הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: לב

לֵב בלשון המקרא הוא תוֹך, אמצע של דבר:

(שמואל ב יח יד): "וַיֹּאמֶר יוֹאָב 'לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ', וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם, עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה"
(שמות טו ח): "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִיָם, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם"
(משלי כג לד): "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל"
(משלי ל יט): "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה"
(תהלים מו ג): "עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ, וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים"

לֵב הוא גם התוך והאמצע של גוף האדם, ובפרט - איבר פנימי מסויים בגוף האדם, כנראה האיבר שנקרא לב בלשון ימינו:

(תהלים מה ו): "חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ"
(מלכים ב ט כד): "וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת, וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו, וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ"
(שמות כח ל): "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה'; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד"
(שמואל ב יח יד): "וַיֹּאמֶר יוֹאָב 'לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ', וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה"
(הושע יג ח): "אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם, וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם"

לב - מחשבות ורגשות

בכל שאר הפסוקים (בערך 95%) הלב מציין את הפנימיות של נפש האדם - מקום המחשבות והרגשות.

בלשון ימינו, הלב הוא סמל לרגשות (לב אדום מסמל אהבה, לב שבור מסמל אכזבה, וכו'...), בניגוד לראש - המסמל את המחשבות ההגיוניות וה"קרות" יותר. אך בלשון המקרא, אין הבחנה ברורה בין שני סוגי המחשבות; המושג לב מסמל את המקום שבו נמצאות המחשבות כולן - הרגשיות והשכלתניות גם יחד.

יש מחשבות טובות וחכמות:

(משלי ב ב): "להקשיב לחכמה אזנך, תטה לבך לתבונה"( פירוט )
(משלי טו יד): "לב נבון יבקש דעת, ופני כסילים ירעה אולת"( פירוט )
(משלי טז ט): "לב אדם יחשב דרכו, וה' יכין צעדו"( פירוט )
(שמות לה לד): "ולהורת נתן בלבו, הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן"

ומחשבות רעות:

משלי ו יח: " "לב" "חרש" "מחשבות און, רגלים ממהרות לרוץ לרעה" "
משלי יב ח: " "לפי שכלו יהלל איש, ונעוה לב" "יהיה לבוז" " ( פירוט )
(משלי יב כ): "מרמה בלב חרשי רע, וליעצי שלום שמחה"( פירוט )
(בראשית ו ה): "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום"

ויש גם פסוקים שבהם הלב הוא מקום הרגשות, כמו בלשון ימינו:

(משלי יג יב): "תוחלת ממשכה מחלה לב, ועץ חיים תאוה באה"( פירוט )
(משלי טו יג): "לב שמח ייטב פנים, ובעצבת לב רוח נכאה"( פירוט )
(משלי כג יז): "אל יקנא לבך בחטאים, כי אם ביראת ה' כל היום"( פירוט )
(משלי כג ז): "כי כמו שער בנפשו כן הוא, אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך"( פירוט )

המחשבות והרגשות כולן שייכות לפנימיות האדם, ולכן כולן מיוחסות לאותו לב.

שמירה על הלב

אחד מגורמי המוות העיקריים בדורנו הוא מחלת לב. גם בתנ"ך נאמר שיש לשמור על הלב, והמשמעות של שמירה זו היא כפולה - שמירה פיסית ושמירה נפשית:

(משלי ד כג): "מכל משמר נצר לבך, כי ממנו תוצאות חיים"- יש לשמור היטב על בריאות האיברים הפנימיים, ובפרט על הלב, כי ממנו יוצא הדם הנותן חיים לכל הגוף; יש לשמור היטב על הרגשות, כי הרגשות שבלב משפיעים על בריאות הגוף; ויש לשמור היטב על המחשבות, כי המחשבות משפיעות על בריאות הנפש.
(משלי כג לג): "אל תרא יין כי יתאדם... עיניך יראו זרות, ולבך ידבר תהפכות"- כשאדם מתמכר ליין, הוא עלול לפגוע בבריאותם של האיברים הפנימיים שלו - הם עלולים "לדבר תהפוכות", לפעול באופן הפוך מתפקידם העיקרי; מעבר לכך, כשאדם משתכר, המחשבות שלו "מדברות תהפוכות", הוא חושב דברים שהם היפך המציאות.

