ריחוף מגנטי כתוצאה מאפקט מייסנר במוליך-על

אלקטרודה של מנורת פלזמה

בתמונה זו ניתן להבחין בתופעת השבירה הכפולה בקלציט.

התגרענות של פחמן דו-חמצני במשקה מוגז סביב שתי טבעות. על הטבעת הימנית יש יותר אתרי התגרענות משום שהיא מחוספסת יותר ושטח הפנים שלה גדול יותר.

מתח הפנים מונע מהמים לחדור אל תוך פרח ממשפחת המורכבים

שקיעת השמש מאדימה את השמים כתוצאה מפיזור ריילי – המרכיב הכחול של אור השמש הלבן מתפזר ולא מגיע לצופה משום שהאור עובר דרך ארוכה באטמוספירת כדור הארץ

בתמונה נראה צילום של הגלקסיה הספירלית M100 על ידי טלסקופ החלל האבל. ניתוח מהירויות התנועה של הכוכבים בגלקסיות מסוג זה מעלה את בעיית המסה החסרה שהובילה להשערה בדבר קיומו של החומר האפל.

הלייזר הוא יישום בולט של מודל הפוטונים המייחס לאור תכונות חלקיקיות. עם זאת, האור מתואר אף על ידי מודל גלי, מבלי שבין השניים יש סתירה. תכונה זו של האור מכונה שניות גל-חלקיק. תמונה זו ממחישה תכונה גלית של האור, היא תכונת העקיפה, בה עקב מעבר דרך מחסומים צרים, משתנה צורת הגל על ידי התאבכות בין חלקיו השונים. כאשר מציבים מסך מול גלי אור שהתפצלו מסריג עקיפה, רואים אזורים כהים בהם שני חלקי גל ביטלו זה את זה, אזורים בהירים בהם שני חלקי גל "התחברו" לאחד בעל משרעת גדולה וכן אזורי ביניים, כמו בתמונה לעיל, בה נראית תבנית עקיפה שנוצרה על ידי העברת קרן לייזר דרך סדקים שעוביים 0.0625 מילימטר.

נטיפי קרח על עץ. הנטיפים נוצרים מקרח שקפא בטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות צלזיוס, נמס עם עליית הטמפרטורה וקפא שוב עם ירידתה. כאשר הנטיף הופך לכבד מדי, הענף קורס.

העלאת הטמפרטורה באוויר שבתוך הכדור הפורח גורמת לו להפוך לקל מן האוויר שמחוץ לבלון ולהתרומם מן הקרקע

אברציה כרומטית היא תופעה בה תמונה שמדומה דרך מערכת אופטית מועברת כך שרכיבי צבע שונים שלה מוסטים מעט זה מזה. תופעה זו נגרמת עקב העובדה שמקדם השבירה של רכיבים אופטיים שונים, בהקשר של צילום בעיקר עדשות, תלוי באורך הגל (צבע) של האור הפוגע. בתמונה ניתן להבחין באותו העצם כשהוא מצולם באותה המצלמה עם שתי עדשות שונות, האחת רגישה פחות לאברציה זו, והשנייה יותר.

לבנה במשקל 2.5 ק"ג מוצבת על ארוג'ל במשקל 2 גרם. ארוג'ל המכונה גם "עשן קפוא" מופק מג'ל שרכיביו הנוזליים הוחלפו בגז. לחומר זה, בעל הצפיפות הנמוכה, מספר תכונות מעניינות כגון יכולת בידוד גבוהה.

"הבזק אנרגיה" הנוצר בניסוי המדמה התנגשות של עצם חללי בחללית במהירויות גבוהות מאוד.

נוזל מגנטי משנה את צורתו תחת השפעתו של שדה מגנטי.

תמונה של קרני אור המבצבצות מבעד למרווחים שבין עננים בתבנית של "פסי אור וחושך" הנראים כאילו בוקעים מנקודה אחת. מסלול הקרניים נראה לצופה עקב פגיעתן בחלקיקים באטמוספירת כדור הארץ, ואילו ה"התפזרות" שלהן נובעת מפרספקטיבה בלבד.

