סכן
כתובת בנחדש מפיראוס – כתובת הקדשה פיניקית לאל "אסכן אדר" (סכן האדיר) על מזבח שנמצא בפיראוס[1][2] | |
תרבות | פיניקים, מיתולוגיה פיניקית, הדת הפיניקית |
---|---|
סכן (בפיניקית: 𐤎𐤊𐤍) הוא אל פיניקי. הוא ידוע בעיקר משמות תאופוריים כגון סכניתן וגרסכן.[2][3][4] נכון ל־1940, התיעוד האפיגרפי המוקדם ביותר לאל זה הוא במאה ה־5 לפנה"ס.[5]
קיים קונצנזוס בקרב חוקרים, לפיו: הווקליזציה של שם האל היא *Sakkun (סַכֻּן), סכן היה ה"מנהל" או ה"מפקח" של האלים, וסכן הקביל לאל היווני הרמס.[6] החוקר אלברט באומגרטנר מטיל ספק בשלוש הטענות: הוא טוען – על סמך השוואה לניקוד המסורה לשם אכיש, לתעתיקים לטיניים לשם האל (CIL VIII 698, 5099) ולגרסאות בכתבי אוסביוס מקיסריה על סכניתן – שהשחזורים *Sakun, *Sakkon ו־*Sakon אפשריים גם כן; הוא מראה שהקשר האטימולוגי בין שם האל "סכן" למלה הכנענית "סכן" (משוחזרת בשלבים מוקדמים של הלשון *sākinu, לאחר המעתק הכנעני *sōkinu, ובעברית מודרנית "סוֹכֵן") חלש עד לא קיים; והוא טוען ששתי הטענות המבססות את הזיהוי להרמס – אחת היא האפיתט Σωκος (Sōkos) להרמס באיליאדה (20, 72), והשנייה היא כתובת פיניקית על מזבח שנמצאה בפיראוס בסמיכות למזבח אחד שהוקדש להרמס ומזבח נוסף שהוקדש לזאוס "סוטר" (ΣΩΤΗΡ) (שלוש הכתובות הוצעו בעבר להיקרא ככתובת דו־לשונית[7]) – שגויות: האפיתט כנראה נובע מהפועל היווני σωκέω, ואין כל סיבה לקרוא את הכתובות ככתובת דו־לשונית. פילון מגבל, שהקבלותיו בין אלים פיניקיים ליווניים (Interpretatio graeca) אמינות, מזהה את הרמס עם Τάαυτος (תחות).[8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ KAI 58 = CIS I 118 (p. 145)
- ^ 1 2 Frank L. Benz, Personal Names in the Phoenician and Punic Inscriptions, Gregorian Biblical BookShop, 1972, עמ' 365
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 62
- ^ James Barr, Philo of Bylos and his "Phoenician History, Bulletin of the John Rylands University Library 57, 1974, עמ' 36
- ^ William Foxwell Albright, From the Stone Age to Christianity, The Johns Hopkins Press, 1940, עמ' 243
- ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964, עמ' 72
- ^ הוצע אצל Paul Schröder, Die Phönizische Sprache, Verlag der Buchhandlung des Waisenhauses, 1869, עמ' 197; והתקבל על־ידי George Albert Cook, Text-book of North-Semitic Inscriptions (NSI): Moabite, Hebrew, Phoenician, Aramaic, Nabataean, Palmyrene, Jewish, Clarendon Press, 1903, עמ' 100
- ^ Albert I. Baumgartner, The Phoenician History of Philo of Byblos: A Commentary, Brill, 1981, עמ' 42–45
אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
---|---|---|
מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דג�� • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד • רפאים | |
אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב |