מצובה

מצובה

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מטה אשר
גובה ממוצע[1]	‎92 מטר
תאריך ייסוד	1940
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	1,193 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הגליל המערבי מוגדלת)   מצובה (למפת הגליל המערבי רגילה)   מצובה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מצובה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מצובה 33°03′49″N 35°09′26″E / 33.0636676983148°N 35.1571123599207°E / 33.0636676983148; 35.1571123599207 מפת היישובים של מועצה אזורית מטה אשר באדום - מצובה בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	8 מתוך 10

מַצּוּבָה (המכונה גם מַצּוּבָּה) הוא קיבוץ בגליל המערבי, 550 מטר דרום מזרחית ליישוב שלומי ו-4.5 ק"מ מזרחית מן הים בקו אווירי. השייך למועצה אזורית מטה אשר.

הקיבוץ שוכן מדרום לבקעת שפע, כ-2 קילומטרים דרומית לגבול עם לבנון. מצובה נקרא על שם העיירה "פי מצובה", הנזכרת בברייתא דתחומין שבתלמוד ובכתובת רחוב כעיירה בתחום צור, לעניין מצוות התלויות בארץ, ושמה השתמר בשם החורבה שמצפון לה.

ראשיתו של הקיבוץ בקבוצה של חברי תנועת "מכבי הצעיר" שעלו בשנת 1934 מגרמניה, אוסטריה, וצ'כוסלובקיה. באביב 1937 עברה הקבוצה הכשרה בדגניה א' והפכה לגרעין שהקים בשנת 1938 את קבוצת כינורות סמוך לחדרה. בשנת 1939 עבר הקיבוץ לחניתה תחתית. לשם הגיעו מייסדים נוספים שעלו ארצה באותה שנה במסגרת "עליית הנוער" בספינות מעפילים, לדוגמה "גלילאה",^[3][4] ועברו הכשרה בכפר החורש.

הקיבוץ עלה לקרקע במיקומו הנוכחי בתאריך 9 בפברואר 1940 ונקרא על שם חורבת פי מצובה או חורבת מעצוב הסמוכה אליו.^[5] היישוב מוזכר בכתובת רחוב ובתלמוד הירושלמי^[6] בתיאור העיירות היהודיות בתחום צור לעניין קיום מצוות התלויות בארץ: "ואילו עיירות בתחום צור שצת ובצת ופי מצובה...". קרקעות הקיבוץ היו שייכות ללבנונים ונרכשו על ידי הקק"ל.

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ ממחסור במים ובשטחים חקלאיים ונלחם בקדחת. חלק מן החברים עבדו מחוץ לקיבוץ בהכשרת קרקע ובעבודות ייעור עבור הקק"ל. כמו כן החל הקיבוץ לגדל פטריות במערות סמוכות. בסיוע מפעל "אתא" ובמימונו של נדבן גרמני הוקם בשנת 1943 בקיבוץ בית חרושת לאריגים.

לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעה לקיבוץ השלמה גדולה של חברי "מכבי הצעיר" מהונגריה, שעברו את השואה. בתאריך 16 ביוני 1946, במסגרת "ליל הגשרים", פונו למצובה פצועי התקפת הפלמ"ח על גשרי נחל כזיב. חשש מפני הבריטים הביא להעברתם למערה לי�� חניתה. הבריטים הפכו כל אבן במצובה בניסיון למצוא נשק שהיה קשור ל"ליל הגשרים". כיוון שחברי הקיבוץ סירבו להזדהות בפני הבריטים והשיבו רק "אני איש מצובה", עצרו הבריטים מספר חברים שנראו חשודים,^[7] למשך שבועיים בכלא עכו.

על פי תוכנית החלוקה מנובמבר 1947 עתיד היה הקיבוץ להכלל בשטח המדינה הערבית. בשלהי מרץ 1948 ראו החברים את שיירת יחיעם עולה בלהבות, וידם קצרה מלהושיע. במלחמת העצמאות היה היישוב תחת מצור ערבי, אשר פסק רק לאחר מבצע בן עמי בו נכבש הגליל המערבי וחודש הקשר ליישובים הנצורים. לאחר פריצת המצור נשלחו ילדי הקיבוץ לכפר הילדים "אהבה" שבקריית ביאליק. הילדים שבו לקיבוץ בסוף 1948, לאחר סיום "מבצע חירם", בו הושלם כיבוש הגליל העליון.

