בראשוב

שם העיר נגזר מהמילה הפצ'נגית "barasu", שמשמעותה "מצודה". הפצ'נגים הם עם טורקי שחי באזור בסביבות המאה ה-11 לספירה. הרומנים וההונגרים שהגיעו לאזור אימצו את השם. מתיישבים דוברי גרמנית^[1] הגיעו לראשונה לאזור בסביבות 1150, בהזמנת מלך הונגריה גזה השני. צאצאיהם היוו במשך מאות שנים את עיקר האוכלוסייה בעיר. הם שנתנו לה את אופייה הגרמני ואת השם "קרונשטאט".

בראשוב נוסדה באופן רשמי ב-1211 על ידי אבירי המסדר הטבטוני. במאה ה-14 נבנתה חומת העיר והכנסייה השחורה. במאה ה-16 תמכו מרבית תושבי העיר בתנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית, ובראשוב הייתה למרכז החדרת הנצרות הפרוטסטנטית לטרנסילבניה. העיר נפגעה קשות ב-1689 בדליקה גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף המאה ה-17 שוחררה העיר מידי האימפריה העות'מאנית ועברה לידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ששלטה עד התפרקותה ב-1918.

ערב מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: רומנים, גרמנים והונגרים. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה רבעים בהתאם. לאחר תבוסת גרמניה הנאצית, עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שמאז, רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרם בעיר גדל פי חמישה ויותר^[2].

במהלך תקופה קצרה, בין 1950 ל-1960, שונה שמה של העיר על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של סטלין". ב-15 בנובמבר 1987 נכשל בעיר "מרד בראשוב" נגד השלטון הקומוניסטי. זה היה אחד הסימנים המקדימים ל"מהפכה הרומנית" שנתיים מאוחר יותר.

אחד האתרים המפורסמים בבראשוב הוא הכנסייה השחורה, מהגדולות שבכנסיות הגותית במזרח אירופה. היא נבנתה ב-1477 על ידי הקהילה הגרמנית הלותרנית שהייתה בבראשוב. קירותיה השחירו בקרב בין הנוצרים לטורקים בשנת 1689, ומכאן שמה.

בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת התיירות הציורית פויאנה בראשוב המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. בחורף פועל באזור אתר סקי, ובקיץ ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים אל עבר הנוף.

עד תחילת המאה ה-19 יהודים לא הורשו להתיישב בבראשוב. הקהילה היהודית הראשונה נוסדה בה רק בשנת 1818, עם התיישבותן של עשר משפחות. במהלך השנים התפצלה הקהילה לשתי קבוצות – אורתודוקסית ונאולוגית, אך רוב מוסדותיה נותרו משותפים עד מלחמת העולם הראשונה. יהודי העיר, שהיו בעיקר ממעמד הבינוני, נטו להתבוללות. בשנת 1901 התמודדה הקהילה עם עלילת דם, אך זו הסתיימה ללא משפט. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחזקה הקהילה האורתודוקסית, והמוסדות פוצלו בין שתי הקהילות. בשנות ה-20 קמו בעיר ארגונים ציוניים, ונציגי הקהילה השתתפו בקונגרס הציוני^[3]. הרב דוד שפרבר כיהן כרב העיר משנת 1926 (התרפ"ו), ולאחר השואה היה לראש רבני רומניה עד עלייתו לישראל ב-1950 (התש"י).

בתחילת המאה ה-21 התגוררו בבראשוב כ-300 יהודים, רובם מבוגרים.

•  
  בית הכנסת הנאולוגי בבראשוב
•  

•   אתר האינטרנט הרשמי של בראשוב
• בראשוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)