סרטון המראה ה��כבה של חלק בניסוי CMS הממוקם סביב אחת מנקודות האינטראקציה של מאיץ LHC.

מערבולת אוויר הנוצרת עם נחיתתו של כלי טיס, נראית בקלות בזכות צביעת חלק מהאוויר בעזרת רימון עשן.

כדור פלזמה, בו גז בלחץ נמוך מיונן על ידי זרם חילופין. הכדור מדגים תופעות מורכבות בפלזמה כגון פילמנטציה. האור נפלט כאשר אלקטרונים במצבי אנרגיה מעוררים עוברים למצבים באנרגיה נמוכה יותר.

דיאמגנטיות: שדה מגנטי של 16 טסלה גורם לצפרדע חיה לרחף באוויר

זוהר הקוטב מעל וירג'יניה במהלך סערה גאומגנטית

ניסוי בלייזר במעבדת מחקר של צבא ארצות הברית

השתקפות של דג כתוצאה מהחזרת קרני אור מפני המים

תבנית של קרני אור העוברות דרך עדשה מפזרת

תצפית בתוצאת ההתנגשות בין נייטרינו ופרוטון בעזרת תא בועות

הכוכב ביטלג'וז, המסומן בחץ בתמונה, הוא כוכב הנמצא בקבוצת הכוכבים אוריון, בכתפו (את מיקומו ביחס לקבוצה ניתן לראות בערך ביטלג'וז). כוכב זה בולט בצבעו האדמדם, האופייני לכוכבים מסוגו – על-ענקים אדומים. למרות מרחקו הרב מאיתנו (כארבעים מיליון פעמים המרחק אל השמש), אפשר להעריך את הטמפרטורה שלו ולקבוע שהיא נמוכה יותר מכוכבים שצבעם כחול יותר, כמו הכוכבים הכחולים שניתן לראות באותה התמונה על חגורתו של אוריון. קביעה זו מתבססת על חוק וין שקובע כי טמפרטורה גבוהה יותר נפלטת מגוף כחול יותר.

הרכבת הגלאי CMS סביב אחת מנקודות ההתנגשות של מאיץ LHC ב-CERN

מאיץ החלקיקים על שם קופלר במכון ויצמן

הילת אור. הילות מסוג זה נוצרות בדרך ככלל מאור המגיע מהשמש, הירח או ממקורות אור חזקים אחרים, כתוצאה משבירת קרני האור בגבישי קרח באטמוספירה.

קרינת צ'רנקוב היא קרינה הנפלטת כאשר חלקיק נע מהר יותר מן האור בתווך כלשהו, זוהי תופעה המקבילה לבום על קולי. בתמונה נראית קרינת צ'רנקוב הנפלטת מליבה של כור גרעיני מחקרי.

בעזרת תופעת הפוטואלסטיות ניתן להבחין בצורת הפיזור של מאמצים ומעוותים בחומר, במקרה זה בסכו"ם.

עומק שדה הוא תכונה של מערכת אופטית המראה כמה "נהרסת" חדות התמונה עם התרחקות מהמוקד.
צד ימין של התמונה צולם במערכת עם עומק שדה גדול – שלושת הקלפים בחדות טובה למרות שהקלף במרחק המוקד הוא החד ביותר, בעוד צד שמאל צולם במערכת עם עומק שדה קטן – הקלפים שקרובים או רחוקים ממרחק המוקד מטושטשים.

בתמונה תצלום שבבי מתכת פזורים על נייר מעל מגנט מציירים את קוי הכוח של השדה המגנטי.

איש צף על פני המים בים המלח

מקדם השבירה של חומר תלוי גם באורך הגל הגל העובר דרכו. אור "לבן" הוא למעשה תערובת של גלי אור באורכי גל (צבעים) שונים, ולכן במעבר דרך מנסרה האור מופרד למרכיבי הצבע השונים שלו.

התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט סביב מטוס קרב F/A-18 הורנט שנע במהירות קרובה למהירות הקול

צורת הפנים הכדורית של בועת סבון נגרמת ממתח הפנים שלה. המתח גורם לבועה ליצור כדור, שכן לכדורים יש את שטח הפנים הקטן ביותר עבור נפח נתון, וכך אנרגיה מזערית.
כמו כן, תמונה זו ממחישה את התופעות של החזרה והתאבכות משכבות דקות.

