הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
---|---|
תאריך | 22 במאי 1970 |
מקום | בקרבת מושב אביבים |
מטרה | אוטובוס תלמידים ישראלי |
קואורדינטות | 33°03′43″N 35°25′24″E / 33.062057°N 35.423431°E |
סוג | מארב |
נשק | רקטות בזוקה, רובי סער |
הרוגים | 13 אזרחים ישראלים[1] (מתוכם שמונה ילדים) |
פצועים | 19 |
מבצע | החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית |
מניע | טרור פלסטיני |
הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים היה פיגוע ירי שהתרחש ב-22 במאי 1970 על כביש הצפון הישן בסמוך לקיבוץ ברעם, והגבול בין ישראל ללבנון. חוליית מחבלים מארגון "החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית" ירתה אל עבר אוטובוס שהסיע את ילדי מושב אביבים ורצחה 12 מנוסעיו, בהם שמונה ילדים. נוסעת נוספת שהייתה ילדה בעת הפיגוע ונותרה עם רסיס בראשה בעקבות הפיגוע, נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של הרסיס[2].
התוקפים בחנו היטב את הכביש במשך מספר שבועות לפני התקיפה, והמארב תוכנן בקפדנות רבה.
הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 במאי 1970, בשעות הבוקר המוקדמות, יצא האוטובוס ממושב אביבים, כאשר הוא מסיע תלמידים אל שני בתי ספר אזוריים, כמנהגו מדי יום. האוטובוס נכנס לקיבוץ ברעם ויצא חזרה אל הכביש המוביל למושב דוב"ב וכאשר הגיע לנקודת המארב, פתחו המחבלים לעברו בירי אוטומטי מאסיבי משני צידי הדרך. הנהג היה בין אלו שנהרגו במכת האש הראשונה, כמו גם שני המבוגרים הנוספים באוטובוס. כל שלושת המבוגרים נהרגו בעת שהאוטובוס התרסק אל הסוללה בצידי הכביש, בזמן שהמחבלים המשיכו כל העת לירות אל תוך הרכב.
עד אשר כוחות ההצלה הגיעו מאביבים, המחבלים הספיקו לברוח מהמקום. בנוסף, עבר זמן רב עד אשר האמבולנסים והכוחות הצבאיים הגיעו, מה שאפשר לתוקפים זמן מספיק לברוח אל תוך לבנון ולהיעלם, ולכך שהאמבולנסים הגיעו מאוחר מדי כדי להציל חלק מהילדים, והם מתו מהפציעות האנושות. באוטובוס היו כ-30 ילדים מכיתות א' עד ג', מורות ושני מבוגרים נוספים. שמונה ילדים נרצחו (בין הגילאים שש עד תשע), ארבעה מבוגרים נרצחו אף הם (ביניהם נהג האוטובוס) ו-19 ילדים נפצעו מן הירי.
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילדים נקברו בחלקה מיוחדת בבית העלמין של צפת. במושב הוקמה אנדרטה לזכרם.
אירוע חבלני זה והתגברות פעולות הטרור בא��ור הגבול עם לבנון בשנות ה-70 בכלל הובילו לבסוף למבצע ליטני בשנת 1978, שבמהלכו פלש צה"ל לדרום לבנון כדי לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון ובכך להפחית את פעילותם כנגד ישראל.
לאחר הפיגוע הקשה הוחלט לסלול כביש עורפי כתחליף לכביש הצפון בקטע שבין דוב"ב לאביבים, המתבסס בחלקו על תוואי נחל דישון ונחל יראון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי נדב וחיותה דויטש, אתמול פער את לועו - סיפורם של אנשי אביבים, הוצאה עצמית, מצפה אבירים, 2020
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהוד יערי, בריחה מבוהלת של כפריים מהגזרה התיכונה בדרום לבנון, דבר, 24 במאי 1970
- מספר קרבנות ההתקפה על אוטובוס הילדים עלה ל-12, דבר, 24 במאי 1970
- דני צדקוני, ישראל מטילה על לבנון את האחריות להתנקשות באוטובוס של ילדי אביבים, למרחב, 24 במאי 1970
- ביירות: 20 נהרגו ו-40 נפצעו מהפגזה ישראלית בדרום־לבנון, למרחב, 24 במאי 1970
- הודעת הממשלה, למרחב, 24 במאי 1970
- בירות: טאנקים ישראלים מתרכזים בגבול, על המשמר, 24 במאי 1970
- רוצחי הילדים, על המשמר, 24 במאי 1970
- חלקת חללי הפיגוע באוטובוס-הילדים מאביבים בבית-העלמין בצפת, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
- היום לפני 37 שנה: אוטובוס ילדי אביבים באתר חדשות מחלקה ראשונה, 22 במאי 2007
- "השבוע לפני: אוטובוס הדמים באביבים"(הקישור אינו פעיל, 10.2.2022), כתבת וידאו, וואלה חדשות, 28 במאי 2010
- זהר אליה טוריאל, אחרי 50 שנה: במושב אביבים לא מתאוששים מאסון אוטובוס הילדים, באתר Xnet, 27 באפריל 2020
- פיגוע באוטובוס ילדי אביבים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1970
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נוסעת נוספת שהייתה ילדה בעת הפיגוע ונותרה עם רסיס בראשה בעקבות הפיגוע, נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של הרסיס
- ^ יאיר קראוס, 43 שנים אחרי: נפטרה מפיגוע האוטובוס באביבים, באתר nrg, 30 בדצמבר 2013
גולדה מאיר | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אירועים פוליטיים במהלך כהונותיה כראשת ממשלת ישראל |
|
|||||||
משפחתה | מוריס מאירסון (בן-זוג) • מנחם מאירסון (בן) • שרה מאירסון (בת) | |||||||
הנצחתה | בית חולים גולדה השרון • מרכז כרמל • מחלף גולדה מאיר • רמת גולדה (חיפה) • פארק גולדה • מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה • המשכן לאומנויות הבמה • שדרות גולדה מאיר (ירושלים) • מטבע עשרה שקלים חדשים • רמות גולדה מאיר (נוף הגליל) | |||||||
שונות | נעלי גולדה • גולדה (סרט תיעודי) • אישה ושמה גולדה • גולדה (סרט, 2023) • המטבח • לו קדר |