מדגסקר

מדינת אי באוקינוס ההודי

רפובליקת מדגסקרמלגשית: Repoblikan'i Madagasikara, בצרפתית: République de Madagascar), בשמה הקודם הרפובליקה המלגשית, היא מדינת איים השוכנת באוקיינוס ההודי, מול מוזמביק שבדרום מזרח אפריקה. המדינה כוללת את האי מדגסקר, שהוא האי הרביעי בגודלו בעולם, וכן מספר רב של איים פריפריים קטנים יותר.

רפובליקת מדגסקר
Repoblikan'i Madagasikara
République de Madagascar
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיה
מוטו לאומי אהבה, מולדת, קידמה
המנון לאומי ארץ אבותינו האהובה
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש המדינה נשיא מדגסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מדגסקר אנדרי רג'ואלינה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת מדגסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת מדגסקר כריסטיאן נצאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית מלגשית, צרפתית
עיר בירה אנטננריבו 18°55′S 47°31′E / 18.917°S 47.517°E / -18.917; 47.517
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של מדגסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[1] 587,041 קמ"ר (48 בעולם)
אחוז שטח המים 0.009%
אזור זמן UTC +3
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מצרפת 26 ביוני 1960
ישות קודמת צרפתצרפת קולוניית מדגסקר
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)
32,287,859 נפש (49 בעולם)
צפיפות 55.00 נפש לקמ"ר (159 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[3]
גילאי 0–14 39.26%
גילאי 15–24 20.18%
גילאי 25–54 32.71%
גילאי 55–64 4.45%
גילאי 65 ומעלה 3.41%
כלכלה
תמ"ג[4] (2023) 16.03 מיליארד $ (135 בעולם)
תמ"ג לנפש 497$ (209 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2022)
0.487 (177 בעולם)
מדד ג'יני 42.6 (נכון ל־2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע אריארי‏ (MGA)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של מדגסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט mg
קידומת בין־לאומית 261
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי תאוריית טקטוניקת הלוחות, האי מדגסקר היה שייך ליבשת גונדוונה, שנפרדה מהודו לפני כ-88 מיליון שנה, מה שגרם לצמחים ולבעלי החיים המקומיים להתפתח בבידוד. כתוצאה מכך, מדגסקר היא בעלת מגוון ביולוגי עשיר ביותר; מעל 90% מחיות הבר במדגסקר לא נמצאות בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. המערכות האקולוגיות המגוונות של האי וחיות הבר הייחודיות מאוימות על ידי חדירתה של האוכלוסייה האנושית הגדלה במהירות וכן על ידי איומים סביבתיים אחרים.

הראיות הארכאולוגיות הראשונות על התיישבות של בני אדם על מדגסקר היא בערך לשנת 2000 לפני הספירה. ההתיישבות האנושית של מדגסקר התרחשה בין 350 לפנה"ס עד 550 לספירה על ידי עמים אוסטרונזים שהגיעו על סירת קנים מבורניאו.

מדגסקר שייכת לקבוצת המדינות הפחות מפותחות, על פי האו"ם. מלגשית וצרפתית הן השפות הרשמיות של המד��נה. רוב האוכלוסייה שומרת על אמונות מסורתיות של הנצרות. הכלכלה מתבססת על תיירות אקולוגית וחקלאות, בשילוב עם השקעות גבוהות יותר בחינוך ובריאות, הם מרכיבים מרכזיים של אסטרטגיית הפיתוח של מדגסקר. השקעות אלה הניבו צמיחה כלכלית משמעותית, אך ההטבות לא היו מפוזרות באופן שווה בכל שכבות האוכלוסייה, מה שגרם למתחים של הגדלת עלות החיים מאידך ועל ירידה ברמת החיים בקרב העניים ובכמה חלקים ממעמד הביניים. נכון לשנת 2017, נחלשה הכלכלה עקב המשבר הפוליטי שהתקיים בין השנים 20092013, ואיכות החיים נותרה נמוכה עבור רוב האוכלוסייה.

