ארמון ברולו
מידע כללי | |
---|---|
סוג | רב-קומות, גורד שחקים |
שימוש | משרדים |
כתובת | שדרת מאי 1370, בואנוס איירס |
מיקום | בואנוס איירס |
מדינה | ארגנטינה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1919–1923 (כ־4 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 1923 |
אדריכל | מריו פלנטי |
סגנון אדריכלי | אר נובו |
מידות | |
גובה | 100 מטר |
קומות | 22 |
קואורדינטות | 34°36′34.4″S 58°23′9.1″W / 34.609556°S 58.385861°W |
palaciobarolo | |
ארמון ברולו (בספרדית: Palacio Barolo) הוא גורד שחקים למשרדים הממוקם בשדרת מאי 1370, בואנוס איירס, ארגנטינה. הבניין מתנשא לגובה של 100 מטרים והוא בעל 22 קומות. הוא תוכנן בידי האדריכל מריו פלנטי בסגנון אקלקטי ונבנה בין השנים 1923-1919. עם סיום בנייתו היה לבניין הגבוה בעיר ובדרום אמריקה כולה.
בשנת 1997 הוכרז הבניין כאתר היסטורי לאומי.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדריכל האיטלקי מריו פלנטי הוזמן לתכנן את הבניין על ידי איש העסקים האיטלקי לואיס ברולו, שהיגר לארגנטינה בשנת 1890 ועשה את הונו מבדים סרוגים. התכנון הבסיסי שאב השראה מהאר נובו, אר דקו והגותיקה. הבניין תוכנן ועוצב בהתאם לקוסמולוגיה המשולשת של "הקומדיה האלוהית", המונעת על ידי ההערצה של האדריכל לדנטה אליגיירי. קומת המרתף וקומת הכניסה מייצגות את הגיהנום, קומות 1–14 מייצגות את כור המצרף וקומות 15–22 את גן עדן. גובהו (100 מטרים) תואם את מספר בתי השיר (קנטו) ביצירה.
המגדל בראש הבניין נראה ממונטווידאו, אורוגוואי. בעלי הבניין תכנן להשתמש בשלוש קומות, בעוד שאר הבניין יועד להשכרה.
עם סיום בנייתו בשנת 1923 היה לבניין הגבוה בעיר ובדרום אמריקה כולה – עד שנת 1936, בה הושלמה בנייתו של בניין קוואנה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ארמון ברולו (בספרדית)
- Catalogue of Monuments
- Photo essay of the palace
- Pictures (אורכב 19.02.2020 בארכיון Wayback Machine)
- Monument to the latin geniuses
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Decreto 437/97 del 16/05/97, servicios.infoleg.gob.ar