כפר חב"ד

הכפר הוקם באייר תש"ט (מאי 1949), כשקבוצת חסידי חב"ד התיישבה בכפר הערבי הנטוש סאפריה^[5][6]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב פישמן מימון, השר חיים משה שפירא ורבנים^[7][8]. כמה שנים אחר כך נבנו בתי הקבע, והשם שניתן ליישוב היה שפריר.

במקביל להתיישבות בשפריר, התיישבה קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה, אנשי הפועל המזרחי, בחלק אחר של בתי הכפר הנטוש; ברם, זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. בשנות החמישים הצטרפו לנותרים במקום עולים מתימן. היישוב קיבל את השם "תוחלת" ובסוף שנות ה-50 גרו בו כתשעים משפחות. אנשי כפר חב"ד תבעו לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי. בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך, שבסופו התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בנימוק שהמבנה החברתי של תוחלת רעוע, ואין מאחוריה תנועה מיישבת. בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל להעביר את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור, וכן למקומות אחרים. שתי משפחות שסירבו להתפנות נשארו במקום^[9].

בסמוך להקמת המקום שלח רבי יוסף יצחק שניאורסון מכתב עידוד למתיישבים^[10], ועימו שלח ספר תורה (מועד זה נקבע כתאריך הקמת הכפר). לאחר פטירתו המשיך חתנו, האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר. ב-1954 הוקם בעידודו של האדמו"ר בית הספר למלאכה. באוגוסט 1955, לבקשת תושבי היישוב, קבעה ועדת השמות הממשלתית את שמו של היישוב כ"כפר חב"ד", על שם החסידות. בציבור הרחב התקבע השם בתודעה אחרי הטבח בבית הספר למלאכה^[11].

כל שנה נערכות בבית הכנסת בית מנחם בכפר התוועדויות מרכזיות לכבוד י"ט בכסלו^[12][13] (חג הגאולה של רבי שניאור זלמן מלאדי) וי"א בניסן (יום הולדתו של הרבי מלובביץ'). במוצאי שמחת תורה מתקיימות הקפות שניות בהשתתפות אלפים^[14][15][16].

הרבי מלובביץ' הורה שלא להקים בית קברות במקום, באמרו ש"זהו מקום לאנשים חיים". הנפטרים מבין תושבי הכפר נקברים בין היתר בבתי קברות בירושלים ובבית עלמין סמוך באחיעזר.

  ערך מורחב – הטבח בבית הספר למלאכה

בא' באייר ה'תשט"ז (1956) אירע פיגוע טרור בבית הספר למלאכה ביישוב, בו שהו תלמידים מכל רחבי הארץ, בהם עולים חדשים. שלושה מחבלי פדאיון פרצו לבית הכנסת כשהתלמידים עמדו בתפילת שמונה עשרה של ערבית וירו לכל עבר^[17][18]. מהירי נרצחו המדריך ועוד חמישה ילדים ונפצעו עשרות.

תושבי כפר חב"ד עברו משבר ורבים חשבו לעזוב את המקום, אך הרבי מלובביץ' קרא להם להישאר בכפר ואמר: "במקום שנתגלתה מידת הדין - תתגלה עתה מידת הרחמים"^[19]. ביום השלושים לרצח הונחה אבן פינה למגמת דפוס בבית הספר, בשם 'יד החמישה' לזכר הנרצחים^[20].

רב הכפר הראשון היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בה'תשל"ד, ועם פטירתו מונה חתנו הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי למו"צ. לאחר פטירת הרב טרבניק בה'תשמ"ד מונה הרב אשכנזי לרב הכפר. אחרי פטירת הרב אשכנזי בה'תשע"ה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי תחתיו^[21][22].

היישוב ממוקם בין ראשון לציון לנמל התעופה בן-גוריון בסמוך לבית דגן, מחנה צריפין, והמרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר, לשעבר: המרכז הרפואי אסף הרופא; הגישה העיקרית אליו היא מכביש 44 ממערב, וכן גישה מכיוון מזרח העוברת דרך היישוב צפריה. מעברו השני של היישוב נמצאת דרך ירושלים–תל אביב, אך אין בין השניים ממשק תחבורתי ישיר. בשטח היישוב עובר נחל שפירים. מצפון ליישוב נמצא חניון הנתיב המהיר שפירים.