לב - לבב

המילה לֵב כתובה לפעמים גם בכתיב מלא, לֵבָב. על-פי חז"ל, המילה לבב רומזת לכך שלאדם יש שני לבבות:

באופן פיזי: בלב של האדם יש כידוע שני חצאים - החצי השמאלי והחצי הימני. כשאומרים 'לב' מתכוונים לאחד מהחצאים, וכשאומרים 'לבב' מתכוונים לשניהם.
באופן נפשי: במחשבותיו של האדם יש כוחות שונים, למשל היצר הטוב והיצר הרע. כשאומרים 'לב' מתכוונים לכוח אחד וכשאומרים 'לבב' מתכוונים לשניהם. לכן פירשו חז"ל, ש"ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך" הכוונה בשני היצרים שלך, ביצר הטוב וביצר הרע.

פסוקים נוספים

משלי ז י: "והנה אישה לקראתו; שית זונה ונצורת לב" - אישה שמסתירה את המחשבות והכוונות האמיתיות שלה (ראו פיתויי האישה הסוררת )
משלי כז יט: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם"= מי שמנסה להסתכל לתוך ליבו של רעהו כדי לקרוא את מחשבותיו, למעשה רואה שם את המחשבות שלו עצמו ( פירוט ).
הצדיקים משתמשים בליבם על-מנת לחשוב על הדברים שהם מוציאים מפיהם (ראו לחשוב לפני שמדברים ).
החכם מלמד את תלמידו לשמור את דברי החכמה בתוך ליבו, או לקשור אותם על ליבו, או לכתוב אותם על לוח ליבו (ראו תכשיטים כמשל לחכמה ).
משלי ח ה: "הבינו פתיים ערמה; וכסילים הבינו לב" - כסיל = השונא ללמוד , לא יודע איך להשתמש בלב ( פירוט ).

פירושים נוספים

2. ע"פ מלבי"ם, הלב הוא "הכוח המושל בגוויה", כלומר הכוח שבו שולט האדם במעשיו. יש אדם חכם לב , ששולט במעשיו בחכמה, ויש אדם חסר לב , שאינו מסוגל לשלוט במעשיו, וגם כסיל הוא אדם רודף תענוגות שאינו אוהב להשתמש בליבו.

אולם, פירוש זה אינו מתאים לכל הפסוקים שבהם הלב הוא מקום המחשבות, ואינו קשור דווקא להתנהגות.

3. ראו גם תפקידו של הלב במקרא / יהודה אייזנברג .

ראו לב - לבב בספר שופטים .

ביטויים

חסר לב = שאינו מסוגל לחשוב .
חכם לב = הלומד ומפנים את הדברים שהוא לומד .
גבה לב = החושב מחשבות של גאוה והתנשאות .
רך לבב = שמחשבותיו מושפעות בקלות מאירועים קשים .
בכל הלב = בכל המחשבות והכוונות .
לב מלא ברוח .
קנאת לב .
לב שמח .
לב רע .
חכמים בדיבור, נבונים בלב - האדם הנבון משתמש בעיקר בלב, שם נשמרת התבונה.
עיקש לב / לבב עיקש
לב מלך/ים
לב נמס
לב חדש
לב קשה/חזק/אמיץ/כבד
תום לב

