דוגה

דוגה / תוגה

מראה פנורמי
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 3 שטח האתר 0.75 קמ"ר שטח אזור החיץ 0.91 קמ"ר
מידות
שטח	91 הקטאר
היסטוריה
תרבויות	Punic people
תקופות	הפונית, ההלניסטית, הנומידית, הרומית והביזנטית.
מיקום
מדינה	תוניסיה תוניסיה
קואורדינטות	36°25′24″N 9°13′13″E / 36.42333333°N 9.22027778°E / 36.42333333; 9.22027778
(למפת תוניסיה מוגדלת)   תוניס ג'רבה קירואן ביזרטה ספקס סוסה קרתגו גאפסה לוב אלג'יריה הים התיכון דוגה (למפת תוניסיה רגילה)   תוניס ג'רבה קירואן ביזרטה ספקס סוסה קרתגו גאפסה לוב אלג'יריה הים התיכון דוגה

דוגה או תוגה (בערבית: دقة - "דקה"; בצרפתית: Dougga או Thugga) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בצפון-מערב תוניסיה. האתר משתרע על פני שטח של 700 דונם והודות לריחוקו ממרכזי יישוב אחרים בעת העתיקה ובהווה, הוא מצטיין ברמת שימור טובה. במקום שרידים מהתקופה הפונית, ההלניסטית, הנומידית, הרומית והביזנטית. בשנת 1997 הוכרזה דוגה כאתר מורשת עולמית.

דיודורוס סיקולוס מזכיר את דוגה כבר בסוף המאה ה-4 לפנה"ס, ולפי ממצאים ארכאולוגים בנקרופוליס שנתגלו בצפון האתר, היא נוסדה לפני המאה ה-5 לפנה"ס. כאשר המלך הנומידי מסיניסה כבש את האזור, הוא הפך את העיר לאחת מבירותיו. העיר שגשגה בתקופת יורשיו, ופיתחה תרבות פונית-לובית. כאשר יוליוס קיסר הביס את יובה הראשון, מלך נומידיה בקרב טפסוס בשנת 46 לפנה"ס, הוא סיפח את מזרח נומידיה לפרובינקיה אפריקה נובה ודוגה הפכה לעיר רומית. החל הימי אוגוסטוס ועד סוף המאה ה-1 התגוררו בעיר שתי קבוצות אוכלוסייה נבדלות זו מזו, האוכלוסייה המקומית אשר חייתה לפי המערכת המסורתית המקומית, והאוכלוסייה הרומית שהייתה כפופה לקולוניה של קרתגו וחייתה בהתאם לאורח החיים הרומי. מחד שמרה העיר על המתאר העירוני הנומידי, אך בה בעת הוקמו בה מבנים מונומנטליים רומיים. אף שהעיר הייתה קטנה, אפילו במושגי הזמן, ואוכלוסייתה לא חרגה מעולם מכ-5,000 תושבים, היא שגשגה בשל העורף החקלאי הפורה שלה, במיוחד במהלך המאה ה-2 וה-3. עם זאת, דוגה לא נחשבה לעיר חשובה, ואף ששגשגה והוקמו בה מבני ציבור מרשימים, היא נותרה בגדר עיר שוק שולית. בשנת 205 הוענק לדוגה מעמד של מוניקיפיום, וב-261 זכתה למעמדה של קולוניה, המעמד הגבוה ביותר ליישוב מסוגה. באותה עת הייתה למקום מושבו של בישוף והמשיכה ושגשגה גם במהלך המאה ה-4. במאה ה-5 החלה העיר לשקוע, ובתקופה הביזנטית, בין השנים 533–698, הייתה יישוב שולי. בתקופה זו הוקמה חומה סביב הפורום ומקדש סטורנוס, יונו ומינרווה הסמוך. בתקופה המוסלמית המשיך והתקיים יישוב כלשהו באתר, ואף הוקם בו מסגד פשוט במאה ה-14, אך המידע על דוגה מתקופה זו מועט.

המאוזולאום הלובי-פוני בדרום העיר הוא אחד המבנים הבולטים באתר. הוא נבנה כמשכן לשרידיו של הנסיך הנומידי אטבאן, והוא מתוארך לסוף המאה ה-3 לפנה"ס או לתחילת המאה ה-2 לפנה"ס. המאוזוליאום הוא המבנה המונומנטלי היחיד ששרד בתוניסיה מהתקופה הפונית. מעל הבסיס העשוי משש מדרגות ניצבת קומה רבועה ומעליה שלוש מדרגות נוספות. מעל לאלה שוכנת קומה נוספת שבכל אחד מצדדיה תבליטים בצורת שני עמודים יוניים, ועמודים נוספים בפינות. שלוש מדרגות נוספות מסתיימות בקומה שלישית ומעוטרת, שמעליה כיפה בצורת פירמידה. בכל אחד מצדדי הכיפה נראית דמות מכונפת, וגובהו הכולל של המבנה מגיע ל-21 מטר.

הפורום הרבוע והקטן מוקף באכסדרה של עמודי שיש, והחומה הביזנטית המאוחרת חוצה אותו. לצידו שוכן מקדש סטורנוס, יונו ומינרווה. בקדמת המקדש ניצבת שורה של שישה עמודים קורינתיים, ומתחתיו קריפטה שייתכן ושימשה ככנסייה בתקופה מאוחרת יותר. מקדש סטורנוס נמצא בחלק הנומידי המוקדם של העיר, והוא הוקם באתר בו שכן קודם לכן מקדש לבעל. מקדש יונו השמימית הוא המרשים שבמקדשי העיר. הוא נבנה בשנת 230 לערך והוא שוכן במרכזה של חצר בצורת חצי מעגל.

בתיאטרון הקטן מקום ל-3,500 צופים, ולמרות גודלו הצנוע, יש לזכור כי שימש עיר שבה התגוררות לכל היותר 5,000 תושבים. שער הניצחון לסוורינוס נבנה ככל הנראה כדי לציין את העלתה של העיר למעמד של מוניקיפיום בתקופתו. שער זה נמצא במצב מדורדר למדי, אך השער האחר המוקדש לקיסר אלכסנדר סוורוס השתמר במצב טוב. מרחצאות העיר הוקמו במאה ה-3 ושופצו במאה ה-4. במקום נמצא פסיפס של הקיקלופים, אך הוא שמור במוזיאון בארדו בתוניס.

מדיה וקבצים בנושא דוגה בוויקישיתוף

• אודות המאוזולאום בדוגה
• דוגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דוגה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

ערים ומושבות פיניקיות
כנען	ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ') פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה	אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי	כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון	רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים	תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה	צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן	אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה	אלליה (אנ')
מצר מלקרת	אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה	תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה	אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים	איבשם (אנ') • מגן
עוד	מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת

אתרי מורשת עולמית בתוניסיה
האמפיתיאטרון באל ג'ם • קרתגו • דוגה • הפארק הלאומי אישקל • קירואן • המדינה בסוסה • המדינה בתוניס • העיר הפונית והנקרופוליס בקרקואן • ג'רבה: עדות לדפוס התיישבותי בטריטוריית אי