רוברט רובינסון

רוברט רובינסון
Robert Robinson
לידה	13 בספטמבר 1886; Rufford, הממלכה המאוחדת
פטירה	8 בפברואר 1975 (בגיל 88); Great Missenden, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	אנגליה
מקום קבורה	בית הקברות קנסאל גרין
מקום לימודים	אוניברסיטת מנצ'סטר (1910); Fulneck School; Brookfield Community School ;
מנחה לדוקטורט	ויליאם הנרי פרקין
מוסדות	מודלין קולג' (1955); אוניברסיטת לונדון (1928–1930); אוניברסיטת אוקספורד (1930–1955); אוניברסיטת מנצ'סטר (1922–1928); University of Sydney School of Chemistry (1912–1915); אוניברסיטת ליברפול (1915–1920); אוניברסיטת סנט אנדרוז (1921–1922) ;
תלמידי דוקטורט	Richard Helmuth Frederick Manske, אלכסנדר טוד, ריטה הארדנס, Arthur Birch, ג'ון קורנפורת', Lindsay Heathcote Briggs
פרסים והוקרה	Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi; מדליית אוגוסט וילהלם פון הופמן (1957); מדלית פריסטלי (1953); פרס פאראדיי (1947); מדליית פרנקלין (1947); מדליית אלברט (1947); פרס נובל לכימיה (1947); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; אביר בלגיון הכבוד; מדליית קופלי (1942); פרס פאראצלסוס (1941); Knight Bachelor; המדליה המלכותית (1932); הרצאת בייקר (1930); מסדר ההצטיינות; מדליית דייווי (1930); פרס לונגסטאף (1927); עמית החברה המלכותית (13 במאי 1920) ;
בן או בת זוג	Gertrude Maud Robinson (1912–1954); Stearn Sylvia Hillstrom (1957–?) ;
תרומות עיקריות
	מחקר בחומרים המופקים מצמחים, ובמיוחד אלקלואידים

סר רוברט רובינסון (Robert Robinson;‏ 13 בספטמבר 1886 - 8 בפברואר 1975) היה כימאי אורגני אנגלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1947 על מחקריו בתחום פיגמנטים צמחיים (אנתוציאנין) ואלקלואידים.

חייו

רובינסון נולד בחוות רפורד, באזור צ'סטרפילד, דרבישייר שבאנגליה. אביו, ויליאם בראדבורי רובינסון, היה יצרן תחבושות שהמציא בעצמו את מכונות הייצור שלו. הוא סיים תואר ראשון (.B.Sc) באוניברסיטת מנצ'סטר ב-1906, ותואר דוקטור למדעים (.D.Sc) ב-1910, באותו מוסד. ב-1912 היה לפרופסור הראשון לכימיה אורגנית טהורה ויישומית באוניברסיטת סידני. ב-1915 שב לבריטניה, לתפקיד ראש המחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת ליברפול. ב-1920 עזב לטובת תפקיד מנהל המחקר בתאגיד הפיגמנטים הצמחיים הבריטי (British Dyestuffs Corporation), ושנה לאחר מכן היה לראש המחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת סנט אנדרוז. ב-1922 התמנה לתפקיד דומה באוניברסיטת מנצ'סטר, וב-1928 היה לראש מחלקת הכימיה האורגנית באוניברסיטת לונדון. ב-1930 היה לפרופסור לכימיה ע"ש וויינפלט (Waynflete) באוניברסיטת אוקספורד, תפקיד בו נשאר עד לפרישתו ב-1955. לאחר מכן שימש כדירקטור בחברת של ויועץ, בנוסף לתפקיד פרופסור אמריטוס.

מחקר

מחקריו עסקו במבנה וסינתזה של חומרים אורגנים מגוונים, ובמנגנון האלקטרוכימי של תגובות אורגניות. מתוך עניין במבנה של פיגמנטים צמחיים, הגיע למחקר באלקלואידים, חומרים המופקים גם הם מצמחים. הוא נודע במיוחד בעקבות קביעת המבנה של סדרת אלקלואידים כמו מורפין, פפברין (מרכיב באופיום), ונרקוטין (גם הוא מרכיב באופיום, שאינו מקל על כאבים, אך מפחית שיעול).

