סינגפור

  ערך מורחב – היסטוריה של סינגפור

סינגפור התחילה את דרכה כנמל עתיק בשם טמסק. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו באי שרידים ליישוב אורבני, ונראה שהוא היה מרכז מסחר אזורי. בימי הביניים נשלטה סינגפור בידי אימפריית סריויג'איה שמרכזה היה באי סומטרה.

במאה ה-14 נשלט האי בידי סולטנות מלאקה. בשנת 1613 נשרפה סינגפור בידי כוח צבאי של פורטוגל והתפתחותה נפסקה לזמן רב, אך המלזים נותרו אדוני האי עד 1819 וההשתלטות הבריטית. במאה ה-16 נפוץ הכינוי "סינגפורה" שמשמעותו בסנסקריט "עיר האריה", אם כי אריות, ככל הנראה מעולם לא חיו באזור זה. השם ניתן לסינגפור על ידי סאנג נילה אוטמה, שככל הנראה ראה באזור זה טיגריס וחשב כי מדובר באריה^[9], אם כי ניתן לטעון שסאנג קרא לה על שם אריה מטפורי, ולא על-שם אריה אמיתי שראה^[10]. בעבר בימי ממלכת מג'פהיט נקרא האי גם בשם טומאסיק שמשמעו "אי הים" בשפת האי ג'אווה. שם קדום אחר לאי היה הוג'ונג טאנאה שמשמעו במאלאית "קצה הארץ". השם בגלל מקומו של האי מעבר לקצה חצי האי מלאיה.

שגשוגה ומעמדה הנוכחי של סינגפור יכולות להיחשב, במידה לא מעטה, כתוצאה עקיפה של המלחמות הנפוליאוניות. כתוצאה מסיפוח הולנד בידי נפוליאון בשנת 1810 יצאו הבריטים, אויבי נפוליאון, בשנת 1811 למלחמה לכבוש את המושבה ההולנדית באי ג'אווה (אינדונזיה של היום). בראש המשלחת הבריטית עמד תומאס סטמפורד ראפלס, קצין מוכשר ושאפתני שהנהיג מדיניות ליברלית-יחסית בהיותו מושל ג'אווה הבריטי.

לאכזבתו של ראפלס, אחרי מפלת נפוליאון ב-18 ביוני 1815 ב-1816 החזירה בריטניה את ג'אווה להולנדים. ראפלס, שהיה מושל ג'אווה מטעם חברת הודו המזרחית הבריטית בג'קרטה (אז בטאוויה), הואשם על ידי מעסיקיו ביצירת קשרים חבריים מדי עם מקומיים, והושב בגין זאת ללונדון, אך בשנת 1818 נזקקו הבריטים לנוכחותו בדרום-מזרח אסיה, בזכות הכרתו את השפה המלאית, והוא הושב לאזור, אל העיר בנגקולו שבסומטרה, שהייתה תחת שלטון בריטי. בשנת 1819 פנה ראפלס אל הסולטאן ג'והור בבקשה לקנות שטח ביצתי בדרום האי סינגפור. למרות חוסר נחת של ממשלת בריטניה, שראתה בשטח זה אזור השפעה הולנדי, מצא בו ראפלס עניין כיוון שבפועל ההולנדים לא היו בו. ראפלס הקים בסינגפור נמל פטור ממכס, אליו החלו לנהור במהרה סוחרים מכל האזור, אשר ביקשו להימלט מן המגבלות החמורות והמסים הגבוהים שהטיל השלטון הקולוניאלי ההולנדי. בעקבות הצלחתו, העניקה הממשלה הבריטית הכרה רטרואקטיבית לפעולתו של ראפלס. כאשר עזב ראפלס את סינגפור בשנת 1823, היו שם כבר נמל גדול ועיר שהתפתחה והתרחבה במהירות. בשנת 1824 ניצלו הבריטים חוסר ערנות של סולטאן ג'והור והשתלטו על כל האי.

