מורכבים

מורכבים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
שם מדעי
Asteraceae ‏ברכטולד ופרסל, 1820

מורכבים (שם מדעי: Asteraceae, שם נרדף: Compositae) משפחה גדולה של דו-פסיגיים, שבה 1706 סוגים^[1], ולפי הערכה אחרת עד 1886 סוגים וכ-33,867 מינים^[2]. רובם צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים, רב-שנתיים ומיעוטם בני שיח, שיחים, מטפסים ועצים, מקצתם מכילים מוהל חלבי ורובם מכילים שמנים ארומטיים.

משפחת המורכבים נחשבת כמי שמייצגת את השלב הסופי והמתקדם ביותר במהלך ההתפתחות של משפחות הדו-פסיגיים. למרות הרבגוניות של מבנה האיברים הלא מיניים ניכרת אחידות בתבנית התפרחת המורכבת (מכאן שמה הנרדף) המאפיין את המשפחה^[3].

משפחה זו מיוצגת בישראל וסביבתה על ידי 325 מינים (בעלת הייצוג הגדול ביותר בישראל), וביניהם מינים נדירים מאוד או נדחים^[4]. לפי אתר "צמח השדה" מצויים לבטח 285 מינים בתחומי ישראל^[5]. רבים מהם בולטים בנוף הטבעי ובמקומות מופרים. מרבית הצמחים הקוצניים בישראל הם ממשפחה זו.

משפחת המורכבים נחשבת לגדולה במשפחות מכוסי הזרע ותפוצתה משתרעת כמעט בכל רחבי העולם, ענייה ביערות הטרופיים ועשירה במיוחד במספר מינים ו/או במספר פרטים באזורים צחיחים וצחיחים למחצה של קווי רוחב הסובטרופיים ושל קווי הרוחב הממוזגים הנמוכים עד בינוניים. בשים לב לגודל המשפחה אין למיניה חשיבות כלכלית בולטת ומספר צמחי התועלת שלה אינו גדול בהשוואה למספר מיניה, והשימוש העיקרי בהם הוא כצמחי נוי תרבותיים.

להבנת המורפולוגיה של מיני משפחת המורכבים מובאים כאן מונחים הנכונים לכל מיני המשפחה. להגדרת הסוגים והמינים של משפחה זאת דרושים צמחים בעלי פרחים ופירות גם יחד.

הפרח - הנראה לעין - אינו פרח, וכמו כל בני משפחת המורכבים, הוא אינו אלא תפרחת - מקבץ של פרחים רבים וזעירים, 5 עד 300 ויותר, לעיתים נדירות רק אחד (למשל קיפודן), שיושבים (ללא עוקץ) על מצעית משותפת. מקבץ זה קרוי קרקפת. הקרקפת דומה לפעמים לפרח בעל גביע וכותרת. הקרקפות (התפרחות) בלתי מסוימות, כלומר הפרחים הבוגרים בהיקף והצעירים במרכז ובהתאם פריחתם הוא מהדּוּר החיצוני אל הדור הפנימי ביותר. הקרקפות יושבות או כל אחת נישאת על עוקץ; הקרקפות נישאות בודד על עמוד התפרחת או בדרך כלל צורת ההסתעפות שלהן היא מְסֻיֶּמֶת (הקרקפת מסיימת את הציר הראשי וקרקפת צדדית ממשיכים לצמוח מתחתיה), לעיתים נדירות צורת ההסתעפות היא בלתי מסוימת.

המצעית (הקרקעית), שעליה יושבים הפרחים הזעירים, שטוחה או קמורה או קעורה, ייתכן שפניה יהיו חשופים או מכוסים מוצים (קשקשים מוארכים) או שערות או זיפים, על פי רוב פני המצעית חלקים או לפעמים הם עשויים כעין חלת דבש^[3].

הקרקפת מרובת הפרחים עטופה בדרך כלל בבסיסה בדור אחד או יותר בחפים היוצרים יחד מעטפת.

הפרחים מלווים לעיתים קרובות בחפיות על פני המצעית.