בשנת 1917 פיתח סינתזה מפורסמת של טרופינון, קודמן לקוקאין. תגובה זה הייתה צעד משמעותי בכימיית האלקלואידים, וכמו כן הדגימה כי תגובות טנדם (סדרת תגובות תוך-מולקולריות) בסינתזה בכלי אחד מסוגלת ליצור מולקולות בי-ציקליות.^[1] ^[2]

רובינסון המציא את הסימון למולקולת בנזן כמשושה וטבעת במרכזו, כאשר עבד בסנט אנדרוז ב-1923. כמו כן היה הראשון להשתמש בחץ גלי לתיאור מעבר אלקטרונים.

פרסים והכרה

רובינסון זכה למגוון פרסים חשובים בתחומי המדעים, ביניהם מדליית דייווי בשנת 1930, מדליית קופלי ב-1942, פרס נובל לכימיה לשנת 1947, ומדליית פריסטלי מטעם החברה האמריקנית לכימיה לשנת 1953. רובינסון קיבל יותר מ-20 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בריטיות וזרות.

כמו כן זכה למגוון תוארי כבוד לא-מדעיים. ב-1939 זכה לתואר אבירות, ב-1947 למדליית החירות הנשיאותית האמריקנית, ב-1949 לאות מסדר ההצטיינות הבריטי.

רובינסון שימש במגוון תפקידים בקהילה המדעית, ביניהם נשיא האגודה הכימית (1941-1939), נשיא החברה המלכותית (1950-1945),^[3] נשיא איגוד המדע הבריטי (האיגוד הבריטי לקידום המדע, דאז; 1955), ונשיא אגודת התעשייה הכימית בבריטניה (1958). ב-1947 היה נציג בריטניה לוועידת אונסק"ו הראשונה.

ב-1953 הרצה על עבודתו במכון ויצמן למדע, במופע הראשון בסדרת הרצאות שנתית לזכר חיים ויצמן.^[4]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט רובינסון בוויקישיתוף

רוברט רובינסון, באתר פרס נובל (באנגלית)
פרטים אודותיו באתר NNDB
רוברט רובינסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Robinson, R. (1917). "LXIII. A Synthesis of Tropinone". Journal of the Chemical Society, Transactions 111: 762–768. doi:10.1039/CT9171100762
^ Birch, A. J. (1993). "Investigating a Scientific Legend: The Tropinone Synthesis of Sir Robert Robinson, F.R.S". Notes and Records of the Royal Society of London (1938-1996) 47 (2): 277–226. doi:10.1098/rsnr.1993.0034. JSTOR 531792
^ Todd, L.; Cornforth, J. W. (1976). "Robert Robinson. 13 September 1886 -- 8 February 1975". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society 22: 414. doi:10.1098/rsbm.1976.0018. JSTOR 769748
^ "List of Past Weizmann Memorial Lecturers". Weizmann Institute of Science. נבדק ב-24 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1] Robinson, R. (1917). "LXIII. A Synthesis of Tropinone". Journal of the Chemical Society, Transactions 111: 762–768. doi:10.1039/CT9171100762

[2] Birch, A. J. (1993). "Investigating a Scientific Legend: The Tropinone Synthesis of Sir Robert Robinson, F.R.S". Notes and Records of the Royal Society of London (1938-1996) 47 (2): 277–226. doi:10.1098/rsnr.1993.0034. JSTOR 531792

[3] Todd, L.; Cornforth, J. W. (1976). "Robert Robinson. 13 September 1886 -- 8 February 1975". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society 22: 414. doi:10.1098/rsbm.1976.0018. JSTOR 769748

[4] "List of Past Weizmann Memorial Lecturers". Weizmann Institute of Science. נבדק ב-24 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)