לדלג לתוכן

גן וואהל לוורדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גן וואהל לוורדים
מידע כללי
תאריך הקמה 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 81 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′45″N 35°12′13″E / 31.7792°N 35.2036°E / 31.7792; 35.2036
(למפת ירושלים רגילה)
 
גן וואהל לוורדים
גן וואהל לוורדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת גן הוורדים

גן וואהל לוורדים בירושלים הוא גן ורדים ("רוזאריום") (אנ') השוכן בירושלים. הוא מהווה 'ריאה ירוקה' בלב קריית הממשלה, וסביבו מצויים מוסדות שלטון בהם משכן הכנסת, משרדי ממשלה ובניין בית המשפט העליון. מאז 2022 הגן סגור לרגל שיפוצים.

משכנה החדש של הספרייה הלאומית, ברקע משכן הכנסת וגן הוורדים דצמבר 2023
גן הוורדים, דצמבר 2023

הקמת גן הנשיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית להקים גן בלב קריית הממשלה עמדה על הפרק עם תכנון הגבעה כולה בראשית שנות ה-50. אדריכלי הנוף מאיר ויקטור ויחיאל סגל נקראו לתכנן את הגן, תוך התחשבות במבני השלטון שטרם נבנו (משכן הכנסת, למשל, הוקם רק ב-1966). הגן שהוקם באותה עת נקרא 'גן הנשיא', והוא יועד לטקסים ממלכתיים בלבד, כך שלציבור לא הותרה הכניסה אליו. רק במהלך שנות ה-60, בעקבות מאבק ציבורי, נפתח הגן לקהל הרחב, ואף הותקנו בו שבילים וספסלים ציבוריים.

בשנות ה-70 הוצב בגן העתק של פעמון החרות האמריקני, אולם הוא הועבר לגן פעמון הדרור שנבנה ב-1978.[1]

במהלך הכשרת הגן נתגלו בו שלוש מערות קבורה יהודיות עתיקות, שתוארכו לתקופת בית שני. המערות החצובות מעידות על קיום יישוב יהודי באזור באותה עת. ממצא ארכאולוגי נוסף בגן הוורדים הוא רצפת פסיפס שלמה מן התקופה הביזנטית. הרצפה נתגלתה בקיבוץ בית השיטה והיא מוצגת בצד השביל המוליך אל הכנסת.

הקמת גן הוורדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 חיפש דוד גלעד, חבר מועצת הפרחים בישראל וחובב ורדים, מקום לארח את תערוכת הוורדים הבינלאומית, שתוכננה להתקיים בישראל ב-1981. הוא פנה לאדריכל הנוף יוסף סגל (בנו של יחיאל סגל, מתכנן הגן המקורי), ובתמיכתו של ראש העיר, טדי קולק, הוחלט להסב את גן הנשיא לגן הוורדים.

הקמת הגן הסתייעה בתרומתם של ויויאן ומוריס וואהל והקרן לירושלים. הוא תוכנן בידי אדריכלי הנוף יוסף סגל, צבי דקל, אורי מילר ומאיר ויקטור. הגן משתרע על פני שטח של 81 דונמים,[2] ונחשב לגן הייצוגי והגדול ביותר בישראל לוורדים, שכן שתולים בו כ-15,000 שיחי ורדים מ-400 זנים שונים. הוורדים בגן פזורים בחלקות על פי ארצות, ובכל חלקה ישנם שלטי הסבר על סוג הוורדים ומוצאם.

תיאור ופעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלב הפארק מצוי אגם מלאכותי קטן בעל שני מפלסים, אליו מוזרמים המים בתעלה פתוחה ממפל. האגם מהווה אטרקציה תיירותית, ומהווה חלק מפעילות הפנאי והספורט הנערכת תדיר ברחבי הגן. במזרח הפארק פועל מנחת המסוקים על שם תא"ל שמואל אלדר, המשרת את באי הכנסת. סמוך אליו שוכנת מנורת הכנסת, הכלולה אף היא בתחומי גן הוורדים.

השימוש בגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מיקומו הייחודי של הגן המטופח בלב קריית הממשלה, נערכות בו מדי פעם קבלות פנים רשמיות לאורחי מדינת ישראל ועיריית ירושלים. מאידך, משמש המקום כמוקד להפגנות נגד משרדי הממשלה, ובאופן כמעט קבוע שוכנים בו אוהלי מחאה נגד השלטון. מאהל המחאה הגדול והמפורסם ביותר שאירח גן הוורדים היה נגד תוכנית ההתנתקות ב-2005. בשנת 2003 לאחר צעדת האמהות כמשפחות חד הוריות שיצאה ממצפה רמון בהנהגת ויקי קנפו, הוקם מאהל מחאה בגן עצמו שפעל במשך מספר חודשים. אל המאהל הזה עלו ברגל אמהות נוספות. בעקבות מחאה זו בוצעו תיקוני חקיקה בחוק הביטוח הלאומי ששיפרו במעט את מצבן.

ביוני 2022 תוכנן פרויקט לשדרוג גן הוורדים, שנועד להימשך כ-16 חודשים[3]. הפרויקט נמשך גם ב-2024[4]. במאי 2024 הוחלט על בניית גדר סביב הגן כחלק מ"היערכות המשטרה לטיפול באירועי מחאה המוניים"[5].

לחצו כדי להקטין חזרה
אצטדיון האתלטיקה בגבעת רםהאקדמיה ללשון העבריתהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושליםבית בלגיההכנסתמנזר המצלבהעמק המצלבההספרייה הלאומיתגן הוורדים על שם וואהלהיכל הספרדגם ירושלים בסוף ימי בית שנימוזיאון ארצות המקראמשרד האוצרמשרד הפניםמשרד ראש הממשלהבנק ישראלהתיכון ליד האוניברסיטההג׳וינטמוזיאון המדע בירושליםהגן הבוטנימרכז קזאלי לכימיה יישומיתמכון רקח לפיזיקההמרכז לחקר הרציונליותהמכון למדעי כדור הארץקריית הממשלההאוניברסיטה העברית בירושליםמוזיאון ישראל
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏


לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן וואהל לוורדים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]