פסוקים נוספים

(תהלים לג יא): "עצת ה' לעולם תעמד, מחשבות לבו לדר ודר"
(דברי הימים א כט יח): "ה' אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו, שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך, והכן לבבם אליך"
(ישעיהו י ז): "והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב, כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט"
(יחזקאל לח י): "כה אמר ד' ה': והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה"
(זכריה ז י): "ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו, ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם"
(תהלים קמ ג): "אשר חשבו רעות בלב, כל יום יגורו מלחמות"
(משלי ב י): "כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם"( פירוט )
(משלי ג א): "בני! תורתי אל תשכח, ומצותי יצר לבך"
(משלי ג ג): "חסד ואמת אל יעזבך, קשרם על גרגרותיך, כתבם על לוח לבך"( פירוט )
(משלי ג ה): "בטח אל ה' בכל לבך, ואל בינתך אל תשען"( פירוט )
(משלי ד ד): "וירני ויאמר לי 'יתמך דברי לבך, שמר מצותי וחיה'"( פירוט )
(משלי ד כא): "אל יליזו מעיניך, שמרם בתוך לבבך"
(משלי ה יב): "ואמרת 'איך שנאתי מוסר, ותוכחת נאץ לבי'"
(משלי ו יד): "תהפכות בלבו חרש רע, בכל עת מדנים ישלח"
(משלי ו יח): "לב חרש מחשבות און, רגלים ממהרות לרוץ לרעה"
(משלי ו כא): "קשרם על לבך תמיד, ענדם על גרגרתך"( פירוט )
(משלי ו כה): "אל תחמד יפיה בלבבך, ואל תקחך בעפעפיה"
(משלי ז ג): "קשרם על אצבעתיך, כתבם על לוח לבך"( פירוט )
(משלי ז י): "והנה אשה לקראתו, שית זונה ונצרת לב"( פירוט )
(משלי ז כה): "אל ישט אל דרכיה לבך, אל תתע בנתיבותיה"
(משלי ח ה): "הבינו פתאים ערמה, וכסילים הבינו לב"( פירוט )
(משלי י כ): "כסף נבחר לשון צדיק, לב רשעים כמעט"( פירוט )
(משלי יא כ): "תועבת ה' עקשי לב, ורצונו תמימי דרך"( פירוט )
(משלי יא כט): "עוכר ביתו ינחל רוח, ועבד אויל לחכם לב"( פירוט )
(משלי יב כג): "אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת"( פירוט )
(משלי יב כה): "דאגה בלב איש ישחנה, ודבר טוב ישמחנה"( פירוט )
(משלי יד י): "לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר"( פירוט )
(משלי יד יג): "גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה"( פירוט )
(משלי יד יד): "מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב"( פירוט )
(משלי יד ל): "חיי בשרים לב מרפא, ורקב עצמות קנאה"( פירוט )
(משלי יד לג): "בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע"( פירוט )
(משלי טו ז): "שפתי חכמים יזרו דע��, ולב כסילים לא כן"( פירוט )
(משלי טו יא): "שאול ואבדון נגד ה', אף כי לבות בני אדם"( פירוט )
(משלי טו טו): "כל ימי עני רעים, וטוב לב משתה תמיד"( פירוט )
(משלי טו כח): "לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות"( פירוט )
(משלי טו ל): "מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם"( פירוט )
(משלי טו לב): "פורע מוסר מואס נפשו, ושומע תוכחת קונה לב"( פירוט )
(משלי טז א): "לאדם מערכי לב, ומה' מענה לשון"( פירוט )
(משלי טז ה): "תועבת ה' כל גבה לב, יד ליד לא ינקה"( פירוט )
(משלי טז כג): "לב חכם ישכיל פיהו, ועל שפתיו יסיף לקח"( פירוט )
(משלי יז ג): "מצרף לכסף וכור לזהב, ובחן לבות ה'"( פירוט )
(משלי יז טז): "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין"( פירוט )
(משלי יז כ): "עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה"( פירוט )
(משלי יז כב): "לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם"( פירוט )
(משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו"( פירוט )
(משלי יח יב): "לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה"( פירוט )
(משלי יח טו): "לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת"
(משלי יט ג): "אולת אדם תסלף דרכו ועל ידוד יזעף לבו"( פירוט )
(משלי יט ח): "קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב"( פירוט )
(משלי יט כא): "רבות מחשבות בלב איש ועצת ידוד היא תקום"( פירוט )
(משלי כ ה): "מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה"( פירוט )
(משלי כ ט): "מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי"( פירוט )
(משלי כא א): "פלגי מים לב מלך ביד ידוד על כל אשר יחפץ יטנו"( פירוט )
(משלי כא ב): "כל דרך איש ישר בעיניו, ותכן לבות ידוד"( פירוט )
(משלי כא ד): "רום עינים ורחב לב, נר רשעים חטאת"( פירוט )
(משלי כב יא): "אהב טהור לב, חן שפתיו רעהו מלך"( פירוט )
(משלי כב טו): "אולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו"
(משלי כב יז): "הט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתי"( פירוט )
(משלי כג יב): "הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת"( פירוט )
(משלי כג טו): "בני! אם חכם לבך, ישמח לבי גם אני"
(משלי כג יט): "שמע אתה בני וחכם, ואשר בדרך לבך"
(משלי כג כו): "תנה בני לבך לי, ועיניך דרכי תרצנה"
(משלי כד ב): "כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה"( פירוט )
(משלי כד יב): "כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו"( פירוט )
(משלי כד יז): "בנפל אויביך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך"( פירוט )
(משלי כד לב): "ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר"
(משלי כה ג): "שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר"( פירוט )
(משלי כה כ): "מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע"( פירוט )
(משלי כו כג): "כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע"( פירוט )
(משלי כו כה): "כי יחנן קולו אל תאמן בו, כי שבע תועבות בלבו"( פירוט )
(משלי כז ט): "שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש"( פירוט )
(משלי כז יא): "חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר"
(משלי כז יט): "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"( פירוט )
(משלי כז כג): "ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים"( פירוט )
(משלי כח יד): "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה"( פירוט )
(משלי כח כו): "בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט"( פירוט )
(משלי לא יא): "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר"( פירוט )

