פורטל:דיסני/הידעת?/קטעי הידעת?

מדרכות פארק השעשועים אפקוט תוכננו במיוחד על ידי חברת דיסני וחברת קודאק כך שצבע המדרכות הורוד ידגיש את צבע הדשא הירוק ויגרום לתמונות לצאת בהירות וזוהרות יותר.

שטח פארק השעשועים אפקוט - 1.2 קמ"ר, והוא גדול מהעיר העתיקה בירושלים. בשטחי החנייה של הפארק יש מקום ל-11,211 מכוניות.

באחת הסצנות במתקן שודדי הקאריביים רואים שודד ים הרודף אחרי אישה. מטרת המרדף ניתנת להסקה - ומובן שמדובר במבוא לסצנת אונס או חטיפה. בעקבות ביקורת ציבורית הסצנה שונתה בשנת 1996, והאישה מחזיקה בידה מגש עם אוכל, על מנת לרמוז שהשודד רודף אחריה בשל האוכל שבידיה. בהמשך שונה המתקן בשנית וכיום האישה רודפת אחרי שודד הים כשהיא מחזיקה בידה מטאטא והיא מכה אותו.

מתקן "זה עולם קטן" הוא מתקן שעשועים, בו נוסעים המבקרים בסירות, המושטות בתעלות, וסביבם שרות בובות אודיו - אנימטרוניקס הלבושות בתלבושות לאומיות שונות, בשפות שונות. המתקן הופעל לראשונה ביריד העולמי של ניו יורק בשנת 1964. לאחר מכן, הועבר המתקן לדיסנילנד שבקליפורניה. מתקן זה היה הראשון שבין המתקנים, שהוביל את המבקרים בסירה מאולם לאולם. בעקבות הצלחת המתקן שינה וולט דיסני את עיצוב מתקן שודדי הקאריביים.

מתקן שודדי הקאריביים לא נועד היה להיבנות גם בממלכת הקסם בשל חשש המתכננים שתושבי פלורידה לא ימצאו את המתקן כאקזוטי ומעניין מספיק, ובמקומו תכננו לבנות במקום מתקן שנקרא "מסע מחקר לנהר המערבי". רק בשל לחץ ציבורי רב הוחלט לבנות גם בפלורידה את מתקן "שודדי הקריביים" - אולם המתקן שנבנה (ונפתח לציבור שנתיים לאחר פתיחת ממלכת הקסם) היה קצר ב-2/3 מהמתקן בקליפורניה.

טירת סינדרלה בממלכת הקסם שבדיסניוורלד מוקפת חפיר בו זורמים 12.75 מיליון ליטרים של מים. בניגוד לגשר המתרומם בטירת היפהפייה הנרדמת שבדיסנילנד, הגשר העומד בכניסה לטירת סינדרלה אינו יכול להתרומם.

עלות הפקת הסרט התלת־ממדי קפטן איו בכיכובם של מייקל ג'קסון ואנג'ליקה יוסטון ובבימויו של ג'ורג' לוקאס מוערכת בין 17 ו-30 מיליון דולרים. בעת הפקתו הסרט היה היקר ביותר שהופק עד אז (ביחס לאורכו).

פארק ממלכת הקסם בנוי מעל סידרה של מנהרות שנקראות "יוטילידורס" (utilidors) בהם משתמשים עובדי הפארק כדי להגיע לאזורים השונים של הפארק מבלי להיראות. המטרה היא שלא יראו עובדים עם תחפושת של "עולם המחר" ב"עולם האגדות" - אירוע שקרה לאחר הקמת פארק דיסנילנד בקליפורניה, ואשר הוביל את וולט דיסני לשנות את מבנה דיסנילנד. כאשר נבנתה ממלכת הקסם התברר כי בשל מפלס מי התהום הגבוה (מי התהום בפלורידה קרובים מאוד לפני הקרקע) לא ניתן לבנות מנהרות מתחת לפארק. על כן נבנו המנהרות מעל פני הקרקע, ולאחר מכן כוסה השטח בין המסדרונות באדמה שנחפרה והפארק נבנה עליה, כך שלמעשה פני הקרקע של פארק השעשועים עליו דורכים המבקרים מהווה את הקומה השנייה של הפארק.