היסטוריה

עריכה

מתיישבים ראשונים

עריכה

המתיישבים הראשונים הגיעו למדגסקר במאה ה-4 לספירה מדרום-מזרח אסיה, בעיקר מאינדונזיה, כנראה דרך מזרח אפריקה. עם הזמן נדדו חלק מהמתיישבים לפנים האי כדי להתרחק מהסופות הטרופיות הפוקדות את החופים. מדגסקר מוזכרת לראשונה בהיסטוריה הכתובה במאה ה-7, כאשר הערבים הקימו נמלי סחר לאורך החוף הצפון-מערבי של האי.

תקופת הקולוניאליזם

עריכה

האירופאי שלזכותו נרשם "גילוי" מדגסקר (1500) הוא הקברניט הפורטוגלי דיוגו דיאש, שראה את האי מספינתו לאחר שזו התפצלה מהצי של פדרו אלוורש קברל שהיה בדרכו להודו (אותו צי מלחמתי גילה קודם לכן את ברזיל). בסוף המאה ה-17 הקימו הצרפתים נמלי סחר לאורך החוף המזרחי. בין השנים 1774 ל-1824 שימש האי כבסיס לשודדי ים. בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 הצליחו בני המֶרינה בעיקר בתקופת המלך רדמה ה-1 ובסיוע יועצים בריטים לבסס את שלטונם בחלק ניכר של האי, ובכלל זה בחוף. ב-1817 נחתם הסכם בין שליט המרינה לבין המושל הבריטי של מאוריציוס. ההסכם ביטל את סחר העבדים, שהיווה חלק משמעותי מהכלכלה המדגסקרית ובתמורה הבטיחו הבריטים למדגסקר סיוע צבאי וכספי.

בשנת 1884 הסכימו הבריטים להפיכתה של מדגסקר למדינת חסות צרפתית[6], כחלק מתוכנית כוללת לחלוקה מחדש של האזור בין המעצמות האירופיות, שבמסגרתה זנזיברמאה ה-21, חלק מטנזניה) הועברה לידי הבריטים. בהתאם לכך דרשה צרפת ממלכת מדגסקר להיכנע תחת שלטון צרפת. בתחילה ניסתה מלכת מדגסקר לסרב[7], אולם לבסוף הסכימה לברית עם צרפת על פיה נמצאת האי תחת חסות צרפת[8]. בשנת 1894 התמרדו תושבי מדגסקר נגד השלטון הצרפתי, בתקווה שאנגליה תבוא לעזרתם[9] או שמסיבה אחרת הצרפתים לא יטרחו לדכא את המרד[10]. אולם הצרפתים יצאו לקרב וביולי 1895 השיגו ניצחון גדול על המורדים[11]. ב-18951896 הצרפתים כבשו את האי סופית והדיחו את מלכת המרינה האחרונה, רנוואלונה השלישית, מכיסאה והקימו את קולוניית מדגסקר.

בתקופת השואה העלו הנאצים את תוכנית מדגסקר, שלא התממשה, לגירוש יהודי אירופה לאי[12].

חיילים מלגשיים השתתפו במלחמת העולם השנייה בקרבות בצרפת, מרוקו וסוריה. כאשר צרפת נכנעה לפני גרמניה הנאצית, מדגסקר נשלטה בידי מושל שנותר נאמן לממשלת וישי. בפברואר 1942, בעקבות נפילת סינגפור בקרב סינגפור, עלה חשש בקרב בעלות הברית שמושל מדגסקר יאפשר ליפנים לפעול מהאי[13]. בעקבות זאת דרשה ארצות הברית מממשלת וישי התחייבות בכתב שיגנו על האי מפני כל ניסיון פלישה[14] וממשלת וישי נענתה לדרישה[15]. אולם באפריל 1942 הורעו היחסים בין ממשלת וישי ובנות הברית, לאחר שאוניות צרפתיות הועברו ליפנים. מושל מדגסקר הדיח את נאמני דה גול ממשרות בכירות באי, הגם שנטען שרוב התושבים היו מנאמני דה גול[16].