תגובות מתוך דיון בפורום "עצור כאן חושבים" :

kisarita :... וזאת בגלל שבתקופת המקרא, עוד לא המציאו את הרעיון של התנגדות בין השכל לרגש. זה בעצם אותו דבר, שניהם מתיחסים למחשבות, אלא שהרגש יותר קרוב ואישי בתוך החושב עצמו, כחלק ממנו, עד כדי כך שיכול לעורר תגובה גופנית (דופק, דמעות, הפעלת הורמונים), אולם מה שנקרא היום "שכל"- אותו דבר, רק יותר רחוק, מופשט מהחושב, כמשהו מחוצה לו.

משום מה, באיזשהו שלב מאוחר יחסית, החליטו להפריד בין זה לזה, ומשום מה החליטו שה"שכל" הלא אישי עדיף.

"וידעת היום, והשבות אל לבבך..." אולי משקף את זה?

אריק123 : בזמן הקדמונים סברו שהמחשבה נמצאת בלב. כיום אנו יודעים שהכל, הן שכל והן רגש מקורם במוח, אך עדיין אנחנו מייחסים את הרגשות ללב בגלל הסבות שהזכרת.

לב_אהרן : דובר מענין "לב" שנתפס בעבר כמשכן השכל (אריסטו כידוע היה בטוח כי המוח - כל תפקידו הוא לצנן הדם). אך גם היום ידוע כי הלב אינו רק משאבה, כפי שסברו בעת התגלות מחזור הדם. היום יודעים כי עליו להתאים במדוייק את קצב פעימותיו בכל רגע כפי מידת התאמצותו של האדם, פיזית וגם נפשית. הרי כי נדרש לכך סוג מסויים של "לב מבין".. כלומר, קשר הדוק ביותר עם המוח, ואולי לכן השתלות לב זר אינן מחזיקות מעמד לאורך שנים.

ראו גם: איזה איבר בגוף נקרא בתנ"ך לב / עצור כאן חושבים .

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לב - אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lv