אטוואלפה

אטוואלפה
Ataw-wallpa

דיוקנו של אטוואלפה בציור בן משלחתו של פיסארו, 1533
לידה	1502 קיטו, אקוודור
הוצאה להורג	26 ביולי 1533 (בגיל 31 בערך) Plaza de Armas of Cajamarca, פרו
מדינה	אימפריית האינקה
מקום קבורה	קחאמרקה
בן או בת זוג	Coya Asarpay
סאפה אינקה 1532–1533 (כשנה) → ואסקאר

אטוואלפה (1502 – 26 ביולי 1533; נקרא בעברית גם אטאהואלפה) הוא הסאפה אינקה (תואר המקביל לקיסר בתרבות האירופית) השלושה עשר והאחרון של אימפריית האינקה באמריקה הדרומית לפני שנכבשה על ידי האימפריה הספרדית המתפשטת. הוא היה הקיסר האחרון ששלט על אימפריית האינקה לפני אובדן כוחה כתוצאה מהמלחמה בספרדים.

אטוואלפה היה בנו של הקיסר ואיינה קאפאק מאחת מנשותיו, נסיכת ממלכת קיטו רבת העוצמה. עם מותו של ואיינה קאפאק, חולקה ממלכתו בין שני בניו, אטוואלפה עצמו וואסקאר אחיו. בשנת 1530 התחיל אטוואלפה בכיבוש ממלכת אחיו, ובשנת 1532, בתום מלחמת אזרחים עקובה מדם, ניצח את ואסקאר בקרב ליד קוסקו, כלא אותו ועלה לשלטון. שלטונו נמשך שנה בלבד, והסתיים עם בואם של הקונקיסטדורס, הכובשים הספרדים.

לאחר הגעת הספרדים לאמריקה בכלל ולאמריקה הדרומית בפרט הם החלו אלו במסע כיבוש וביזה תוך רמיסת שבטים וממלכות, בעזרת הנשק החם, הפרשים וכלי הנשק מברזל שלא היו מוכרים לשבטי האינדיאנים, וכן העורמה הפוליטית והמגפות שהביאו איתם. הדבר הודגם היטב בכיבוש ממלכת האצטקים (מקסיקו של היום) בידי הרנאן קורטס בשנת 1519, מעשה אשר שימש השראה לכיבוש פרו בידי פרנסיסקו פיסארו, ארבע עשרה שנים לאחר מכן.

לאחר שני מסעות ספרדיים כושלים בראשותו של פיסארו, אשר הגיעו רק עד חופיה הדרומיים של קולומביה ואל עיר הנמל טומבס בצפונה של פרו המודרנית, הצליח פיסארו להגיע שוב אל העיר טומבס החרבה, כתוצאה ממלחמת האזרחים שהתנהלה חודשים מספר לפני כן. משלחת בראשותו של ארננדו דה סוטו יצאה אל לב פרו וחזרה כעבור ימים אחדים עם תשורות זהב ושליחו של אטוואלפה, אשר הציע לספרדים להיפגש עם הקיסר בעיר המרפא קחאמרקה, בה נשאר מיד בסיומה של מלחמת האזרחים בשל פציעה ברגלו.

ערך מורחב – קרב קחאמרקה

בראשות 168 קונקיסטדורס, מהם כ-67 פרשים, יצא פיסארו אל קחאמרקה. בנקודות רבות לאורך הדרך יכול היה אטוואלפה לעצרו, אולם הניח לצבא הקונקיסטדורס הקטן להתקדם אל לב ארצו מתוך ביטחון עצמי מופרז. בתום מסע מתיש בן חודשיים ו-550 קילומטרים דרך הרי האנדים, הגיע פיסארו לעיר והחל במגעים לתיאום הפגישה. הוא שכנע את אטוואלפה לסור ולהיפגש איתו בכיכר המרכזית של קחאמרקה, אשר הייתה מוקפת משלושת צדדיה בבניינים ארוכים ונמוכים, בהם התחבאו הקונקיסטדורס הספרדים. ייתכן כי פיסארו הגה תוכנית זו משום שחשש מצבאו האדיר של אטוואלפה אשר חנה בקרבת קחאמרקה אותה העת, וייתכן שביקש מלכתחילה את הכופר העצום תמורת ראשו של האינקה. בין כך ובין כך, הגיע האינקה לפגישה בלוויית פמליה לא חמושה בת 6,000 איש, בהאמינו כי הספרדים לא יעזו לתקוף אותו בעירו ובארצו, מוקפים בצבא אדיר בן 200,000 איש.

