שם קיבוצי

שם עצם ביחיד המתאר אוסף של עצמים

בבלשנות, שם עצם קיבוצי הוא שם עצם ביחיד המתאר אוסף של עצמים.

נהוג להבחין בין שם עצם קיבוצי המתאר אוסף של עצמים דומים כגון צאן ובקר, לשם עצם כולל המתאר חומר בלתי ספיר כגון מים וחול.

המשמעות של שמות קיבוציים יכולה להיות ספציפית לשם עצם מסוים כגון "דגה" או "צמחייה", שהמשמעות שלהן ספציפית לקבוצת דגים ולקבוצת צמחים בהתאמה, אך יכולה גם לכלול משמעות שאינה ספציפית, כגון שם העצם "קבוצה", היכול להיו�� מיושם על מספר שמות עצם כגון קבוצת ילדים, קבוצת צמחים, ושמות עצם נוספים.

התאם

עריכה

אף על פי שמבחינת התוכן שם עצם קיבוצי מבטא רבים, מבחינה דקדוקית הוא נחשב כיחיד ועל כן על פי כללי הדקדוק בעברית צריך להיות התאם במין ובמספר בין שם העצם והפועל הסמוך אליו. בצירופי סמיכות בעברית ההתאם הוא בין גרעין הצירוף למין והמספר, גרעין הצירוף הוא לרוב המילה הראשונה המופיעה בצירוף, לדוגמה: בצירוף "תושבי הכפר", התושבים מהווים גרעין הצירוף ועל כן יש לומר "תושבי הכפר החליטו" ולא "תושבי הכפר החליט". אולם כאשר גרעין הצירוף הוא שם קיבוצי נוצר חוסר התאמה בין המספר הדקדוקי לבין תוכן הצירוף ואמנם נהוג גם במקרים הללו להתאים את הפועל למספר הדקדוקי של גרעין הצירוף ולא לתוכנו, למשל "ועד העובדים מחה", אך במקרים מסוימים ניתן להתאים את המספר הדקדוקי של הפועל גם לתוכן הצירוף. ניתן למצוא דוגמאות להתאם ברבים עבור שם קיבוצי וצירוף המכיל שם קיבוצי בלשון המקרא: "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" (ישעיה ט', א'), "שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד" (שיר השירים ד', א').[1][2][3]

גזירה

עריכה

בשפות רבות שמות קיבוציים נוצרים באמצעות גזירה מורפולוגית, ולשפות שונות ישנן מוספיות נפוצות לסימון שמות עצם כקיבוציים. אך מכיוון שגזירה מורפולגית היא תהליך יחסית איטי להיווצרות מילים היא פחות פורה מאשר השיטות המורפולוגיות התחביריות הגלויות, וישנם מעט שמות קיבוציים שנוצרים כך. כמו כל המלים הנגזרות, שמות קיבוציים רבים שנוצרו בדרך זו נבדלים לעיתים קרובות סמנטית מהמילים המקוריות, תוך שהם מקבלים לעיתים קרובות קונוטציות חדשות ולעיתים אף דנוטציות חדשות.

מוספיות

עריכה

בפרוטו-הודו-אירופית המוקדמת היה נפוץ השימוש בסיומת "eh₂*" ליצירת שמות קיבוציים, שהתפתחה לסיומת הריבוי הלטיני הנייטרלי "a-". הפרוטו-הודו-אירופית המאוחרת השתמשה בסיומת "t*", שהתפתחה לסיומת האנגלית "th-", כמו ב-"youth".

עברית

עריכה

בעברית הסיומות "-ה" "-יה" ו"-ת" המשמשות לעיתים קרובות להטיית שם עצם מזכר לנקבה יכולות לשמש גם לגזירת שם קיבוצי, כמו במילים עננה, צמחייה וגמלת.

אנגלית

עריכה

הסיומות האנגלית "-age-" ו-"-ade-" מסמנות לרוב שם קיבוצי. לפעמים, הקשר ניכר כמו במילים: baggage, drainage, blockade (מטען, ניקוז, סגר). אך אף על פי שניתן להבין בקלות את האטימולוגיה, המילים הנגזרות מקבלות משמעות מובחנת.

גרמנית

עריכה

גרמנית משתמשת בקידומת "-ge" כדי ליצור שמות קיבוציים. לעיתים קרובות גזע המילה מקבל אומלאוט, ולא פעם בנוסף לקידומת "ge" מצטרפת גם סיומת. כמעט כל שמות העצם שנוצרו באופן זה הם בעלי מין דקדוקי נייטרלי, לדוגמה: das Gepäck (מטען) 《 der pack (חבילה), das Gefieder (פלומה) 《 die feder (נוצה).

מלבד הקידומת "ge" יש גם סיומות שיוצרות שמות קיבוציים כמו "welt" ו-"masse".

מיזוג מטונימי של המספר הדקדוקי

עריכה

מטונימיה היא דרך נוספת של יצירת שמות קיבוציים, על ידי החלפת השם במסומן שהוא מייצג, הוא הופך מיחיד לרבים. ואף על פי שדקדוקית הוא נותר יחיד מבחינת התוכן שלו הוא מסמן רבים. לדוגמה: במשפט "כל המדינה נרגשת", המדינה שהיא מקום פיזי עברה מטונימיה והיא מסמנת את אוסף האנשים שהם חלק ממנה שהם נרגשים.

דוגמאות לשמות קיבוציים

עריכה

דגה, עננה, צמחייה, חמרת, גמלת,

נשק, ציוד, מטען, מזון, בשר, שיער, פלומה,

צאן, בקר,

עדר, להקה, קבוצה, צוות, צמד, זוג, חבורה, שיירה,

ממשלה, עם, חברה, אוכלוסייה, ועד, ארגון,

דוגמאות לשמות כוללים

עריכה

מים, יין, חלב, צוף,

מלח, סוכר, דבש, חול, עפר,

ברזל, זהב, כסף, נחושת, עץ (חומר),

ראו גם

עריכה
מושגי בלשנות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ העם החליט או העם החליטו – התאם לשמות קיבוציים, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1 במרץ 2016
  2. ^ רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏25 במרץ 2010
  3. ^ נושא התאם דקדוקי, באתר האקדמיה ללשון העברית