הגביע של פרחי הכותרת הפרח חסרים או אינם מפותחים או על פי רוב מצויים במקומו בראש השחלה שערות, זיפים, או מוצים (קשקשים מוארכים), או בצורת נזר או אוזנית. וכך הוא משמש מכשיר להפצת הפרי.

הגביע של פרחי הכותרת חסרים או אינם מפותחים.

עלי הכותרת מאוחים. שתי צורות לפרחי התפרחת: צורה צינורית (פרחים צינוריים) וצורה לשונית ( פרחים לשוניים). יש קרקפות שכל פרחיהן צינוריים בלבד או לשוניים בלבד, ויש כאלה שבהם הפרחים המרכזיים (הפנימיים) צינוריים ובעלי 3 אונות וההיקפיים (החיצוניים) לשוניים ובעלי 3 אונות^[6][7]. הפרח הצינורי כותרתו נכונה על פי רוב, מאוחת עלים לצינור, ומסתיימת ב-4 או 5 אונות (שיניים), לעיתים רחוקות 2 או 3  אונות. הפרח הלשוני אינו נכון, כותרתו בעל צינור קצר המסתיים בלשון ארוכה (מעין רצועה) ששפתה על פי רוב בעלת 5 שיניים^[3].

הפרחים של הקרקפת הם על פי רוב דו-מיניים (מכילים אבקנים ושחלה), או חלק מהם דו-מיניים וחלק נקביים או בעלי אבקנים מתפקדים (השחלה אינה מתפקדת ואינה פורשת את האונות) או פרחים עקרים.

האבקנים 5, ניצבים במסורג לעלי הכותרת^[8]. הזירים על פי רוב מפורדים, המאבקים מאוחים על פי רוב לצינור ויוצרים צינור סביב עמוד השחלה (צינור המאבקים) והם נפתחים כלפי פנים. כל מאבק מסתיים בתוספת בולטת של קונקטיב^[7].

השחלה תחתית, בת שני עלי שחלה, מגורה אחת, ביצית הפוכה אחת, אַנְאַטְרוֹפִּית (Anatropous) – הקודקוד של גוף הביצית מופנה אחורה בכיוון לבסיס העוקץ שלו. עמוד השחלה אחד שמסתיים על פי רוב בשתי צלקות (אונות) ארוכות. נביטת גרגרי האבקה נעשה באזור העליון והפנימי במקום ששתי האונות נפרדות זו מזו. עמוד שחלה אחד בכל סוגי הפרחים מוקפת בבסיסה בצופן.

הצופן ברוב המינים המואבקים על ידי חרקים ממשפחת המורכבים (כגון, חמנית, סביון, ציפורני חתול) נמצא רק על בסיס עמוד השחלה^[9]. במשפחת הסוככיים משותף הצופן לבסיס עמוד השחלה ולכנית.

הפרי הוא זירעון חד-זרעי (cypsela, achene) יבש בעל קליפה עבה יחסית וקשיחה, שעיר או חלק, ואצל רוב המינים מצויה בראש הזירעון ציצית של שערות או זיפים מנוצים או פשוטים, כתר ועוד הממלאת תפקיד בהפצת הזירעונים. ציצית זו צומחת על פי רוב מתוך התאים האפידרמליים של ראש הזירעון והוא אינה מגיעה למלוא ההתפתחות אלא לאחר שהבשיל הזירעון. אצל מינים רבים נישאת הציצית על מקור ארוך ועשויה דור אחד או יותר של שערות פשוטים או מנוצים. מינים רבים מאוד של משפחה זו מכילים שני מיני זירעונים. זירעונים בעלי ציצית או זירעונים נטולי ציצית.

הזירעון החד-זרעי מתפתחת משחלה תחתית, והרי היא עטופה גם ברקמות אחרות של הפרי, נוסף לדופן השחלה. פרי זה הוא בעצם פרי מדומה^[9]. הזרע חסר אנדוספרם בעל מעטה אחד. בעת ההבשלה מתערה קליפתו על פי רוב בקליפת הפרי^[10][3]. הצלקת בקליפת הזרע במקום שהיה החיבור של הזרע למצעית מכונה טבורית (hilum). העוברים ישרים.