במשך 28 שנות פעילות מתקן מסיעאנשים שבארץ המחר נהרגו שני מבקרים בו - שניהם קפצו מקרוניות הרכבת בעודן בתנועה בניסיון לנחות ברכבת החולפת מהצד השני ונהרגו על ידי הרכבת החולפת.

הר החלל (Space Mountain) הוא מתקן שעשועים מסוג רכבת הרים מקורה, שנמצא בארבעה מפארקי השעשועים של חברת וולט דיסני. בעת הקמתו הייתה זו רכבת ההרים היקרה ביותר שנבנתה אי פעם.

עם הקמת "ארץ" כיכר ניו אורלינס בפארק השעשועים דיסנילנד, מינה וולט דיסני את ראש העיר דאז של ניו אורלינס האמיתית - ויקטור שירו להיות ראש העיר של ה"ארץ".

לרגל ציון החגיגות ל-25 שנות דיסניוורלד, ב-1 באוקטובר 1996, עוטרה טירת סינדרלה בממלכת הקסם שבדיסניוורלד והפכה לעוגת יום הולדת בגובה 18 קומות, עם "ציפויי סוכר" באדום וורוד, ו-26 נרות יום הולדת ענקיים. הטירה נותרה בצורה זו למשך 15 חודשי חגיגת יום ההולדת. לצורך "מהפך" זה נעשה שימוש ב-1,514 ליטרי צבע ורוד בהם נצבעה הטירה, וכן הטירה עוטרה ב-16 דובי "סוכריה" שגובהם מטר ומחצה, 12 סוכריות גומי שגובהן מטר ומחצה, 30 סוכריות על מקל שגובהן עולה על מטר, ו-50 מסטיקים עגולים שקוטרם כ-60 ס"מ.

החדר הנמתח המפורסם שבמתקן הטירה המכושפת נבנה בשל בעיה של מחסור במקום בעת הקמת המתקן בדיסנילנד שבקליפורניה. כיכר ניו אורלינס נבנתה כתוספת מאוחרת לפארק, ולא היה בה מקום למתקנים גדולים. מסיבה זו, נמצאים שני המתקנים העיקריים של הרובע: שודדי הקאריביים והטירה המכושפת מחוץ לשטח הפארק המקורי. החדר הוא מעלית שנועדה להביא את המבקרים למסדרון תת-קרקעי המוציא אותם אל מחוץ לשטח הפארק מבלי ידיעתם.

מתקן המסע בג'ונגל, אחד המתקנים הפופולריים ביותר בדיסנילנד שבקליפורניה, ממלכת הקסם בדיסניוורלד שבפלורידה, דיסנילנד שבטוקיו ודיסנילנד שבהונג קונג, אינו קיים ביורודיסני. הסיבה לכך הייתה שהמתכננים סברו שתושבי אירופה לא יראו כל ייחוד בנסיעה בסירות.

מסך הסרט התלת־ממדי הפילהרקסם של מיקי המוקרן בממלכת הקסם שבדיסניוורלד בפלורידה וכן בדיסנילנד שבהונג קונג, הוא מסך הסרט התלת־ממדי הגדול בעולם - רוחבו 46 מטרים.

וסטקוט היה פארק שעשועים שתוכנן להיבנות באתר הנופש דיסנילנד באנהיים שבקליפורניה. הפארק תוכנן להיות הגרסה הקליפורנית של אפקוט המצוי בדיסניוורלד שבפלורידה. הפארק לא נבנה בשל התנגדות תושבי העיר אנהיים למיזם הענקי שעתיד היה להיבנות באתר. במקום בו תוכנן להיבנות הפארק נבנה לבסוף פארק ההרפתקה הקליפורנית של דיסני.

השם "אפקוט" (Epcot) הינו ראשית תיבות של "חברה ניסויית אב טיפוסית של המחר" (Experimental Prototype Community of Tomorrow) - חברה אוטופית שתוכננה על ידי וולט דיסני. וולט דיסני רצה להקים קהילה בה יתגוררו כ- 20,000 תושבים ותהווה קהילה לדוגמה לאיך החיים בעתיד צריכים להיות. לימים הוקמה העיר סלברישן בסמוך, ובה מומשו חלק מרעיונותיו של דיסני.