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות, שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה וכן היה המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל. ביישוב פעל גם בית הספר למלאכה, עד לסגירתו בשנת 1996.

ביישוב מעונות ילדים, גנים, בתי־ספר, תלמודי תורה, ישיבות, כולל, בית ספר תיכון לבנות ומכללה למורות. הסניף המרכזי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בישראל שוכן אף הוא בכפר^[23].

רובם של תושבי היישוב עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל למשך שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בישראל ובעולם.

חלק מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש ביישוב, בהם בין היתר מפעל לרדיאטורים, לאמנות בזכוכית, פרדסי אתרוגים, כריכייה, ייצור תפילין, יקב ביתי^[24] וחברה למסכי ענק לאירועים. חלק מהתושבים הם עצמאיים וחלק נוסף עובד במקצועות חופשיים ובהיי-טק בערי האזור. הנשים עובדות במקצועות עצמאיים ובהוראה.^{[דרוש מקור]}

ביישוב יש שלוש צרכניות, ירקניה, סניף של דואר ישראל, חברה להשכרת רכב, וחנויות נוספות. כמו כן יש בכפר משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורות, הגדולה בעולם למצות בעבודת יד^[25]. לקראת הפסח מתפקדת המאפייה גם כמרכז מבקרים^[26]. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה מרכז המבקרים "מאחורי הדבש"^[27], המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

תחנת הרכבת כפר חב"ד הוקמה בשנת 1952 והיא שוכנת באזור התעשייה שבפאתי היישוב. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביו ויישובי הסביבה.

בכפר שני פרדסי אתרוגים שניטעו בשנות החמישים. שניהם מזרעי אתרוג קלבריה שהרבי מליובאוויטש ברך עליו.

עד שנת תשס"ז (2007) פעלה בכפר רפת במשך כ-30 שנה^[28].

ביישוב נמצאים בניין המועצה האזורית שדות דן, בניין 770, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, תחנת משטרה, תחנת מד"א ועוד.

היישוב מוגדר כמושב עובדים שמאוגדים כאגודה שיתופית, ומנוהל על ידי ועד שנבחר על ידי חברי האגודה. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

בראשית 2018 (תשע"ח) נבחר לתפקיד יו"ר ועד כפר חב"ד נחמן רייכמן^[29]. לפניו שימשו בתפקיד: שמעון רבינוביץ (2015–2018)^[30], בנימין ליפשיץ (2003–2015), מנחם לרר (1983–2003), שלמה מיידנצ'יק (1959–1983), דוד ברוומן (1955–1959), ישראל לייבוב (1953–1955) ושניאור זלמן פלדמן (1949–1953).

ב-2018 נערכו לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות גם בחירות לוועד המקומי של היישוב, לאחר שלפני כן שימש ועד הכפר גם כוועד האגודה וגם כוועד המקומי. רב היישוב, מאיר אשכנזי, ביקש למנוע את קיומן של הבחירות^[31], אך לא הצליח. בבחירות התמודדו שלוש רשימות על תשעה מושבים^[32]. בבחירות זכתה מפלגת 'כח' ב־4 מושבים, 'בה' ב־3 מושבים ו'א' ב־2 מושבים^[33]. שתי האחרונות, שרצו בניגוד לדעת הרב אשכנזי, הקימו קואליציה ובחרו ליו"ר ועד כפר חב"ד את שמעון רבינוביץ^[34].

ב-2021 הועלו טענות לשחיתות כנגד וועד כפר חב"ד והעומד בראשו – בנימין (ימי) ליפשיץ – על מכירת זכויות להקמת שני מתחמי תחנות דלק מבלי שהתושבים הרוויחו פרוטה. רואה חשבון חיצוני שמונה לבדוק קבע: "העסקה נחתמה שלא כדין ובניגוד עניינים מובהק". סגן ראש המועצה שהוביל את העסקה טוען: "הכל בהתאם לתקנון האגודה ובהתאם לחוק"^[35].

בנוסף, ב-2022 הועלו טענות מצד תושבים על מעילה בכספים "בחשבון הייעודי הצטברו 7.5 מיליון שקלים ששילמו כל הזוכים, אבל נותרו מהם 800 אלף בלבד. לפחות 3.5 מיליון נעלמו ללא עקבות".^[36]

  ערך מורחב – בניין 770 בכפר חב"ד

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו בניו יורק. בבניין משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ומרכז מבקרים. בשנת תשע"ו קק"ל חנכה את פארק 770 סביב הבניין^[37].

