לאונור מיכאליס
לידה |
16 בינואר 1875 ברלין, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
8 באוקטובר 1949 (בגיל 74) ניו יורק, ארצות הברית |
ענף מדעי | ביוכימיה |
מקום מגורים | גרמניה, ארצות הברית |
מקום קבורה | רידג'ווד |
מקום לימודים |
|
מוסדות |
|
תרומות עיקריות | |
פיתוח מודל קינטיקת מיכאליס-מנטן לתיאור הקינטיקה של פעילות אנזימים. | |
לאונור מיכאליס (16 בינואר 1875 - 8 באוקטובר 1949) היה ביוכימאי ופיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי. שמו ידוע בעיקר בזכות חלקו בפיתוח מודל קינטיקת מיכאליס-מנטן לתיאור הקינטיקה של פעילות אנזימים.
השכלה מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיכאליס נולד בברלין. למד רפואה בפרייבורג שבגרמניה, סיים בשנת 1897 וקיבל תואר דוקטור. בשנת 1906 ניהל מעבדת בקטריולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי צריט שבברלין ובשנת 1908 מונה לפרופסור. מיכאליס עבד כאסיסטנט עבור: פאול ארליך בשנים 1898 - 1899, מוריץ ליטן בשנים 1899 - 1902 וארנסט ויקטור וון לידן בשנים 1902 - 1906. בשנת 1922 עבר ליפן ועבד כפרופסור לביוכימיה בבית ספר לרפואה באוניברסיטת נגויה. ב-1926 עבר לארצות הברית ועבד כמרצה במחקר רפואי באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בבולטימור שבמרילנד ובשנת 1929 עבר לניו יורק ועבד כמרצה באוניברסיטת רוקפלר, שם יצא לגמלאות ב-1941 ונפטר ב-1949.
הישגים מדעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קינטיקת מיכאליס-מנטן
- בשנת 1912 עבד עם מוד מנטן על קינטיקה של אנזימים בהסתמך על ממצאים קודמים ש�� ויקטור הנרי. בשנת 1913, מיכאליס ומנטן הציעו מודל הבא להסביר את הקינטיקה האופיינית לאנזימים הקרוי קינטיקת מיכאליס-מנטן. הקבוע המופיע במשוואת מיכאליס-מנטן קרוי גם קבוע מיכאליס, על שמו.
- המציא את שיטת צביעת המיטוכונדריה יאנוס-גרין (Janus green).
- גילה את גופיפי מיכאליס-גוטמן.
- מיכאליס גילה כי חומצה תיאוגליקולית יכולה להמיס קרטין, דבר שהביא למהפכה בתחום עיצוב השיער.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאונור מיכאליס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לאונור מיכאליס (1875-1949), דף שער בספרייה הלאומית