בחמישה במאי 1942 הבריטים תקפו את נמל דייגו סוארז וכבשו אותו[17] עד השביעי לחודש (מבצע Ironclad), כדי למנוע מהיפנים לכבשו. בהמשך מאי 1942 הודיעו בעלות הברית על העברת האי לידי כוחות צרפת החופשית של דה-גול[18]. אולם בפועל רוב האי נותר בידי המושל מטעם ממשלת וישי. בתחילת יוני נעשתה פעולה לטיהור האי[19], אך גם היא לא סלקה מהאי את השליטה של וישי. בסוף יוני 1942 עלה אל האי כוח של צבא דרום אפריקה[20].

בספטמבר 1942 חודשה הלחימה[21] וכוחות הברית התקדמו לכיוון הבירה תוך שהם כבשו את אמבניה ומאיונגה[22]. ב-16 בספטמבר 1942 ביקש מושל האי לפתוח במשא ומתן על מסירת האי לידי הבריטים[23], אולם הוא דחה את תנאי הפסקת האש שהוצעו לו[24] והלחימה נמשכה. ב-24 בספטמבר 1942 נכנסו כוחות הברית לבירת מדגסקר[25] והמושל הצרפתי מטעם וישי נמלט לפיאנארנצוה, בדרום האי, ממנה המשיך את הלחימה. פיאנארנצוה נכבשה ב-30 באוקטובר 1942[26] והלחימה נמשכה עד 8 בנובמבר 1942. מושל האי מטעם וישי נעצר והובא לדרום אפריקה[27].

ב-1947 דוכאה התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי אחרי חודשים של לחימה עזה.

ב-14 באוקטובר 1958 הוכרזה הרפובליקה המלגשית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית. ב-26 ביוני 1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה, בשם "הרפובליקה המלגשית".

פוליטיקה

עריכה
 
מפת מדגסקר. "Nosy" משמעותו "אי" בשפה המלגשית

פיליבר ציראנאנה (Tsiranana), נשיאה הראשון של מדגסקר, נבחר לנשיא ב-1960 בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הוא התפטר מתפקידו במאי 1972, בתגובה להפגנות המוניות נגד ממשלתו והעביר את השלטון לידי הצבא. ב-1975 הוחזר השלטון האזרחי, ודידיה רצירקה (Ratsiraka) מונה לנשיא. ב-1976 שונה שם המדינה מ"הרפובליקה המלגשית" למדגסקר.

רצירקה עמד בראש משטר סוציאליסטי, שניהל מדיניות של הלאמה ויצר מדינה ריכוזית מאוד. רצירקה הגביל את האופוזיציה ולא התיר לעיתונות לבקר את מהלכיו. הוא נבחר מחדש ב-1982 ושוב ב-1989. לאור התדרדרות המצב הכלכלי בתחילת כהונתו השלישית, ערך רצירקה רפורמות כלכליות, שבמסגרתן הפכה הכלכלה לליברלית יותר. רפורמות אלה לוו ברפורמה פוליטית, שביטלה את הצנזורה על העיתונות ואישרה את הקמתן של מפלגות נוספות. כוחה של האופוזיציה התגבר ורצירקה אולץ להתפטר ב-31 באוקטובר 1991. ב-1992 אושרה במשאל עם חוקה חדשה, ובבחירות שנערכו ב-1993 נוצח רצירקה בידי אלבר זאפי (Zafy), ממנהיגי האופוזיציה.

ב-1996 הפרלמנט הדיח את זאפי מתפקידו. בבחירות שנערכו ב-1997 התמודדו שוב רצירקה וזאפי, והפעם ניצח רצירקה, שעם כניסתו לתפקיד הצליח להעביר חוקה חדשה שמעניקה סמכויות נרחבות לנשיא. בבחירות 2001 התמודד מול רצירקה מרק רבלומננה (Ravalomanana). שני המועמדים טענו לניצחון בבחירות והתפתח משבר פוליטי שכמעט הגיע לידי מלחמת אזרחים, עד שביולי 2002 רצירקה ותומכיו גלו לצרפת והותירו את הנשיאות בידי רבלומננה. ארבע שנים מאוחר יותר ניצח רבלומננה שוב בבחירות, אף על פי ששני מועמדי אופוזיציה עתרו נגד חוקיותן.

