אבוקדו
 אבוקדו
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | עראים |
| משפחה: | עריים |
| סוג: | Persea |
| מין: | אבוקדו |
| שם מדעי | |
 Persea americanaמילר, 1768 | |
| תחום תפוצה | |
| |
אָבוֹקָדוֹ[א] (שם מדעי: Persea americana) הוא עץ פרי סובטרופי ירוק-עד ממשפחת העריים, ולו כ-15 זנים. מוצאו של האבוקדו במרכז אמריקה, משם הפיצו אותו הספרדים, בתחילה לאמריקה הדרומית, ובהמשך לאפריקה וחלקים מאסיה. לארצות הברית הגיע האבוקדו רק בתחילת המאה ה-20.
גובהו של עץ אבוקדו בר יכול להגיע ל-15 מטר. הזן המתורבת קטן ממנו, ירוק-עד ובעל תפרחת לבנה. קטיף האבוקדו נעשה ידנית או כקטיף ממוכן באמצעות אפרון, אשר בעזרתו ניתן להגיע אל הפירות הצומחים בגבהים. מטעי אבוקדו נפוצים כיום במקסיקו, פרו, צ'ילה, ארגנטינה, ברזיל, ארצות הברית (פלורידה וקליפורניה), קניה, דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד וישראל.
נהוג לאכול את האבוקדו חי כשהוא רך. אבוקדו פתוח אינו נשמר, גם במקרר, ונוטה להשחיר. בישראל נמכרים ממרחי אבוקדו עם חומר משמר. מכיוון שהאבוקדו הרך נימוח וצורתו מתקלקלת, כמו גם קליפתו הנרקבת בקלות, הפרי בדרך כלל נמכר כשהוא עדיין קשה, והוא מתרכך תוך ימים אחדים. לשם הבשלת האבוקדו, ניתן לשמור אותו עטוף בנייר או בקרטון ביחד עם בננות או תפוחים. אלו מפרישים אתן, המאיץ את תהליך ההבשלה של הפרי[5]. ככלל, פרי האבוקדו אינו מבשיל על העץ, אלא רק אחרי קטיפתו.
המאכל המקסיקני גואקמולה, שמקורו אצטקי עשוי מפרי האבוקדו.
האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה לייצור תכשירי שיער כשמפו וקרמים טבעיים לעור, וזאת בשל אחוז השומן הגבוה בפרי.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של האבוקדו בא מהשפה האצטקית, שבה קוראים לו "ahuacatl"[6] משמעות המילה יכולה להיות גם אֶשֶׁךְ, כנראה בגלל הדמיון בצורה והאמונה שהפרי נותן סגולות מיניות. בספרדית קוראים לפרי aguacate, אך ברוב השפות הוא מכונה אבוקדו.
צמח ופרי האבוקדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 73.23 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 160 קק"ל |
| חלבונים | 2 ג' |
| פחמימות | 8.53 ג' |
| פחמימות זמינות | 5 ג' |
| שומן | 14.66 ג' |
| שומן רווי | 2.12% |
| שומן חד בלתי רווי | 9.7% |
| שומן רב בלתי רווי | 1.8% |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 7 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.067 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.130 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 1.738 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.257 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 10 מ"ג |
| ברזל | 0.55 מ"ג |
| סידן | 12 מ"ג |
| אשלגן | 485 מ"ג |
| נתרן | 7 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 6.7 ג' |
| מקור: משרד החקלאות של ארצות הברית | |
צמח האבוקדו הוא חד-ביתי, ופרחיו קטנים ודו-מיניים. לאבוקדו אין יכולת האבקה עצמית, שכן החלק הנקבי והחלק הזכרי באותו פרח אינם מבשילים בו-זמנית. לכן עץ יחיד בדרך כלל לא יניב פרי, אלא אם כן יש בסביבתו עוד עצים. בדרך כלל במטעי אבוקדו נעשים מאמצים להגביר את סיכויי ההפריה על ידי שימוש בדבורים.
קליפתו של פרי האבוקדו היא בשרנית, וצבעה ירוק או שחור. ציפתו (החלק הבשרני בפרי) צהובה-ירקרקה, רכה, עתירת שומן, חלבונים וויטמינים B, A ו-C. גלעינו של האבוקדו יחיד וקשה. האבוקדו פורח בדרך כלל באביב והפרי מבשיל בחורף. השמן המופק מהפרי משמש בתעשיית התמרוקים. לצמח תפרחות רבות, וכל אחת מורכבת ממאות פרחים. ההאבקה אינה עצמית מאחר שהצלקת והאבקנים אינם מבשילים יחד אלא בהפרש של מספר ימים.
זני אבוקדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם שלושה סוגי כנה של אבוקדו:
- כנה מקסיקנית: מתאימה לאקלים סובטרופי קריר ויבש, רגישה למליחות במי ההשקיה; פרי קטן יחסית וקליפה דקה.
- כנה גוואטמלית: מתאימה לאקלים סובטרופי; פרי בינוני וקליפה עבה.
- כנה מערב הודית: מתאימה לאקלים טרופי לח וחם; אינה רגישה למליחות במי ההשקיה ופירותיה גדולים מאוד יחסית, אך באיכות ירודה.
זנים נפוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם לועזי | תעתיק עברי | צורה | קליפה | גדל בישראל | טעם[7] | קל לקילוף | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| Ardith | ארדיט | עגול-אליפטי | כן
מסוף ינואר |
*** | לא | ||
| Bacon | בקון | אליפטי | דקה, ירוקה, חלקה עם ההבשלה הירוק מתכהה מעט |
* | לא | ||
| Fuerte | פוארטה | אליפטי | דקה ירוקה חלקה עם ההבשלה נשארת ירוקה |
כן
מבשיל באמצע נובמבר |
*** | כן | |
| Gwen | גווין | אליפטי | מחוספסת ירוקה עבה וגמישה הצבע הירוק עמום יותר לאחר ההבשלה |
*** דומה להאס |
כן | ||
| Hass | האס | אגסי אליפטי | מחוספסת עבה וגמישה ירוקה-שחורה כאשר הפרי בשל |
כן מבשיל באמצע אוקטובר |
*** | כן | הזן הנפוץ בעולם |
| Lamb Hass | למב האס | אליפטי | כמו האס | *** טעם אגוזי |
כן | פיתוח של האס, מבשיל מאוחר יותר | |
| Nabal | נבאל | עגול | כן | ** | כן | ||
| Pinkerton | פינקרטון | אגסי | ירוקה בעובי בינוני מחוספסת קלות ירוק כהה לאחר ההבשלה |
כן מבשיל 20 בנובמבר |
*** | כן | הכלאה של האס |
| Reed | ריד | עגול | ירוקה עבה מחוספסת קלות עם ההבשלה נשארת ירוקה |
כן מבשיל באפריל עד יולי |
*** | כן | |
| Ryan | ראיין | אגסי | * | ||||
| Zutano | זוטאנו | אליפטי | ירוקה-צהבהבה דקה ומבריקה צבע נשאר כאשר הפרי מבשיל |
* טעם עדין |
לא | ||
| גליל | מוארך | ירוקה ומבריקה | כן מבשיל 20 באוגוסט |
פותח במערב הגליל, בשוק מ-1999 | |||
| Cocktail | קוקטייל | מוארך וצר | ירוק זית (דק וניתן לאכילה) | *** | כן | אבוקדו ללא גלעין. גדל בספרד. | |
| Edranol | אדראנול | אגסי | *** טעם עדין |
כן | |||
| Ettinger | אטינגר | אליפטי צר | דקה ירוקה חלקה | כן מבשיל 20 בספטמבר |
** | לא | פיתוח ישראלי מהזן פוארטה |
| טיג | אליפטי | דקה ירוקה מבריקה חלקה | כן
10 באוגוסט |
אבוקדו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-20 ניסתה חברת פיק"א לאקלם את האבוקדו בארץ ישראל, אך גידולו כגידול מסחרי החל רק בתחילת שנות ה-60 של אותה מאה.
עצי האבוקדו הראשונים הובאו לארץ ישראל בשנת 1920 על ידי נזירים ממנזר השתקנים בלטרון. העצים המורכבים הראשונים הובאו בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 וניטעו באדמות בית הספר החקלאי "מקוה ישראל".
בישראל מגדלים זנים שונים של אבוקדו בהתאם לסוגי הקרקעות והאקלים באזורים השונים. האבוקדו נחשב כיום בישראל לפרי היצוא השני בחשיבותו אחרי ההדרים. האבוקדו הישראלי זוכה לפופולריות רבה בשוקי אירופה, ובייחוד בגרמניה ובצרפת.