במקור היה פארק "אפקוט" אמור להיות חברה אוטופית. התחבורה בעיר הייתה אמורה להתבצע באמצעות מונורייל. תנועת הרכבים הייתה אמורה להיות מוגבלת למנהרות תת-קרקעיות בעוד שמעל הקרקע יוסעו האנשים באמצעות מדרכות נעות.

באזור ההמתנה בכניסה למתקן סטאר טורס מודיעה מערכת הכריזה כי רכב חלל שמספרו THX-1138, חונה במקום אסור. מספר זה הוא שמו של סרטו הראשון של ג'ורג' לוקאס.

בעת שסירות המבקרים נופלות במפל המרכזי של מתקן הר הרסס, מצלמה אוטומטית מצלמת את המבקרים. המתקן הפך מקור למחלוקת מאחר שמבקרות בפארק נהגו לחשוף את שדיהן בפני המצלמה. אנשי הצוות של דיסני נהגו למחוק תמונות אלה (למגינת לבם של שאר האנשים היושבים באותה סירה - שכן תמונתם אובדת), אולם בנגוד להנחיות, חלק מאנשי הצוות שמרו לעצמם העתקים, ואלה מצאו דרכם לאינטרנט. האירוע פורסם בעיתונות והמתקן זכה לכינוי "הר החשיפה" ("Flash Mountain").

מועדון 33 הוא מועדון חברים אקסקלוסיבי הממוקם בכיכר ניו אורלינס בפארק השעשועים דיסנילנד שבקליפורניה. המועדון הינו מתקן "סודי" של הפארק, ואינו מופיע במפות הפארק ובתאוריו הרשמיים. המועדון כולל מסעדה יוקרתית המציעה בירה ומשקאות אלכוהוליים - זה המקום היחיד בפארק השעשועים המוכר משקאות אלכוהוליים. עלות החברות במועדון היא בין $2,000 ל- $10,000 לשנה (מובן שאין זה כולל את הארוחה), כתלות ברמת החברות.

בקומה העליונה של טירת סינדרלה בממלכת הקסם שבדיסניוורלד ישנה דירה שתוכננה במקורה עבור וולט דיסני, וכיום משמשת כחדר הלבשה.

לצורך יצירת המופע פנטזמיק! באולפני הוליווד של דיסני נבנה בפארק תיאטרון בן 8,000 מושבים. תיאטרון זה מתמלא פעמיים מידי ערב עבור המופע.

בתוך מבנה ההר של מתקן מזחלות מטרהורן, נמצא מגרש כדורסל הסגור לקהל, והמשמש את צוות המתקן כאשר המתקן אינו פועל.

הקוסם בחלק "שוליית הקוסם" בסרט ההנפשה פנטסיה משנת 1940 נקרא בשם "ין סיד" - היפוך האותיות של שמו של דיסני. ין סיד מתואר כקוסם מבוגר בעל זקן לבן הלובש גלימות ארוכות. המנפישים ציירו בו חלק מתווי פניו של וולט דיסני והבעות פניו של דיסני (בעיקר המבט עם הגבות המורמות).

הסרט מי הפליל את רוג'ר רביט נחשב לציון דרך באנימציה המודרנית. עם תקציב של 70 מיליון דולר (סכום עתק באותה תקופה), הסרט היווה סיכון כלכלי לחברה, אך החזיר את ההשקעה בצורה נאה ביותר, ואף נתן השראה לאולפנים אחרים לשוב לתחום האנימציה והפך את התחום למקובל בקרב הקהל הרחב. שם הסרט הוא משפט שאלה, אך סימן השאלה - "?" לא מופיע בגלל האמונה הטפלה כי זה מביא מזל רע לסרטים.