מיקומה האסטר��גי של סינגפור בשער הכניסה והיציאה של מצר מלאקה, אשר בו הבחין ראפלס, הוא מהגורמים המרכזיים לשגשוגה הכלכלי כעיר נמל. נתיב השיט העובר בה הוא מהעמוסים בעולם כולו.

את הבסיס לקהילה הסינית בסינגפור הניחו עובדים עניים מסין שהקימו את הנמל בשירות הבריטים, בתקופה שבה רוב האי היה עדיין מכוסה ג'ונגל.

ב-1942 נכבשה סינגפור בידי יפן, במה שנחשב לאחד הניצחונות הגדולים שלהם בתחילת המלחמה (ווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, הגדיר זאת כתבוסה הגדולה ביותר של ארצו במלחמה). היפנים שהגיעו ממלאיה לא התקשו כלל לכבוש את האי, שכן כל תותחיו היו מכוונים דרומה, למצר מלאקה, ולא היה ניתן לכוונם צפונה. יפן ביצעה באי מעשי זוועה, בהאשימה את הסינגפורים בסיוע לסין. תושבים ממוצא סיני הובלו למחנות ריכוז, הובלו לחוף הים ושם נקצרו באש מקלעים. נראה שנרצחו בדרך זו כמאה אלף סינגפורים. היפנים הקימו בו גם מחנה ענק לשבויי מלחמה אמריקאים, בריטים והולנדים, שנודע בתנאיו הלא-אנושיים, שרבים מאסיריו מתו בו.

אחרי שובם של הבריטים נכשל ניסיון של הקומוניסטים לגרשם בכוח. ב-1955 על סמך המלצות ועדה בראשותו של סר ג'ורג' ויליאם רנדל העניקו הבריטים לאי אוטונומיה. ראש הממשלה הראשון היה דייוויד מרשל (יהודי).

ב-1963 הצטרפה סינגפור לברית עם מלזיה. חילוקי דעות הובילו לעצמאות סינגפור ב-1965. סינגפור הקטנה והדלה במשאבים, ארץ של פליטים שרובם הגיעו מסין ומיעוטם ממלזיה ומהודו, לא הייתה מעוניינת בפירוד, שלמעשה נכפה עליה בידי המלזים, אך תחת הנהגתו של לי קואן יו, ששלט באי עד 1990, היא הגיעה לשגשוג כלכלי מזהיר והותירה מאחור את שכנותיה העניות. על אף שבתחילה כרת ברית עם הקומוניסטים, פנה לי קוואן יו ימינה בסופו של דבר והעלה את ארצו על מסלול קפיטליסטי. גם אחרי פרישתו המשיכה מפלגתו ה-PAP להחזיק בשלטון וכמעט בכל מושבי הפרלמנט. אחד ממנהיגיה הבולטים הוא בנו, שאחרי שנים רבות בהן שימש כסגן ראש הממשלה, מונה ב-2004 לראשות הממשלה.

בראש סינגפור עומד נשיא סינגפור, אך סמכויותיו סמליות. הממשלה היא בעלת הסמכות ובראשה מנהיג הרוב בפרלמנט.

על אף שבסינגפור מתקיימות בחירות, שבהן על פי רוב זוכה האופוזיציה בלמעלה מ-30% מהקולות, סינגפור בפועל אינה דמוקרטית.

קביעת אזורי הבחירה היא שרירותית ונקבעת על ידי מפלגת השלטון ה-PAP בהתאם לשיקולים אלקטורליים, לעיתים בסמוך לבחירות. גם כאשר מפלגת השלטון זוכה בשני שלישים מהקולות, ה-PAP משתלטת על 80 מ-83 המושבים בפרלמנט ולעיתים על כל המושבים.