כשהגיע אטוואלפה לכיכר, ציווה עליו הכומר של פיסארו לאמץ את הנצרות ולהכיר במרותו של קרל החמישי מלך ספרד. אטוואלפה, כצפוי, סירב לשתי הדרישות בזעם ודחה את כתבי הקודש שהוצעו לו בידי הכומר הדומיניקני. סירוב זה היווה את האמתלה בידיו של פיסארו וחבר מרעיו הספרדים להסתער על האינקה וצבאו. בקרב, שדמה יותר לטבח, נהרגו בין 2,000 ל-10,000 מבני האינקה מאש תותחים ורובים, ומחרבותיהם של הספרדים. בסיומו של הטבח נלקח אטוואלפה כבן ערובה בידיהם של הספרדים.

הספרדים, אשר ידעו היטב מה ערכו של האינקה כבן ערובה, דרשו תמורת ראשו כופר מלא. האגדה מספרת, כי אטוואלפה הציע לצפות את רצפת החדר בזהב תמורת שחרורו, וכאשר פיסארו לא הגיב, הציע האינקה למלא את החדר עד תקרתו בכלי זהב. בין כך ובין כך, כלי זהב זרמו מכל רחבי האימפריה ומילאו את החדר תוך שלושה חודשים. בינתיים, הורה אטוואלפה להוציא את אחיו השבוי ואסקאר להורג, מתוך חשש כי הספרדים ימליכו אותו כסאפה אינקה תחתיו.

כמות הזהב העצומה שקיבלו הספרדים הייתה לשווא: פיסארו סירב לשחרר את אטוואלפה לחופשי. בתום קבלת דמי הכופר, הועמד אטוואלפה למשפט חפוז ונלעג, בו הואשם בגילוי עריות (שכן מאז הקמת אימפריית האינקה היה למנהג שעל הקיסר להינשא לאחותו), בעבודת אלילים, בהדחת המלך החוקי ורציחתו, ובניאוף, "שכן הוא מתענג בגלוי על נשים מרובות". בית הדין החליט על הוצאתו להורג של אטוואלפה בשריפה. האינקה השבוי התחנן על חייו, והכומר הספרדי הציע לו עסקה: התנצרותו של האינקה תמורת המתקת העונש למוות בחניקה. אטוואלפה הסכים, וב-26 ביולי 1533 הוצא קיסר האינקה להורג.

מותו של אטוואלפה היה הרסני עבור אימפריית האינקה. בהיעדרו של מנהיג וברוח שבורה, הצליח פרנסיסקו פיסארו תוך מספר חודשים לכבוש את בירת האימפריה, קוסקו, ותוך דורות ספורים של התנגדות לא נותר דבר מממלכת האינקה. על אף שהמלך קרלוס הראשון גינה בחריפות את הוצאתו להורג של אטוואלפה, לדבריו כבר לא הייתה כל השפעה, שכן הוא שמע על הוצאתו להורג של קיסר האינקה רק חודשים מספר לאחר המעשה.

מדיה וקבצים בנושא אטוואלפה בוויקישיתוף

• אטוואלפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ביוגרפיה באנציקלופדיה להיסטוריה עתיקה (באנגלית)
• אטוואלפה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

קיסרי האינקה
קיסרי האינקה לפני הכיבוש הספרדי
שושלת הורין	מאנקו קאפאק • סינצ'י רוקה • יוקי יופאנקי • מאיטה קאפאק • קאפאק יופאנקי
שושלת פנקה	אינקה רוקה • יאואר ואקאק • ויראקוצ'ה אינקה • פאצ'אקוטי • טופאק אינקה יופאנקי • ואיינה קאפאק • ואסקאר • אטוואלפה
קיסרי האינקה לאחר הכיבוש הספרדי
שושלת חנן קוסקו	טופאר ואלאפה • מאנקו אינקה יופאנקי • פאויו אינקה • סאיירי טופאק • טיטו קוסי • טופאק אמארו
אחר
ממלכות האינקה	ממלכת קוסקו • אימפריית האינקה • מדינת נאו-אינקה
מאסקפאיצ'ה • דת האינקה