אוגדה 77 • אוגדה 84 • אוגדה 85  • יק"לבשנת 2004: אוגדת יהודה  • אוגדה 81 • אוגדה 220  • עוצבת אתגר  • אוגדה 194  אחרי 2004: עוצבת עמוד האש  • עוצבת עידן 
| |