מועמדים יריבים סובלים ממסע רדיפה, לעיתים בסיוע המערכת המשפטית. הם בסיכון לפיטורין מעבודתם בשל עילה כלשהי ולהיתבע תביעת דיבה בשל התבטאויות בגנות הממשלה. במקרה שהיה ב-1997 הצליחה מפלגת השלטון לחסל פוליטית את אחד מיריביה הבולטים ולהבריח אותו מסינגפור כאשר בית משפט פסק שעליו לתת פיצויי עתק בגין דברים שנשא נגד הממשלה. המקרה זכה לתשומת לב בינלאומית ולגינוי חריף של ארגון אמנסטי. עם זאת, מערכת המשפט נחשבת להוגנת ולא מושחתת כאשר היא עוסקת בעניינים כלכליים ואישיים ולא פוליטיים.

כמו כן, אין מסתירים שאזור בחירה שבו ניצח מועמד האופוזיציה צפוי לעונש – לא יתקיימו בו שיפוצים וטיפוחו יוזנח.

העיתונות, הרדיו והטלוויזיה במדינה נשלטים לחלוטין בידי הממשלה.

סינגפור משתדלת שלא לקומם עליה את שכנותיה המוסלמיות העניות ממנה, מלזיה ואינדונזיה. ליתר ביטחון היא מטפחת את כוחה הצבאי, במטרה למנוע כיבוש מהיר של האי ולאפשר לקהילה הבינלאומית להתערב במקרה הצורך. מומחים צבאיים מישראל מעורבים בבניית הצבא הסינגפורי, וסינגפור רואה בישראל מודל לחיקוי הראוי להערכה.

בין מלזיה לסינגפור שוררות מספר מחלוקות מזה שנים בנושאים הבאים:

• העברת מים לסינגפור ממלזיה;
• קביעת הגבולות הימיים בין שתי המדינות;
• הסדרת נתיבי התעופה בין נמלי התעופה הבינלאומיים של שתי המדינות;
• ריבונות על האי פדרה ברנקה, השוכן 44 ק"מ מחופי סינגפור ועל שני איים קטנים יותר דרומית לו: (ב-2007 המקרה הובא בפני בית הדין הבינלאומי לצדק, שם נפסק ב-23 במאי 2008 כי סינגפור היא הריבון של האי פדרה ברנקה ומלזיה היא הריבון של שני האיים הדרומיים; הריבונות על אי נוסף, הנראה רק בשעת השפל, עדיין נותרה במחלוקת);
• מיקום מסוף מעבר הגבול המלזי שבין שתי המדינות ותחנת הרכבת המלזית הסמוכה לו;
• מניעת דמי ביטוח לאומי בשווי של 2.4 מיליארד רינגיט מלזי מעובדי מספנות סינגפור מלזיים שפוטרו ב-1998.

מדינת ישראל מקיימת יחסי ידידות קבועים עם מדינת סינגפור ויש לה שגרירות קבועה בעיר סינגפור^[11].

  ערך מורחב – כלכלת סינגפור

כלכלת סינגפור היא כלכלה מפותחת המבוססת על שוק חופשי. כלכלת סינגפור נסמכת על ייצור וייצוא מוצרי אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, פרמצבטיקה, כימיקלים וכן על היותה מרכז פיננסים ומסחר חשוב. נכון לשנת 2012, דורגה סינגפור ככלכלה השנייה הכי חופשית בעולם הן על פי מכון הריטג'^[12] והן על פי מכון פרייז'ר^[13]. כמו כן לפי שני מכונים אלו סינגפור מאופיינת בכמות המעוטה ביותר של רגולציה עסקית בעולם. נוסף על כך, בסינגפור נהוג סחר חופשי ומיסוי נמוך. מאז שנת 1961, צמחה כלכלת המדינה בקצב מרשים של כ-7.5% בשנה, והיא נמנית עם "ארבעת הנמרים של אסיה", יחד עם הונג קונג, קוריאה הדרומית וטאיוואן. עם זאת, המיתון הכלכלי העולמי לא פסח על סינגפור, בשנת 2001 נרשמה צמיחה שלילית בשיעור של 2%, אך בשנים שלאחר מכן הכלכלה חזרה לצמוח בקצב הרגיל.