בשנת 2018 נבחר לנשיא, קולונל אנדרי רג'ואלינה, לשעבר ראש עיריית אנטננריבו .

כוחות ביטחון

עריכה

הכוחות המזוינים של מדגסקר (בצרפתית: Forces armées de Madagascar, במלגסי: Tafika Malagasy) הוא הצבא הלאומי של מדגסקר. הוא כלל שלוש זרועות עיקריות, והם נכון ל-2012 כללו את צבא היבשה שמונה כ-12,000 חיילים, ועוד 500 בצי ו-500 בחיל האוויר. בנוסף קיימות יחידות עזר כגון הז'נדרמנים.

כלכלה

עריכה

החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר. תושבי מדגסקר מגדלים כ-70% מתפוקת הווניל בעולם (היקף היצוא נכון ל-2022 עומד על כ-580 מיליון דולר[28]), וכן קפה, קנה סוכר, ציפורן, קקאו, טבק, בוטנים, סיבי רפיה, וסיסל. מחצביה הטבעיים הם גרפיט, מיקה ואורניום והיא מייצאת ניקל גולמי בהיקף של 929 מיליון דולר.[28]

בשנת 1985 השיקה חברת קוקה קולה טעם חדש, שבו לא היה שימוש בתמצית וניל. בעקבות כך קרסה כלכלת מדגסקר, והתאוששה מהמשבר רק כאשר הטעם החדש נכשל, והווניל הוחזר לשימוש, כחלק מרכיבי המשקה.[דרוש מקור]

גאוגרפיה

עריכה
 
צינגי דה במראהה, תצורות סלע קרסטיות ייחודיות במערב מדגסקר
  ערך מורחב – גאוגרפיה של מדגסקר

מדגסקר היא האי ה-4 בגודלו בעולם והמדינה ה-47 בגודלה בעולם. שטחה הוא 587,041 קמ"ר. המדינה שוכנת בין קווי הרוחב 12 דרום ו-25 דרום, וקווי האורך 44 מזרח ו-50 מזרח. מדגסקר התפצלה מהודו לפני כ-88 מיליון שנה, ומאפשרת לצמחים ולבעלי חיים באי להתפתח בבידוד יחסי. לאורך החוף המזרחי מתפתל חלק ניכר מיער השפלה הטרופי הנותר של האי.

במדגסקר 3 רכסי הרים מרכזיים: הרי צרטננה (Tsaratanana) בצפון, הרי אנקרטה (Ankaratra) שבמרכז, והרי אנדינגיטרה שבדרום. ההר הגבוה ביותר, מרומוקוטרו (2,876 מ'), נמצא ברכס צרטננה. חופה המזרחי של מדגסקר צר מאוד, ובתוך הארץ מתנשאת רמה שעליה מצויים רכסי ההרים.

בצפון האי זורם נהר הבטסיבוקה לאורך 525 ק"מ מעיר הבירה אנטננריבו אל מפרץ בומבטוקה שעל יד העיר מאהאז'אנגה בצפון מערב האי.

חי וצומח

עריכה
  ערך מורחב – פאונה של מדגסקר

מדגסקר היה אי מבודד במשך כ-65 מיליון שנה והודות לבידוד זה התפתחה במדגסקר פאונה ייחודית, הכוללת מיני בעלי חיים אנדמיים.

