ג'ון יוז (תעשיין)

יוז היה בנו של מהנדס שעמד בראש אחד ממפעלי המתכת בעיר מרת'ר טידוויל. בצעירותו עבד תחת אביו, תחילה כעוזר. בגיל 28 רכש מספנה ובגיל 36 רכש בית יציקה בניופורט.

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 הוא נכנס כמהנדס במפעל המתכות של מילווסק בבריטניה ובשנת 1860 הפך למנהלה. בשנת 1864 תכנן עגלה לתותחים כבדים: כלי ארטילרי זה שימש את כוחות הצי של מספר מדינות אירופאיות. יוז פיתח ורשם פטנט גם על הטכנולוגיה לייצור שריון לציפוי אוניות וביצורן.

בשנת 1869 קנה ג'ון ג'יימס יוז אדמות מהנסיך הרוסי סרגיי קוצ'וביי בפרובינציית יקטרינוסלב, על גדות נהר קלמיוס, שם החל בבניית מפעל מתכות עם יישוב פועלים סמוך לכפר אלכסנדרובקה. לצורך פיתוח הפחם שנכרה ייסד את "חברת נובורוסייסק לייצור פחם, ברזל ומסילות ברזל". יציקת הברזל הראשונה הותכה בשנת 1872. המפעל פעל במחזור מתכת מלא ובו לראשונה באימפריה הרוסית פעלו 8 תנורי קוק. המפעל שנוסד על ידי יוז הפך לאחד המרכזים התעשייתיים החשובים ביותר של האימפריה הרוסית, לימים ברית המועצות, ומאז 1991, היה למרכז תעשייתי חשוב באוקראינה.

יוז מת ב-16 ביוני 1889 במלון אנגלטר בפטרבורג ונקבר בלונדון, בבית הקברות במערב נורווד.^[1]

• 2001 - בדונצק, ברחוב ארטיום, נחנכה אנדרטה לזכרו של ג'ון יוז, תעשיין ומייסד יוזובקה.
• 2010 - האגודה למחקרי אסון פסולת ��ראה לאחת מהמטמנות של דונייצק^[2][3][4][5] על שם ג'ון יוז.
• 1891 - בית משפחת יוז, הוקם כאחוזה בסגנון נאו-רנסאנס והיא אנדרטה ארכיטקטונית לא מוכרת מהמאה ה-19.^[6]

• Карабасов Ю. С., Черноусов П. И., Коротченко Н. А., Голубев О. В. Металлургия и время: Энциклопедия. — М.: Издательский Дом МИСиС, 2014. — Т. 6. Металлургия и социум. Взаимное влияние и развитие. — 224 с. — 1000 экз. — ISBN 978-5-87623-760-6.

• ג'ון יוז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)