המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)

המשכן לאמנויות הבמה
	הכניסה לבית האופרה, ברקע מגדל כנרית הצפוני
מידע כללי
סוג	בית אופרה, אולם תיאטרון
על שם	גולדה מאיר
כתובת	שדרות שאול המלך 19
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1994
תאריך פתיחה רשמי	1994
אדריכל	יעקב רכטר
מידע טכני
קיבולת	בית האופרה 1,644 עם פיט קטן: 1,582; עם פיט גדול: 1,496; ; התיאטרון הקאמרי 2,067 אולם ע"ש יוסף מילוא: 918; קאמרי 2: 420; קאמרי 3: 260; קאמרי 4: 164; קאמרי 5: 200; אולם ע"ש סיירוס ומירטל קאצן: 105; ; סה"כ 3,711 ;
קואורדינטות	32°04′35″N 34°47′08″E / 32.0764°N 34.7855°E
	http://www.israel-opera.co.il
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) המשכן לאמנויות הבמה המשכן לאמנויות הבמה המשכן לאמנויות הבמה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

המשכן לאמנויות הבמה או מרכז גולדה על שם גולדה מאיר הוא מרכז תרבות ציבורי גדול בו שוכנים שני מוסדות תרבות ישראלים חשובים – האופרה הישראלית ותיאטרון הקאמרי. המשכן ממוקם בשדרות שאול המלך בתל אביב. מנהל הקמת הבניין היה אורי עופר. הוא נחנך ב-23 באוקטובר 1994 כחלק ממתחם התרבות השני של העיר, בנוסף למתחם הבימה. המשכן שוכן לצד ספריית בית אריאלה ומוזיאון תל אביב לאמנות ומסיים את רצף מבני הציבור של הרחוב. מנהל המשכן בשנתו הראשונה היה אורי עופר.

אדריכלות

מנהל המשכן הראשון אורי עופר כתב ביחד עם יועצים בתחומים שונים את הפרוגרמה להקמת המבנים. הבניין תוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר אשר היה בשנות ה-50 גם שותף לתכנון היכל התרבות יחד עם אביו, זאב רכטר, והאדריכל דב כרמי. בתכנון המשכן גם היה שותף בנו, אמנון רכטר אשר השלים אף בעצמו את אולם הקאמרי, ובכך מהווה למעשה שושלת האדריכלים של משפחת רכטר אחת המשפיעות ביותר בנוף האדריכלי של מבני התרבות בישראל. המבנה מהווה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה המאוחרת ��ל האדריכלות בתל אביב על אף שגם כלפי תכנונו הושמעו ביקורות לא מעטות.

המבנה בנוי מארבעה אגפים התוחמים כיכר פנימית ריבועית. הכניסה אל הכיכר הפנימית היא דרך שתי כניסות גדולות בעלות מימד ציבורי מהרחוב ודרך עורפית נוספת בחלק הצפוני המחוברת אל גן. הגן הנמצא מצפון לבניין הספרייה ממשיך ממזרח את רחבת מוזיאון תל אביב וממשיך צפונה במפלס מוגבה החוצה את רחוב ברקוביץ' ומתחבר אל גינת דובנוב הנמצאת ברחוב דובנוב, סמוך לקריית מאיר. בצד הדרומי והמערבי של הכיכר נמצאים שני מבנים קטנים בהם בתי קפה ומשרדים שונים ומן הצד המערבי והצפוני כניסות אל הפואייה המפואר ובעל העיצוב החדשני אשר ממנו נכנסים אל אולמות המופעים. לאורך כל הצד המערבי של הקומפלקס נמצאים גושי הבינוי הגדולים הכוללים את שני האולמות המרכזיים עם מגדלי הבמה שלהם ואת כל הפונקציות המנהלתיות של המשכן הפונות לכיוון רחוב לאונרדו דה וינצ'י.