עד הגעתם של בני האדם לאי לפני כ-1,600 שנים התקיימו במדגסקר בעלי חיים גדולים וייחודים, מהם שהתפתחו במהלך התקופה שמאז היפרדותה מהיבשת ואינם מצויים באפריקה, וכן מינים שחצו מאוחר יותר את מצר מוזמביק מאפריקה אל האי. בעלי החיים הייחודיים באי ממלאים נישות אקולוגיות שונות. בעלי חיים אנדמיים רבים נכחדו מהאי מאז הגעת האדם. למרות זאת, ועל אף בירוא היערות באי, במדגסקר עדיין מצויים בעלי חיים מיוחדים רבים ומרבית המינים בה ייחודיים לה. מדגסקר היא אתר תיירות אקולוגית, ובה יותר מ-50 פארקים לאומיים ושמורות.

בסקרים שערכו באי מומחים בין השנים 1999–2010 נמצאו במדגסקר למעלה מ-615 מיני אורגניזמים חדשים: 41 יונקים, 385 מיני צמחים, 69 דו-חיים, 61 זוחלים, 17 דגים ו-42 חסרי חוליות[29]. בעלי חיים אנדמיים בולטים הם מיני הלמוריים, האיי-איי, הטנרק המצוי (יונק קטן ואוכל חרקים מקומי), מיני זיקיות ייחודיות, והפוסה, שהוא טורף-העל המקומי. במדגסקר חיי מספר מיני עופות ייחודיים לרבות מיני מסיטיים, כחלים קרקעיים ווונגיים והעוף קורול.

בעלי חיים רבים שהיו במדגסקר, נכחדו או עומדים בפני הכחדה לאחר הופעת בני האדם. בני האדם השמידו חיות, עקרו יערות והביאו בעלי חיים שלא היו באי ופגעו בחלק מבעלי החיים המקומיים[30]. בין בעלי החיים האנדמים שהושמדו היו: עופות הפיל, 3 מיני היפופוטמים קטנים המשתייכים לשני סוגים (היפופוטם מלגשי גמדי, היפופוטם לאלומנה והיפו מלגשי ננסי), צבי ענק ולמורים גדולים.

דמוגרפיה

עריכה

האי מדגסקר היה ככל הנראה לא מיושב עד הגעת המתיישבים הראשונים מדרום-מזרח אסיה לפני כאלפיים שנים. היו אלה דוברי השפות האוסטרונזיות והשפה המלגשית הנוכחית שייכת אף היא למשפחת השפות האוסטרונזיות. האוכלוסייה השחורה היא מאוחרת יחסית ובשנות האלפיים, רוב תושבי מדגסקר הם בני תערובת של אוסטרונזים ושחורים אפריקאים. תושבי האזורים הגבוהים במרכז האי, כגון בני מרינה מתאפיינים בתווי פנים אסיאתיים (כמו רוב האינדונזים והמלזים) ואילו תושבי אזור החוף (côtiers) הם בעיקר ממוצא אפריקאי עם השפעות אוסטרונזיות וכן ערביות, הודיות ואירופאיות.

השפה המלגשית (על ניביה השונים) מדוברת על ידי רובם המכריע של תושבי מדגסקר כשפת אם (להוציא מהגרים הודים וצאצאיהם שמדברים הינדי וגוג'ראטי כשפת אם). הצרפתית היא שפה רשמית לצד המלגשית ורבים מתושבי המדינה מבינים ודוברים אותה.

כמחצית מתושבי האי מאמינים באמונות אליליות מקומיות, וכמחצית מאמינים בנצרות. כמו מקומות רבים בעולם, גם במדגסקר יש שילוב של האמונות וקיום טקסים משולבים של אלילות ונצרות. חוץ מהם, כ-7% מתושבי האי מאמינים באסלאם (בעיקר בחלק הצפון מזרחי של האי) ועוד מספר אחוזים מאמינים בהינדואיזם.

חלוקה מנהלית

עריכה

מדגסקר מחולקת ל-22 אזורים שבנוסף מחולקים ל-119 מחוזות ו-1,579 קומונות[31].

