פנימייה

בחלק גדול מהשפות האירופאיות נקראת הפנימייה "אינטרנַאט" (internat)^[1], ומילה זו שימשה אף בשפה העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים (לצד המילה המחודשת "פנימייה").^[2] לפי מילון Petit Robert הופיעה המילה בצרפתית לראשונה ב-1829, ופירושה "בית ספר שהתלמידים לא רק לומדים בו אלא מתגוררים בו".

המילה העברית פנימייה, היא כנראה תרגום מושאל, ייתכן שנעשה על ידי אליעזר בן-יהודה עצמו, שהשתמש לעיתים קרובות בסיומת –ייה". אולם ייתכן שנוצרה בשלבים שלאחר בן יהודה.

רבות מהפנימיות בעולם המערבי בנויות לפי העקרונות של הפנימייה האנגלית הטיפוסית. לפנימייה מודרנית טיפוסית יש מספר מבני מגורים במספר רחובות או בשטח סגור השייך לפנימייה. החניכים בדרך כלל זקוקים לאישור לעזוב את שטח הפנימייה.

לרוב המגורים מופרדים לפי מין החניכים. מספר אנשי סגל משמשים כאב בית ומתפקדים למעשה כהורה למחצה לכ-50 חניכים ברוב הזמן ובמיוחד מחוץ לשעות הלימוד. לעיתים אב הבית גם מסייע בתחומי הלימוד ובעיקר מנהל את משק בית המגורים ודואג לכל צורכיהם של החניכים.

חניכים בוגרים יותר זוכים ליותר עצמאות ומסייעים לחבריהם הצעירים יותר. לעיתים מתקיימת תחרותיות בין הבתים השונים בפנימייה, ותחרות זו מעודדת על ידי סגל הפנימייה כשמדובר בתחומים כגון ספורט.

הפנימיות הראשונות הוקמו בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 עם ראשית התנועה הציונית. הפנימיות הראשונות שהוקמו פעלו ככפרי נוער שהדגישו את החינוך החקלאי והציוני. פנימיות נוספות הוקמו עם תום מלחמת העצמאות וקלטו נערים עולים רבים, חלקם יתומים, כגון חוות הנוער הציוני שהייתה בין הראשונות לשלב פנימייה עם בית ספר אזורי. כיום ישנן עשרות פנימיות בארץ אשר מספר המתחנכים בכל אחת מהן נע בין 15–300 ילדים ובחלקן קיימים מעונות משפחתיים המאכלסים בין 7–12 חניכים. הפנימיות בישראל נותנות שירות לכל המגזרים- ממלכתי-חילוני או דתי, חרדי וערבי. בפנימיות מטופלים ילדים ובני נוער. הגדלים בקבוצות גיל שונות או רב גילאיות, בהתאם למודל הטיפול. הילדים מטופלים על ידי מדריכים חינוכיים ומטפלות או זוגות. בשנים האחרונות נושא הטיפול בילדים בסיכון בפנימיות עלה על סדר היום הציבורי, ותשומת לב מיוחד ניתנה לסוגיית פיתוח ושימור הצוות החינוכי והטיפולי. במחקר שבחן את עבודת המדריכים החינוכיים בפנימיות, נמצאו שמונה אסטרטגיות בהן נוקטים מנהלי פנימיות כדי לשמר ולפתח את המדריכים: איתור מדריכים איכותיים ובעלי כישורים מתאימים בעזרת תהליכי מיון קפדניים; קביעת תקופת ניסיון לצורך בדיקת ההתאמה לתפקיד; מתן הכשרה למדריכים מייד עם כניסתם לתפקיד ובמהלך עבודתם; מתן הדרכה קבועה ושוטפת למדריכים; יצירת מנגנונים של תמיכה אישית ומקצועית במדריך; יצירת הסדרי עבודה המתחשבים בצרכים של המדריך כפרט ומתן תמריצים; ניסוח תוכנית עבודה ונהלים ברורים; תיחום היקף העבודה בתקופה ובמשרה.^[3] בפנימיות מועסק צוות טיפולי רב מקצועי, הכולל פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי ומטפלים בתחומים שונים (דוגמת אומנויות), בהתאם לסוג הפנימייה ולצורכי הילדים בה. כמו כן מתבצעת בפנימיות פעילות העשרה מגוונת. פנימיות בישראל נפוצות פחות מאשר בארצות הברית ואירופה.