שני הגרגוילים הזכרים בסרט ההנפשה הגיבן מנוטרדאם משנת 1996, ויקטור והוגו, קרואים על שם כותב הספר המקורי- ויקטור הוגו. הגרגויל הנקבה, "לה-וורן", קרויה אחר כוכבת שלישיית הזמר "האחיות אנדרוז"- סופי לה-וורן.

ישנם מספר קווים עלילתיים דומים בין הסרט מי הפליל את רוג'ר רביט לבין סדרת סרטיו של רוברט זמקיס בחזרה לעתיד. לדוגמה, הסצנה בה הסמורים רודפים אחרי אדי ורוג'ר בתוך בני המונית ובסופה הסמורים מתנגשים במשאית דומה לסצנה בבחזרה לעתיד בה ביף וחבריו רודפים אחרי מרטי על סקייטבורד ומתנגשים במשאית זבל. השורה "אני הולך לנגוח בו" ("I'm gonna ram him") מופיעה בשני הסרטים, בשניהם הלחין אלן סילבסטרי את המוזיקה, והמנהרה שמוביל לתוך עיר המצוירים דומה למנהרת ריבר רואד.

בצלילים של הרכבת הנוסעת על המסילה במתקן רכבת הר הרעם הגדול נעשה שימוש בסרט "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" בסצנת המכרה.

הוספת מערכת הפסקול לטילים של הר החלל בשנת 1996 הובילה לסדקים במתקן בשל המשקל העודף של המערכת, ונדרש שיפוץ יסודי במתקן שהחל בשנת 2003 והסתיים בשנת 2005.

במרכז ביתני אינובנשונס שבפארק השעשועים אפקוט - ממוקמת "כיכר החדשנות" - ובאמצעה "מזרקת האומות" - מזרקה המשמיעה מוזיקה פעם ברבע שעה, ובה מים מ-22 מדינות שונות.

גלריית העולם שבפארק השעשועים אפקוט, מורכבת מאחד עשר ביתנים המייצגים אחת עשר מדינות. הבנייניים ממומנים ומתוחזקים על ידי המדינות השונות. מסיבה זו אין ביתנים לרוסיה, ספרד וישראל, אשר על אף שהדבר הוצע להם, ואף שתוכננו הביתנים, סירבו לממן את הקמתם.

סרט ההנפשה "שלגיה ושבעת הגמדים" היה סרט האנימציה הראשון באורך מלא שנוצר באולפני וולט דיסני. על אף שלא היה סרט האנימציה הראשון באורך מלא שנוצר (היו שבעה סרטים אחרים שקדמו לו), הוא היה סרט האנימציה הראשון שנחל הצלחה רחבה בעולם, והראשון שהוקרן בצבע מלא.

הסרט מי הפליל את רוג'ר רביט מבוסס על סיפור אמיתי - קונספירציית החשמליות של ג'נרל מוטורס, בה ג'נרל מוטורס, חברת הנפט האמריקאית וחברת הצמיגים פיירסטון יצרו לכאורה את חברת הגג National City Lines, אשר קנתה והרסה בכוונה את חברת החשמליות Pacific Electric Railway בשנות הארבעים והחמישים.

מתקן ספינת החלל כדור הארץ בפארק השעשועים אפקוט הוא כיפה גאודזית הבנויה מ-11,234 משולשי אלומיניום. גובהה של הכיפה - 18 קומות.

באזור ההמתנה בכניסה למתקן סטאר טורס קוראת מערכת הכריזה ל"מר סאקול ג'רוג'" ("Mr. Egroeg Sacul, Mr. Egroeg Sacul." ) - בהיפוך ג'ורג' לוקאס.

ייחודו של מתקן הר הרסס, המבוסס על הסרט של אולפני וולט דיסני: "שירת הדרום", במפל בו נופלות הסירות - גובהו של מפל זה 15 מטרים, וזווית הנפילה של הסירות - 45 מעלות.

בתחנת הרכבת של כיכר ניו אורלינס ניתן לשמוע בקוד מורס את שני המשפטים הראשונים של נאום פתיחת דיסנילנד, שנישא על ידי וולט דיסני ב-17 ביולי 1955: "לכל הבאים למקום שמח זה, ברוכים הבאים. כאן המבוגרים יחוו שוב את זכרונותיהם הטובים מהעבר, והצעירים יהנו מהאתגר וההבטחה של העתיד".