 
מפת החלוקה במגדסקר
מספר במפה האזורים החדשים מחוז לשעבר שטח בקילומטר מרובע כמות אוכלוסייה (2013)
1 דיאנה אנטריסננה 19,266 700,021
2 סבא אנטריסננה 25,518 980,807
3 איטסתי אנטננריבו 6993 732,834
4 אנלמנגה אנטננריבו 16,911 3,348,794
5 ואנקיטטארה אנטננריבו 16,599 1,803,307
6 בונגולבה אנטננריבו 16,688 457,368
7 סופיה מאנגהגה 50,100 1,247,037
8 בואני מאנגהגה 31,046 799,675
9 באטסבוקה מאנגהגה 30,025 293,522
10 מאלקי מאנגהגה 38,852 289,594
11 אלואטרה מנגורו טומסינה 31,948 1,027,110
12 אטסנהנהנה טומסינה 21,934 1,270,680
13 אנגלרופו טומסינה 21,930 1,035,132
14 אמורו מנייה פיאנרנצואה 16,141 715,027
15 הוטה מסניירה פיאנרנצואה 21,080 1,199,183
16 ואטוואי ויטווני פיאנרנצואה 19,605 1,416,459
17 אטסימו אנסימונהנה פיאנרנצואה 18,863 898,702
18 ליהורבה פיאנרנצואה 26,391 312,307
19 מנבה טוליארה 46,121 592,113
20 אנטסימו מנדרופה טוליארה 66,236 1,316,756
21 אנדרוי טוליארה 19,317 733,933
22 אנוסטי טוליארה 25,731 671,805

סיכום

587,295 21,842,167

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במא�� 2021
  2. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ הליכות עולם, המליץ, 11 בפברואר 1884
  7. ^ דברי הימים להמדינות, הצבי, 31 באוקטובר 1884
  8. ^ הליכות עולם, המליץ, 9 באוקטובר 1894
  9. ^ הליכות עולם, המליץ, 4 באוקטובר 1894
  10. ^ הליכות עולם, המליץ, 14 בנובמבר 1894
  11. ^ תלגרמים, הצבי, 12 ביולי 1895
  12. ^ מאדאגאסקאריזם, דבר, 29 באוגוסט 1941
  13. ^ גם מדגסקר בתחום השאיפות של יפאן, המשקיף, 15 בפברואר 1942
  14. ^ אמריקה דרשה מווישי הבטחה שתגן על מדגסקר, המשקיף, 26 בפברואר 1942
  15. ^ ווישי לא תסגיר את הצי לנאצים, המשקיף, 13 במרץ 1942
  16. ^ רדיו מדגסקר פתח בשידורים אנטי־בריטיים, המשקיף, 24 באפריל 1942
  17. ^ הצבא הבריטי כבש את האי מאדגסקר, הַבֹּקֶר, 5 במאי 1942
  18. ^ צרפת החפשית-בהנהלת מדגסקר, הַבֹּקֶר, 14 במאי 1942
  19. ^ טהור מדגסקר, הַבֹּקֶר, 7 ביוני 1942
  20. ^ צבא דרום אפריקה - במדגסקר, הַבֹּקֶר, 1 ביולי 1942
  21. ^ במדגסקר החלה מלחמה מחדש, הַבֹּקֶר, 11 בספטמבר 1942
  22. ^ כוחות הברית מתקרבים לבירת מדגסקר, המשקיף, 14 בספטמבר 1942
  23. ^ נכנע הצבא הצרפתי במדגסקר, הַבֹּקֶר, 17 בספטמבר 1942
  24. ^ מושל מדגסקר דוחה תנאי שביתת הנשק, הַבֹּקֶר, 18 בספטמבר 1942
  25. ^ נכבשה בירת מדגסקר, הארץ, 24 בספטמבר 1942
  26. ^ נכבשה עוד עיר חשובה בדרום מדגסקר, דבר, 1 בנובמבר 1942
  27. ^ מושל מדגסקר עצור בדרבן, המשקיף, 20 בנובמבר 1942
  28. ^ 1 2 Madagascar, OEC
  29. ^ על נופים ולמורים: הטבע הקסום של מדגסקר, באתר ‏מאקו‏, 10 בדצמבר 2012.
  30. ^ Madagascar and other Islands, Endangered Species Handbook
  31. ^ מקור מידע