המשפחה מקיפה צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים, רב-שנתיים או בני-שיח, שיחים, מטפסים או עצים.

השורשים הם על פי רוב שיפודיים (שורש יחיד ההולך ומתחדד כלפי מטה, מסתעף לצדדים) ולעיתים רחוקות ציצת שורשים (צרור שורשים סיביים שדומים זה לזה בצורתם ובגודלם, וכולם יוצאים מבסיס הגבעול).ציצה של שורשים מעובים משמשים לאחסנת חומרי תשמורת.

הגבעולים בדרך כלל זקופים, לפעמים משתרעים עד מזדקפים (הגבעולים תת-קרקעיים לפעמים גבעולים מעוצים או קנה שורש ולפעמים מעובים).

העלים מסורגים על פי רוב או נגדיים (למשל, דו-שן), לפעמים מרוכזים בבסיס הצמח (שושנת), לעיתים נדירות בדּוּרִים; לעיתים רחוקות הלוואים קיימים, בדרך כלל בעלי פטוטרת, לפעמים יושבים, לפעמים בסיסיהם סורחים על פני הגבעול או לופתים את הגבעול.

הטרפים פשוטים (תמימים, משוננים, או שסועים לאונות פעם או פעמיים, כשהמפרצים מגיעים עד לרבע מרוחבו של העלה או הטרף בצורת כף היד, בעלת אונות עם מפרצים  מגעים עד מחצית הדרך לעבר הפטוטרת) או לעיתים נדירות מורכבים.

מלבד המבנים של איברי הצמח, ישנם מבנים אנטומיים דומים למינים של משפחת המורכבים.

אצל רוב הסוגים הנמנים עם בת משפחת הלשוניים עוברים ברקמת השיפה צינורות מוהל חלב חד-תאים הנוצרים על ידי היעלמותן של מחיצות רוחב בין שורות התאים הערוכים לאורך. שורות אלו הם על פי רוב מסועפים^[3][9].

השמנים אתריים מכילים ססקוויטרפנים, ואינם מכילים אירידואידים. בצמחים מסוימים ממשפחת המורכבים והפעמונתיים מצוי האינולין הוא רב-סוכר המצוי כחומר אחסון, בניגוד לעמילן הוא מצוי רק בתמיסה.

החללים הבין תאיים של ביבי ההפרשה של המורכבים מוארכים והם מתפתחים באופן סכיזוגני, על ידי התמוססת המחיצה בין התאים ולא תאים שלמים^[9].

הזירעון הוא פרי חד-זרעי המתפתחת משחלה תחתית והרי שהיא עטופה גם ברקמות של הפרח, בנוסף לדופן השחלה. הזירעון הוא בעצם פרי מדומה^[9].

מרבית המינים במשפחת המורכבים הם מואבקי חרקים ומיעוטם מואבקי רוח (למשל לכיד ולענה). התפרחות מהוות יחידת האבקה גדולה המפתה את החרקים להיכנס לפרחיה באמצעות אבקה וצוף.

אצל כל מיני המורכבים מבשלים תחילה האבקנים ומשחררים את האבקה הרבה זמן לפני שהוכשרה הצלקת לקלוט אבקה. מנגנון זה, שבה האבקנים מבשילים לפני השחלה המכונה פרוטאנדריה, הוא מקרה פרטי של הפרדה בזמן בין חיוניות האבקנים בפרחים דו-מיניים לבין חיוניות השחלה והצלקות. בשלב הזכרי האבקה נושרת מלשכות המאבקים אל תוך צינור המאבקים ונערמת בתוכו על גבי עמוד השחלה. האבקה נדבקת לטבעת הזיפים שמכסים את עמוד השחלה מסביב. בזמן זה ניצבות הצלקות, צמודות זו לזו בתחתית צינור המאבקים. אחר כך, עדיין בשלב הזכר, האבקה נדחפת על ידי עמוד השחלה, שמתארך ומתארך, והיא מועלת אל מחוץ לצינור לפי הכותרת ונערמת לגוש גדול וזמין לחרקים למיניהם שמסיעים בנקל את האבקה ברגליהם או בחלקי הפה לפרחים אחרים באותה קרקפת או בקרקפת אחרת, בה הספיקו כבר הצלקות להיפתח. בשלב זה הצלקות עדיין צמודות ושטח הקליטה שלהן אינו מגולה. לאחר שהוסע גוש האבקה מעל פי הפרח מוסיף עוד עמוד השחלה לצמוח מעט עד שהוא מפשק את צלקותיו וחושף על ידי כך את השטח הפנימי של הצלקות, אותו צד שהוא בלבד מוכשר לקלוט את האבקה ולהנביט אותה. כאשר שתי האונות מתפשקות ונביטת גרגרי האבקה נעשה באזור הפנימי במקום ששתי האונות נפרדות זו מזו, נחשב לשלב הנקבי^[3][10].