תמונת הפטרייה של פצצת הביקוע הגרעיני "איש שמן" שהוטלה על נגסאקי ב-1945. התמונה צולמה ממפציץ B-29.

בתמונה ניתן לראות לבה מהסוג המכונה "פָּהוֹיהוֹי" – לבה נוזלית מאוד שנקרשה ומכילה גזים מומסים. לפי צבעה של הלבה ניתן להעריך את הטמפרטורה שלה בעזרת חוק וין בכ-1000 עד 1200 מעלות צלזיוס, הערכה שתואמת את המדידות האחרות.

"החלל העמוק" (באנגלית: Hubble Ultra Deep Field) הוא שמה של תמונה שצולמה באמצעות טלסקופ החלל האבל. זוהי התמונה העמוקה ביותר של היקום אשר אי פעם צולמה. תמונה זו חשפה למעלה מעשרת אלפים גלקסיות. מה מונע מאיתנו, בני האדם הפשוטים שאינם מצוידים בציוד אופטי מיוחד, לצאת החוצה ולהבחין בעושר הזה ללא אמצעי עזר?
לטלסקופ החלל האבל מספר ייתרונות על העיניים האנושיות. ראשית, הוא נמצא מחוץ לכדור הארץ כך שהפרעות אטמוספיריות ואחרות, כמו בליעת אור על ידי האטמוספירה, זיהום אוויר וזיהום אור כתוצאה מפעילות אנושית אינן מפריעות לו. תמונה ספציפית זו צילמה אזור בחלל בו אין זיהום אור של גלקסיה או כוכב קרוב.
נוסף על כך, לטלסקופים, באופן כללי, יש יתרונות על פני העין האנושית מהבחינות של הגדלה ואיסוף אור. ההגדלה של טלסקופ מאפשרת צפייה בעצמים קטנים יותר, שאחרת היו נמצאים מתחת לסף ההבחנה של העין. איסוף האור של טלסקופ הוא טוב יותר מאשר של העין האנושית בזכות שלוש תכונות עיקריות: המפתח שלו, זמן החשיפה האפשרי והנצילות הקוונטית. לגבי המפתח – דמיינו, כמה אור היה נכנס אל עיניכם לו היה האישון שלכם בגודל 2.40 מטרים? לגבי זמן החשיפה – לציוד הצילום של הטלסקופ יש אפשרות לצלם עצמים בזמן חשיפה ארוך בהרבה מזה של העין האנושית וכך לאסוף יותר פרטים, כפי שמודגם בערך חשיפה. במקרה שלפנינו, התמונה צולמה למשך זמן של כמיליון שניות, בניגוד לזמן החשיפה של העין שהוא בערך החלק האחד מהעשרים של השנייה. כמו כן, הנצילות הקוונטית של מצלמת הטלסקופ גבוהה מזו של העין, וכך יותר אור "מנוצל" והופך לפרטים בצילום ביחס לזה ש"מנוצל" על ידי העין האנושית.

תמונה זו ממחישה את חוק בר-למברט. בתמונה נראית קרן לייזר ירוק פוגעת בתמיסה. קל לראות שעוצמתה של הקרן נחלשת עם התקדמותה בתמיסה.

התפרצות כתוצאה מהתגרענות הנוצרת לאחר הכנסת חמש סוכריות מנטוס למשקאות מוגזים, משמאל לימין: מי סודה, קוקה קולה, ספרייט ודיאט קולה.

התפרצות כתוצאה מהתגרענות (בלשון עממית: "התפרצות מנטוס") היא תופעה, המתרחשת כשמכניסים סוכריות מנטוס לתוך בקבוק משקה מוגז. לאחר זמן קצר ניתז מאליו המשקה המוגז, מפתח הבקבוק, בסילון חזק שגובהו עשוי להגיע למספר מטרים. תוצאות דומות מתקבלות אם מבצעים את הניסוי בהכנסת מוצק מסיס אחר, כמו מלח או סוכר, במשקה מוגז כלשהו.

< בחזרה לפורטל