צורת טירת סינדרלה שבממלכת הקסם בדיסניוורלד הושפעה מטירת אוסה בצרפת ומטירת נוישוונשטיין. הטירה תוכננה כך שתהה גבוהה מספיק שיוכלו לראות אותה מלגונת שבעת הימים אשר נמצאת לפני ממלכת הקסם.

לצורך יצירת המופע פנטזמיק! בדיסנילנד יובשו נהרות אמריקה על מנת להתקין את המתקנים התת-מימיים הנדרשים עבור המופע, וכן הוסטו נתיבי הספינות קולומביה והמארק טוויין העוברות בחלק זה של הפארק.

מתקן מזחלות מטרהורן, נפתח לציבור בשנת 1959 כאחת האטרקציות של ארץ המחר בדיסנילנד. בשנות ה-70 הפך למעשה חלק מארץ הפנטזיה. מזחלות מטרהורן תוכנן גם להיבנות בביתן שווייץ בפארק אפקוט, אולם הביתן לא נבנה.

התמה של פארק ההרפתקה הקליפורנית של דיסני היא מדינת קליפורניה שבארצות הברית. הכוונה המקורית של מתכנני הפארק הייתה לבנות פארק שעשועים שיגרום למבקרים לחשוב שהם מבקרים בגלויות של קליפורניה. חלקים שונים בפארק תוכננו כהעתק של אתרים במדינת קליפורניה, כך למשל, בכניסה לפארק חולף המונורייל מעל העתק מוקטן של גשר שער הזהב.

הסרט פוקהונטס מבוסס כביכול על אירועים שקרו באמת, אך בעצם רוב הסיפור הומצא על ידי יוצרי הסרט, למשל, בעת שהגיע ג'ון סמית' האמיתי לאמריקה, הייתה פוקהונטס בת 12 בלבד. בנוסף, כל הסיפור על הצלתו של ג'ון על ידי פוקהונטס הובא לראשונה על ידי ג'ון סמית' עצמו רק כמה שנים לאחר שאותו מקרה לכאורה קרה, ולא ידועה מידת אמינותו.

טירת סינדרלה בממלכת הקסם שבדיסניוורלד מורכבת ממבנה פנימי העשוי 600 טונות פלדה, והמצופה קירות פיברגלס. הטירה נבניתה חלקים חלקים שהורכבו במקום, ונועדה לעמוד ברוחות שמהירותן עולה על 144 קמ"ש.

מבקר אחד נהרג במהלך הנסיעה במתקן רכבת הר הרעם הגדול בשנת 2003 בשל תקלה שנגרמה עקב תחזוקה לקויה. משפחתו קיבלה פיצויים בהסדר מחוץ לבית המשפט והוקמה על שמו מלגה באוניברסיטת קליפורניה הדרומית.

שירת הדרום שיצא לאקרנים בשנת 1946, היה הראשון ששילב אנימציה ושחקנים חיים. בסרט זה הושמע לראשונה השיר "זי-פה-די-דו-דה" שזכה לפרסום רב. מתקן הר הרסס בפארקי השעשועים של חברת וולט דיסני מבוסס על סרט זה.

במקורו פארק "אפקוט" אמור להיות עיר אוטופית. מבני העיר היו אמורים להיות מוקמים תחת כיפה ענקית השולטת בטמפרטורה. רעיון זה הועתק לאחר מכן לסרט המופע של טרומן משנת 1998. לימים הוקמה העיר סלברישן בסמוך, ובה ממושו חלק מהרעיונות האוטופיים של וולט דיסני.

סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס הוא שמו של שיר המופיע בסרט מרי פופינס של אולפני וולט דיסני. בתרגום הספר לעברית, תורגמה המילה כמִיליוֹטָבָקָלִירָבָחָמוּדְמַקְסִידְשוּפְרָתָיִם.