בעת הקמת היישוב לא ניתנו שמות לרחובות. עם זאת, ניתנו שמות לחלק מהשכונות, וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, השיכונים החדשים, "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים^[38].

בשנת ה'תשט"ז (1956) הציע מזכיר ועד הכפר יצחק מנדל ליס לרבי את הרעיון לתת שמות לרחובות בכפר, והרבי ענה לו שזה דבר נכון; אומנם, מכיוון שבניית הכפר טרם נסתיימה ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, יהיה צורך לשנות שמות של רחובות מסוימים, ולכן יש להמתין עם קריאת שמות. בשנת תשע"ו, 2016 יזם הרב מאיר אשכנזי תהליך של קריאת שמות לרחובות היישוב^[39] כדי להקל על שירותי ההצלה^[40].

ביישוב בתי כנסת רבים. הגדולים בהם הם בית הכנסת בית מנחם ובית הכנסת 770 במרכז הכפר, בית הכנסת המרכזי בחלק הדרומי ובית נחום יצחק באזור השיכונים^[41] . ביישוב שישה מקוואות לגברים ושני מקוואות לנשים.

  ערך מורחב – מכללת בית רבקה

כפר חב"ד ב' שהוקם בשנת תשל"ה^[42] (1975) הוא הרחבה של היישוב, כקילומטר צפונית לו, מעבר לכביש ירושלים–תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנמל התעופה בן-גוריון. הקריה הוקמה עבור מכללת "בית רבקה" במטרה לשמור על מרחק בין הישיבה בכפר חב"ד א' למוסדות החינוך לנערות. עם קריית החינוך נבנו בתי מגורים, שנועדו לשמש כמקום מגורים לעובדי המכללה ובהם כמה עשרות משפחות.

בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון ומכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות לימוד נוספות מלבד חינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

במוסדות החינוך לומדות כ־1,000 תלמידות, רובן משתייכות לחסידות חב"ד, והן מגיעות ממקומות רבים בישראל ומחוצה לה. במקום בית כנסת, מקווה ואולם אירועים.

• אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של הרבי מלובביץ' ביחס למקום, בהוצאת ועד כפר חב"ד, שני כרכים, תשס"ד^[43]; מהדורה חדשה בכרך אחד בעריכת הרב זושא וולף, 704 עמ', בהוצאת ועד אגודת כפר חב"ד, תשפ"ב^[44]
• שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנוכי, מכון אהלי שם, תשע"ב, פרק 12: הקמת כפר לחסידי חב"ד, עמודים 239–257

•   אתר האינטרנט הרשמי של כפר חב"ד
• כפר חב"ד, באתר מועצה אזורית שדות דן
• מפת רחובות ובתי כפר חב"ד
•   כפר קואופרטיבי של חסידי חב"ד, יומני כרמל אפריל 1950 (התחלה 4:44)
• סרטון וידאו משנת תשי"ז 1957  
• תמונות מכפר חב"ד - 1960   , מאת הצלם פול שוצר
• הכפר של הרבי - 50 שנה לכפר חב"ד, ועד כפר חב"ד, תשנ"ח
• חלק מכפר חב"ד במעוף הציפור,   גלריה תמונות ממסוק, 2005
• כתבה בעיתון המודיע על היישוב, כסלו תש"ע
• זיו ריינשטיין, כפר חב"ד: יש מה לראות גם לפני ימות המשיח, באתר ynet, 16 בספטמבר 2012
• אלי אלון, רשמי סיור בכפר חב"ד וסיפורו ההיסטורי באתר חדשות מחלקה ראשונה, 14 באוקטובר 2018
• דרור פויר, ‏הוא עוד ישוב: 25 שנה למותו של הרבי מלובביץ', ובכפר חב"ד הוא עדיין נמצא בכל פינה, באתר גלובס, 6 ביולי 2019
• גלעד בר שלו, שירז גרינבאום, פרצוף שונה, פנימיות שונה, שליחות שונה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2020
• צבי סופר, תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד, אתר col, כ' באייר תשפ"א
• יצחק טסלר, מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד, באתר ynet, 2 בינואר 2022
•   כפר חב"ד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית