צ'ארלס סקוט שרינגטון

צ'ארלס סקוט שרינגטון
Charles Scott Sherrington

לידה	27 בנובמבר 1857 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	4 במרץ 1952 (בגיל 94) איסטבורן, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	נוירוביולוגיה, בקטריולוגיה, היסטולוגיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה
מקום קבורה	איפסוויץ'
מקום לימודים	פיצוויליאם קולג' אוניברסיטת אוקספורד בית ספר איפסוויץ' קולג' גונוויל וקאיוס בית הספר לרפואה של בית החולים סנט תומאס
מנחה לדוקטורט	מייקל פוסטר, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מוסדות	מודלין קולג' אוניברסיטת ליברפול קינגס קולג' לונדון
תלמידי דוקטורט	John Farquhar Fulton, ג'ון קריו אקלס, וילדר פנפילד, John Farquhar Fulton
פרסים והוקרה	אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית מסדר ההצטיינות פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1932) מדליית קופלי (1927) המדליה המלכותית (1905) ההרצאות לזכר סילימאן (1904) מדליית ביילי (1899) הרצאת קרוניאן (1897)

צ'ארלס סקוט שרינגטון (באנגלית: Charles Scott Sherrington; ‏27 בנובמבר 1857 – 4 במרץ 1952) היה נוירופיזיולוג אנגלי. זכה בשנת 1932 יחד עם אדגר דאגלס אדריאן בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תגליותיהם בתחום תפקודי הנוירונים. נבחר לחבר בחברה המלכותית של לונדון בשנת 1893 והיה נשיאה בין השנים 1920 – 1925.^[2]

צ'ארלס סקוט שרינגטון נולד ב-27 בנובמבר 1857 באיזלינגטון, לונדון, שבאנגליה, להוריו ג'יימס נורטון שרינגטון שהיה רופא ולאנה ברוקס טורטל שרינגטון^[4]. כשהיה ילד צעיר, אביו מת ואמו נישאה בשנית לד"ר כיילב רוס שהיה ארכאולוג. בעקבות אהבתו והשכלתו של כיילב רוס, אביו החורג, לתחום האומנות האנגלית, שרינגטון פיתח עניין באומנות, שליווה אותו לאורך כל חייו.^[6] כילד ונער, שרינגטון היה ספורטאי. הוא עסק בחתירה, במשחק ברוגבי, בכדורגל ובענפים שונים של ספורט חורף, הן כשהיה בתיכון והן בקולג'.

כנער, למד שרינגטון בבית הספר התיכון Queen Elizabeth's school, באיפסוויץ', אנגליה.^[3] לאחר מכן, בשנת 1876 התחיל שרינגטון ללמוד באוניברסיטת קיימברידג' (Gonville and Cauis Collage,Cambridge), בבית הספר לרפואה בית החולים סנט תומאס וסיים את הלימודים ב-1885. לאחר מכן, ב-1886, קיבל את התואר (L.R.C.P (Licentiate of the Royal College of Physicians. בשנת 1878 עבר את הבחינות הראשוניות לחברות בקולג' המלכותי לרופאים וב-1879 עבר את הבחינות הסופיות.^[7]

הקונגרס הרפואי שנערך בלונדון בשנת 1881 היה נקודת מפנה בחייו של שרינגטון. בכנס זה פרדריך גולץ', הציג את עבודתו וטען שתפקוד מקומי בקליפת המוח לא קיים. דייוויד פרייר, חלק על דעתו וטען שאכן יש תפקוד מקומי במוח. שניהם הציגו את מחקריהם וטענותיהם.^[8] כתוצאה מכך, בהמשך שרינגטון חקר את הסוגיה הזו ביחד עם לנגלי, באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1884 הם אף פרסמו מאמר על ממצאיהם, זה היה המאמר הראשון של שרינגטון. בכנס זה נפגש שרינגטון לראשונה בתחום המחקר הנוירולוגי. נושא שלאחר מכן יחקור במרבית חייו.^[5]

שרינגטון ביצע מחקר שארך כ-25 שנים, שבעקבותיו, יש הטוענים, הוא הניח את יסודות הנוירופיזיולוגיה המודרנית. על ידי הסרת חתיכות ממוחם של חתולים, כלבים וקופים חיים, הוא הצליח להראות שהנוירונים, מחוברים דרך סינפסות. מה שהיה קודם לכן רק תאוריה. שרינגטון גם ערך מחקרים רבים כדי ללמוד על עמוד השדרה. תגלית מרכזית ממחקריו הייתה הבסיס לחוק שרינגטון – Sherrington law.

עד אז היה ידוע שגירוי עצבים גורם להתכווצות שריר. אך שרינגטון גילה שישנם עצבים אשר גירויים דווקא מונע את התכווצות השריר. כלומר, חוק שרינגטון (Sherrington law) אומר שכאשר קבוצה אחת של שרירים מגורה, השרירים העובדים נגד הפעילות של הקבוצה הראשונה ידוכאו.^[3]

ציטוט מ"הגוף" "חוק העצבוב ההדדי של השרירים, הקובע שבזמן ששריר אחד מתכווץ, שריר שהוא בן זוגו חייב להשתחרר, ובכך ביסודו של דבר הסביר כיצד השרירים פועלים" - הגוף מאת ביל ברייסון

https://www.e-vrit.co.il/product.aspx?pid=21301

מחקריו ותגליותיו של שרינגטון בנושא תפקוד העצבים של יונקים, השפיעו ותרמו רבות לניתוחי המוח והטיפול בהפרעות עצבים כגון שיתוק וניוון. בנוסף לזאת שרינגטון גם טבע לראשונה את המונחים נוירון (תא עצב) וסינפסה (הנקודה בה הדחף החשמלי מועבר מתא עצב אחד לשני).

• The integrative action of the nervous system–1906, (ספר מחקר)
• Mammalian physiology: a course of practical exercises -1919, (ספר לימוד)
• The reflex activity of the spinal cord - 1932, (ספר מחקר)
• Man on his nature-1940, (ספר פילוסופיה)
• The endeavor of Jean Fernel-1946, (ביוגרפיה)

• 1893- חבר בחברה המלכותית של לונדון^[1]
• 1905- קיבל את המדליה המלכותית, על ידי החברה המלכותית בלונדון.^[1]
• 1920 – 1925- נשיא החברה המלכותית בלונדון.^[1]
• 1922- קיבל תואר אבירות של האימפריה הבריטית (knight of the British empire)
• 1924- אות כבוד מסדר ההצטיינות (order of Merit)^[3]
• 1927 - מדליית קופלי
• 1932- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה^[3]

ב-27 באוגוסט 1891 נישא שרינגטון לאתל מרי רייט. וב-1897 נולד בנם. ב-4 במרץ 1952 (כשהוא בן 94) נפטר שרינגטון מכשל לבבי בעיר איסטבורן בסאסקס שבאנגליה.^[5]

מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס סקוט שרינגטון בוויקישיתוף

• צ'ארלס סקוט שרינגטון, באתר פרס נובל (באנגלית)
• צ'ארלס סקוט שרינגטון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• צ'ארלס סקוט שרינגטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• צ'ארלס סקוט שרינגטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)