דוד
דּוֹד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דוד |
הגייה* | dod |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ו־ד |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | נ׳ דּוֹדָה, ר׳ דּוֹדִים |
- אדם הקשור בקשר משפחתי כאחי אחד ההורים, או בן הזוג של אחד כזה.
- ”וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת-אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר-צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן-נֵר דּוֹד שָׁאוּל“ (שמואל א׳ יד, פסוק נ)
- לשון המקרא אדם הקשור בקשר אהבה.
- ”עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי-לָךְ“ (שיר השירים ב, פסוק י)
- לשון המקרא רגש האהבה. דודים
- "שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַּי לָךְ" (שה"ש)
- "וְהִנֵה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִּים" (יחזקאל ט"ז ח)
גזרון
עריכה- (2) אכדית בהגיית: דָאַדֻ (dādu), בהוראת: מאהב,אהוּב [1].
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהאחי אחד ההורים
- איטלקית: zio
- אנגלית: uncle
- גרמנית: Onkel
- הולנדית: oom, nonkel
- יוונית: θείος (תעתיק: theíos)
- יידיש: פעטער
- יפנית: 伯父, 叔父 (תעתיק: oji)
- לטינית: patruus (אחי האב)
- avunculus (אחי האם)
- خال (אחי האם, תעתיק: חָ'אל)
- פולנית: stryj (אחי האב)
- wuj (אחי האם)
קישורים חיצוניים
עריכה- יעקב עציון, "אצל הדודה והדוד (לפרשת אחרי מות – קד��שים)". השפה העברית
דּוּד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דוד |
הגייה* | dud |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ דְּוָדִים; דּוּד־, ר׳ דּוּדֵי־ |
- לשון המקרא מכל גדול להרתחת מים, לצרכי חימום או בישול.
- ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)
גיזרון
עריכה- השורש של דוד 'מכל להרתחה' קרוב אל זוד 'רתח', משם הזיד, נזיד.[2]
- מקביל לאכדית דוּדֻ dūdu
- 'סיר לבישול', אוגריתית dd 𐎄𐎄 – מכל או קדירה.[3]
מידע נוסף
עריכה- ועד הלשון העברית, מילון למונחי תברואה: הבראת מעונות, תרפ"ח (1928).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: boiler
קישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוודים |
דָּוִד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דויד |
הגייה* | david |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ו־ד |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות |
- שם פרטי לזכר.
- מלך ישראל השני וראש השושלת העיקרית.
- ”וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם“ (ירמיהו ל, פסוק ט)
- "דוד אוהב אותך / אל תגידי שלא ידעת / לנצח / דוד אוהב אותך / ורוצה לעשות לך בת / או בן, או משהו..." (דוד, מאת מאיר גולדברג)
גזרון
עריכה- קאסוטו ובנימין מזר מצאו בתעודות חיצוניות למקרא כי תיבת "דֲוִוידו(ם)" (dāwidu(m קיימת אצל השבטים הנודדים-שמיים-מערביים ממארי של המאה ה־18 לפנה"ס בהוראת "ראש שבט"; מאוחר יותר גם בהוראת "שר-הצבא-בשירותו-של-מושל".[4] טור־סיני אף מוסיף שזמרילם מלך מארי הכה את ה-"דווידום" של בני אמינא (שבטים שמיים שישבו סמוך לפרת). במצבת מישע של מלך מואב מופיעה תיבת "דודה" (אשב. משמ. את. אראל. דודה), כנראה בהוראה שלעיל, קרי - (שריד, מאוחסן בארון) של אב קדמון או ראש שבט.[5]
- ”וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֘ וְגַם־בְּדָוִד֘ אֲנִ֣י??? מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן “ (שמואל ב׳ יט, פסוק מד) בפסוק זה חלה כנראה שגיאת מעתיק ויש לקרוא כתרגום השבעים, במקום המילה "דוד" - "בכור".
צירופים
עריכהנגזרות
עריכה- דָּוִידִּי(כינוי, ושם משפחה)
- דּוּדְּל, דָּוִדְּל(יידישאי)
- דּוּדִי
- דַּאוּד(ערבית)
מילים נרדפות
עריכה- בן ישי (2)
תרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דויד |
סימוכין
עריכה- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago,1956-1995 / (dādu) . עמ'- 20
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 262
- ↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו. ירושלים, מוסד ביאליק , תשי"ד-1954. כרך ב', עמ' 629.
- ↑ לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, כרך ט"ו, תש"ז.