מתקן סטאר טורס, שעלותו הגיעה ל-32 מיליון דולרים (פעמים מעלות בניית כל הפארק בשנת 1955) נפתח לקהל ב-9 בינואר 1987 בעקבות שותפות של חברת וולט דיסני עם ג'ורג' לוקאס. המתקן מורכב מארבעה סימולטורי טיסה בעלות של $500,000 לכל אחד.

לאחר השקיעה מוארת טירת סינדרלה בממלכת הקסם שבדיסניוורלד ב-16 מיליון נורות LED הממוקמות במרפסות וצריחי הטירה. הטירה מהווה חלק ממופע הזיקוקים הלילי הנערך בפארק, ומשנה את צבעיה בהתאם לשלבי המופע.

קיימת אגדה אורבנית שלפיה ביקש וולט דיסני טרם מותו כי גופתו תוקפא ותופשר מחדש לאחר הימצא תרופה למחלת הסרטן. ב-15 בדצמבר 1966 נפטר דיסני בגיל 65 מדום לב, ולא בגלל הגידול הסרטני שנתגלה בריאותיו (אם כי הנושאים קשורים - דיסני היה מעשן כבד). גופתו נשרפה לאחר ההלוויה.

חלק זה של דיסנילנד מדמה רחוב ראשי בעיירה קטנה בארצות הברית בתחילת המאה ה-20 או סוף המאה ה-19. הרחוב מדמה את הרחוב בעיירה מרקליין (העיירה בה נולד דיסני) שבמדינת מיזורי, בשנת 1901 (שנת לידתו‏‏ של דיסני). הרחוב נראה כרחוב שבשני צדדיו בניינים בני שתי קומות, אולם הדבר הינו אשליה אופטית המושגת באמצעות משחקי פרספקטיבה. גובה הבניינים נמוך יותר. הסיבה לאשליה זו - אם היו הבניינים באמת בני שני קומות הם היו גורמים לטירת היפהפייה הנרדמת להיראות נמוכה יותר.

הגשר המתרומם בחזית טירת היפהפייה הנמה אכן עובד, והורם פעמיים בלבד - ביום פתיחת הפארק, ובשנות ה-80 בתום שיפוץ ארץ הפנטזיה. מעל הגשר, בחזית הטירה מוצג שלט האצולה של משפחת דיסני. הטירה הושלמה בשנת 1955 בהשראת טירת נוישוונשטיין שבבווריה.

בשנת 1959 הוקם בארץ המחר של דיסנילנד המתקן "מסע הצוללת" המבוסס על ספרו של ז'ול וורן "20,000 מיל מתחת לפני הים". בעת הקמת המתקן צי הצוללות של הפארק, שכלל שמונה צוללות היה השמיני בגודלו בעולם.

בעקבות הצלחת הסדרה פיניאס ופרב, הופק בשנת 2011 סרט טלוויזיוני הנקרא "פיניאס ופרב הסרט: המסע אל היקום המקביל", ובשנת 2020 הופק סרט נוסף בשם "פיניאס ופרב הסרט: קנדיס נגד היקום", אשר הופץ ישירות בדיסני+. כמו כן, הופקו שני סדרות המשך - "פיניאס ופרב מארחים" ו"חוקי המרפי של מיילו".

הסרט במבי כולל בסך הכל 900 מילים, רב הסרט הוא תזוזות ומעשים ופחות מילים והגהות.

בשנת 1968 הנפיק דואר ארצות הברית בול דואר לזכרו של וולט דיסני.

מרי פופינס הוא סרט מוזיקלי רב מכר, רווי פנטזיה, משנת 1964, בהפקת חברת וולט דיסני שנעשה על פי עלילת ספר בעל אותו שם. הסופרת, פמלה לינדן טרוורס, הטילה תחילה וטו כבד על הפקת הסרט. בהמשך, בין היתר דרשה, שבסרט לא יירמז רומן בין מרי פופינס לברט, מנקה הארובות. כמו כן, היא לא הסכימה לליהוק דיק ואן דייק בתור ברט, שינתה את שמה של אם הגיבורים מ"סינתיה" ל"ויניפרד", והתנגדה להופעת קטעי הנפשה בסרט. על ההפקה הנוקשה נעשה בשנת 2013 סרט בשם "להציל את מיסטר בנקס", שזכה להצלחה רבה.