מנגנון ההפרדה בזמן, שתואר למעלה הוא התאמה למניעה או להפחתה של האבקה עצמית בפרחים הדו-מיניים בקרקפת. חרף ההתאמות להאבקה הדדית, ידועים מקרים רבים של האבקה עצמית ספונטנית, ונפוצה האבקת שכנים בין פרחים בני גילים שונים באותה תפרחת. לא כל הפרחים נפתחים בו זמנית, והפריחה מתרחשת מהדור החיצוני כלפי פנים, כאשר הדור הפנימי ביותר נפתח מגיע שלב הקמילה.

1. אֶזְנָב מָצוּי (Urospermum picroides) - מין יחיד בסוגו בישראל. ראו ערך מורחב.
2. כּוֹנְדְּרִילָה סַמְרָנִית (Chondrilla juncea)  - מין יחיד בסוגו בישראל. ראו ערך מורחב.
3. בַּרְקָן סוּרִי (Notobasis syriaca) - מין יחיד בסוגו בעולם. ראו ערך מורחב.
4. זקן-תיש (Tragopogon) - ראו ערך מורחב.
5. מרור (Sonchus) - ראו ערך מורחב.
6. ניסנית (Crepis) - ראו ערך מורחב.
7. סביון (Senecio) - ראו ערך מורחב.
8. שינן (Taraxacum) הוא סוג הכולל 2,487 מינים מתוכם שני מינים רב-שנתיים הגדלים בר בישראל: שינן עב-שורש המצוי באזורים גבוהים בהרי ישראל, ושינן סורי הגדל בחרמון, ובנוסף מין זר ונדיר מאוד - שינן רפואי. להרחבה ראו שינן עב-שורש.
9. דו-שן (.Bidens L) הוא סוג הכולל 223 מינים מתוכם שני מינים הגדלים בישראל בר בישראל: האחד דו-שן שעיר (Bidens pilosa) - צמח חד-שנתי או רב-שנתי קצר חיים, צמח גר פולש שמוצאו מאמריקה הטרופית ונחשב לצמח רע. בישראל נכחד המין דו-שן משולש (Bidens tripartita), שהיה ידוע רק מגלילה אחת, עמק החוּלה, שם גדלו אוכלוסיות מקומיות יציבות^[11]. טווח התפוצה הטבעי של מין זה הוא באזורים הממוזגים בחצי הכדור הצפוני ובית גידולו ביצות ושטחים פתוחים במקווי-מים. באופן נדיר גם שקעים לחים ומקומות מושקים^[12][13]. צפון ישראל מהווה עבור דו-שן משולש גבול תפוצתה הדרומי במזרח הים התיכון.
10. השני דו-שן משולש (Bidens tripartita) - צמח חד-שנתי נדיר הגדל כנראה רק בביצות החולה וייתכן שהוא נעלם. זהו מין אירו-סיברי שישראל היוותה את גבול התפשטותו הדרומי באזרנו.

מספר מינים של מורכבים הם בעלי ערך לאדם. ברשימה זו מינים שבהם נעשה שימוש נרחב. במינים רבים אחרים נעשה שימוש מצומצם יותר, במיוחד באזורים הטרופיים, כמזון וכתרופות טבעוניות, שיעילותן ובטיחותן לא הוכחו מדעית.