הפואייה המשותף לאולם האופרה, לאולם התיאטרון ולאולם קונצרטים נוסף, או "אכסדרת בית האופרה" כפי שגם נקרא, בנוי ממספר מפלסים הכוללים בין השאר גשרים דמויי גלים ואלמנטים אדריכליים נוספים בחלל המבנה, אשר עיצובו זכה לביקורות חיוביות רבות. הוא עוצב על ידי המעצב רון ארד במסגרת החלל הכללי שהוגדר על ידי התכנון האדריכלי הכולל. העיצוב כולל רצועות מתפתלות של בטון ופלדה וקיר ברונזה המשתלבים גם בעיצוב בית הקפה שבתוכו ובכניסות אל האולמות עצמם. בכל צידו המזרחי של החלל קיר מסך גדול המשקיף את הרחבה המרכזית של המשכן. ללא קשר לאולמות המופעים, מתקיימים בחלל הפואייה כמו גם בכיכר הפנימית של הקומפקל אירועים ציבוריים שונים מעת לעת בהם תערוכות אמנות המציגות יצירות שונות גם במפלסים העליונים. באוקטובר 2005 גם נחנכה בפואייה "פינת המייסדים" – קיר בו מונצחים מקימי האופרה הישראלית החדשה.

באולם האופרה נבנתה פונקציה מיוחדת המאפשרת שינויים בגודלו. הותקנה בו מערכת של פאנלים אקוסטיים מתקפלים המאפשרים את סגירתו של היציע העליון. האולם מוקטן בזמן קונצרטים ומופעים עם מעט אנשים כדי לא ליצור תחושה של אולם ריק ומשפרים את תכונותיו האקוסטיות של האולם. עם זאת על האולמות, על אף שבתכנונם שולבו יועצי אקוסטיקה רבים ועל אף ניסיונו העשיר של משרד רכטר אדריכלים בתכנון תיאטראות, נמתחו ביקורות רבות בשל ליקויים פונקציונליים ובעיות אקוסטיות שונות. העמדת מושבים באופן מדורג אך מסובב ישירות אל הבמה ביציעים הצדדים של אולם הקאמרי, באופן שהיושבים בהם יושבים למעשה לבד, ולא לצד אדם אחר, נחשבים נקודת חולשה נוספת של המשכן.

באוקטובר 2016 נקרא משכן האופרה במשכן על שמו של שלמה להט.

יעקב רכטר בעצמו התייחס לתפישה העומדת מאחורי תכנון הקומפלקס באופן הבא:

"...המשכן מנסה לתת ביטוי אדריכלי לשילוב בין הרצון להציב בעיר מבנה בעל נוכחות ציבורית מרשימה, לבין אופייה הבלתי פורמלי ונעדר המונומנטליות של תל אביב. עקרונית משתלב הבניין בקנה המידה של הבניינים הקיימים בסביבה, בין אם אלה בנייני המגורים ברחוב לאונרדו דה וינצ'י, או מבני הספרייה והמוזיאון. שערי הכניסה מחד ומגדל הבמה מאידך, הם המרכיבים היחידים החורגים מקנה המידה של הסביבה ומעניקים למבנה מידה ניכרת של נוכחות ציבורית, כיאה לתפקידו כמרכז חשוב במרקם העירוני.
אולם האופרה במשכן האמנויות איננו מנסה להיות דומה לאולם אחר. הוא נעדר לחלוטין ציטטות מן העבר ומנסה להיות מקום חגיגי ומרגש ועם זאת שקט ומאופק, שאינו משתלט על העשייה האמנותית המתרחשת על הבמה אלא תומך בה... עיצוב המרכיבים השונים של הגדרת חלל האולם קשור קשר אמיץ עם צורכי הבמה והאקוסטיקה."

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המשכן לאמנויות הבמה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המשכן לאמנויות הבמה
פתיחת המשכן לאמנויות הבמה באתר עיריית תל אביב-יפו

הערות שוליים

^ מפרט טכני באתר של בית האופרה
^ תיאור בית התיאטרון באתר של התיאטרון הקאמרי

**שדרות שאול המלך** ו**רחוב קפלן**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, 6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות, 11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה, 16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות, 20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם, 24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י

תמונה פנורמית של המשכן לאמנויות הבמה

[1] מפרט טכני באתר של בית האופרה

[2] תיאור בית התיאטרון באתר של התיאטרון הקאמרי

[1]