למשחקי החורף האולימפיים מגיעים על פי רוב נציגים ממדינות בהן אקלים קר או יוצאי מדינות אלה. לא כך היה הדבר באולימפיאדת קלגרי, אז הופיעו לראשונה ספורטאים מן המדינה הטרופית ג'מייקה. נבחרת המזחלות של ג'מייקה מעולם לא הגיעה להישג משמעותי בענף, אף כי באולימפיאדת לילהאמר הצליחה לעקוף את הנבחרות החזקות של ארצות הברית, צרפת, ורוסיה. עצם השתתפותה של הנבחרת במקצים האולימפיים, וחצייתה הקריטריון האולימפי הם בגדר הפתעה מעוררת השראה לרבים, עד כדי כך שאולפני וולט דיסני הפיקו סרט קולנוע המבוסס של תחילת דרכה של הנבחרת. הסרט, בשם ג'מייקה מתחת לאפס, זכה להצלחה כבירה, והביא לנבחרת פרסום רב.

"במבי" הוא סרט אנימציה של אולפני וולט דיסני משנת 1942, שמבוסס על הספר "במבי: חיים ביער" מאת פליקס זאלטן משנת 1923. הדמות המרכזית בסרט היא עופר איילים בשם במבי. וולט דיסני, מנהל האולפנים, שאף להשיג מידה גבוהה של דיוק וריאליזם בסרט. לפיכך, הובאו לאולפנים שני עופרים משמורה במיין, כדי שהאנימטורים של האולפן יוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי מצורת התנועה של חיות אלו. אזור מוצאם של עופרים אלו, במזרח ארצות הברית, הוא גם הסיבה לכך שבמבי אויר כאייל פרדי לבן זנב ולא כאייל הכרמל, כמו בספרו של זאלטן. מעבר לכך, הוקם באולפנים מעין גן חיות קטן, כדי שהאנימטורים יוכלו ללמוד מקרוב על ארנבים, ברווזים, ינשופים ובואשים.

אפקט במבי הוא ביטוי ליחס שונה לבעלי חיים והתנגדות לפגיעה בהם, כאשר הם נתפסים כ"חמודים"; זאת בשעה שקיימת אדישות רבה יותר לפגיעה בבעלי חיים אחרים. זאת לא על סמך הבנה ריאליסטית של כוחות הטבע, אלא עקב התקשרות רגשית לחיות ילדותיות וחמודות. הביטוי נסמך על עופר איילים חמוד, ממין טקסונומי אייל פרדי לבן זנב, בסרט האנימציה "במבי" (1942).

בעיר לור אם מיין (Lohr am Main) שבבוואריה, גרמניה, יש טירה עתיקה, שפירוש שמה הוא "בחורת שלג". במאה ה-16 התגוררה בה אצילה צעירה, מרגריתה פון וילדיק, שלא הסתדרה עם אמה החורגת. במאה ה-17 וה-18 פרחה באזור תעשיית הזכוכית, והעיר נחשבה ליצרנית חשובה ביותר של מראות. אוסף נאה של מראות שמור עדיין בטירה, וביניהן אחת, הנחשבת למראה מדברת, הודות לכיתוב עליה, הטוען כך. באזור זה פעלו גם מכרות, בהם הועסקו בעיקר ילדים או אנשים נמוכים, בתנאים קשים, בבקתות עלובות. ייתכן שחלקם סבלו מגמדות. חלק מהבקתות הקטנות היו אולי מעבר לרכס גבעות שפס, הקרוב. יתרה מזאת, גם תפוחים היו מזון מקובל באזור מזה מאות שנים. מפתה לחשוב, שפרטים אלו הם מקור ההשראה למעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, שנכללה בלקט של האחים גרים (1812). אולם החוקרים סוברים, שמעשיות עם מאפיינים דומים התקיימו בהרבה מקומות וזמנים, עוד מיון העתיקה, ושפרנסי העיר לור אם מיין מנסים למשוך תיירים, בהצגת "הבית של שלגייה".