• נוג (מאמהרית) - שמן המופק מגיזוטיה צרת עלים Guizotia abyssinica, בצפון-מזרח אפריקה.
• שמן חריע - מופק מקורטם הצבעים Carthamus tinctorius, במרכז אסיה.
• שמן חמניות - מופק מחמנית מצויה Helianthus annuus, בצפון אמריקה.

• ארטישוק Cynara cardunculus, באירואסיה.
• אנדיב Cichorium endivia, באירופה.
• ארטישוק ירושלמי Helianthus tuberosus, צפון אמריקה.
• חסה תרבותית Lactuca sativa, אסיה.
• טרגון ספרדי Tagetes lucida, מקסיקו.
• עולש תרבותי Cichorium intybus, אירופה.
• זקן תיש סגול Tragopogon porrifolius, אירופה.
• זרעי חמנית Helianthus annuus, צפון אמריקה.
• לענה דרקונית (טרגון) Artemisia dracunculus, אירואסיה.
• עכובית הגלגל Gundelia tournefortii, במזרח התיכון.
• זקן-תיש ארוך Tragopogon coelesyriacus,במרכז אסיה ובמזרח התיכון
• חסה כחולת-פרחים, עלים בלבד

• רודבקיה אפילה Rudbeckia hirta, ארצות הברית וקנדה.
• חרצית (סוג) Chrysanthemums, אסיה.
• דליה: Dahlia coccinea, Dahlia pinnata, מקסיקו.
• קיפודנית (אכינצאה): קיפודנית ארגמנית, קיפודנית צרת-עלים, קיפודנית צהובה וקיפודנית חיוורת. מקורם בצפון אמריקה.
• טגטס זקוף Tagetes erecta, מקסיקו ומרכז אמריקה.
• אכילאה (סוג) Santolina, אירופה.
• ציניה (סוג): Zinnia angustifolia, Zinnia peruviana, Zinnia violacea, מקסיקו ודרום אמריקה.
• טיתוניה שונת-עלים Tithonia diversifolia, מקסיקו ומרכז אמריקה
• מררית מצויה Picris sprengeriana, גינות נוי
• קיטה רותמית Tolpis virgata,במזרח התיכון

• אדלווייס Leontopodium alpinum, על פי הרפואה העממית משמש כתרופה למחלות בטן ונשימה.
• לענה חד-שנתית Artemisia annua, ממנה מפיקים ארטמיסינין (artemisinin) לטיפול 'טבעי' במלריה אשר מפורשות אינו מומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי.
• לענה שיחנית (שיבא) Artemisia arborescens, משמש כתבלין ליין (אבסינט, אוזו), חליטת תה ועל פי הרפואה העממית מרגיעה ומשככת כאבי בטן.
• לענה מצויה Artemisia vulgaris, שימוש נרחב ברפואה הסינית העממית - כמוקסה.
• תה קמומיל Matricaria recutita, אירופה.
• תה קיפודנית Echinacea purpurea, צפון אמריקה.
• אוזן-גדי צהובה Catananche lutea, שימש ביוון העתיקה להכנת שיקויי אהבה ^{[דרוש מקור]}

• הדברת מזיקים על בסיס פיריתרון: בן חרצית (סוג) Tanacetum, חרצית הפיריתרון Chrysanthemum cinerariaefolium.
• צבען כתום: קורטם הצבעים Carthamus tinctorius, טגטס זקוף Tagetes erecta.
• גומי טבעי: גואיולה מקסיקנית Parthenium argentatum.
• תחליף סוכר טבעי: סטיביה Stevia rebaudiana.

• 
  חרצית עטורה
• 
  דרדר כחול
• 
  ציפורני חתול
• 
  גדילן מצוי
• 
  אדלווייס
• 
  קרדה מכסיפה
• 
  עלי חסה כחולת-פרחים

• מורכבים, באתר ITIS (באנגלית)
• מורכבים, באתר NCBI (באנגלית)
• מורכבים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• מורכבים, באתר Tropicos (באנגלית)
• מורכבים, באתר GBIF (באנגלית)
• מורכבים, באתר IPNI (באנגלית)
• מורכבים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• משפחת המורכבים(הקישור אינו פעיל) פרחי בר בארץ ישראל
• משפחת המורכבים באתר צמח ישראלי