הכלכלה הסינגפורית נחשבת חופשייה^[14], חדשנית^[15], דינמית^[16] וידידותית לעסקים^[17]. במשך השנים האחרונות, סינגפור היא אחת מהמדינות הבודדות עם דירוג אשראי טריפל A^[18], והיא המדינה האסיאתית היחידה שמשיגה דירוג זה^[19]. סינגפור מושכת כמות גדולה של השקעות החוץ כתוצאה משיעורי מס נמוכים, המיקום שלה, כוח עבודה מיומן (הכולל עובדים זרים המהווים כרבע מהאוכלוסייה), שיעורי מס נמוכים ומדיניות של אפס סובלנות כלפי שחיתות^[20]. המשק של סינגפור הוא התחרותי ביותר בעולם, על פי הפורום הכלכלי העולמי של דירוג של 141 מדינות^[21], עם התמ"ג השני בגובהו לנפש^[22]. ישנם יותר מ-7,000 תאגידים בינלאומיים מארצות הברית, יפן ואירופה בסינגפור.

בשנים האחרונות, המדינה מזוהה כ"גן עדן למיסים"^[23] בגלל שיעור המס הנמוך, פטור ממס על הכנסה אישית ופטור ממיסים על רווחי הון. המיליונר אוסטרלי ברט בלאנדי ואחד ממייסד פייסבוק המיליארדר אדוארדו סברין הן שתי דוגמאות של אנשים עשירים שהתיישבו בסינגפור (בלאנדי ב-2013 וסברין ב-2012)^[24]. בסינגפור האחוז הגבוה ביותר בעולם של מיליונרים, עם אחד מתוך שישה משקי בית בעלי לפחות מיליון דולר נזילים. רכוש זה אינו כולל שטח, עסקים, ומוצרי יוקרה שאם יכללו מספר המיליונרים בסינגפור יגדל משמעותית^[25].

נתחים גדולים מהכלכלה מנוהלים על ידי גופים ריכוזיים שנמצאים בשליטה או בבעלות של המדינה – בין אם מדובר בחברת הדיור ציבורי, שבנתה כ-80% מהדירות במדינה, בקופת הגמל המרכזית (כל אזרח סינגפורי ומקום העבודה שלו מפרישים כסף לקרן זו) שמנתבת את השקעות התושבים לתחומים מועדפים, בקרנות הון ממשלתיות או באחזקות ממשלתיות ישירות בחברות התעופה והטלקום הלאומיות וכולי^[26].

הממשלה בסינגפור מספקת עזרה להומלסים ונזקקים באמצעות המשרד חברתי לפיתוח משפחות, כך שעוני חריף הוא נדיר ביותר בסינגפור. חלק מהתוכנית כולל מתן כסף בין 400 ל-1,000 דולר לחודש למשקי בית נזקקים עבור טיפול רפואי חינם ותשלום שכר הלימוד של הילדים^[27][28][29]. הטבות אחרות הן החזרים כספיים בגין הליכה לחדר כושר^[30], מתן בונוס כספי עבור ילד חדש במשפחה^[31], בריאות מסובסדת, סיוע כספי עבור נכים, אספקת מחשבים ניידים לסטודנטים עניים בעלות מופחתת^[32], החזרים כספיים עבור נסיעה בתחבורה ציבורית^[33]. נכון לשנת 2018 הדירוג של סינגפור מדד הפיתוח האנושי הוא התשיעי בעולם, עם שווי HDI של 0.935^[34]. בסינגפור שיעור האבטלה נמוך בשביל מדינה מתפתחת עם שיעור אבטלה שאינו עולה על 4% מ-2005 עד 2014. ברבעון הראשון של 2015, שיעור האבטלה במדינה ירד ל-1.8%^[35]. בסינגפור אין שכר מינימום, מתוך אמונה שקביעת שכר מינימום יפחית את התחרותיות בכלכלה.