במרץ 2002 חדרו לישראל שני מחבלים מלבנון, והתמקמו על כביש מצובה-שלומי במרחק עשרות מטרים מהכניסה ליישוב, כשהמחבלים מטילים רימוני יד ויורים בנשק קל לעבר הנוסעים בכביש. בפיגוע זה נהרגו חמישה אזרחים וקצין צה"ל, עם הגעת כוחות משטרה וצבא, חוסלו שני המחבלים.

עם תום מלחמת העצמאות זכה הקיבוץ באדמות חקלאיות נוספות (חלק משטחיו החקלאיים של הכפר הערבי הנטוש אלבסה^[8]) וכן התגלו מקורות מים חדשים. בזכות אלה התפתח משק הקיבוץ. לאחר תקופת הצנע נמנה גידול ושיווק פטריות שמפיניון על הענפים המרכזיים במשק. במהלך השנים פעלו בו ענפים חקלאיים שונים כגון גן ירק, מטעים, רפת, לול מטילות, דיר, מכוורות וכותנה. בתחום החקלאות מגדלים כיום בקיבוץ רימונים, בננות, קלמנטינות, מנגו, אבוקדו וליצ'י.

בית האריגה בקיבוץ הפך למפעל "חיתולי מצובה" ומאוחר יותר התרחב והפך למפעל "אריגי מצובה". נגריית הקיבוץ הרחיבה גם היא את פעילותה והפכה למפעל "רהיטי מצובה". בשנת 2003 נקלע מפעל "אריגי מצובה" לקשיים כלכליים ועקב קריסתו והעובדה שלא נרשם כחברה בע"מ, נקלע הקיבוץ כולו למשבר כלכלי.^[9]

באמצע שנות ה-90 הוקם בבית התרבות בית כנסת של הקהילה המסורתית.

בשנת 1999 החלו חברי הקיבוץ לקבל "משכורת דיפרנציאלית" ובשנה שלאחר מכן עבר הקיבוץ הפרטה, שבעקבותיה נסגרו המטבח וחדר האוכל.

בשנת 2003 התגוררו בקיבוץ כ־600 תושבים, מהם כ־200 חברים. כשליש מהחברים היו מעל גיל 70.

• 
  מבט מן האוויר על הקיבוץ בשנת 1946
• 
  מגדל המים של קיבוץ מצובה, צולם בשנת 2012
• 
  חדר האוכל, 2013
• 
  אולם חדר האוכל הנטוש, 2013
• 
  פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת מצובה כעיירה יהודית בתחום צור
• 
  מצובה - העדר
• 
  עבודה במצובה
• 
  עצים במצובה
• 
  אמהות וילדים במצובה
• 
  חריש במצובה
• 
  מראה על קיבוץ מצובה
• 
  מראה כללי של מצובה
• 
  בית חרושת לאריגה במצובה
• 
  בית חרושת לאריגה במצובה
• 
  קידוח במצובה
• 
  בית במצובה

• פיגוע מצובה
• אליהו קורן
• כתובת מצובה

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצובה

• מצובה באתר הרשות לפיתוח הגליל
• פרטים על הקיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
• סיפור מקומי מצובה - ציר זמן המתאר את התפתחות מצובה לאורך השנים באמצעות תמונות, מסמכים וסרטונים
• עלון קיבוץ מצובה "עלי גבעה"(הקישור אינו פעיל)
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל בקיבוץ מצובה, באתר 'חלון אחורי', 9 בספטמבר 2014
• מצובה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

יישובי מועצה אזורית מטה אשר (מחוז הצפון) קיבוצים אדמית • אילון • אפק • בית העמק • געתון • גשר הזיו • חניתה • יחיעם • יסעור • כברי • כפר מסריק • לוחמי הגטאות • מצובה • סער • עֶבְרוֹן • עין המפרץ • ראש הנקרה • שמרת מושבים אחיהוד • בוסתן הגליל • בן עמי • בצת • לימן • נתיב השיירה • עמקה • רגבה • שבי ציון יישובי�� קהילתיים אשרת • כליל כפרים ערביים שיח' דנון כפרים בדואים ערב אל-עראמשה כפר שיתופי נס עמים מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית מטה אשר באדום - מצובה בירוק - מיקום בניין המועצה