בישראל ישנה קשת רחבה של פנימיות המותאמות למגוון צורכיהם של הילדים ובני הנוער; החל מפנימיות הנשענות על מוסדות החינוך הבית-ספרי ושרותי הקהילה בה הן נמצאות, ועד פנימיות המקיימות ��לק ניכר מהמענים הנדרשים בתוך המתחם הפיזי של המסגרת. הפנימיות בישראל מסווגות למספר סוגים בהתאם לאוכלוסיות המטופלות בהן:

• פנימיות חינוכיות - מסגרת חוץ ביתית לבני נוער אליה מגיעים החניכים מבחירה שלהם ושל משפחתם. הפנימייה היא סביבה חינוכית המאפשרת לכל פרט לגדול ולהתפתח יחד עם קבוצת השווים, בשדה המרחיב את המיומנויות החברתיות וכישורי החיים בכלים בלתי פורמליים.
• פנימיות שיקומיות - לחניכים עם ליקויי למידה ו/או פער לימודי ניכר ו/או חסכים רגשיים, שאובחנו כבעלי פוטנציאל התפתחות תקין.
• פנימיות טיפוליות - לחניכים בעלי תפקוד לקוי בתחומים רבים עקב ליקוי אורגאני, התנהגותי, נפשי-רגשי או שילוב ביניהם וצורך במסגרות חינוך מיוחד.
• פנימיות פוסט אשפוזיות - לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז ומניעתו. קולטות גם אוכלוסיות קצה, עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות שאינן נקלטות בפנימיות הטיפוליות.
• פנימיות חסות הנוער - מיועדות לבני נוער, שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם, במסגרות השונות לא נשאו פרי. פנימיות אלה שייכות לרשות חסות הנוער, האחראית על טיפול חוץ ביתי סמכותי- כופה, במתבגרים המצויים במצבים של עבריינות וסטייה חברתית. בני הנוער מופנים לפנימיות באמצעות צווי בתי משפט לנוער. אמצעי הטיפול מגוונים ומשפיעים גם על אופי המסגרות, לדוגמה- הוסטל ימי, חוות פנימייתיות המדגישות את הטיפול באמצעות בעלי חיים ועוד.
• פנימיות המפעילות מרחב "מגן" (נעול) – המרחב הנעול הוא המסגרת הקיצונית ביותר מבחינת ההרחקה מהחברה. זוהי יחידה טוטאלית שמאפשרת שליטה מרבית לחוסים ולצוות. הפעילות החינוכית-טיפולית אינטנסיבית מאוד, ומאפשרת התארגנות וסוציאליזציה. מטרה נוספת היא ליצור רגיעה, ולאפשר למתבגר להיחשף וללמוד דרכים חדשות. מרחב זה מנותק מהקהילה הסובבת את המעון. המתבגר יועבר למרחב הקידום, שהוא שלב מתקדם יותר, כאשר הוא בשל לחיים בקהילה פתוחה, הפנים גבולות וסיגל מנגנוני ריסון בסיסיים.
• פנימיות בישיבות חרדיות - בישיבות גדולות לבני המגזר החרדי מקובל שכלל תלמידי הישיבה מתגוררים בפנימייה גם אם בית הוריהם אינו במרחק רב ואף כאשר הוא במרחק הליכה, בישיבות הקטנות לעומת זאת הפנימייה פחות מקובלת ובדרך כלל התלמידים מתגוררים בבית הוריהם.
• פנימיות המפעילות מרחב "קידום" (סגור) -מרחב המהווה קהילה טיפולית בה תנאי החיים אינם מבוססים על הסביבה הפתוחה, אך נגזרים ממנה ונמצאים בזיקה אליה. המתבגרים במסגרת זו זקוקים להתערבות אינטנסיבית, אך הם בעלי מוטיבציה בסיסית לשתף פעולה במהלך הטיפול. המרחב הפיזי אינו מוגן כמו ב"מגן" (חומות, נעילה, בידוד וכו'), אך כל צורכי המחייה וההעשרה מצויים בתוך המרחב כגון: בית ספר, הכשרה מקצועית ופעילות חברתית. הקשר עם הקהילה קיים, אך מבוקר^[4].
• פנימייה צבאית - מטרתה להעניק חינוך צבאי אשר יאפשר לחניכים להגיע לשירות הצבאי מוכשרים לתפקיד מסוים.
• ישיבות תיכוניות ואולפנות - בציבור הדתי-לאומי נפוצות ישיבות תיכוניות (לבנים) ואולפנות (לבנות), בהן נהוגות פנימיות בצורה מלאה או חלקית.

בישראל לעיתים משתמשים גם במושג כפר נוער וחברת נוער. אחת הפנימיות הוותיקות והמפורסמות היא הפנימייה בבית הספר החקלאי כדורי, שבין בוגריה כלולים רבים מראשי המדינה. בארץ קיימות כמה מאות פנימיות נוער. כן קיימות שתי פנימיות צבאיות ומספר פנימיות חקלאיות. כיום, יש בישראל חמש חברות נעורים- צפית, מבואות עירון, שומריה, חברת הנוער אשבל וחברת הנוער מצפה רמון.

• בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל
• כפר נוער
• פנימייה קהילתית
• המפעל להכשרת ילדי ישראל
• נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית

• פנימיה מידע מקיף ועדכני באתר ארגון "מסגרות" חינוך
• הפנימייה – יתרונות וחסרונות, באתר "ערוץ מאיר"  

• שחר חי, לעזוב את הבית בגיל 15: הפנימיות - קולג' ישראלי, באתר ynet, 30 במרץ 2013
• מירי בן־דוד ליוי, "זה היה מין סוג של עלבון, שהוא רוצה לעזוב את הבית", באתר ידיעות אחרונות, 1 בדצמבר 2016
•   פנימיות, דף שער בספרייה הלאומית