נכון לשנת 2016 התוצר הלאומי הגולמי לנפש בסינגפור הוא 84,214$, במקום ה-8 בעולם. סינגפור ידועה לטובה גם בנמלים שלה. הנמל הימי שלה הוא מהפעילים בעולם ושדה התעופה צ'נגי שבה ידוע ביעילותו וביופיו, ונבחר כנמל התעופה הטוב ביותר בעולם ב-2013. חברת התעופה "סינגפור איירליינס" נחשבת לאחת מהטובות בעולם. מחיר כלי הרכב בסינגפור הוא יקר מאוד והמיסוי הוא מהגבוהים בעולם, זאת כדי למנוע גודש רב בכבישים באי הצפוף^[36].

נכון ל-2024, סינגפור נמצאת במקום השני בדירוג הערים היקרות בעולם של חברת הייעוץ האמריקאית מרסר^[37].

כלכלתה של סינגפור נחשבת לבלתי מושחתת, ומאופיינת בתחרותיות, חריצות ופריון גבוה. אחוז האבטלה בה נמוך ועומד על כ-2%. במדינה עובדים זרים רבים המהווים כשליש מכוח העבודה.

רחוב אורצ'רד, רחוב הקניות המרכזי של סינגפור הוא אחד ממרכזי הקניות הנחשבים וההומים בעולם.

סינגפור מחוברת יבשתית לעיר ג'והור באהרו שבדרום מלזיה על ידי מעבר מעשה ידי אדם. ים מפריד בינה לבין שכנתה הדרומית אינדונזיה.

המדינה שוכנת כמאה קילומטרים צפונית לקו המשווה, ולפיכך הטמפרטורה בה חמה, ולאורך כל השנה נע בטווח 30–32 מעלות והלחות מעל ל-70%.

לצד האי המרכזי קיימים 58 איים קטנים, שמשמשים לנופש ולתעשייה. הסינגפורים עמלים ללא הרף על הרחבת ארצם, באמצעות ייבוש ימים ויבוא אדמה מהמדינות השכנות.

בעיה אקולוגית קשה בסינגפור היא האובך שמביאה הרוח מאינדונזיה שם מקובלת שריפת יערות.

10% משטחה של סינגפור הוקצו לפארקים ושמורות טבע. הפארקים ואזורים ירוקים אחרים מחוברים ביניהם במערכת שבילים להליכה, ריצה ורכיבת אופניים. בכמה אזורים במרכז העיר ממוקמים מספר גנים מטופחים היטב. פארק רחב ידיים המשתרע על שטח גדול מכיל שתי חממות ייחודיות מאוד: שתיהן מתנשאות לגובה של כשבע קומות שאינן מחוברות ביניהן אף לא באחת מן הקומות. שתיהן מאפשרות לנשום אוויר עשיר בחמצן, כתוצאה מן הפעילות הפוטוסינתטית של הצמחים בחממה. הימצאות אוויר כזה חריגה באזורים מעוירים, על כן זהו פרויקט ייחודי. חממה אחת כוללת בעיקר צמחייה טרופית, ואילו השנייה מציגה צמחים מכל פינות העולם, בשלל צבעים וריחות.

אוכלוסיית סינגפור מונה כ-5.6 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-83.5 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 1.05 ילדים לאישה.

כשלושה רבעים מן הסינגפורים הם ממוצא סיני (בני ההאן), מרביתם הם צאצאי מהגרים ממחוזות פוג'יין וגואנגדונג. בנוסף קיים מיעוט מלזים דוברי מלאית, מיעוט הודי טמילי וכן בני "פרנקאן" (סינים-מאלאים), אירו-אסיאתים (בני-תערובת) ועובדים זרים רבים (ב-2021 העובדים הזרים היו כרבע מהאוכלוסייה^[26]). הממשלה רואה חשיבות באינטגרציה מחד ובחופש תרבות ופולחן מאידך. תלמידי בהי"ס רשאים לבחור ללמוד את שפת קבוצתם האתנית (ראו למטה), והממשלה מקפידה על ייצוג יחסי של כל אחת מהקבוצות בכל אחת משכונות הדיור הציבורי (שבו מתגוררים מרבית התושבים).

הממשלה מעוניינת לשמור על הרוב הסיני ומודאגת מהצמיחה הדמוגרפית האיטית של הסינגפורים הסינים, לעומת הגידול המהיר יותר בקרב המלזים וההודים. לשם כך הוקם משרד ממשלתי שעניינו עידוד שידוכין. הבעיות הדמוגרפיות הבולטות הן ירידה בשיעור הנישואין והילודה, בין היתר על רקע עלייה בשיעור הנשים המשכילות והעצמאיות^[38].

הסינגפורים שמוצאם סיני דוברים ניבים סינים שונים, בעיקר קנטונזית, הוקיין והאקה. עם זאת, בהשראת סין וטאיוואן אימצה הממשלה דווקא את המנדרינית התקנית כאחת משפותיה הרשמיות, וזו השתרשה היטב בתרבות המקומית. בנוסף לכך מדוברות השפות מלאית וטמילית, אף הן רשמיות. האנגלית היא השפה הרשמית של המדינה, והיא משמשת כ"לינגואה פרנקה" הרשמית של דוברי כל השפות, אך למעשה רוב התושבים דוברים "סינגליש" – אנגלית אופיינית לסינגפור, עם מאפיינים ומבטא סיניים מובהקים, ברמות שונות של דה-קריאוליזציה, לפי השכבה החברתית ורמת ההשכלה, עד לדרגה של אנגלית תקנית. נכון ל-1985 "סינגליש" היא שפת האם של 227,000 דוברים ילידים, ועוד כ-3 מיליון דוברים אותה כשפה שנייה. הממשלה הסינגפורית מנסה להניא את אזרחיה משימוש בסינגליש על מנת לשפר את התקשורת עם דוברי האנגלית בעולם. "סינגליש" היא דוגמה לשפה קריאולית וככזו היא מעוררת עניין אצל הבלשנים.

החינוך הסינגפורי מבוסס על שינון ולמידת כללים יותר מאשר על יצירתיות.^{[דרוש מקור]} בשל כך מקבלים הסינגפורים דירוגים מצוינים ברבים מהמדדים החינוכיים, אך נתקלים בבעיות בכל הנוגע לטיפוח חשיבה עצמאית.^{[דרוש מקור]}

המיון למגמות לימוד בבית הספר מתחיל כבר בכיתה ד'. עם התקדמות התלמיד בלימודיו הוא ממוין לקבוצות ממוקדות יותר, כאשר עם הזמן היכולת לעבור מקבוצה לקבוצה נעשית מוגבלת יותר ויותר. התחרותיות גבוהה, וכך גם השאיפה להצטיינות. בשנת הלימודים העשירית על התלמידים לעבור בחינה מסכמת אחת. הנכשלים בבחינה לא יורשו להמשיך בלימודיהם, וחלקם עוברים לבתי ספר למקצועות טכניים, וחלקם חוזרים על הבחינה שוב. בסוף לימודי התיכון על התלמידים לעבור בחינה מסכמת שתקבע האם יוכלו ללמוד באוניברסיטה בסינגפור. מאחר שהביקוש ללימוד באוניברסיטאות בסינגפור גבוה, רבים בוחרים ללמוד באוניברסיטאות מחוץ למדינה.

החופש האקדמי אינו נשמר, ויש תלמידים הממונים בחשאי לדווח על מוצא פיו של המרצה. קיימת ביקורת הדוקה על מחקרים העלולים להיות בעלי השלכה פוליטית.

בנוסף לאנגלית, לומדים בבתי הספר מנדרינית, מלאית וטמילית. כל תלמיד רשאי לבחור אחת מהן (על פי רוב יבחר שפה התואמת את מוצאו).

שליט סינגפור במשך שנים רבות, לי קואן יו, סיפר שמחוויותיו תחת הכיבוש היפני הוא התפעל כיצד פחד יכול לפעמים להועיל להתנהלות של דברים, ואידאולוגיה זו באה, במידה מסוימת, לידי ביטוי באכיפת החוק במדינה.

הענישה בסינגפור מחמירה מאוד. קיים עונש מוות על החזקת סמים שמבוצע ביריה. המבצעים עבירות תנועה, או השלכת פסולת ברחוב, נענשים בקנסות גבוהים. העונש על השלכת פסולת בפעם הראשונה הוא קנס של כ-1,000 דולר סינגפורי, בפעם השנייה על המואשם לעבוד כמנקה רחובות 3 חודשים. ב-1992 נאסרה מכירת מסטיקים במדינה ואדם שיורק מסטיק צפוי לקנס של 1,000 דולר. מי שנתפס נכנס למדינה עם יותר מכמה מסטיקים לשימוש עצמי, נקנס ב-600 דולר ושנת מאסר בכלא. במאי 2004 אושרה הקלה בחוק, אשר במסגרתה אושר למכור מסטיקים בבתי מרקחת בלבד, למחזיקי תעודת זהות מתאימה^[39]. העישון ברחוב גם הוא עבירה אשר קנס בצידה, ומותר רק במקומות המיועדים לכך, כגון עמדות העישון שברחובות. מדיניות זו הביאה לתודעה אזרחית גבוהה לאיכות הסביבה ואיכות החיים, ושיעור הפשיעה בסינגפור הוא נמוך ביותר.

עונש חריג הנהוג בסינגפור הוא הצלפה פומבית בישבן. עונש זה זכה לפרסום רב כשהוא נגזר על צעיר אמריקני בגין ציור גרפיטי בחוצות העיר. בשנת 1994 הורשע מייקל פטר פיי (אנ') בהשחתת מכוניות וגניבת תמרורים. הוא נדון לשש מלקות, ארבעה חודשי מאסר וקנס של 2,200 דולר. בעקבות פניית ממשל קלינטון אל שלטונות סינגפור, הופחת העונש משש המלקות לארבע.

השפלה היא כלי יעיל במלחמתם של הסינגפורים בפשע. תמונותיהם של פושעים, אפילו עבירות קלות, מפורסמות בעיתונות. אתר האינטרנט Straits Times Online Mobile Print אף מספק לאזרחים הסינגפורים עצמם פלטפורמה להעלות תמונות של פושעים שנתקלו בהם ברחוב ולהביע את מחאתם.

הסינגפורים נוהגים בשמרנות מופלגת בכל מה שקשור למין. בטלוויזיה מצונזרות סצינות עם רמיזות מיניות, והחזקת חומר פורנוגרפי אסורה.

רוב המנהגים בסינגפור שאובים מאמונות סיניות. בסינגפור מקובל לבנות בתים מתוך שימת לב לעקרונות הפנג שווי. סיפורי אגדות על רוחות מלזיות וסיניות מאוד פופולריים.

רוב התושבים אינם קוברים את קרוביהם, אלא שורפים את הגופות בכבשנים. לאחר מכן הם מלקטים את העצמות וטומנים אותן בכד. כד זה מונח על מדפי בית העלמין, ושם עורכים ביקור מדי שנה באזכרה.

ריבוי הקבוצות האתניות בסינגפור, בשילוב עם הגירה מבחוץ, הוביל ליצירת חיי תרבות מגוונים ומרתקים. בין השאר מציעה סינגפור חיי לילה עשירים, מסעדות ודוכני מזון מכל העולם, מוזאונים וגנים בוטניים, ועוד. גן החיות של סינגפור נחשב לאחד הטובים בעולם. הגנים הבוטניים בסינגפור הוקמו במחצית המאה ה-19 ומהווים אטרקציה תיירותית.

עלייתה המטאורית של סינגפור בכלכלה העולמית, יעילותה, ניקיונה וחריצות תושביה מושכים תשומת לב עולמית בהיותם משולבים עם משטר נוקשה ודיקטטורי למחצה.

סינגפור הטביעה בנו חותם של זעזוע והרעידה בנו את המיתרים העדינים של אמונות וערכים. למי שהתחנך על ברכיה של מערכת דמוקרטית, על ערכים כמו חופש מחשבה וחופש ביטוי ודחייה עד כדי תיעוב של דיקטטורה – סינגפור מזמנת חוויה לא קלה. הצירוף של קפיטליזם עם דיקטטורה נאורה ועם הצלחה מרשימה זעזע בנו את האמונה ביתרונותיהם של הערכים שדבקנו בהם.

— "החידה הסינגפורית", ספרם של גבי וימן וברוך נבו

• יהדות סינגפור
• צ'יינהטאון (סינגפור)

• לי קואן יו, מן העולם השלישי לראשון, זמורה ביתן
• גבי וימן וברוך נבו, החידה הסינגפורית, הוצאת צבעונים, 2001
• A Country Study: Singapore,edited by LePoer, Barbara L., Federal Research Division, Libarary of Congress, 1991
• מארק ג'ייקובסון, תוכנית האב של סינגפור, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 140, ינואר 2010
• משה יגר, הודו, המסע הארוך לאסיה פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 140–178

•   אתר האינטרנט הרשמי של סינגפור (באנגלית)
• טל רשף, הדמוקטטורה הסינגפורית – גן עדן לאנשי עסקים, באתר ynet, 27 באפריל 2011
• מדריך לאוכל הסינגפורי
• אתר הקהילה היהודית
• אלי אשד, בן גוריון של סינגפור, באתר היקום של אלי אשד
• אזכור עונשו של מייקל פתר פיי (באנגלית)
• נדב לוי, טבע הדברים, עיר טיפוח: סינגפור – מנהטן של המזרח הרחוק, באתר ynet, 12 בנובמבר 2010
• אתר לישראלים בסינגפור – רילוקיישן, טיולים באי, תרבות מקומית, אומנות ועוד
• אילת מאמו שי, סינגפור: גן עדן קטנטן ליהודים, באתר ynet, 14 באפריל 2015
• סיגלית בר, יום עצמאות 50 לסינגפור: בואו לחגיגה, באתר ynet, 7 באוגוסט 2015
• שי ילין‏, 50 שנה לסינגפור: ביקור קטן במדינת המיליונרים, באתר וואלה, 12 באוגוסט 2015
•   ענבל אורפז, 1 מכל 6 מיליונר, אסור להתחבר ל-WiFi בלי רשות – ועוד דברים שקורים רק בסינגפור, באתר TheMarker‏, 19 באוקטובר 2015
•   ענבל אורפז, יותר חנויות יוקרה מחתולי רחוב, משתנות בשירותי הנשים – ועוד דברים שעדיין לא סיפרנו לכם על סינגפור, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2015
•   ענבל אורפז, מדינה קטנטנה, עם 100% לחות ודירת יוקרה בפרויקט עם גנים תלויים ב-2.6 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2016
• שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בסינגפור, באתר ynet, 22 ביוני 2017
• "סִינְגַאפּוֹר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 191, באתר היברובוקס
• שירות, ‏סינגפור תאסור עלייה במספר המכוניות מפברואר 2018, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2017
• אמנון דירקטור, להמריא לסינגפור ולנחות בעתיד, באתר מאקו, 16 בפברואר 2018
• צ'ייני קוואק, הניו יורק טיימס, מה עושים בסינגפור? 12 המלצות חמות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2018
• place/Singapore-capital סינגפור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 28.9.2024)
•   צילום אווירי של סינגפור בדילוגי זמן (אנ') על פני 37 שנים, בערוץ Google Earth
•   סינגפור, דף שער בספרייה הלאומית