זני אבוקדו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאבוקדו מספר זנים, בישראל מגדלים את הזנים הבאים:
- אטינגר, זן מקדים גדול בעל קליפה דקה מאוד, ירוקה חלקה ומבריקה. צורתו אגסית ואיכותו בינונית. נקטף מסוף ספטמבר ועד אמצע דצמבר.
- פוארטָה, זן של אמצע העונה, מחוספס, קליפתו דקה בצבע ירוק-עמום, צורתו אגסית ואיכותו טובה. נקטף מאוקטובר ועד מרס.
- האס, מזני המחצית השנייה של עונת הקטיף, בעל טעם אגוזי. קליפתו מחוספסת וגבשושית ונוטה לשחור בזמן ההבשלה, ואיכותו מעולה. נקטף מינואר ועד מאי.
- פינקרטון, זן של אמצע העונה, מחוספס וצבעו ירוק כהה, נפוץ במטעים של עמק הירדן.
- גליל, מבשיל בסוף אוגוסט. צורתו מוארכת וצרה. לעיתים, ממליצה מועצת הצמחים שלא לקנות את הפרי לפני העונה הרשמית כיוון שאז לא יצליח להבשיל כהלכה[8][9].
- נבאל וריד, זני סוף העונה, עגולים כדוריים וגדולים. הזן ריד מחזיק מעמד על העצים כל הקיץ, ובמשטר השקיה נכון ניתן לשמור עליו, על העץ, עד חודש ספטמבר.
בשנים האחרונות שוקדים בכירי ענף האבוקדו בישראל לשלב בין זנים מקדימים מאוד לבין זנים מאחרים. בישראל נטועים כ-55 אלף דונם אבוקדו, והיבול השנתי הוא בין 60 ל-120 אלף טון.
האבוקדו על פי ההלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההלכה, על האבוקדו מברכים בברכה ראשונה בורא פרי העץ[10], אלא אם הוא מרוסק לגמרי, שאז ברכתו ברכת שהכל נהיה בדברו[10]. בברכה אחרונה מברכים ברכת בורא נפשות.
האבוקדו באומנות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 1967, הכריזה "המועצה לייצור ולשיווק של פירות" על תחרות גילוף גלעין אבוקדו נושאת פרסים[11].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבוקדו, באתר ITIS (באנגלית)
- אבוקדו, באתר NCBI (באנגלית)
- אבוקדו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אבוקדו, באתר Tropicos (באנגלית)
- אבוקדו, באתר GBIF (באנגלית)
- אבוקדו, באתר The Plant List (באנגלית)
- אבוקדו, באתר IPNI (באנגלית)
אבוקדו, דף שער בספרייה הלאומית- תמונות ותכונות של זנים שונים (אורכב 12.11.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר האבוקדו של קליפורניה
- רחל טלשיר, למה אבוקדו לא משמין ומה עושים איתו?, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2011
- יורם שורק, למה האבוקדו משחיר בסנדביץ'?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- אנדרה טבקוף, הכירו את החקלאים שהחליטו לעקור את מטעי הכותנה למען אבוקדו, באתר גלובס, 8 במאי 2021
ניו יורק טיימס, האם אבוקדו באמת בריא כמו שאומרים?, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2024
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבוקדו באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פומלה או פומלו?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 16 בפברואר 2021
- ^ מחירים סיטונים של ירקות, פירות ועופות, הארץ, 8 בדצמבר 1960
- ^ במילונים אחדים ובהם אבן־שושן 2003 ורב־מילים, הובאה הצורה 'אָבוֹקָדוֹת'
- ^ אבוקדו, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- ^ ĀHUACA-TL avocado; testicle / fruta conocida, o el campañón (M), ahuacate, fruta conocida (R) [Source: Frances Karttunen, An Analytical Dictionary of Nahuatl (Norman: University of Oklahoma Press, 1992), 7.]
- ^ תמונת שוק - אבוקדו: סקירה של מקורות ההספקה העיקריים בשוק העולמי (עמ' 27), דצמבר 2006
- ^ מועצת הצמחים: אל תקנו אבוקדו בוסר מסוג גליל, באתר הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, 25.07.2018
- ^ שוב: מועצת הצמחים מזהירה לא לקנות אבוקדו מזן גליל, באתר mako, 2018-07-25
- ^ 1 2 מה מברכים על אבוקדו, באתר דין - שאל את הרב, 2016-05-03
- ^ עיתון למרחב, גיליון 4150, גלעין האבוקדו מכריז על תחרות גילוף, באתר הספרייה הלאומית של ישראל, למרחב, 27 נובמבר 1967
